12 Responses to “מיאה קולפה”

1. 

   remotb 12 נובמבר 2006 at 15:44 Permalink

   🙂
   עוד לא צפיתי באף אחר מהסרטים שציינת, אבל הרגשתך מוכרת לי מאוד. הסתבכתי לא מעט בשל הערות "סקסיסטיות" מעין אלו, ואף "גזעניות", כשהדבר נוגע לסרטים המתייחסים לעדות מסויימות.
   מהסתכלות קצת שונה על הבעיה, אם אפשר לקרוא לזה "בעיה", הייתי אומר שאולי זה נובע מחוסר נסיון קולקטיווי מספק של הצד הנשי. אין הרבה, ולא היו מספיק, בימאיות נשים. פה ושם ישנה איזו יציאה, אבל הרוב המוחלט של היוצרים הם גברים, ופה אני לא חושב שיש איזושהי אפליה כי הרי בימוי זה מקצוע חופשי לחלוטין.
   אם כך, בבוא הזמן, עם צבירת הנסיון, שלנו הצופים, בצפייה בסרטים נשיים, נוכל אולי להבין טוב יותר מה טמון שם בתוך הקופסא הנפלאה הזאת שנקראת "מוח נשי".

   הגב
2. 

   דניאל פאיקוב 12 נובמבר 2006 at 16:03 Permalink

   אותי אישית נשים במאיות מעניינות הרבה יותר מגברים. אולי "הבעיה הנשית" שיאיר מתאר היא לא בעיה של נשים אלא של סרטי אמנות/סרטי איכות. כשנשים מביימות קולנוע ז'אנרי, זה בדרך כלל הקולנוע הז'אנרי הכי טוב שיש. בינתיים אני אקפיד להימנע משני הסרטים האלה, כמו גם מ"הסוד שמעבר למילים". ולא בגלל שביימו אותם נשים.

   הגב
3. 

   remotb 12 נובמבר 2006 at 16:17 Permalink

   שוב שלום, דניאל.
   לשם שינוי, מסכים איתך כמעט לחלוטין.
   אני לא יכול שלא להיזכר בתגובה שלי ל"טיטוס". לאורך כל הסרט היתה לי הרגשה "שונה". לא במובן של טוב או רע, אלא פשוט ככה. שונה. הכל נראה כ"קצת שונה מהרגיל". הכל היה קצת ליד. ואיפשהו מרשים יותר ונכון יותר. ניואנסים של אכזריות מדויקת ואמיתית. כשצפיתי בכתוביות בסוף הסרט וראיתי שמדובר בבימאית אישה, הבנתי שהדבר שהרגשתי היה בדיוק זה: היד הנשית שהפכה משהו שכולנו כבר מכירים ומקיאים, למשהו קצת אחר. דומה, אך לא בדיוק. והרבה יותר נכון!

   אבל בכל זאת, כשנשים עושות "סרטי נשים", התוצאה היא לפעמים, או אף כרגיל, משהו הנע בין חוסר הבנה שלי לשעמום. "סרטי גברים" אני מבין טוב יותר.
   ואני בטוח שנשים חושבות אותו דבר, אבל הפוך…

   הגב
4. 

   דבורית NY 12 נובמבר 2006 at 17:13 Permalink

   לקחתי איתי את העכברוש למטוס, והייתי כה נדהמת שנתת ל"גרבאוויצה" כוכב אחד. כזה גדול הפער ביננו?
   הסוד בסרט הוא לא משהו שאתה, הצופה, אמור לגלות, אלא שרה (ואתה לא יכול להכחיש שמדובר בשחקנית מקסימה, לפחות כרגע, מי יודע מה יקרה לה בעוד שנתיים או עשר.
   אני לא חושבת שזה קשור דווקא להבדלים ההורמונליים ביננו, כי יחסים טעונים בין הורים לילדים זה לא משהו ייחודי לאמהות ובנות דווקא. יותר לטעם אישי כנראה.
   בכל אופן זאת הביקורת שלי.

   רוה לדבורית: כמה נעים לגלות שגם שם את עושה בדיוק את מה שאת עושה מפה. וזה בהחלט עניין של טעם, הנימוק הכרומוזומלי (לא ההורמונלי) בא ממקום של ביטול עצמי, ושל מצוקת נימוקים. וגם כי האספקט הנשי בעשייה ובנקודת התצפית היה מאוד ברור וחשוף, ונדמה לי שבמקרה של "גרבאוויצה" הוא הפריע לי, כי היתה לי תחושה שה"טראומה" האפילה על ה"קולנוע". והבימוי היה רע וסטודנטיאלי. אבל שכאילו זה לא לגיטימי לדבר על זה כי הסרט הזה יותר חשוב לו להיות "חשוב" מאשר "טוב". כי הוא עוסק באונס. והרי אני כגבר לעולם לא אבין את זה. ונכון, אני באמת לא אבין. והסרט, בסופו של דבר, אפילו עצבן אותי. והשחקנית הצעירה באמת מקסימה.

