30 מאי 2010 | 19:48 ~ 11 תגובות | תגובות פייסבוק

חי משדרות: בד בוי ברילנטה

brillante_sderot

ברילנטה מנדוזה (מימין, עם ז’קט שחור). לפני חצי שעה בסינמטק שדרות


19:45. בשידור חי מסינמטק שדרות, כאן אמור להתחיל בכל רגע סרט הפתיחה של פסטיבל קולנוע דרום, “המדריך למהפכה” של דורון צברי. ובינתיים, מחוץ לסינמטק איתרתי את ברילנטה מנדוזה (עם הז’קט השחור), הילד הרע – ככל הנראה, הרע מאוד – של הקולנוע הפיליפיני, וגם האיש שאחראי על הקמתה לתחייה של תעשיית הקולנוע הפיליפינית שהיתה רדומה. שלושה מסרטיו יוצגו בפסטיבל (ממחר). לא ראיתי אותם, אבל המבקרים שראו אותם בקאן תייגו אותם כקשים מאוד לצפייה, מאתגרים, ואולי אפילו בלתי נסבלים. מסקרן מאוד. אני מזכיר: כל ההקרנות בפסטיבל קולנוע דרום (שמתקיים עד יום חמישי) הן בחינם.


20:06. כבר באולם. מנסים להושיב את הקהל כדי להתחיל את האירוע. יש כאן אחלה אינטרנט אלחוטי.

נושאים: בשוטף

11 תגובות ל - “חי משדרות: בד בוי ברילנטה”

  1. (יובל) 30 מאי 2010 ב - 23:39 קישור ישיר

    המדריך למהפכה היה מעולה. הייתה הקרנה נהדרת. מעניין לראות איך יפיצו סרט כזה בקולנוע. הסרט אמנם משווק כתיעודי/עלילתי/אנימציה, אך הוא בפועל סרט תיעודי שכמו סרטים תיעודיים רבים כולל קטעי אנמציה קצרים ושחזורים עלילתיים (בעיקר ברבע שעה הראשונה של הסרט). בהמדריך למהפכה השחזורים פשוט ברמה מאד גבוהה.

    אם אני מטקבק פה אז אני חייב להזכיר שבתחרות הסטודנטים הוקרן סרטו של טל אביטן “קצוות” (50 דק’). מדובר ביצירה גדולה. סרט מצוין. זה סרט של במאי משדרות שצילם בעצמו את משפחתו במשך תקופה ארוכה. נשמע כמו דוקו-מעפן? זה בדיוק ההפך. הצילום בסרט מעולה, העריכה חזקה, דרמטית ומדויקת. במקום ליפול לכל הבורות שמציע סרט כזה, טל אביטן והעורך שלו (אלון הרשקוביץ) מגישים סרט שעובד מההתחלה ועד הסוף. מעניין לציין שאין בסרט אפילו אזכור של קסאמים. כשהסרט נגמר, דוד אופק נעמד וגרר אחריו את רוב הקהל למחיאת כפיים בעמידה. מעניין אם השופטים (בראשות רם לוי) התרשמו.

  2. פידלר 31 מאי 2010 ב - 0:25 קישור ישיר

    הקרנת אקדמיה – אנדנטה.
    במילה אחת: רע.
    בשתי מילים: רע מאד.
    בחמש מילים: רע מאד אבל נראה נהדר.
    ב-13 מילים: אילו אנדנטה היה סרט הוא יכול היה להיות מצוין. אבל הוא לא סרט.

  3. ליידי גאגא 31 מאי 2010 ב - 1:28 קישור ישיר

    צברי שיחק אותה. יש סרט, עכשיו חתונה.

  4. סטיבי 31 מאי 2010 ב - 1:48 קישור ישיר

    http://www.theonering.net/torwp/2010/05/30/36920-guillermo-del-toro-departs-the-hobbit/

  5. ציבוקא 31 מאי 2010 ב - 1:58 קישור ישיר

    מצטרף ליובל, “המדריך למהפכה” היה פשוט טוב וסוחף. מניפולטיבי משהו בדרך המייקל מורית שלו, אבל עושה את העבודה כמו שצריך.

