בסוף השבוע שעבר, אחרי שהביקורת על "סטאר טרק" כבר היתה כתובה וסגורה, פתאום טלפון מיחצנית הסרט: בעוד שעתיים יתקשר אליך ג'יי.ג'יי אברמס לראיון טלפוני קצר. ראיונות טלפוניים הם סוגה די נחותה של עיתונות. המרואיינים רצים על ניוטרל ודי ברור שהם עסוקים בעניינים אחרים בצד השני של הקו. ובוודאי ששעתיים של הכנה לראיון עם יוצר שאני די מחבב כמו אברמס לא מאפשרים לא לו ולא לי להיות בשיא הריכוז והחדות. אבל זה מה שנתנו, וזה מה שלקחתי וזה מה שיצא. זה התמלול המלא של השיחה הדי קצרצרה בינינו, שיחה שממנה למדתי בעיקר שהאסיסטנטית של אברמס היא ישראלית בשם אפרת.

פורסם ב"7 לילות", 8.5.09

קשה היה לדמיין, אי שם בתחילת שנות התשעים, שתסריטאי מוכשר וצנוע בשם ג`פרי אברמס יהפוך כעבור עשור לאחד האנשים הכי משפיעים על תרבות הפופ האמריקאית. אבל האיש שהתחיל את דרכו בכתיבת דרמות יחסים קאמריות כמו "בנוגע להנרי" של מייק ניקולס, "צעיר לנצח" עם מל גיבסון או הסדרה "פליסיטי", הפך בשנים האחרונות למפעל בלתי נלאה של מיסתורין, אקשן ואימה. ובדרך הוא הפסיק לחתום כג`פרי אברמס והמציא את המותג המוכר יותר: ג`יי.ג`יי אברמס (ג`יי.ג`יי, ראשי תיבות לג`פרי ג`ייקוב), וכך הפך לאשף רייטינג וקופות. תחילה בסדרת הטלוויזיה "זהות בדויה", שזכתה לאהדתו של טום קרוז שגייס אותו לביים את "משימה בלתי אפשרית 3”; ואז ב"אבודים", אחת מסדרות הדרמה הכי מדוברות בשנים האחרונות בטלוויזיה האמריקאית; ואז כמפיק של "קלוברפילד", סרט אימה דל תקציב (יחסית), שהצלחתו העצומה תניב בקרוב סרטי המשך; ואז ב"פרינג`”, סדרתו הכי טריה, שזוכה לאחוזי צפייה נאים באמריקה, והמשודרת שם מיד אחרי "אמריקן איידול" (ולמעשה עם כעשרה מיליון צופים בשבוע, “פרינג`”  כרגע מתעלה על "אבודים", שמגרדת את התשעה מיליון צופים; כך או כך אברמס מניב כ-20 מיליון צופים בשבוע לשתי סדרותיו).

והנה מגיע השיא: על כתפיו של אברמס הוטלה המשימה לברוא מחדש את היקום של "מסע בין כוכבים", סדרת טלוויזיה הפולחנית משנות הששים שהניבה חמש סדרות המשך, עשרה סרטי קולנוע וגדודים של מעריצים פנאטיים שבקיאים בכל בורג על סיפונה של האנטרפרייז, ספינת החלל של קפטן קירק (ובהמשך, של קפטן פיקארד), ששטה בחלל בשירות הפדרציה, לגלות ולחקור עולמות חדשים. כדי להבטיח שלא נחשוב שזו אותה "מסע בין כוכבים" של אבות-אבותינו סרט הקולנוע של אברמס מותג בישראל כ"סטאר טרק", והוא יוצא בסוף השבוע הזה בארץ, יחד עם כל העולם, במה שאמור להיות סרט הקיץ הגדול, הבולט, הקופתי והמדובר ביותר בשבועות הקרובים (עד "רובוטריקים 2”).

