23 אפריל 2010 | 13:15 ~ 20 תגובות | תגובות פייסבוק

תלתי משמע

אני עוקב בדפוס (ומאוחר יותר גם באינטרנט) אחר בהלת התלת מימד של הוליווד מאז 2005. בתחילה חיכיתי לתלת מימד בקוצר רוח כי בתור ישראלי שחי בצד השני של הקוסמוס מבחינת קולנוע ואיכות הקרנה, המעבר לתלת מימד אמר שאמצעי ההקרנה צריכים להשתדרג למקרנים דיגיטליים או לאיימקס. וחיכיתי שבתי הקולנוע בארץ יעברו כבר את השדרוגים האלה. האיימקס בא והלך. אבל ההקרנות הדיגיטליות כבשו את המסכים בארץ ואיכות ההקרנה אכן שודרגה פלאים בשנתיים האחרונות. בהמשך – בערך משנת 2007 – התלת מימד הפך לאובססיה הכי גדולה של הוליווד. קראו את הפוסטים שלי על תלת מימד מאיזור 2007 וזה מפתיע לראות עד כמה ממה שנובא ותוכנן שם, בשמם של בכירי הוליווד, אכן קרה. 2009, כפי שנקבע מראש, אכן הפכה לשנת הפריצה הגדולה של התלת מימד בכל העולם. העולם נמצא בטירוף תלת מימד.


אבל פתאום ג’פרי קצנברג, האיש שהכי האמין בתלת מימד, שהכי דחף את העולם לקראת תלת מימד, שהכי היה המיסיונר של התלת מימד, פתאום הוא נשמע חושש. החזון שהוא הציג – ממש כאן בארץ לפני שלוש שנים – התגשם במלואו. ופתאום, הוא כבר לא בטוח לגבי העתיד. הסיבה? “התנגשות הטיטאנים”. קצנברג שוחח עם עורכי “וראייטי” (אין לי כל כך טעם לשלב יותר לינקים ל”וראייטי” כי האתר עכשיו נמצא מאחורי חומת תשלום) ונשמע רוחו נפלה. הוא עדיין מאמין שיש לתלת מימד פוטנציאל להיות הדבר הכי מהפכני בקולנוע העתידני, אבל הוא חושש שתאוות הבצע של הוליווד (קרי, של מפיקים שאין להם את החזון והבגרות שלו) יגרמו לכך שבחודשים הקרובים ייצא מבול של סרטי תלת מימד נחותים (כלומר, שאיכות התלת מימד תהיה ירודה) ושהקהל – שכרגע מתלהב, בזכות “אווטאר” – מהר מאוד יתאכזב, יתמרד ויאבד עניין. ואז, פעם נוספת, יקרה לתלת מימד מה שקרה בתחילת שנות החמישים: הוא שרד רק שנה וחצי לפני שנעלם.


הוליווד, לפיכך, נמצאת עכשיו במעין מלחמת אזרחים קטנה. מצד אחד, יש את טהרני התלת מימד (קצנברג, קמרון, אנשי פיקסאר וכו’) שאומרים שתלת מימד הוא העתיד, אבל רק אם הסרט תוכנן כסרט תלת מימדי והופק ככזה מלכתחילה. מולם ניצבת כל הוליווד כולה שרואה שהקהל צמא לתלת מימד, מוכן לשלם על זה כסף אקסטרה, והם יעשו הכל כדי להוציא כל מה שיש להם בתלת מימד. “אליס בארץ הפלאות” ו”התנגשות הטיטאנים” הם, לפיכך, קו פרשת המים. או השבר הסורי-אפריקאי. לא משנה מה. שניהם תוכננו והופקו בדו מימד, אבל ברגע האחרון הוחלט להמיר אותם לתלת מימד. תהליך שעד כה עבד היטב בסרטי אנימציה (בזכות העובדה שאפשר להפריד בין שכבות האנימציה ולרנדר את הסרט מחדש), אבל באופן משמעותי פחות טוב בסרטי לייב אקשן. את “אליס” ראיתי. לא נשפכתי ממנו ומהתלת מימד שלו, אבל הוא גם לא העליב אותי. את “התנגשות הטיטאנים” לא ראיתי עדיין. אבל אני מודה שהדיווחים שאני שומע עליו – ועל הצד הוויזואלי שלו – מרתיעים אותי מלראות אותו בתלת מימד. גם, במידה מסוימת, מסיבות אידיאולוגיות: אם זה סרט שהתלת מימד שלו נעשה כלאחר יד ובדיעבד ובאופן ירוד רק כדי לעשות קופה ולא מתוף הצרכים האינהרנטיים של הסרט ושל הבמאי, אני לא בטוח שאני רוצה לתת את כספי למכונת בצע שכזאת.


