19 דצמבר 2009 | 12:30 ~ 25 תגובות | תגובות פייסבוק

"אווטאר": זוהי זואי

 

אגב, מדי פעם אני נזכר בעוד דברים ומנסה להוסיף עוד מחשבות ל“אווטאר”, הביקורת. אם פספסתם.


ואגב, בראש הפוסט: זוהי זואי סלדנה, ושנת 2009 היתה מעולה עבורה. תחילה היא כיכבה בסרט המד”ב הכי מדובר, מוצלח ומצליח של השנה: “סטאר טרק”. וכעת היא משחקת באחד מסרטי המד”ב הכי מדובר, מוצלח ומצליח (יש להניח) של השנה: “אווטאר”. בשניהם היא חיזרית. ב”סטאר טרק” היא מגלמת את אוהורה, קצינת הקשר של האנטרפרייז שמתאהבת בספוק. ב”אווטאר” היא מגלמת את נטיירי, בת שבט הנא’בי שהופכת למדריכה של ג’ייק סאלי, ומתאהבת בו. ולמי שטען שאין משחק בסרט: השחקנים משחקים את כל התפקידים שלהם, לא סתם מדבבים אותם, ומסיכות הלוכדות תנועה ומחוות, מתרגמות את תנועות הפנים למידע ממוחשב. המשחק הרגשי של השחקנית הופך לקובץ דיגיטלי.



ואגב, אחד הדברים הטובים בזה שסרטים כמו “אווטאר” נפתחים בישראל במקביל לשאר העולם (למעשה, יום לפני אמריקה) הוא שפתאום מרגישים איזשהו חיבור אנרגטי קוסמי שמקיף את העולם. נדמה שהמוני אנשים רואים ברגעים אלה את “אווטאר”, רובם – אני מניח – מתפעמים ממנו – וה”וואו!” הקולקטיבי יוצר איזשהו רטט גלובלי שרק מזין את ההתלהבות מהסרט יותר. ואולי אני מושפע מדי מהסרט, ומהחיבור האנרגטי/חשמלי בין כל החיות, הצמחים והיצורים על פנדורה, שמרגישים זה את זה ומפעילים זה את זה. ואולי כי לעץ המשאלות של פנדורה קוראים על כדור הארץ “טוויטר”, ובו מרגישים את הגלים האלה של אנשים שיוצאים מהסרט אחרי שנעתקה נשימתם והם רצים לשתף אחרים. עזבו את הקולנוע והטכנולוגיה, זה הדבר המדהים שקמרון עשה: איזשהו ריגוש גלובלי, סימולטני. זה קורה בדרך כלל באסונות, באירועי ניוז, או אירועי ספורט. מתי זה קרה בפעם האחרונה מסרט? אם זו לא אמנות, שמצליחה לרגש כוכב לכת שלם באותו יום, אני לא יודע מה כן.



אני, למשל, כבר רוצה לראות אותו פעם שנייה (ומקריאת התגובות באינטרנט זה ממש מבאס אותי שאין את הסרט באיימקס תלת מימדי בארץ). פתאום נזכרתי בסצינת הפתיחה של הסרט, כשג’ייק מתעורר מהקריאו (הרדמה/הקפאה) אחרי חמש שנות טיסה בחלל, ואז צף לתוך איזור נטול כבידה. המצלמה שם ממש מרחפת גם היא באפס גרביטציה, ונדמה היה לרגע שאולם הקולנוע כולו מתהפך. פתאום נזכרתי גם ב”סולאריס” של סטיבן סודרברג, שג’יימס קמרון הפיק. בזמן אמת לא ממש הבנתי מה יש לקמרון לחפש בסרט של סודרברג, עכשיו אני מבין שהוא השתמש בסרט ההוא כדי לעשות טסטים לעיצובים ולאפקטים, שנראים כמו פרוטוטיפים לחלק מהכוכבים והחלליות שנראים כעת ב”אווטאר”.



אגב: האם שמתם לב שצגי המחשב בעתיד של “אווטאר” מציגים תמונה תלת מימדית? תוך כמה זמן החזון הזה יתממש?



ואגב: “אווטאר” הוא סרט על כוכב לכת בו חיים יצורים כחולים שמתייחסים לבני האדם שנחת עליו בתור “החיזרים”. וזה בדיוק מה שקורה בעלילת “פלאנט 51 “, סרט אנימציה תוצרת ספרד שעלה לפני שבוע בארץ. ההתחלה מבדרת – היפוך התפקידים בין בני האדם והחזירים – ההמשך משעמם.