יש לומר מיד: “סטאר טרק" הוא חתיכת לונה פארק משגע של אקשן, הומור, פיצוצים, חלליות ובלבולי שכל. צריך להיות עוכר שמחות מקצועי כדי לא לחייך מול שקית ההפתעות גדושת האפקטים והמודעות העצמית. אכן, היתה תחושה של סקפטיות לפני הכניסה לסרט – שהרי זה נשמע כמו רעיון עסקי די מסריח, לנסות ולהתחיל מחדש את כל סיפור “מסע בין כוכבים” והפגישה הראשונה בין ספוק וקירק, כאילו שהקהל שמעניין את הוליווד הוא רק בני ה-13 שלא הכירו את הסדרה, תוך התעלמות מבני ה-30 שכבר מעריצים אותה. אבל צריך להגיד: אברמס ושותפיו יצאו מהעסק בכבוד. מיתולוגיות בצד, הסרט הזה מגניב. אבל כשאברמס מתקשר ממשרדו לראיון שנקבע בינינו, אני מתחיל דווקא בתהיה: מה דעתו על העובדה שהוליווד עכשיו בטירוף של לקחת מותגים מוכרים ולהתחיל אותם מחדש, מאפס (האולפנים קוראים לזה Reboot, איתחול המותג), וש"סטאר טרק" שלו היא חלק מהמגמה הזאת, שהניבה בשנים האחרונות את "סופרמן חוזר", “באטמן מתחיל", “קזינו רויאל", “הפנתר הוורוד", “יום שישי ה-13”, ועוד ועוד ועוד. “אין ספק שהרעיון הראשוני, איזו סדרה להתחיל מחדש, הוא החלטה עסקית של האולפן", הוא עונה. "אבל מבחינתי, זה לא משנה מאיפה מגיע אלי רעיון טוב, גם אם הוא התחיל כהחלטה כלכלית. מה שחשוב הוא האם היוצר שמקבל את המותג לידיו הוא קולנוען שיודע איך לטפל בסרט ללא ציניות. מה שחשוב הוא שהיוצר לא יעשה את זה מסיבות עסקיות. תראה מה כריסטופר נולן עשה ל'באטמן מתחיל' ו'האביר האפל'. לא שאני משווה את עצמי לכריס נולן, חלילה".

כמה זמן לקח לך להסכים להתעסק ב"סטאר טרק" מרגע שקיבלת את ההצעה?
"מיד. העניין הוא שהם פנו אליי בהצעה להפיק את הסרט, לא לביים אותו. וכמפיק, הרעיון הזה מיד איתגר אותי, לחפש את הדרך לטפל במותג כל כך מבוסס ומוכר. בגלל שאני לא מעריץ של הסדרה, לא חשבתי שאני אביים את הסרט. אבל ככל שהעבודה על התסריט התקדמה גיליתי שאני הופך להיות מעריץ של התסריט הספציפי הזה, ושל הדמויות האלה, ורק אז החלטתי שאני רוצה לביים את הסרט בעצמי".

אתה מסתבך עם המעריצים בזה שאתה אומר שאתה לא מעריץ של הסדרה.
"הייתי יכול פשוט להגיד שאני מעריץ ותיק של הסדרה ולחסוך את זה. ובגלל שאחד התסריטאים שלנו הוא מעריץ פנאט של הסדרה שבקיא בכל פרטיה, הרגשתי שאנחנו בידיים טובות מבחינת שמירת הנאמנות לעולם של `סטאר טרק`, כך שהסרט בסופו של דבר היה צריך לרצות אותו, את המעריץ, אבל להלהיב גם מישהו כמוני, שאינו מעריץ".