לכן, עיתונאי הקולנוע מתחילים להקפיד ולדקדק: האם סרט חדש שיוצא בתלת מימד נעשה כך מלכתיחלה או בדיעבד. האם הוא עבר “המרה לתלת מימד”? המילה “המרה” הפכה לשם קוד ל”שומר נפשו ירחק” (לפחות עד שהטכנולוגיה תשתדרג). סרט שעובר המרה לתלת מימד הופך, בעיני התקשורת (וגם בעיני לא מעט מהמפיקים והבמאים הבכירים בהוליווד), כסרט נחות, מתרפס ונואש. מהבחינה הזאת, צריך להוריד את הכובע בפני מפיקי “איירון מן 2 ” שעמדו בפיתוי והאמינו מספיק בסרט ובמותג שלהם כדי לא להמיר אותו לתלת מימד ברגע האחרון.


בשבוע האחרון שוב עלו לא מעט ענייני תלת מימד לדיון בתקשורת האמריקאית. כשהטון הנוכחי, אם כן, הוא כבר לא אופורי, אלא די מודאג.


1.

קצנברג, למשל, הגיע לראיון אצל סטיבן קולבר ודיבר שם על הדאגה שלו, שבצע כסף וטכנולוגיה לא בשלה יהרסו לו את חזון התלת מימד (וקולבר משתף איתו פעולה, ועוזר לבסס את ההפרדה בין תלת מימד “טוב” ו”טהור” ובין תלת מימד רע ונצלני).


2.

ג’יימס קמרון, במסע יחצנות טלפוני לכבוד צאת “אווטאר” בדי.וי.די ובבלו-ריי (אתמול באמריקה) מנסח אג’נדה קצת עקלתונית. מצד אחד, הוא מאוד נלהב לראות המרות תלת מימד לסרטים ישנים שצולמו לפני שטכנולוגיית התלת מימד הנוכחית היתה קיימת. הוא, למשל, עובד על המרה לתלת מימד של “טיטאניק” והוא היה רוצה לראות המרות תלת מימד של “מלתעות” ו”מפגשים מהסוג השלישי”. מצד שני, הוא מתנגד להמרה של סרט שאפשר היה לצלם אותו מלכתחילה בתלת מימד אבל קמצנות או קוצר רואי של המפיקים/אולפן גרמו להם להימנע מכך. אפשר להגיד שהבעיה הגדולה של קמרון עם “התנגשות הטיטאנים” היא העובדה שהסרט הומר לתלת מימד בשבעה שבועות, בשעה שהמרה מוצלחת (לא שעדיין ראיתי כזאת) לוקחת חודשים ארוכים.



3.

אז הנה מגיע הסרט הבא שכנראה יגרום לנו לתעב תלת מימד: “The Last Airbender” של מ. נייט שמאלאן, יומר לתלת מימד. אמנם, החברה שתעשה את ההמרה היא החברה שעבדה על התלת מימד של “אווטאר”. אבל, הסרט יוצא בעוד תשעה שבועות. האם זה יהיה מקרה חוזר של “התנגשות הטיטאנים”? של רצון נואש לגרוף בצע כסף בלי קשר לאיכות העבודה או לצרכי הסרט?



4.