25 תגובות ל - “"אווטאר": זוהי זואי”

  1. עמית איצקר 19 דצמבר 2009 ב - 12:54 קישור ישיר

    כתבת בשורה לפני האחרונה “חזירים” במקום חייזרים.
    חוץ מזה, למה ב”סטאר טראק” זואי משחקת חייזרית?

  2. אבי 19 דצמבר 2009 ב - 13:34 קישור ישיר

    תגיד יאיר לא מצאת את התלת מימד ביס פלאנט מאכזב? אני כ”כ ציפיתי לסרט הזה, שהיה מדהים ועוצר נשימה כן? אבל התלת מימד לא כ”כ שאב אותי פנימה כמו שציפיתי…לא הרגשתי שאני חלק מפנדורה. התלת מימד בטריילר ל”אליס בארץ הפלאות” לפני כן הרשים אותי יותר.

  3. רני 19 דצמבר 2009 ב - 13:52 קישור ישיר

    רק תיקון קטנטן אחד: זואי אינה מגלמת חייזרית ב”סטאר טרק”.

  4. טל 19 דצמבר 2009 ב - 14:03 קישור ישיר

    ושמתם לב בנוסף, שתמונות הסטילס שתלויות בלוקר של גרייס (של האווטאר שלה ביחד עם הנא’בי) גם הן תלת מימדיות?

    בניקלינק – מה שהיה לי להגיד על הסרט (יותר על הטכנולוגיה מאשר על הסרט עצמו. זה מיועד גם לתלמידים שלי בתיכון, אז סליחה מראש על הטון הקצת דידקטי).

  5. מוטי 19 דצמבר 2009 ב - 15:28 קישור ישיר

    אבי, זה הפעם הראשונה ששמעתי ממישהו ביקורת שלילית על התלת מימד של אווטאר. אני ממש לא מבין איך זה לא שאב אותך. יש אנשים שיסכימו איתך שהסרט לא מעניין, טיפשי, משעמם, ארוך מידי, אבל אני בספק אם תמצא מישהו שיגיד לך שהויזואליה התלת מימדית לא הכניסה אותו פנימה לתוך פנדורה.

  6. דניאל 19 דצמבר 2009 ב - 15:34 קישור ישיר

    חייבים לפעול לביטול כתוביות תרגום בסרטי תלת מימד!
    יש בעיה קשה עם התרגום בתלת מימד. לא יעזור שום דבר, תמיד תהיה התנגשות בין הצפייה בתלת לקריאת כתוביות בגלל הבדלי ה”עומק”. חייבים שיהיו גם הקרנות ללא תרגום.

  7. okok4 19 דצמבר 2009 ב - 15:39 קישור ישיר

    מה גם שאבי ציין את התלת מימד בטריילר ל”אליס בארץ הפלאות” שהרשים אותו יותר כאשר מדובר למעשה בתלת מימד שנוצר פוסט פרודוקשן של הסרט (ברטון לא צילם במצלמה סטריאופונית כמו קמרון). לפחות על פי הטריילר, אין בכלל מה להשוות; אליס נראה הרבה פחות טוב.

  8. גיא 19 דצמבר 2009 ב - 15:48 קישור ישיר

    מד”ב או פנטסיה?
    קמרון ביים סרט פנטסיה…
    סלדנה משחקת בסרט מד”ב מדובר…

  9. הבלתי נסלח 20 דצמבר 2009 ב - 0:13 קישור ישיר

    בניגוד להתפעמות הגלובאלית, אני מסכם את חוויית “אוואטר” כאחת המאכזבות השנה. בכלל, הרצון של מבקרים וצופים ברחבי העולם להריע לקמרון ולממלכת ה-CGI שלו מרגיש לי קצת כמו ניסיון להתלהב בכוח מ”פריצת דרך” בתחום האפקטים שלא ממש נמצאת שם. בכלל, אני מרגיש כאילו פסטיבל “אוואטר” הוא מה שקרה לפני 4 שנים עם “קינג קונג” all over again.

    מבחינתי, לא היה ב”אוואטר” רגע אחד שהלהיב אותי, ריגש אותי או הפתיע אותי באמת. כן, נחמד לראות במאי שמתחייב באמת ובתמים לרעיון של לעשות סרט באורך מלא בתלת מימד, וגם ה-CGI אמין יחסית, אבל לא משהו שלא ראינו כמותו ב”קינג קונג”, “מלחמת העולמות” או אפילו ב”דיסטריקט 9″.

