28 נובמבר 2021 | 13:45 ~ 0 תגובות | תגובות פייסבוק

״פינץ׳״, ביקורת

״פינץ׳״. איש, רובוט וכלב

דיברתי על ״פינץ׳״ בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. האזינו כאן

אחד הסרטים המקסימים של התקופה הנוכחית מסתתר מתחת לאפכם בשירות הסטרימינג, אפל טי.וי פלוס. זהו ״פינץ׳״, הסרט החדש בכיכובו של טום הנקס, שכבר שיתף פעולה עם אפל טי.וי, שאירחו אצלם את בכורת סרטו ״גרייהאונד״, שעבר לסטרימינג כשבתי הקולנוע נסגרו בגלל הקורונה. גם סרטו הבא, ״חדשות העולם״, עבר מבתי הקולנוע לנטפליקס. ועכשיו זהו סרט שלישי של הנקס שמגיע ישירות לסטרימינג, כשהוא מלווה בקרדיטים המרשימים של רוברט זמקיס כמפיק אחראי ועם הלוגו של חברת אמבלין של סטיבן ספילברג בפתיחה. מיגל ספוצ׳ניק, שביים פרקים ב״משחקי הכס״, הוא השם הכי אנונימי בצוות של הסרט המדע בדיוני המרשים הזה, שמתאים לצפייה לכל המשפחה.

הסרט מתרחש בעתיד פוסט אפוקליפטי, שבו העולם הופך לשממה מדברית בוערת. אם נדמה לכם שזה בגלל ההתחממות הגלובלית, אז התשובה היא לא. יכול להיות שהנקס ושות׳ לא רצו לעשות סרט על התחממות גלובלית, שהפכה ממציאות עתידית בלתי נמנעת למושג פוליטי שנוי במחלוקת. לכן, העתיד העגום של כדור הארץ קרה לא בגלל בני האדם אלא בגלל התפרצות סולארית, שמחקה את רוב שכבת האוזון והפכה את החיים מתחת כיפת השמים לבלתי ניתנים למחייה חום עצום וקרינה אולטרהסגולה שיוצרת כוויות מיידיות. הקטסטרופה הזאת הפכה את מעט הניצולים לחיות טרף, ממש כמו ב״מקס הלוחם בדרכים״. אנשים שמוכנים להרוג האחד את השני בעבור מעט המצרכים שעוד נותר לבזוז בסופרים ובמחסנים בערים הנטושות.

הנקס מגלם את דמותו של פינץ׳, איש מחשבים ואלקטרוניקה, שמצא מסתור בבונקר בסנט לואיס, שם הוא חי עם הכלב שלו, שמעניק לו סיבה יחידה להמשיך לחיות, ולהמשיך לצאת אחת לכמה שבועות למצוא לו אוכל. פינץ׳ הבין שכדי לשרוד בעולם החדש יהיה עליו להימנע מהשמש ומבני אדם, שניהם יהרגו אותך. ואכן, הסרט הוא כמעט מופע יחיד של הנקס, בתפקיד שקצת מזכיר את הדמות שלו ב״להתחיל מחדש״, ששוב תקוע באמצע שום מקום וצריך לאלתר הישרדות ולמצוא לו חברה. וכך, לצידו של הנקס, מתלווים שני שחקני משנה: כלב ורובוט בשם ג׳ף. הרובוט הוא על תקן הילד, שקצת כמו הכלב נועד לגנוב את ההצגה בסרטים מהשחקן הראשי המבוגר. פינץ׳ בנה את ג׳ף כדי שיהיה מי שידאג לכלב אחרי מותו, והשלישיה הזאת יוצאת למסע מסנט לואיס לכיוון סן פרנסיסקו, מסע שבו פינץ׳ יצטרך ללמד את ג׳ף (אותו מגלם השחקן קיילב לנדריג׳ונס, שהוחלף אחר כך בשלב האפקטים) איך לשרוד, ואיך לשחק, ואיך לטפל בבעלי חיים.

חוץ מהעובדה שהסרט מאוד מפתיע בכמה שהוא מרשים ויזואלית, משעשע וגם מותח, ״פינץ׳״ הוא תרגיל בהאנשה לגרום לצופים לחוש אמפתיה גם כשאין בני אדם באיזור. הסרט יוצא בדיוק בשבוע שבו מלאו 50 שנה לבכורת סרטו הראשון של סטיבן ספילברג, ״דואל״, שבו משאית רודפת אחרי נהג, מבלי שברור לנו איך ולמה. הנהג אם בכלל יש בה מעולם לא נראה ונדמה שהמשאית היא טורף עם דעת משל עצמה. ״פינץ׳״ מכיל סצינת הומאז׳ ברורה, כשאת הקראוון של פינץ׳ וב״ב רודפת מכונית בתוכה מן הסתם אנשים שרוצים לשדוד ממנו אוכל או דלק, אבל אותם ואת מניעיהם לא רואים או שומעים. ולכן, ״פינץ׳״ הוא סרט על אנושיות ללא אנושות. פינץ׳, שרואה איך שינויי מזג האוויר הכחידו את היכולת של בני אדם להגן זה על זה, מנסה לברוא רובוט שיהיה הצוואה שלו לעולם: יצור שכל תכליתו לדאוג לאחר באופן נטול אנוכיות, והוא אולי זה שילמד את בני האנוש להיות קצת יותר אכפתיים, אם האנושות תצליח להשתקם מהאסון שקרה לה. ואם לא הרובוט, אז הסרט הזה, שאין בו בני אדם, אבל יש בו לב.

נושאים: ביקורת

השאירו תגובה