היוצרים, אם כך, מבינים שהמרה בדיעבד של סרט לתלת מימד מעמידה את הסרט שלהם בסכנה תדמיתית. ומילא את הסרט: את האינטגריטי שלהם כאמנים. לכן, כשפורסם שגם “The Green Hornet” סרט גיבורי העל של סת רוגן ואוון גולדברג – שמביים מישל גונדרי – יעבור גם הוא המרה לתלת מימד, רוגן מיהר להוציא הודעה לבלוגי הקולנוע כדי להבהיר שהם לא כמו כל הרמאים האחרים. ראשית, הפצת הסרט נדחתה לתחילת 2011 כדי לאפשר המרה איכותית. שנית, רוגן מבהיר שעבודת האםקטים על הסרט עוד לא התחילה, ושהיא תיעש בתלת מימד מהתחלה, כך שזה מה שבעצם חשוב. ושלישית, מישל גונדרי ממש מתלהב מזה. הוא תכנן את הסרט מתלכתחילה בתלת מימד. אבל זה לא יצא. וכעת כשזה כן מתאפשר הוא נלהב מזה, ושמישל גונדרי בתלת מימד זה מה שהעולם באמת צריך לחכות לו. האמת, הוא שכנע אותי. מישל גונדרי בתלת מימד באמת נשמע מצוין. לא אתפלא אפילו אם גונדרי ושות ישיגו מימון לצלם כמה שוטים מתחילת הסרט מחדש בתלת מימד “טהור”.



נקודה לעידוד: “סלאשפילם” מדווחים שמפיק הסרט, פרנק מרשל (לשעבר המפיק הקבוע של סטיבן ספילברג) עדכן בשבועות האחרונים את עוקביו בטוויטר שהוא בוחן חברות המרה לתלת מימד, והוא מאוד מעודד מהתוצאות שהוא רואה.



5.

וזה ממשיך. האולפנים ממשיכים להכריז על עוד ועוד פרויקטים בתלת מימד. הם מבינים שהעולם מתרגש מזה. וכמו שהיה בתחילת שנות השמונים שכל סרט המשך שלישי מיד הפך לתלת מימד כי זה נורא הגניב אותם זה המספר 3 הוא גם חלק מה-3D – “מלתעות 3D” וכו’ – הנה זה קורה שוב. קבלו את “גברים בשחור 3D”. סמנו את 30 במאי 2011, בסך הכל עוד שנה וחודש. אני כבר מגלגל עיניים.


6.

ובנובמבר 2012 פיקסאר תוציא את “מפלצות בע”מ 2”.



7.

מה שמעלה את השאלה: מה יהיה עם “באטמן 3 “? האם הוא יהיה בתלת מימד? זה משהו שיהיה מעניין לעקוב אחריו. מצד אחד, אין ספק אולפני וורנר מפיעילים על כריס נולן לחץ עצום להגות את הבאטמן הבא בתלת מימד. מצד שני, נולך מסמן את עצמו כמי שלא רץ לאמץ כל טרנד חדש. האתר “סינמטיקל” מפרסם שיחה עם צלם סרטיו של נולן, וולי פפיסטר, שמעדכן שאכן יש דילמה. מצד אחד, הם רוצים לעשות משהו שהם לא עשו בסרט הקודם. אפשרות אחת: לצלם את כל הסרט באיימקס, ולא רק חלקים ממנו (כמו שנעשה ב”האביר האפל”). וכריס נולן אמנם לא מתנגד לתלת מימד, אבל הוא כן מתנגד לצילום בווידיאו דיגיטלי. הוא נחוש לצלם את “באטמן” הבא בפילם. וכל התלת מימד הזה הוא כרגע רק עניין שעובד על מצלמות דיגיטליות. אז מה יקרה? האם נולך ישתכנע לעבור לדיגיטלי? אם נולן ייהיה הקמרון של הפילם וימציא מצלמת תלת מימד חדשנית המצלמת בפילם? או האם “באטמן 3 ” יהיה סרט נדיר בכך שיהיה סרט הדו מימד היחיד בעולם של סרטי תלת מימד? או שממילא, נובואות הזעם יתגשמו ועד שייצא “באטמן 3”, אי שם ב-2013, אף אחד כבר לא יתעניין יותר בתלת מימד והגל הזה יעלם.