    אבל העיקר- נדהמתי לראות איך ג’יימס קמרון, במאי שהוא קודם כל מספר סיפורים נהדר, שמעבר לאפקטים ולמגלומניה מקפיד קודם כל בכל סרט על סיפור סוחף (כן, כולל “טיטניק” הבעייתי אך המוצלח בדיעבד), מתבזה בסרט הזה ומגיש כרעיים של סיפור שמריח כמו שילוב קלוקל של קלישאות. להגיד על הסרט שמדובר ב”פוקהונטס בחלל” זו לא אבחנה צינית- זה פשוט זה! אלוהים אדירים, אפילו לסרט האידיוטי של דיסני מלפני עשור וחצי היו קווי עלילה יותר מפתיעים ומעניינים מאשר פה.

    קמרון נכשל בעיניי גם בבניית העולם של הסרט. למרות כמה שוטים יפים, אין שום דבר מעניין או מקורי באמת בכוכב “פנדורה” שנראה כמו העתק של פוסטרים קלישאתיים של “עולם פנטזיה”. בדומה לטרילוגיה השניה של “מלחמת הכוכבים”, כל העולם המוצג כאן הוא למעשה גירסה מעט מוקצנת אבל לא מאוד מקורית של כדור הארץ. הכל בעצם מוכר. המפלצות נראות כמו גירסאות קצת יותר מוקצנות של בעלי חיים שאנחנו מכירים- כלבים, נמרים, קרנפים- בלי הרבה הפתעות ממשיות. אני לא הרגשתי שיש בג’ונגלים של “פנדורה” (עוד שם שמריח מקלישאה) משהו באמת מסוכן, איום ולא מוכר שיפחיד או ילהיב אותי. ומעל לכל, בני הנאבי משלבים את כל הסטריאוטיפים ההיסטורים על מיהם ה”אינדיאנים” בארה”ב, כולל ממבו ג’מבו ניו אייג’י על חשיבותה של “אמא אדמה” ואיזושהי רוח שמאחדת בין כולנו. נו באמת. מוזר ש-20 שנה אחרי שנוצר, “רוקד עם זאבים” מרגיש מול הסרט הזה כמופת של בגרות ותחכום.

    על סאבטקסט, לדעתי, אין ממש על מה לדבר. אז נכון שבסרט מאזכרים כמה פעמים את “הקוסם מארץ עוץ”. מצד שני, כל סרט אמריקני שני עושה את זה ולרוב בתחכום רב יותר (“יהודי טוב”, מישהו?). בקשר למה שיאיר כתב על השימוש באוואטר כמטאפורה לקולנוע ול”תיאטרון בובות” שמפעיל הבמאי לא נותר לי אלא להגיד “נו שוין”. מטאפורות דומות שכיחות עד כאב בהרבה סרטי מדע בדיוני (ו”אוואטר” לצערי אינו סרט מדע בדיוני) וכבר הוצג באופן הרבה יותר טוב בסרטים מוצלחים שעסקו כבר בוירטואל ריאליטי על צדדיו השונים- “מאטריקס” כדוגמא אחת מיני רבות.

    מעל לכל, מדובר בעיניי בסרט מאוד משעמם. בצפייה ראשונה אפשר להנות עוד מחוויית התלת מימד (ומהכאב ראש אחרי) אבל אני באמת לא רואה שום סיבה בעולם לצפות בו בצפייה שנייה. שלא יובן לא נכון, אני דווקא ממעריציו של קמרון ומפגני המגלומניה שלו. אלא ש”אוואטר” איננו בעיני מפגן של מגלומניה אלא של עצלנות, בכל הרמות.

    לכל מעריצי קמרון והסרט הזה שרוצים לסקול אותי עכשיו, עמכם הסליחה.

  10. הר 20 דצמבר 2009 ב - 0:43 קישור ישיר

    בעיה קלה עם המסר באוואטר:
    הסרט בעצם אומר שיש מקומות קדושים שחשוב לשמרם גם במחיר דמים. כרגיל נלחמים על אמדמות ומקומות קדושים וזה ערך שהסרט מקדש – מסר מבאס.

