21 דצמבר 2009 | 07:00 ~ 26 Comments | תגובות פייסבוק

"אווטאר": הכוכב הכחול

יש לי רק חמש מילים להגיד: "אווטאר" איז גוד פור טראפיק. פאקינג גוד. אם מה שהולך בבלוג סביב הסרט מייצג את מה שקורה באולמות (ואני שומע שכן), הסרט הזה משייט כרגע בסטרטוספרה של מגה-אולטרה-שוברי הקופות. והאמת, חוץ ממתי מעט בודדים, אני גם שומע קונסנזוס נלהב מהסרט. והדבר שהכי חשוב: אנשים (ואני בתוכם) מדברים על רצון לראות את הסרט פעם שניה. זה מה שהופך סתם-להיטים לסופר-להיטים: הצפיות החוזרות. וכרגע, נדמה ש"אווטאר" הוא סרט שמצליח להגיע גם לאנשים שמחוץ לקהל היעד הצפוי של הסרט. מה שאומר שזה יהיה להיט בסדר גודל של "האביר האפל", סרט הז'אנר קודם שהלהיב את אלה שבדרך כלל לא שמים על סרטי ז'אנר. חזאי הקופות באמריקה צפו לסרט סוף שבוע ראשון עם כ-60-70 מיליון דולר, שזה מספר די גדול לסרט שאינו רימייק, או סרט המשך, או עיבוד לרב מכר/קומיקס/משחק מחשב, ושאין בו אף כוכב. הסרט הזה מתקיים רק על שמו של קמרון והבאז שהצטבר סביבו. ולבסוף, הסרט הכניס 73 מיליון דולר: קצת יותר מ"שר הטבעות: שיבת המלך" (סרט המשך/עיבוד לספר) וקצת פחות מ"אני, אגדה" (סרט של וויל סמית, הכוכב הכי יציב קופתית כרגע באמריקה, וגם רימייק/עיבוד). והכי מעניין: 73 מיליון הדולר האלה נאספו עם מעט מאוד עזרה מרוב החוף המזרחי, שנקבר תחת סופת שלגים משתקת בסוף השבוע האחרון. אבל קטן על קמרון: בתום שלושה ימים, הסרט הכניס בעולם כ-230 מיליון דולר. הדרך למיליארד נראית עכשיו די קצרה. וכאן בבלוג? כבר 40 תגובות לביקורת על "אווטאר". ועוד כ-20 בהגיג ה"אווטאר"י השני. ובכלל, הנה סיכום אירועי "אווטאר" עד כה בבלוג. אני מת-מת-מת על זה כשכל העולם בהיפר-ונטילציה סביב סרט. התחלתי סקפטי, כזכור.


=============


טוב. נירגע קצת. מתברר שיש חיים מחוץ ל"אווטאר". אם כי, מעט. ובעיקר נדמה שמלאך המוות היה עסוק בסוף השבוע האחרון, כנראה מסיים מכסות לסוף השנה האזרחית. זה קציר המתים שהחמצתי את דיווחי עליו בזמן אמת: מבקר הקולנוע רובין ווד, שמוכר לבני דורי בעיקר בזכות הספר הנהדר שלו על היצ'קוק. הוא היה בן 78; התסריטאי דן אובנון, שכתב את הדראפט המקורי למה שיהפוך ל"הנוסע השמיני", וחתום גם על "רעם כחול" ועל "זכרון גורלי". הוא היה בן 63. אובנון מת ביום שישי, שבו ג'יימס קמרון, שביים את הסרט השני בסדרת "הנוסע השמיני", הוציא את "אווטאר"; ג'ניפר ג'ונס, שחקנית שנויה במחלוקת משנות ה-40, שזכתה באוסקר ב-1943 על "שירה של ברנדט". אך כותבי דברי ימי הקולנוע, והצופים בהופעתה הכמעט קאמפית ב"דו קרב בשמש", טוענים שמי שהפך אותה לכוכבת היה דיוויד או. סלזניק, שהיה המאהב שלה ואיבד כל שיקול דעת כשזה הגיע אליה. היא היתה בת 90; ובריטאני מרפי, שמתה פתאום אמש מדום לב בגיל 32, אחרי שהתגלתה כנערה שמנמנה ב"קלולס" ואז עשתה לעצמה מייקאובר מאסיבי והפכה כוכבת לרגע ב"8 מייל" ו"אל תגיד מילה".


