הפוסט ה-400
לפני שנעבור להבלים, הנה ידיעה שאני מאוד שמח לבשר: "המבוך של פאן" נקנה להפצה בישראל על ידי קולנוע לב. מתי הוא ייצא? נטלי שני מקולנוע לב מעדכנת: "'המבוך של פאן' ייצא לקולנוע כנראה בחודש מרץ. מועד יציאה מדויק עוד לא נקבע".
===========
יש איזשהו משחק בלוגים בו אתה מקבל משימה מבלוגר-עמית לכתוב חמישה דברים שאיש לא יודע עליך. ניסיתי להילחם בזה, ואף הזעפתי פנים, אבל הזעיפו לי בחזרה, אז תחת מחאה ותוך איומים אני נענה למטלה שהוטלה עליי כאן ומשתף פעולה.
אז הנה, חמישה דברים שאיש לא יודע על הביוגרפיה שלי עד לרגע זה:
1. סבי מצד אמי, אותו מעולם לא הכרתי, היה עורך העיתון העברי הראשון במרוקו. סבי הגיע למרוקו מאוקראינה (אוסטרו-הונגריה דאז) כפעיל ציוני שניסה לקדם את העלייה באמצעות עיתונות מקומית. העיתון הפסיק לצאת לאור ערב מלחמת העולם השנייה ועקבותיו נעלמו זמן קצר אחר כך.
2. בן משפחת רוה הראשון שהופיע בטלוויזיה היה אבא שלי, שהיה סגן אלוף בחיל האוויר ונראה בשידור החי של הגעת טייסת האף-16 הראשונה כשהוא יושב מאחורי מפקד החיל, עזר ויצמן. אגב 1: בעקבות הגעת הטייסת אחרי כניסת השבת נפלה הממשלה. אגב 2: שש שנים מאוחר יותר ויצמן היה אחד האורחים בבר מצווה שלי. אמא שלי הסמיקה כשהוא פנה אליה ואמר "ילד חמוד יש לך, מיידלע".
3. סט הצילומים הראשון שראיתי בחיי היה של "הצילו את המציל" של אורי זוהר, בסצינות שצולמו במשרדים של הקבלן אברהם גינדי בפסז' חיים – אחד הקניונים המקורים הראשונים בארץ – בראשון לציון (עיר הולדתי). מאז שהסרט יצא בדי.וי.די אני משעשע את אורחיי כשאני מציג בפניהם פריים מתוך הסצינה בה נכחתי, שרואים בה את עורפי.
4. כשהייתי בן עשר כתבתי את אחד הסיפורים בסדרת "דני ידעני". זה קרה ככה: הערצתי את דני ידעני, Ecyclopedia Brown במקור, וכשעברתי לגור בארצות הברית ורק התחלתי ללמוד את השפה, עשיתי זאת באמצעות ספריו. כדי להפיג את השיעמום בכיתה הכל-אמריקאית בה למדתי, כתבתי באנגלית סיפור בסדרת דני ידעני שהיה מבוסס על התחביב החדש שרכשתי באותה תקופה: צילום. המורה שלי קראה את הסיפור והתלהבה שהתלמיד הזר מצליח לחבר מילים באנגלית, צילמה את הסיפור וחילקה לתלמידים. אבא של אחד התלמידים בכיתה היה עורך הדין של הסוכנת של דונלד סובול, מחבר הסדרה, והם בדיוק יזמו ספר מיוחד שיקבץ סיפורי "דני ידעני" שנכתבכו על ידי מעריציו, ובספר הזה שולב הסיפור שלי. לדעתי הספר הזה אזל מהדפוס כי מאז שהוא הגיע בחגיגיות לספריית הכיתה ומוקם בגאווה על המדף, לא נתקלתי בו שוב.
5. כשהייתי בן 12 טיילתי עם הוריי באולפני יוניברסל בהוליווד וצולמתי שם לקטע עם אד מקמהון לתוכנית הלילה של ג'וני קרסון.
ושני בונוסים:
א. זה לא באמת הפוסט ה-400. בגלל שאני מרבה להתחיל פוסטים ואז למחוק אותם כשהם לא מתגבשים לכדי כלום, זהו למעשה הפוסט ה-364. אבל מונה הפוסטים בראש העמוד נראה יפה, עגול וחגיגי בכל זאת.
ב. הבלוגרית ולווט אנדרגראונד היא האדם הראשון שרצחתי. זה קרה הבוקר. ההלוויה תתקיים מחר. תרומות לשחרורי בערבות יתקבלו בברכה.
