וואלה?
סוף השבוע הזה גורם לי לחשוב על בריאן דה פלמה. יש משהו מ"שאטר איילנד" שמזכיר לי את דה פלמה של "שבע פנים לקיין" ו"לבוש לרצח", ויש את "הסוד שבעיניים", שמכיל סצינה דה-פלמאית, של שוט אחד ארוך ומרהיב (הביקורת על "הסוד שבעיניים" תעלה לאתר מחר). ובדיוק כשאני מצייץ "אני מתגעגע לבריאן דה פלמה", עולה ב"וואלה" הידיעה שדה פלמה עשוי להיות הבמאי של "פעילות על טבעית 2 ". אבל רגע: מה פתאום אבנר שביט חתום על הידיעה? הוא לא ב"עכבר העיר". ובכן, מתברר שלא. אבנר שביט נטש השבוע את הדפוס ועבר לאינטרנט, ומעתה הוא ב"וואלה". נטע אלכסנדר, שהיתה עורכת הקולנוע ב"עכבר העיר און ליין", היא השבוע ובאופן זמני מבקרת הקולנוע של "עכבר העיר" המודפס.
ומכיוון שמערכת "העיר" כבר לא ביוסף קארו, ומכיוון ששערי "עכבר העיר" המודפס הפכו לפרסומות במקום לתצוגת תכלית של מיטב מאיירי ישראל, ומכיוון ש"העיר" עובר בשבוע הבא לפורמט A4, ממילא התחילה הספירה לאחור לקראת הסגירה של שניהם, אז מה זה משנה.
דה פלמה הוא מלך… רק חבל שבשנים האחרונות הוא קצת צולע קולנועית..
ב'הדליה השחורה' היו לא מעט רגעים סינמטיים מופלאים, אבל זה לא חיפה על סרט בינוני. 'מצונזר' דווקא לא רע, אבל לא מהגדולים שלו. לביים את 'פעילות על טבעית 2'? זה יהיה משהו שארצה לראות.
אף פעם לא הבנתי למה לא אוהבים/מעריכים את דה פלמה.לעאזאזאל,הבנאדם ביים כמה מהסצנות היפות ביותר בתולדות הקולנוע-סצנת המעלית בלבוש לרצח,סצנת הפריצה לCIA במשימה בלתי אפשרית,סצנת המסור בפני צלקת,סצנת ההתנקשות בשון קונרי בבלתי משוחדים(וכמובן סצנת המדרגות).
הוא הבמאי השני האהוב עלי(אחרי מרטין סקורסזה)ולפעמים כאילו צריך להתבייש בזה,בגלל שכל הזמן קוטלים אותו.
מעניין אם הוא יקבל פרס מפעל חיים באוסקר מתישהו.
האמת –
לפני שנה-שנתיים הייתי חותם איתך על מותו של העיר. אבל פתאום הוא די קם לתחיה. יש שם כמה כותבים מצויינים, אג'נדה מובהקת ומאמץ כן להרים עיתון.
העכבר הוא חרפתי כבר שנים ארוכות ללא שינוי.
שנמשיך את הדיון אצל דבורית או משהו?
דה פלמה אכן מלך. אחד הבמאים הגדולים בהסטוריה. הוא זה ש"גילה" את דה נירו לפני סקורסזה. הוא עשה איתו שני סרטים לפני סקורסזה, את greetings ו hi mom
"השליח"
סרט אמריקאי בבימוי אחד, אורן מוברמן.
מועמד לשני אוסקרים, אחד מהם לשחקן המשנה, וודי הארלסון.
עולה בשבוע הבא בישראל.
ראיתי אותו בהקרנת טרום בכורה אתמול.
לא משהו.
שני השחקנים (וודי הארלסון ובן פוסטר) עושים עבושה טובה, ותיאור היחסים ביניהם יפה ומעניין. כל השאר מיותר במקרה הטוב, וצורם במקרה הפחות טוב. יש יותר מסצינה אחת שבה רואים את החיילים בעבודתם – לבשר למשפחות שיקירן נפל בקרב. סצינות אלו היסטריות מדי, ונדמו לי כסוג של פורנוגרפיה, דווקא בגלל שאנו לא יודעים דבר על המשפחות האלו.
מלכתחילה חששתי שהנושא, שבישראל מוכר וידוע זה עשורים, יוצג בארה"ב "כזוית חדשה" על המלחמה בעירק. ככה, בערך, נראו סרטים ישראלים בשנות ה-80.
לא סרט רע, "השליח", אבל זה סרט שממש לא הזיז לי. סתם סרט בעיניי.
אוף-טופיק..
האם החיקוי הקולנועי הזה יציל את טויוטה המדשדשת?
http://www.youtube.com/watch?v=AAuSyPo8xRQ
השליח הוא הסרט האמריקני הכי טוב של השנה בעיני…
אבל בלי קשר, הסרט הלבן לקח את איגוד הצלמים ומטען הכאב את עורכי הסאונד. האם אוואטר מאבד מומנטום?