נושאים: 3D, בשוטף

20 תגובות ל - “תלתי משמע”

  1. רז-ש 23 אפריל 2010 ב - 14:23 קישור ישיר

    אני לא מבין מה קרה לפיקסר עם מתקפת הסיקוולים הזו. זהו לחברה, שאף פעם לא נגמרים לה הרעינוות, נגמרו הרעיונות? האם הקסם של פיקסר פג? אישית אני ממש לא מחכה לצעצוע של סיפור 3. מאוד מאוד מאוד אהבתי את הראשון. אבל סרט שלישי עם אותו גימיק כבר נראה לי ממש מיותר.
    יחד עם כל יש משהו שכן משמח אותי במפלצות בע”מ 2. לא יודע למה אבל זה דוקא סרט שכן יש לו פוטנציאל נוסף מבחינתי. חבל רק שלא הולך לצאת בשנים הקרובות פיקסר מקורי חדש.

    ולגבי התלת מימד, ניתוח יפה מאוד ומעניין. התנגשות הטיטנים אכן היה אמור להיות המבחן הגדול של התלת מימד. מבחן שנכשל. ועכשיו המפיצים נכשלים בהתמודדות עם הכשלון ויורים לעצמם ברגל. ההתעקשות של המפיצים בארץ למשל להקרין את הטיטנים רק בתלת מימד, כדי שאנשים לא ילכו להקרנה הדו מימדית הטובה יותר (על פי הביקורות מחו”ל) ובכך יפסידו המפיצים בארץ את יקור הכרטיסים, תעלה להם ביוקר עם איבוד האמון של הצרכנים הישראלים בתלת מימד.
    אישית אני לא מתכוון לשתף פעולה עם זה.  

  2. עדן 23 אפריל 2010 ב - 14:32 קישור ישיר

    אני ממש לא מבין את ההתנפלות על התלת מימד של “התנגשות הטיטאנים” – הוא לא נופל בכלום מהתלת של “אליס בארץ הפלאות” שלא שמעתי אף אחד מתלונן עליו יותר מדי. נכון, מדובר בדרג ב’ לעומת אווטאר אבל ממש לא דרג ז’ כמו שכמה מבקרים מנסים לטעון. זה הגיע אפילו למצב שבו מבקר מסוים העלה את הטענה המופרכת שבחצי השעה האחרונה אין שום תלת ומבקר אחר טען שהתמונה כל כך חשוכה שאי אפשר להבין מה מתרחש בסרט. אין לי מושג על מה האנשים האלה מדברים – אני ראיתי סרט עם תלת לא משובח אך חביב ומספק בהחלט.

  3. נעם 23 אפריל 2010 ב - 14:42 קישור ישיר

    אני ממליץ לקרוא את הכתבה ב wired, על סוני.
    החברה שם את כל משקלה על טכנולוגית התלת מימד שלה, החל ממסכים בכל הגדלים, המשך במצלמות ועד סטנדרד חדש לבלו ריי.
    נסיון העבר מלמד שסוני הצליחה להכתיב בעבר סטנדרטים לשוק, לא תמיד עם הצלחה מיסחרית דומה. בכל מקרה יהיה מענין.

    הערת אגב: אני רואה בעין אחת בלבד, וסבלתי באווטר. כשהמהפכת התלת מימד תושלם, תהיה לי בעיה ללכת לקולנוע.

  4. יוני קיהל 23 אפריל 2010 ב - 15:18 קישור ישיר

    יאיר,

    הבעיה עם התנגשות הטיטאנים אינה “ההמרה”. ראיתי את הסרט. יש פריימים שנראים תלת ממדיים בדיוק כמו שצולמו כאלה. ועם זאת, השפה הקולנועית של הסרט משתווה לזו של “צעירים חסרי מנוח”. קלוז-אפים ואובר-שולדרים לצד שוטים בנאליים של מצלמה שמסתובבת סביב הזירה בכל פעם שנדרש לונג-שוט. בסופו של דבר, אין ולא יהיה תחליף לוירטואוזיות של תחביר הקולנועי העושה שימוש בכוריאוגרפיה תלת ממדית של הפריים לצד תנועות המצלמה עוד מעולם הדו-מימד. וכאן ספילברג, פינצ’ר, קמרון, קובריק ועוד כמה בודדים נמצאים לגמרי לבד.