============


ואם זה לא מספיק מורבידי, הנה סקירה מצולמת של כמה מהאמריקאים הבולטים שהלכו לעולמם ב-2009.


=============


היום, ה-21 בדצמבר, היום הכי קצר של השנה (כלומר, היום עם הכי מעט שעות אור בשנה). התחלנו מוקדם. עוד פוסטים צפויים בהמשך.

Categories: בשוטף

26 Responses to “"אווטאר": הכוכב הכחול”

  1. אוטו פוקוס 21 דצמבר 2009 at 9:28 Permalink

    אחרי שהמולת ההייפ תרגע, ישאר סרט חביב עם ויזואליה מרהיבה, לעתים אפילו עוצרת נשימה, אבל סיפור מטופש למדי. בגלל רדידותו של הסיפור, הסרט הזה יישאר קוריוז בתולדות הקולנוע, וחבל. חבל שקמרון לא הצליח להתעלות מעל אוסף הקלישאות עליו הוא בנה את סרטו.

    זה לא שסרטי אקשן/מד"ב לא יכולים להתעלות מעל סיפור מטופש. למשל, המימד הטראגי שהיה ביחסים המשפחתיים של הדמויות הראשיות בסרטי "מלחמת הכוכבים" הראשונים (או האחרונים, איך שלא תקראו לזה), הפך את הסרטים למשהו שמעבר לאקשן ולאפקטים המיוחדים המהפכניים שהוצגו בהם. "הנוסע השמיני" היה סרט שנגע בשורשים הנפשיים של האימה. "אווטאר", לעמות זאת, היא יצירה חסר כל עומק, ולכן גם הם הסרט יצליח כלכלית, הוא יישכח במהרה.

  2. עופר ליברגל 21 דצמבר 2009 at 9:38 Permalink

    לג'ניפר ג'ונס יש גם מעריצים, או לפחות מעריכים, כמו בהספד הזה – http://blog.allmovie.com/2009/12/18/in-memoriam-jennifer-jones-1919-2009/ וגם בהספד קצרצר בבלוג שלי (ניק-לינק).

  3. יותם 21 דצמבר 2009 at 10:26 Permalink

    אני יודע שאתה עושה מעין "קמפיין" לאווטר אבל הדרך הדי דמגוגית שאתה הולך בה מזכירה את הטובים (או הרעים) שבפוליטקאים.
    נחמד להזכיר שאווטר עבר בהכנסות את שיבת המלך- סרט מ2003, אבל ראוי לציין שמאז פתיחות ענקיות הפכו האבה יותר נפוצות ולמעשה אווטר נמצא רק במקום ה31 מאחורי סרטים כמו אוסטין פאוורס, הסימפסון, וולברין ופחות או יותר כל סרט גדול שיצא לאחרונה.

    אווטר כרגע הוא אינו תופעה וההייפ שלו איננו יוצא מגבולות "עכברי האינטרנט" שראו כבר את הסרט בשבוע הראשון.
    אפשר לעוות כל סטטיסטיקה (כמו שעשית), אבל בארה"ב ההכנסות של אווטר מאכזבות בלשון המעטה (גם בגלל אחד ממסעות הפרסום הגרועים בהיסטוריה).