ובגלל שאני חסיד גדול של הממרה "אל תעשה לחבריך מה ששנוא עליך", אני מעביר את המטלה הלאה לגע"ס, אהוד ועידן.
דני ידעני!
דוכן הלימונדות.
הגראז'.
והפסקה שמסיימת כמעט כל פרק: "זה הרי ברור שאתה האשם". אמר דני, בעוד חבריו מביטים בו בתדהמה.
ואז כמובן, גולת הכותרת, הפ-ת-ר-ו-נ-ו-ת בסוף הספר. וואו, איזו נוסטלגיה.
יש !!!1 המבוך של פאן כן יוקרן בארץ.
ואני כבר התחלתי לחפש אותו להורדה באיכות ראויה .
אפשר לנשום לרווחה.
ראשון לציון??? תנחומיי..
אני מצטרף לקריאות השמחה בעקבות ה"מבוך של פאן"!!! פשוט כל הגרסאות ברשת הן של סקרינרים עלובים… ואני לא פיראט! אררררררר!
עידן תיזהר בלשונך, אחרת לא תהיה לך אחת! גם אני במקור מראשל"צ, עיר האורות =)
הזמרת רג'ינה ספקטור, ממנה יאיר התלהב לפני כמה חודשים, מגיעה להופעה בישראל.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3357781,00.html
נראה ששוב יקרה שסרט מגיע למדפי ספריות הדיוידי לפני שהוא מגיע לקולנוע. המבוך של פאן על סף יציאה ובוודאי ישזוף את מדפי האוזן לפני שיראה מקרנה.
אפשר לשאול מי זאת גע"ס? ו-velvet הזאת?
סליחה מראש על הטמטום.
האמת שתייגתי אותך קודם, פשוט לא טרחתי להודיע לך 🙂
איתי שטרן ב אנ אר ג'י ממשיך להלום הפעם בכתבה על "המלך האחרון של סקוטלנד"
http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/536/911.html
שימו לב למשפט -"קווין מקדונלד, שזה לו סרט ראשון (קדמו לו מספר עבודות שביים לטלוויזיה)".
ולא שלגעת באינסוף הוא סרט שולי. הוא היה אחד הסרטים הבולטים של 2003 ואפילו זכה בבאפטא. טוב- הוא היה לא מזמן בטלויזיה.
דווקא בערוץ 2 היתה אתמול כתבה מעניינת על פורסט וויטאקר
בפריט הביורגפי השני ישנה טעות (אפילו שתיים). המטוסים שבגינם נפלה הממשלה הם מטוסי אף-15. זה קרה ב-1976 ומפקד חיל האוויר לא היה ויצמן, אלא בני פלד.
רוה לליאור: וואלה?! אף-15? זה עשוי לגרום לי להרים טלפון הביתה לברר האם מעכתי כאן שני זכרונות שונים או שסתם זכרתי 16 במקום 15. ונכון לגבי בני פלד, ובכל זאת, מי שהראו בטלוויזיה זה היה את עזר ויצמן. גם בני פלד היה בבר מצווה שלי. ואגב, אבא שלי לא טייס.
אני אשאל שוב: "המבוך של פאן" על סף יציאה לדי.וי.די.? איפה רואים את פלא העולם הזה בדיוק? בארה"ב אין לו אפילו תאריך יציאה לדי.וי.די. גם בספרד ומקסיקו הוא יצא לקולנוע רק לפני שלושה חודשים, ולכן מוקדם מדי לצפות מהדורת די.וי.די. משתי המדינות האלה. ומה בעצם נעשה עם די.וי.די. מקסיקני?
נדמה לי שהורדת סקרינרים מהאינטרנט גורמת לירידה של מנת המשכל הממוצעת במשק. זה שיש סקרינרים של "המבוך של פאן" לא אומר שהדי.וי.די. עומד לצאת. למעשה זה לא אומר פחות או יותר כלום.
אבל דניאל, הסרט יוקרן בקולנוע לב, עזוב די.וי.די עכשיו.
קודם כל, בישראבלוג היה סבב כזה כבר לפני כשנתיים, וכבר אז סירבתי להשתתף בו בטענה שאם יש דברים שא אחד לא יודע עליי, כנראה שיש לזה סיבה.
למרות זאת, וכמחווה של רצון טוב, הנה חמישה דברים קולנועיים (בערך) שרובם הגדול של קוראי הבלוג הזה לא יודעים עליי:
1. אני ויאיר העברנו די הרבה לילות ביחד. בסדר, זה לא מה שאתם חושבים, ועדיין לא הרבה אנשים פה יכולים להגיד את זה.
