23 פברואר 2010 | 09:23 ~ 18 תגובות | תגובות פייסבוק

"מטען הכאב": מצד שני. ושלישי

בטקסט שלי מאתמול, בו פעם נוספת אני מביע בהלה מקונסנזוס מוחלט ובו אני מביט בהשתוממות בסחף הטרנס-אטלנטי אחרי “מטען הכאב” – והניסיון שלי להבין האם זו תופעת עדר, או התלהבות אותנטית או איזשהו קמפיין לוביסטי מאורגן היטב – היה מקום להוסיף דבר מה להגנת הסרט (שכפי שכתבתי, הוא ככל הנראה סרט המתח הכי טוב שראיתי השנה): הסרט הזה עובד נפלא בצפיות חוזרות. כאמור, הצפייה הראשונה היתה מורטת עצבים. הרגשתי שאני בידיים של חבורת מטורפים. בצפייה השניה, כשהמתח כבר פחות ואתם יודעים כבר מי יחיה ומי ימות ואין יותר את מטען ההלם, העבודה הקולנועית המדוקדקת של ביגלו, וההנאה מהניהיליזם המוחלט של הסרט, מורגשים יותר. מהבחינה הזאת, “מטען הכאב” עובד יותר טוב מ”תלוי באוויר” ומ”ממזרים חסרי כבוד”, ששניהם נפלאים בצפייה הראשונה, אבל פחות טוב בצפייה שנייה. לדעתי גם “אווטאר” עובד נהדר בצפיות חוזרות. הוא מפסיק להיות “ה-אירוע” וחוזר למימדיו כלונה פארק של קולנוע גרנדיוזי ומלא קסם (ועם לא מעט יומרה, שאמורה להפוך אותו מסתם “בידור” ליותר “אמנות”). אז אם חברי האקדמיה הולכים ורואים את הסרטים המועמדים פעם שנייה – בדי.וי.די או בקולנוע – כאן זה המקום שבו חלקם יכולים להגיד “וואלה, ‘מטען הכאב’ הזה אשכרה משתפר בצפייה חוזרת”. בצפייה הראשונה פשוט עסוקים יותר מדי בלהפסיק את הדימום.


(ועוד טעות שלי מאתמול: שכחתי ש”יהודי טוב” גם נמצא בעשירייה. כלומר, שאם הייתי חבר אקדמיה זה הסרט שהייתי ממקם אצלי במקום הראשון).



הנה דיוויד פולנד מראיין את קתרין ביגלו, בעיצומו של הקרנבל העצום של הפרסים, ובשלב בו כבר ברור שהיא לא עוד האנדרדוג:






=========


הפרמיירה החגיגית של יס ל”מטען הכאב” מתקיימת הערב. הבכורה “הארצית” הרשמית תהיה ביס 1 ביום ראשון בערב. שיחוק אדיר. אם יש לכם HD, צפו בו כך. פעם ראשונה שראיתי 16 מ”מ ב-HD, וזה נראה פנומנלי. ובכל זאת, אהיה מאוד-מאוד מופתע אם ביום שני או שלישי לא תופץ הודעה לעיתונות ש”מטען הכאב” – אחרי בכורתו הטלוויזיונית, ואחרי זכייתו באוסקר – מגיע לבתי הקולנוע בארץ.


============


זה מזכיר לי שהפעם האחרונה שסרט שזכה באוסקר הוקרן בבתי הקולנוע בארץ רק אחרי הזכייה, היתה בתחילת 1997 כש”הפצוע האנגלי” זכה באוסקר ובארץ לא היה ברור אצל מי נמצאות זכויות ההקרנה שלו. באיזשהו פיתול זכויות הקשור במכירת זכויות הפצה מראש למימון הסרט, סרטי שני קנו את הסרט עוד לפני הפקתו, אבל בזכות החוזה עם מיראמקס הזכויות היו בה בעת גם בידי פורום פילם. הם החליטו שלא להחליט של מי הסרט, ורק אחרי שהסרט זכה באוסקר הם מצאו איזשהו סיכום ביניהם  (ומן הסתם גם בינם ובין בעלי הסרט בחו”ל) שאיפשר את הפצתו בארץ. נראה לי שזה מה שיקרה בסוף גם עם “מטען הכאב”. אהיה מאוד מופתע אם לא.

נושאים: בשוטף

18 תגובות ל - “"מטען הכאב": מצד שני. ושלישי”

  1. עמית איצקר 23 פברואר 2010 ב - 9:37 קישור ישיר

    קת’רין ביגלו נראית ממש ממש טוב לגילה.

  2. גיא טל-אור 23 פברואר 2010 ב - 10:19 קישור ישיר

    אני שמח שאיצקר העלה את העניין, כי מרוב אוסקר וזהב מנצנץ כולם שכחו לדבר על מה שחשוב באמת – קתרין ביגאלו עוד מעט בת שישים, והיא מגה-בייב. פשוט פצצה. לא ייאמן.

    סליחה, שכחתי שאין ציניות באינטרנט. למרות שבאשר לביגלו הייתי רציני לגמרי. פשוט קצת כואב לי הראש מכל הניתוחים המתמטיים-הסתברותיים שקשורים לטקס, אז מה עם קצת שטחיות או רכילות?