אני קורא שיש דיבורים על סרט המשך ועל השקה מחודשת של סדרת הטלוויזיה.
"גם אני קורא. השחקנים והתסריטאים חתומים כבר על סרט המשך, אני לא. עוד לא דיברו על זה איתי מהאולפן. אני מניח שהם מחכים לראות איך הסרט יצליח. לגבי סדרה, גם על זה לא דיברו איתי. המותג `סטאר טרק` שייך לפרמאונט, אז אולי הם חושבים על זה בינם לבין עצמם. אלי הם לא פנו בנושא".
מה שמפתיע אותי הוא שאני זוכר את שמך עוד כתסריטאי של "בנוגע להנרי", סרט שיקום קטן ומינורי שביים מייק ניקולס עם הריסון פורד. דמיינת אז, כשהסרט יצא, ש-18 שנה אחר כך אתה תהיה עסוק בסרטים וסדרות עצומי מידות על חלליות ומפלצות?
"האמת שכן. הבעיה שלי היא שאני אוהב את כל הז`אנרים. אני אוהב דרמות קטנות, כמו `פליסיטי`, וקומדיות, וסרטי אימה, ומדע בדיוני. האמת היא שהעובדה שאני אוהב כל כך הרבה ז`אנרים היא לאו דווקא יתרון. לא פעם הרגשתי שאני מתפזר בין האהבות שלי, במקום למצוא תחום אחד שאני הכי אוהב ולהצטיין בו".
(זהירות, ספוילר קטן לסצינה מאמצע הסרט:) הנה נושא שכבר קראתי אנשים מדברים עליו באינטרנט: סצינת המערה ב"סטאר טרק" בה קירק הצעיר פוגש את ספוק המבוגר (בגילומו של לנארד נימוי, ספוק המקורי). בסרט זה נראה כמו חתיכת צירוף מקרים ברמה קוסמית שהם מגיעים לאותו כוכב, לאותה מערה, בדיוק ברגע העלילתי הזה. מה היה הרציונל שלכם בזמן הכתיבה למפגש הזה?
"כן, היתה סצינה שלמה שבה הוסבר איך זה יכול להיות, אבל בעריכה היא נפלה מכל מיני סיבות. ובעיקר כי הרעיון הבסיסי הוא שכל הסרט מדבר על גורל, ואת זה לא צריך להסביר. הם היו חייבים להיפגש. הרעיון הוא שגם ביקום מקביל, בו נדמה שכל הקלפים עורבבו אחרת מהיקום המוכר לנו, יש גורל שיגרום לזה שהמשפחה הזאת, החבורה הזאת, תתקבץ יחד. הרעיון הוא שזה בלתי נמנע, מבחינת הגורל, שצוות האנטרפרייז יהיה ביחד. ספוק שם כדי לדאוג שזה יקרה".
יש ביהדות מושג שנקרא "תיקון עולם", שמדבר לא רק על זה שכל אחד מאיתנו אמור לתקן את העולם, אלא שכמכלול כל אחד צריך למצוא את המקום שלו שבו הוא מקדם את תיקון העולם. קצת כמו קוביה הונגרית, מה המקום הנכון להיות בו כדי להביא לשלמות. אחד הדברים שאהבתי בוואריאציה שלך ל`סטאר טרק` היא שמשלב די מוקדם כל הדמויות, כל המרכיבים, כבר נמצאים שם, אבל עדיין הכל מקולקל, ומטרת הסרט היא לגרום לכל אחד למצוא את הכסא הנכון עליו הוא אמור לשבת. אתה מכיר את הרעיון הזה?
"וואו. עשית לי צמרמורת. לא זכרתי את זה, אבל תוך כדי מה שאמרת נזכרתי שפעם מישהו סיפר לי על המושג הזה ושזה נורא הרשים וריגש אותי. לא חשבתי על זה כשעשינו את הסרט, אבל זה בהחלט מתקשר לנושא שאני אישית אוהב בסרטי הרפתקאות, והוא הטרנספורמציה של הגיבור. כשאנחנו פוגשים את קירק, הוא יושב על כסא בבר, שיכור. שזה הכי רחוק מכסא הקפטן. זה כמו המסע של לוק סקייווקר. למצוא את המקום שלך ביקום. מה שתמיד מפתיע אותי הוא שאתה כיוצר מנסה לספר סיפור באופן הכי רהוט שאתה יכול, ואז מתברר שאנשים מוצאים בפנים כל מיני רעיונות שאפילו לא היית מודע שהם שם".
בשלב הזה היחצנית עולה על הקו ומבשרת שזמננו תם. אני אומר תודה ומוסיף דברי פרידה.
"זהו?”, שאל אברמס.
כן. אתה מחכה שאשאל מה קורה בסוף של "אבודים"? אין לי שום כוונה כזאת.
"אני דווקא מעריך את זה”.

עברו ל"סטאר טרק", הביקורת

ציוץ