  11. ניר 20 דצמבר 2009 ב - 9:49 קישור ישיר

    להר – לא מדוייק.
    המקום קדוש להם מפני ששם שוכנות נשמות המתים, ושם הם מתחברים לאייווה באופן הישיר ביותר. עץ הבית היה רק בית. בלי המקום הקדוש ההוא, ששמו נשכח ממני כרגע, אין להם שום תכלית או אמצעי לקיום. זה לא שריד למשהו שמספרים שהיה קדוש לפני אלפי שנים – זה הדבר האמיתי.

    אם כבר בניטפיקינג, יש לי אחד:
    בני האדם לא יכלו לנשום את האטמוספירה, כלומר אין שם חמצן. אבל אש יש בשפע. ואש צורכת חמצן, בפעם האחרונה שבדקתי.

  12. דן 20 דצמבר 2009 ב - 14:58 קישור ישיר

    לגבי נושא האש והחמצן – אני לא בטוח שחמצן (נשימתי) צ”ל באותו ריכוז של חמצן לבעירה..

    http://prospect.rsc.org/blogs/cw/?p=1111

    אבל זה באמת קטנות.

  13. אבי 20 דצמבר 2009 ב - 15:38 קישור ישיר

    אז כנראה שהתלת מימד ביס פלאנט ממש גרוע…אני עומד בדעתי.

  14. רני 20 דצמבר 2009 ב - 17:41 קישור ישיר

    אף אחד לא אמר שאין שם חמצן. להיפך, כנראה שיש שם: עובדה שאחת הדמויות מצליחה לנשום שם לזמן קצר ללא מסיכה. לא עוצרת את הנשימה, נושמת. ככל הנראה כמה גזים אחרים שיש באטמוספירה של פנדורה הם רעילים לבני אדם (אבל לא לבני הנאבי) – כך שלאש לא אמורה להיות שום בעיה לבעור על פנדורה.

  15. Yo-man 20 דצמבר 2009 ב - 18:10 קישור ישיר

    כמה דברים שלקח לי יומיים לעכל:

    1. די משעשעת נקודת הפתיחה של המארינס, שמתלוננים שהם ניסו לחנך את המקומיים וללמד אותם להתנהג בצורה תרבותית, ואותם מקומיים לקחו את הנשקים שנתנו להם והפנו אותם נגד בני האדם הנאורים. נשמע כאילו זה לקוח מהקונפליקט הישראלי-פלסתינאי.

    2. למה לרובוט שמפעיל הגנרל היה סכין? נכון שיש חיות גדולות על הכוכב, אבל ברגע שהוא איבד את הנשק שלו והוציא את הסכין כדי להמשיך להילחם איבדתי ריכוז בסרט…

    3. התלת-מימד. הו – התלת-מימד. זו היתה חווייה שלא היתה כזו. עד היום כל סרט תלת מימד זרק לנו את הטכנולוגיה בפרצוף עם כרישים שתוקפים את הצופה, חצים מתעופפים לכיוון האולם ופרצופים שטוחבים את אפם לכיוונך. לא פה. זאת אומרת היו מקרים בהם האובייקט שבמרכז המסך היה בעל עומק, אבל החוכמה הגדולה של הסרט היתה בשוליים שלו. למשל כאשר ג’ייק מקליט את הוידאו לוג שלו הוא נראה רגיל, כמעט דו מימדי, ורק סממני ההקלטה מובלטים בפינות המסך. גם תוך כדי הליכה ביער הדמויות נראו פחות בולטות והרקע בצדדים הוא שהיה “קרוב” יותר, מה שהעניק תחושת עומק בצורה שנותנת לצופה להרגיש שהוא באמת חלק מהסט או צופה מתוך היער.

    4. זה שהם אומרים אחד לשני I SEE YOU זה נורא “you complete me”, רק שבמשפט של אוואטר המוח שלי המשיך את המשפט Shaking that ass כל פעם. שריטה שלי כנראה…

    הסיפור לא היה 100% מקורי, אבל בהחלט היה קולח ומספק. העולם שנברא היה מטריף והתלת מימד הכי טוב מאז בייוולף (שנורא אהבתי, למרות שחטא בחניתות לפנים וחרבות לגבות)
    עכשיו צריך למצוא עוד יום ללכת לסרט, כי עוד חודשיים, כשהוא לא יציג באולמות בתלת מימד, אי אפשר יהיה להנות מהאיכות הזו שוב לעוד כמה שנים.

    כבר מתרגש לקראת הפעם השניה.