  5. עופר 23 אפריל 2010 ב - 17:08 קישור ישיר

    ראיתי את התנגשות הטיטנים בתלת מימד(אפילו אין אפשרות בקולנועים בארץ לראות אותו בדו מימד).
    ואין לי ספק שאם הייתי רואה אותו בגרסה “שטוחה” הייתי יותר נהנה.
    פשוט רואים שהוא צולם כסרט דו מימד,ההמרה הזאת מיותרת לחלוטין(וגם מייקרת את הכרטיס).

  6. אבנר 23 אפריל 2010 ב - 17:09 קישור ישיר

    בסופו של דבר הכל שאלה של כסף – בטווח הארוך התלת מימד הוא לא יותר מאמצעי אומנותי. אבל בטווח הקצר הוא אפשרות לעליה מיידית של מחירי כרטיסי הקולנוע (ואולי הגדלת טווח הקהל של סרטים מסוימים). אלא שכאשר תסתיים ההגירה של התעשייה מפילם לדיגיטל (האם באמת נראה לכריסטופר נולן שבתי קולנוע שעברו לדיגיטל יחזירו את מקרנות הפילם בשביל באטמן?) – במאים יוכלו לבחור אם לעבוד ב-2D או 3D לפי הצורך שלהם. בערך כמו צילום בשחור לבן, סינמסקופ או סאונד היקפי. בשלב הזה מחירי הכרטיסים יהיו כבר שווים: כמו סרט תלת מימד.

  7. לנעם 23 אפריל 2010 ב - 17:16 קישור ישיר

    (חבל שאי אפשר לשרשר תגובות.)
    אני רואה בשתי עיניים וסבלתי באוואטאר, כך ש.

  8. דן 23 אפריל 2010 ב - 17:32 קישור ישיר

    פוסט נהדר.
    תודה יאיר.

  9. נוי קוגמן 23 אפריל 2010 ב - 19:00 קישור ישיר

    מה יש להתנגד להקרנה דיגיטלית? זה עוד פחות ברור לי מההתנגדות לתלת מימד.

  10. לוטוס 23 אפריל 2010 ב - 20:34 קישור ישיר

    מאז אבאטר לראות סרט בד/מ זה כמו חזרה למונו או ש/ל.
    מבאס כי הייתי מת לראות פליני בת/מ.
    עכשיו בהמתנה לוינדרס ופינה באוש בת/מ.
    בשנים הקרובות גם הטליזיה, המחשב והקולנוע הביתי יעברו לת/מ וכבר החלו עם כדורגל
    אם בעלי הקולנוע יהיו רציולים ולא גרידים יקרינו ת/מ במחיר רגיל ואז בשנות הגאפ עד לת/מ הביתי הקהל יצביע ברגליים ולתורי הקולנוע תהיה עדנה.

  11. מיכאל 22 24 אפריל 2010 ב - 2:58 קישור ישיר

    עצוב אם התלת מימד נמצא כדי להישאר.

  12. לקטור 24 אפריל 2010 ב - 3:00 קישור ישיר

    התלת מימד הזה לא יתפוס. אנשים יוצאים עם כאב ראש מהסרטים האלה. וחוץ מזה אם רוצים סיפור טוב עם דמויות ובדיחות טובות, באמת צריך שהכל יקפוץ קדימה? זה בכלל לא דומה למהפכת הצבע או הסאונד – זה יותר דומה ללשבור את הקיר הרביעי בתיאטרון. אנשים רוצים את האשליה של סיפור שצופים בו. ובחיים אנחנו לא רואים כשאנחנו מציצים בתלת מימד, אנחנו רואים כמו בסרט קצת מרחוק – קצת שטוח. שימו לב איזה תת רמה של סרטי אקשן סוג ז’ נוהים אחרי התלת מימד – סרטים לילדים, ולא לחכמים שבהם. מה כל כך מרגש לראות את פליני או וודי אלן בתלת מימד? מה זה יוסיף ליצירה? כלום. בוא נוסיף סאונד לסרטים של צ’רלי צ’פלין