  4. רז-ש 21 דצמבר 2009 at 10:49 Permalink

    באמת כדאי להרגע קצת. מהפוסט הזה זה נראה כאילו יש לך מניות באווטר. תופעה? האביר האפל? 72 מיליון דולר הם כשלון לאווטר. ואני בטוח שגם המפיקים של ג'יימס קמרון יודו בזה. אפשר להאשים את השלג. יכול להיות שבסופש הבא זה ישתנה, ויכול להיות שזה יהפוך לסרט המכניס בכל הזמנים, הכל אפשרי. אבל כרגע אי אפשר לטעון להצלחה אדירה, זה פשוט לעבוד על עצמך (ומסיבה לא ברורה). לא מקצועי.

  5. אביגיל 21 דצמבר 2009 at 11:06 Permalink

    כשלון! תופעה בסדר גודל של האביר האפל! נדמה לי ששני הצדדים צריכים להרגע. סך הכל מדובר פה בתוצאה יפה, עם גורמים שמצמצמים את משמעותה לצד אלה שמגדילים אותה (כן, לא מדובר ברימייק או סיקוול, אבל כן מדובר בסרט עם המון הייפ, ובואו לא נשכח את מחיר הכרטיסים הגבוה יותר לאיימקס ותלת מימד) אבל לא בתופעה חריגה. מה שכן, צודק יאיר שמה שיהפוך את אווטאר לתופעה הוא ביקורים חוזרים וזנב ארוך, ולכן התוצאה המעניינת תתקבל רק בעוד שבוע.

  6. אבי 21 דצמבר 2009 at 11:26 Permalink

    לאביר האפל היה את מותו של הית' לדג'ר, והוא היה המשך לסרט מוצלח מ2004.

    לאווטאר אין שום בסיס, לא מבוסס על משהו, לא המשך למשהו. יש לו רק את ג'יימס קמרון ובאזז אדיר. וסופת שלגים ששיתקה פוטנציאל אדיר לעוד כמה עשרות מיליונים.

  7. רני 21 דצמבר 2009 at 11:29 Permalink

    אני חושב שמעולם לא מצאתי את עצמי כל כך מסכים עם כל מילה של אורי קליין. ממש כמוהו, גם אני התפעמתי מהסרט.

    http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1018,209,43427,.aspx

  8. מיכאל 22 21 דצמבר 2009 at 11:57 Permalink

    בריטני מרפי נפטרה, אני מזכיר.

  9. נוי קוגמן 21 דצמבר 2009 at 12:20 Permalink

    ועכשיו אני בצד ההפוך: נראה לי שאוואטר יהיה להיט גדול. לא יודע אם 'האביר האפל', אבל הירידות שלו משבוע לשבוע יהיו קטנות יחסית. כנראה שהוא סרט טוב (לדעת רוב העולם- דעתי הסובייקטיבית לא משנה; כנראה שאלך לראות אותו בסופשבוע). אין סיכוי שהוא יפול כמו הסימפסונס, נגיד.

  10. האביר 21 דצמבר 2009 at 16:26 Permalink

    שמונה פוסטים חופפים על איזה אונטה אחד זה נקרא היפ? מתחיל להסתמן כאן בלוג של עכברים שרצים לצידו של פיל ענק וצורחים תראו איזה ענן אבק אנחנו מעלים פה. למישו פה יש אחזקות בפרוייקט הזה?

  11. אבי 21 דצמבר 2009 at 17:21 Permalink

    לא מצאתי ממש מקום אחר לשאול אז אני שואל פה-
    האם ניתן לראות את משקפי התלת מימד באווטאר גם בראיה חד עינית? אני רואה בעין אחת ולפי הבנתי משקפי תלת מימד רגילים בדר"כ מאפשרים לראות רק בשתי עיניים- האם זה המצב גם בסרט?

  12. יעקב 21 דצמבר 2009 at 17:30 Permalink

    אבי, האפקט התלת מימדי עובד רק אם מסתכלים בשתי העיניים. אם יש ראיה רק בעין אחת הסרט יראה לך כמו סרט רגיל. עדיף לך ללכת להקרנה רגילה – לא תלת מימדית, ככה לפחות לא תצטרך לענוד את המשקפים.

