"אף פעם לא מאוחר מדי", עדכון שישי
כזכור, אני נותן כאן במה לדיווחי ההפקה של הסרט העצמאי "אף פעם לא מאוחר מדי". אם החמצתם, הנה חמשת העדכונים הקודמים. אחרי ג'ט-לאג של כמעט שלושה שבועות, נחת בסוף השבוע מברק מהבמאי, עדו פלוק, המספק עדכון שישי, והראשון משלב הפוסט-פרודקשן:
"קשה להסביר את כמות העייפות והחולשה שירדה עלינו עם תום 20 ימי הצילום שלנו. 20 ימים של חוסר שינה וארוחות צנועות ומצומצמות (מפאת תקציבנו הדל). ואז הצניחה בחזרה לחיים. ומיד לחדר העריכה, לצד שותף חדש וחשוב מאין כמוהו לעבודה: העורך אסף לפיד. ביחד אנחנו מנהלים צפיות אינסופיות אל תוך הלילה בכל שוט ובכל טייק שצילמנו. צפייה ברעיונות שצלחו, ואלה שצלחו פחות. מסדר זיהוי של הפתעות נהדרות וטעויות מרגיזות. אבל בסופו של דבר, ובעיקר כשהטייקים הטובים מתחילים להסתדר, זה אחר זה, על ציר הזמנים של המחשב: סרט. סרט אמיתי".
אין כמו ההרגשה לבמאי כשהשוטים מתחברים אחד לשני בעריכה. בהצלחה!
esh is the king of Avid
השוטים מתחברים! יא אללה! איזה פלא!!!
סרט אמיתי!!!!!
נו באמת.
3+4
כמה רוע.
לא רוע, פשוט ילדים מחוצ'קנים.
שיהיה בהצלחה בעריכה!
אין ספק, לעבוד על סרט בארצנו זה כיף חיים!
NOT.
זה לא רוע, זה סתם חוסר יכולת לפרגן. בדיוק היום סיפרה לי ידידה בהתרגשות על חוויותיה עת הקרינה את סרטה (גמר שנה ב') בפני קהל. כאילו זה מינימום סרט הפתיחה של פסטיבל קאן. במקום להיות ציני (כמו לפני שורה), לגמרי נסחפתי איתה. אפילו איצקר, שבגלל קדחת אווטאר היו לו בעיקר דברים שליליים לשפוך כאן בבלוג, שם שניה את השליליות בצד ופרגן לאנשים שעושים עכשיו את הסרט הראשון שלהם. וברור שהם חווים אותו כאילו הם הראשונים אי פעם שעשו סרט. בעיניי זה מקסים, אני לא מבין מה עושים כאלה שחושבים שזה נלעג או מחוצ'קן בבלוג קולנוע. אם לא מאהבת קולנוע אתם פה, אז למה באתם? לרדת על אנשים שעושים סרט עצמאי בשלב העריכה? אתם מגעילים אותי.
אז מה אם זה סרט של גיסו? זה הבלוג שלו ולגיטימי שיקדם מה שהוא רוצה בו. בהצלחה ליוצרי הסרט!