   הגב
5. 

   ליזי 13 נובמבר 2006 at 0:28 Permalink

   אז מה, נשים השתלטו על חבר השופטים בפסטיבל ברלין והעניקו את הפרס ל"גרבוויצה"?
   כמו שדבורית אומרת, הסוד לא אמור להפתיע את הצופים. זה לא טנסי וויליאמס. זה על אמא ובת והיחסים ביניהן.

   ודיפה מהטה היא במאית איומה, והכל יוצא לה מזויף וחנפני. "בוליווד הוליווד" היה קשקוש, ו"אש" היה מיופיף. לא מאמינה שהיא מסוגלת לנפק משהו אמיתי.

   ואיך זה שביקורת על סרט בינוני של במאית תמיד הופכת לכתב השמצה של במאיות בכלל?

   רוה לליזי: שם מצחיק "גרבוויצה" לסרט נשי, לא?

   הגב
6. 

   remotb 13 נובמבר 2006 at 10:25 Permalink

   חזרתי וקראתי שוב את כל התגובות שעסקו בנושא ולא הצלחתי למצוא ולו השמצה אחת של בימאיות. ההיפך הוא הנכון; ישנם כמה תיאורים מחמיאים במיוחד.
   לפעמים כדאי לא להתלקח על מה שחושבים שכותבים, אלא לקרוא ביתר עיון.

   רוה לכולם: זה נושא מצוין להרחיב בו את הדיון, ובהחלט רגיש מאוד. אנסה להתמודד עם זה בהמשך היום, אחרי שאתפנה משלל חובותיי.

   הגב
7. 

   אלון 13 נובמבר 2006 at 18:02 Permalink

   אני מצטער שאני רושם את זה פה, אבל לא מצאתי מקום יותר מוצלח. אני מוכר כמות מאוד גדולה של סרטים מהאוסף המשפחתי (3 אחים ואחות 🙂 ולא מצאתי חנות או אתר שקונים סרטים. מישהו יודע איפה? מטרת המכירה היא גיוס כסף לקניית סרטים חדשים במקום 🙂
   תודה וסליחה אם זה לא המקום המתאים (ההודעה נכתבה גם בעין הדג, 2 אתרי הקולנוע הטובים ביותר 🙂

   הגב
8. 

   אלון 13 נובמבר 2006 at 18:04 Permalink

   אם הייתי יודע שהסמיילים שלך כל כף מפחידים יאיר, לא הייתי מחייך כל כך הרבה

   הגב
9. 

   חן חן 13 נובמבר 2006 at 18:07 Permalink

   אלון
   איך יוצרים איתך קשר?
   איך יודעים איזה סרטים אתה מציע?

   הגב
10. 

    אלון 13 נובמבר 2006 at 18:38 Permalink

    לחן חן וכל מי שמתעניין, לא נעים לי מיאיר ולהפוך את הדיון הזה למכירה. המייל שלי זה plasticfiend@hotmail.com או אם ברשותו אני ארשום אותם פה עם מחירים (יכול להיות שיש משהו שאתה רוצה יאיר?)
    תכתבו לי הודעה ואחזור אליכם עם הפרטים

    רוה לאלון: בהתחלה חשבתי להציע לך שתפרסם כאן את הקטלוג ואת המחירון בעבור עשרה אחוז מהמחזור. אבל עזוב, תכין מייל עם כל הסרטים והמחירים ותפיץ למי שיפנה אליך. אתה מוזמן לשלוח עותק גם למייל של האתר. אני מקווה שאתה מדבר על די.וי.די של סרטים מוכרים, ולא על סרטי משפחה מפיקניקים בשמונה מ"מ. ובכל מקרה, תמיד תעדיף את המילה "לכתוב" על פני "לרשום", אלא אם אתה מתכוון למלאכת רישום בעיפרון על נייר של פורטרט חי או דומם.

    הגב
11. 

    Ferry pour la Grece 28 ינואר 2011 at 1:18 Permalink

    Thanks friend. It has been fun knowing

    הגב

Leave a Reply