  16. יוני 20 דצמבר 2009 ב - 19:53 קישור ישיר

    איפה כדאי לראות את אווטר בתלת מימד?
    ביס פלנט או בסינימה סיטי?

    בכל מקרה, ההערכות מדברות על 73 מיליון דולר לסוף שבוע ראשון – לא מזהיר ביחס לציפיות (ההימורים נטו לכיוון התשעים פלוס). ייתכן והתגובות החיוביות יגרמו אבל לסרט להחזיר זמן רב יותר במקומות הגבוהים.

    ואם כבר מדברים על ההכנסות – the blind side מצליח באופן מדהים להשאר במקום השלישי אחרי 5 שבועות – עם הכנסות של 10 מיליון דולר בסוף שבוע ו-160 מיליון דולר בסה”כ. מספר מטורף בשביל דרמת ספורט.

  17. במחשבות 20 דצמבר 2009 ב - 21:11 קישור ישיר

    מזמן לא הייתה סקירה של מכירת כרטיסים. במיוחד של הסרטים הישראלים.

    “עגמי” כך פורסם בסביבות ה170 אלף.

    מה עם “לבנון” ו”קירות”?

  18. רז 20 דצמבר 2009 ב - 21:37 קישור ישיר

    ואם כבר בענייני מדע-בדיוני: דן או’באנון, תסריטאי “הנוסע השמיני” ו-“זכרון גורלי”, הלך לעולמו. כתבה קצרה שלי על היצירה המשפיעה ביותר בכל הקריירה של או’באנון – לא, לא מדובר באף אחד משני הסרטים האלה, או בסרט קולנוע בכלל – התפרסמה היום, בניק-לינק.

  19. עדן 20 דצמבר 2009 ב - 23:01 קישור ישיר

    אוקי, ראיתי סופסוף את אווטאר. אבל מרגע שהסרט התחיל לא יכולתי שלא להתבאס כל כמה דקות שאני לא רואה אותו באיימקס. באמת, לראות את אווטאר בתלת מימד רגיל ולא באיימקס זה כמו לראות את “שר הטבעות” בטלוויזיה קטנה בשחור לבן.
    לא יכול להיות שאין כאן איימקס ! זה כאילו שב-1960 עדיין היו מקרינים כאן רק סרטים אילמים או שב-1940 בכלל לא היה כאן קולנוע. מטורף.
    איך הסרט ? טוב מאד, אבל לא יצירת מופת.

  20. מיכאל 22 20 דצמבר 2009 ב - 23:36 קישור ישיר

    בריטני מרפי נפטרה. מקווה לפוסט עליה מחר בבוקר… הסמים, או הסמים…

  21. לוטוס 21 דצמבר 2009 ב - 4:22 קישור ישיר

    פלגיאט של רוג’ר דין, צייר הטיפות של להקת יס?

  22. לוטוס 21 דצמבר 2009 ב - 4:23 קישור ישיר

    http://io9.com/5426120/did-prog-rocks-greatest-artist-inspire-avatar-all-signs-point-to-yes/gallery/

  23. ענבל קידר 21 דצמבר 2009 ב - 7:29 קישור ישיר

    נראה לי שהריגוש הגלובלי הסימולטני הפך גם את כל השפות לגלובליות-סימולטניות. מאז ה”אווטאר” הזה פתאום אתה מזמין את מגיביך לשתף תגובות במקום לשתף את הקוראים, סרטים נפתחים במקביל במקום לעלות במקביל, ומי יודע מה עוד (לא היה לי כוח לקרוא כל מילה). תכף אגלה גם שקמרון דוחף את המעטפה או משהו. אם עשית את זה במודע (“לקחת החלטה”, כמו שקוראים לזה בגלובלית-סימולטנית) כדי למשוך עוד אנשים לבלוג, פשוט כתוב “כנסו” (עדיף עם שמונה סימני קריאה) וסגור עניין.

  24. יניב אידלשטיין 21 דצמבר 2009 ב - 13:49 קישור ישיר

    היצורים של “פלאנט 51” ירוקים, לא כחולים…

  25. אסף רזון 24 דצמבר 2009 ב - 0:23 קישור ישיר

    שאלת לגבי התלת-מימד, ובדיוק היום נכתב שכמה חברות כבר הציגו מסכים (מחשב וטלוויזיה) תלת-מימדיים שיתחילו להיות משווקים בשנה הבאה.


השאירו תגובה