  13. L 21 דצמבר 2009 at 20:40 Permalink

    טראפיק זו לא מילה. ביום שבת רציתי להזמין כרטיסים לתחילת השבוע ולא האמנתי למראה עיני: ביס פלאנט – כל ההצגות אחרי השעה 5 (כ-3 בכל יום) בימים ראשון עד שלישי היו תפוסות. אולמות מלאים. ביום חול. שלושה ימים מראש. בחיים לא ראיתי כזה דבר פה. עכשיו אני רואה שגם יום רביעי תפוס. לי יש כרטיסים לחמישי.

  14. דניאל 21 דצמבר 2009 at 20:50 Permalink

    חייבים לבטל את התרגום בסרטי תלת מימד!!! זה נוראי!!

  15. Mr. Kate 21 דצמבר 2009 at 20:57 Permalink

    73 זה לא קצת פחות ממה שדמדומים החדש עשה ביום אחד? בכל זאת פרספקטיבה.

  16. אבי 21 דצמבר 2009 at 23:47 Permalink

    אוקי, תודה יעקב.
    בעיקרון אבל אפשר לראות בהקרנה של התלת מימד באיכות טובה גם ללא משקפים נכון? ברור לי שאני אשלם יותר כסף סתם אבל אני אלך עם אנשים אחרים שרוצים לראות בתלת מימד…

  17. איייההה 21 דצמבר 2009 at 23:59 Permalink

    תענוג של סרט, כיף אמיתי! הכי אהבתי את סיפור החניכה של ג'ק ואת השיא במעוף המשותף עם הבחורה, ממש התרגשתי, קמרון במאי אדיר.
    יש גם כמה הסתייגויות: המערכה השלישית והקרב הגדול קצת מאכזבים. בטח לנוכח כל מה שקדם להם, ציפיתי למשהו גרנדיוזי בהרבה. ומה שבאמת הפריע לי וממש לא מתאים לקמרון (מעכשיו ספויילר) זה התגייסות הנאביז' להצלת חייה של המדענית האמריקאית הגוססת בעוד שמאות אחרים מבני עמם נהרגו או נפצעו באותה התקפה. הסיקוונס הזה הוא בדיוק מה שקמרון מטיף נגדו לכל אורך הסרט.

  18. רני 22 דצמבר 2009 at 1:13 Permalink

    לאבי: לא. אם תוריד את המשקפיים בהקרנת תלת מימד התמונה תהיה מטושטשת. האפקט במשקפיים נוצר ע"י הקרנת שתי תמונות לא לגמרי זהות זו ע"ג זו. המשקפיים מאחדים אותן לתמונת תלת מימדית אחת. הורד את המשקפיים וקיבלת תמונה מטושטשת לכל אורך הסרט.

  19. רונית 22 דצמבר 2009 at 2:47 Permalink

    לאביבתור מישהו שלא יכול לראות בשתי העיניים ביחד אל תתקרב להקרנה התלת מימדית – זה ייראה לך מטושטש. לך להקרנה הרגילה. חמישה עשר אחוז מהאוכלוסייה לא יכולים להיות שותפים לתלת מימד. באסה.

  20. יעקב 22 דצמבר 2009 at 10:05 Permalink

    אבי, אתה כן יכול לראות את הסרט עם המשקפים. אתה לא תראה אותו תלת מימדי בעין אחת אבל הוא יראה דו מימדי וברור.

    באופן כללי עדיף לך הקרנה רגילה מבחינת איכות, כי לא רק שהקרנה תלת מימדית תעלה יותר, ולא רק שהמשקפים קצת מציקים, אלא הם גם מאפילים מעט את התמונה לדעתי. ללא משקפים התמונה יותר בהירה וחיה לדעתי.