  13. באגס באני 24 אפריל 2010 ב - 8:45 קישור ישיר

    לא בדיוק קשור אבל מה עם פסקול הסרט “פעם הייתי” של אבי נשר? יש שמועות שזהו פסקול נפלא.

  14. רותם 24 אפריל 2010 ב - 10:00 קישור ישיר

    לקטור, דבר ראשון הסרטים של צ’פאלין (חלקם) הם עם מוזיקה- שצ’אפלין בעצמו כתב. אבל מה שכן, בסרטים קצרים שלו חיברו לפעמים כל מיני נעימות ושירים שלא קשורים לכלום (אני משער שבהקרנות בשנות העשרה-עשרים לא היה זמר ג’ז אפרו אמריקאי שעושה “או יה”). אבל הקיר הרביעי בקולנוע הוא אותו קיר מהתיאטרון אז ההשוואה לא ממש מתאימה. מה שכן, אין קשר בין תלת מימד לאומנות הסרט. לא קשר הכרחי ז”א. סרט יכול להיות טוב בלי ונורא עם. אבל זה לא סותר שסרט יכול להיות מצוין ותלת מימד. השאלה למה זה רק מתחבר לסרטי אקשן וילדים בהם יש תסריט עלוב, זו שאלה כלכלית אני משער.

  15. אורון 24 אפריל 2010 ב - 14:11 קישור ישיר

    פתאום נדמה לי ש”התנגשות הטיטאנים” עלול להיזכר כקו פרשת המים, כסרט שסדק את אמון הצופים בתלת-מימד לבלי שוב. לאחר הצפייה בו היה נדמה לי שמדובר רק בהיסטוריה הפרטית שלי, אבל הפוסט כאן גורם לי לחשוב שאולי יהיה מדובר בהיסטוריה רחבה יותר. נראה איך יגיב הקהל לאיש הברזל 2, הסרט שינסה להוכיח כי אפשר לעשות בוכטות של כסף גם בלי תלת.

  16. העט המרקד 24 אפריל 2010 ב - 16:11 קישור ישיר

    איש הברזל? באמת?

  17. באגס באני 24 אפריל 2010 ב - 16:34 קישור ישיר

    סליחה על הפרסום הקודם אבל סוף סוף שמעתי את שלושת קטעי הפסקול של סרטו החדש של אבי נשר פה באתר. מהמם.

  18. באגס באני 24 אפריל 2010 ב - 16:36 קישור ישיר

    יש סיכוי לקטע רביעי? בבקשה, בבקשה!

  19. Shai 24 אפריל 2010 ב - 17:53 קישור ישיר

    The 3D only works when it give an added value to the film. Aavatr had the extra value.You felt you are part of the film and that was part of the experience.Up, the film was good and enjoyable but you could see it in 2D and it wouldn’t make a different. Alice in Wonderland was boring and the 3D didn’t save it from boredom. It will still be boring if you have watched it in 2D.

    If I have a problem with 3D is that putting extra glasses, when you are already wearing one is very uncomfortable

  20. תום 25 אפריל 2010 ב - 3:28 קישור ישיר

    חבל שדווקא התנגשות הטיטאנים הוא התקדים של הסרטים מומרים.
    בשבילי סרט המבחן האמיתי יהיה ההארי פוטר החדש. כבר בשתי הסרטים האחרונים היו סצנות נבחרות בתלת-מימד, ההמרה לא תהיה מחופפת כמו בהתנגשות, ובאופן כללי סרטי הארי פוטר תמיד היו מרהיבים מבחינה ויזואלית (במיוחד האחרון) ואני חושב שהם היו יכולים להיראות יותר טוב בתלת-מימד.


השאירו תגובה