2. בעייה פסיכולוגית שיש לי והיא כנראה תוצר לוואי של החרדה החברתית שלי גורמת לזה שבבואי לאולם קולנוע אני חייבת להכנס לשורה ריקה. היא יכולה להתמלא אחרי זה (אם כי רצוי כמובן שלא יישב לידי אדם זר), אבל אם ברגע הכניסה שלי יש עוד אנשים בשורה זה גורם לי לאי נוחות מאוד גדולה. בגלל זה אני תמיד מקדימה.
3. בעייה נוספת שיש לי זה חוסר היכולת לסבול קולות של אוכל בנסיבות שאינן ארוחה שאני שותפה לה, ובטח לא כשאני צריכה להתרכז במשהו. משום כך העברתי את כל סצנת הפתיחה של "אדמה משוגעת" עם ידיים על האוזניים ותפילה שהילד יגמור כבר את הסוכרייה המזורגגת הזאת.
4. רגע, יש לי עוד בעייה. אני לא זוכרת פרצופים. בכלל. כלומר אם לא ראיתי אותם לפחות כמה פעמים ורצוי שיהיה בהם משהו זכיר. משום כך בסרטים לוקח לי המון זמן להבין מיהי כל אחד מהדמויות ומה קורה. ב"תמונות קצרות", למשל, זה לקח לי בערך שעה. מזל שהסרט הוא שלוש שעות.
5. ואפרופו "תמונות קצרות", משהו יותר לחלוחי לסיום: סצנת הסקס הטלפוני בזמן שג'ניפר ג'ייסון לי מחתלת את תינוקה (אני לא בטוחה שזאת היתה היא, אבל את הטקסט אני דווקא כן זוכרת) כל כך הרשימה אותי, שבאחת מתקופות העוני שלי שקלתי ברצינות ללכת לעבוד בזה. התקשרתי לאיזה מקום באזור הבורסה בר"ג וקבענו שאבוא לראיון ("יש בחוץ שלט 'זהירות, כלב נושך', אבל אל תדאגי. אין שם באמת כלב, זה רק כדי להרחיק אנשים לא רצויים"). כבר הייתי על האוטובוס בדרך לשם, אבל ברגע האחרון השתפנתי, וכך החמצתי קריירה מפוארת שבה אני יושבת משועממת בטרנינג ולוחשת לאנשים שאני עומדת על ארבע בחדר השינה שלהם.
לליאור מהתגובה על האף-15, אני זה לא אתה ואתה זה לא אני, אז יהיה נחמד אם במידה ותמשיך להגיב פה תוסיף איזה אות לשמך כדי שיהיה ניתן להבדיל בינינו (תמיד ידעתי שבסוף יגיע עוד מישהו בשם ליאור :-))
תודה.
אני ממליץ לליאור (שמעלי) לעשות מה שכל אדם סביר היה עושה במקרה כזה:
חדל סדר ליאור. מהיום: "ליאור המקורי"!
נו, אתם מדברים על ההפרעות שלי? לגע"ס יש בערך אותה הפרעה עם אנשים בקולנוע. אני מודה ששלי יותר קיצונית, אבל מה לעשות? יש אנשים שלא יכולים לסבול לשבת ליד מישהו זר, בייחוד אם הוא מפריע. תודה על האינפורמציה, גע"ס, אני מרגיש קצת יותר טוב בזכותך.
טוב, עכשיו אתה חייב להעלות את הסיפור כאן בפוסט. קראתי את כל הספרים בילדותי(כל אלו שתורגמו לעברית לפחות)ואני רוצה לראות איזה זה היה
רוה לש"ג: אין לי אותו, או את הספר. לא העליתי על דעתי בגיל ההוא שצריך לשמור דברים כאלה אחרת ייעלמו לעד.
עידן, אז אולי תתחתן עם גע"ס? לפחות יזכה יאיר למקום בגן עדן.
דניאל, יש כבר גרסאות DVDRIP, להבדיל מDVDSCR, של המבוך של פאן.
צפריר: אכן. החל מהיום, אם אני לא טועה – הבחור הקדים את זמנו בשלושה ימים שלמים. אולי עכשיו הוא יתחיל להתלונן שעדיין אין באוזן את "המעיין". מישהו יודע מאיזה די.וי.די. קידדו את הריפ הזה של "המבוך של פאן"? לפי הסיומת כנראה די.וי.די. קוריאני.
מצחיק לקרוא היום לפסג' חיים קניון…
חהחהחה!
אהבתי את האזכור של "דני ידעני". והנה פארודיה על הסדרה של המגזין הסאטירי The Onion:
http://www.theonion.com/content/node/29537
Set your own life time easier take the loan and everything you need.