  3. אלדו ריי 23 פברואר 2010 ב - 10:54 קישור ישיר

    ממזרים פחות טוב בצפיה שניה?ראיתי כבר 5 פעמים ואני יכול להעיד שזה רק הולך ומשתפר.
    נראה לי פוסט מוזר – מחאה נגד מנטליות העדר של האקדמיה בליווי שכנוע עצמי שמשתעבד למטליות הזו.
    ביגלו במאית מעולה – אבל כמו קמרון – העבודות הגדולות שלה מאחוריה (נקודת שבירה, פלדה כחולה, קרוב לאפלה). זכייתה תהיה שקולה לזכיה של סקורסזה – שלא זכה על נהג מונית או השור הזועם אבל כן על השתולים – מבחינת מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.
    הסרטים הטובים מהמועמדים “ממזרים”, “מחוז 9″ ו”יהודי טוב” הם כרגע חסרי סיכוי לזכות, אבל בעלי סיכויים הרבה יותר גבוהים מ”מטען כאב” או מ”תלוי באוויר” להישאר בזיכרון הקולקטיבי זמן רב יותר.

  4. רז-ש 23 פברואר 2010 ב - 10:57 קישור ישיר

    יאיר, אתה לא מרגיש קצת חוסר קוהרנטיות עם עצמך? סרט העשור שלך כפי שבישרת לכולנו בסוף דצמבר הוא ממזרים חסרי כבוד. את יהודי טוב שמת במקום השלישי. עכשיו אתה כותב שנזכרת פתאום שבגלל שיהודי טוב גם ברשימה אז אתה בכלל היית בעדו. לא הבנתי. או שסתם חזרת בך, או שסיכום השנה 2009 שלך לא באמת כן.  

  5. דיסקו 23 פברואר 2010 ב - 11:55 קישור ישיר

    לרז-ש.
    שאלו פעם את ישיעיהוי ליבוביץ בהרצאה שלו על דבר שהוא אמר שסתר את עצמו למה שהוא אמר שנה לפני בהרצאה.
    והוא ענה: אז חשבתי ככה והיום אני חושב אחרת.
    בקיצור, עצם הדירוג של סרטים הוא דבר כל כך טפשי שנוגד עקרונות בסיסיים של אומנות. ואם כבר הכרחי בגלל שמערכת העיתון רוצה כזה דבר, אז בסדר, תכתוב אבל למען ה’ אל תעשה מזה כזה עניין. זה לא מחקר על התרופה לסרטן.

  6. עמית איצקר 23 פברואר 2010 ב - 12:01 קישור ישיר

    קת’רין ביגלו היא דילפית רצינית (Dilf)

  7. עידן 23 פברואר 2010 ב - 13:21 קישור ישיר

    אני עדיין לא מבין איך “סטאר טרק” לא קיבל מועמדות.

    אבל The Hurt Locker הוא באמת סרט השנה שלי…סרט מדהים והופך קרביים. הסצינת פתיחה שלו היא שיעור בעריכה וצילום…איזה סרט אדיר.

  8. אלדו ריי 23 פברואר 2010 ב - 16:34 קישור ישיר

    מה זה דילף, כמו milf?

  9. JNH 23 פברואר 2010 ב - 17:29 קישור ישיר

    כן, איצקר, מה קשור DILF? ביגלו היא אישה, לא גבר. אלא אם יש לזה פירוש נוסף שאני לא מכיר.

  10. hamlet 23 פברואר 2010 ב - 17:33 קישור ישיר

    Hurt Locker is damn good film
    and deserve an Oscar.
    Basterds is also good.
    I don’t mind if one of
    them wins.
    Why to nag that it’s no blockbuster
    ???

  11. נון 23 פברואר 2010 ב - 18:17 קישור ישיר

    D stand for Director

    או לפחות אני מקווה שזה לא Dude…

  12. מיקי 23 פברואר 2010 ב - 19:45 קישור ישיר

    ממזרים חד משמעית היה לי פחות טוב בצפייה חוזרת. המונולוגים נשמעו לי טרחניים ולא נגמרים. הצפייה ראשונה עפתי, בשנייה נרדמתי

  13. מיכאל 22 23 פברואר 2010 ב - 20:39 קישור ישיר

    חחח dilf זה גדול !

  14. צופה 23 פברואר 2010 ב - 20:41 קישור ישיר

    מטען הכאב (מישהי הציעה לתרגם ל”מנעול הכאב”, מה שמאוד מתאים לאור אחת הסצינות):
    בשביל שיהיה מתח צריך שיהיה אכפת מהגיבורים, שפשוט לא עניינו אותי, אולי בגלל חוסר כריזמתיות של השקחנים ואולי מסיבות אחרות. באותה מידה ג’ארהד היה יכול להיות מועמד לאוסקר. נראה לי שבאוסקר זוכים מכל הסיבות חוץ מאיכות הסרט עצמו.בכל זאת אני כל שנה רואה את הטקס.

  15. עמית איצקר 23 פברואר 2010 ב - 23:51 קישור ישיר

    ה-D בדילף אכן מתכוון לDIRECTOR

  16. אייל 24 פברואר 2010 ב - 0:05 קישור ישיר

    זה היה נחמד יותר אם לא היו רואים את כל הניתוחים הפלסטיים שיוצאים לה מכל חור בפנים – בשפה העליונה, בסנטר, בעפעפיים ובצוואר.
    מי שלא רואה את זה כנראה גם לא ישים לב לדקויות ויזואליות ואנושיות אחרות. אחד כזה עלול לשחרר הרבה קריאות “מחורבן” – אחרי הכל – זה הכי קל ואפילו יכול למשוך קצת תושמת לב (מצלצל לך עמית איצקר?)

  17. היריב 26 פברואר 2010 ב - 17:59 קישור ישיר

    אתה בטוח לגבי השידור ביס 1 ב-28 בפברואר? בלוח השידורים של יס מופיע “מומיה”.

  18. סטיבי 26 פברואר 2010 ב - 22:21 קישור ישיר

    מדובר ביום ראשון של האוסקרים, 7/3.


השאירו תגובה