    אבל אתה כן יכול לראות את הסרט עם אתה רוצה ללכת עם החברים ומוכן להתפשר על הנ"ל… 🙂

  21. חמיס 22 דצמבר 2009 at 12:10 Permalink

    תראו, אני יכול למצוא איזשהו עניין בשאלה כמה סרט מרוויח, אבל זה נראה לי קצת מוגזם מה שקורה פה. הניתוחים, ההשוואות לסרטים אחרים, לסרטים אחרים באותו החודש בשנה, לרימייקים, לסרטים שהם לא רימייקים, עם שלג, בלי שלג. והכל מנקודת מבט מצומצמת של הכסף. מה זה, אתם אנשי המרקטינג של פוקס? אין עוד אספקטים של הסרט שאפשר לדבר עליהם? זו אמורה להיות יצירת אמנות, ולא רק מוצר.

    בעיני היה בינוני, אגב. רעיון מגניב, עולם יפה מאוד הוא בנה, קמרון זה. אבל העלילה היא של פרק בקטקטים. אני מחפש קצת יותר עומק.

  22. אבי 22 דצמבר 2009 at 13:07 Permalink

    אז אני כנראה אלך להקרנה הרגילה שכן נראה שהיא יותר משתלמת בשבילי…
    אם מישהו היה בהקרנה הרגילה ויכול לשתף מחוויותיו- האם הסרט למעשה שווה משהו ללא התלת מימד- אני אשמח.

    בכל מקרה- תודה רבה לכל מי שענה ועזר:)

  23. רני 22 דצמבר 2009 at 13:53 Permalink

    הסרט שווה ביותר לא רק מבחינת התלת מימד. התלת מימד מעצים את עושר העולם שקמרון בנה, אבל הספקטאקל והסצינות והיופי של הסרט יעבדו גם בהקרנה דו מימדית. בהחלט שווה לראות הסרט.

  24. אלי כהן 23 דצמבר 2009 at 17:57 Permalink

    שמעת על הגרסה החרדית?
    אביתר?
    ספורו של אברך הנלחם בגויים על פלאנטה מרוחקת מחוץ לשטייטעל.
    סתם. אבל כואב הלב על אנשים שיפספסו את החוויה בגלל שבריר שנייה של נייטירי מעורטלת על הערסל.

  25. מישהו 4 ינואר 2010 at 0:13 Permalink

    כמה מילים על אווטאר."ספוילר" קודם כל: ואוו! אני מאד מסכים עם הביקורת ל אורי קליין לגבי הסתירה הפנימית בבסיסו של אווטאר סרט אנטי אמריקאי בעליל ( הקטרזיס הוא הרג של חיילים אמריקאים) אנטי תאגידי ומאד מכוון לחיבור בין האדם לטבע, אך הוא נעשה בלב של אמריקה והוא יוצא מתוך מערכת קפיטליסטית והוא משווק באגרסיביות אין סופית על ידי אולפנים ( תאגיד). הפרוקס הזה לא מחליש את הסרט. ברמה מסויימת הוא מחזק אותו. אני אישית יותר חווה את החיבור בין האדם לטבע כשזה מוגש באופן יותר נקי טהור כמו עד קצה העולם, אבל למה להיות קטנוני, לסוגו אווטאר הוא יצירה נפלאה.
    מיוחד אהבתי את המטאפורה הכפולה בסרט, הדמות הראשית באה מכדור הארץ, נכנסת לתוך צינור והופכת לאווטאר, בכל מובן של המילה. הוא מתחבר עליהם. ובסופו הסרט הופך להיות אחד מהם. וככה גם חוויות הצפייה של הצופה, כאן מטאפורה מכפילה את עצמה, אנחנו באים מכדור הארץ נכנסים לצינור( אולם הקולנוע) ונכנסים לפנדורה.מתחברים לדמויות, מעודדים את מאבקם נגד בני האדם( איך זה מרגיש לבגוד בזע שלך? די טוב האמת) כך שכוכב פנדורה הוא האווטאר של הצופה. נכנסים עם פתיחת עין אנושית, ויוצאים עם פתיחת עין אווטארית.

  26. מישהו 4 ינואר 2010 at 0:14 Permalink

    *תיקון :לא זע, גזע.


Leave a Reply