    חוץ מזה, אני לא בקיא ב-100% בפרטים של הסרט אבל בהנחה וצברי ואורי ענבר באמת היו גורמים כה משפיעים על השינוי ברשות השידור אז מגיע להם שאפו אדיר!

  6. איתן 31 מאי 2010 ב - 8:28 קישור ישיר

    “אנדנטה”

    בשוט הראשון של הסרט יש מבט מלמעלה (בעדשה רחבה) על שרה אדלר ועוד בחור שאני לא מכיר שוכבים על מיטה מכוסה סדין לבן. מאוורר שנמצא כנראה מצד שמאל של הפריים (מחוץ לפריים) שולח פולסים קבועים של רוח אל המיטה. הסאונד מלא ברעשים תעשייתיים, שחוזרים על עצמם במחזוריות קבועה. שרה אדלר ובן זוגה מנהלים שיחה ארוכה, שחלקה שיחה רגילה של בני זוג, וחלקה פילוסופית ולא ברורה. קולותיהם של השחקנים עברו דרך מערבל קול ונשמעים מלאכותיים. השוט סטטי ברובו (וארוך), אבל מדי פעם יש חילופי תאורה, ומדי פעם העדשה נסגרת, והפריים הרחב מצטמצם.

    וזה מגדיר את כל הסרט בשבילי: “אנדנטה” הוא סרט יפהפה ומסוגנן עד מאוד, אבל מה לעזאזל הוא רוצה ממני?

    מכיוון שהסרט הוא גם מנוכר מאוד, ומצולם בגוונים דהויים, מלא בסאונדים בוטים, ולא מתחנף לשנייה, נשארתי מרוחק לאורך כל ההקרנה. ובכל זאת, ניסיתי להבין מה “אנדנטה” רוצה להגיד. רק לקראת הסוף הבנתי (אני חושב): לפי איך שאני תופס את “אנדנטה”, יש בו אמירה שדמיון/חלומות/האיד הפרוידיאני יש בו אלמנט הרסני, ולכן אולי עדיף עולם בלי. או שהכל הוא בעצם חלום/הזיה/סיוט של ישות נעלה יותר (אלהים? הבמאי?).

    אני מבין אנשים שלא אוהבים את הסרט (בתחילת ההקרנה האולם היה די מלא. בסופה היו בו פחות מחצי) – “אנדנטה” לא מתנחמד. להפך, הוא קשה בכוונה. יש בו צילום מופלא, ועריכת סאונד נהדרת, אבל לא ברור את מה הם באים לשרת.

    זה לא סרט לקהל הרחב. מצד שני, אולי יש כאן סיכוי לקאלט.

  7. עדן 31 מאי 2010 ב - 8:47 קישור ישיר

    אני לא עצוב במיוחד שגיירמו דל טורו פרש מבימוי “ההוביט”. אני אוהב אותו אבל מלכתחילה היו לי ספקות בקשר להתאמתו לעולם של שר הטבעות.

  8. עמית איצקר 31 מאי 2010 ב - 9:20 קישור ישיר

    כוכב האקשן התאילנדי טוני ג’ה עזב את תעשיית הסרטים והצטרף למנזר כנזיר. לא ידוע אם לתמיד אבל בזמן הקרוב הוא לא יעשה עוד סרטים.

  9. עופר ליברגל 31 מאי 2010 ב - 10:15 קישור ישיר

    אנדנטה סרט מעניין מאוד, אם כי הרגעים בהם הוא התחיל גם לרגש היו אחרי שרוב הקהל עזב את האולם (ואיתן עדין בתיאור כמות הנוטשים). אני לא חושב שזה סרט שנועד להיות מבון או מפורש בדרך אחת, אם קשה לי לנתח אותו אחרי צפייה אחת. הוא עורר חשק לצפייה נוספת. ישל סרט הרבה בעיות (בעיקר הדיאלוגים, בעיניי) אך גם הרבה מעלות ורעיונות טובים, במיוחד מן הבחינה הויזאולית. למרות הנטישה שלהם, אני מקווה כי חברי האקדמיה יענקו לסרט לפחות מועמדות על הארט המרהיב.

  10. דן 31 מאי 2010 ב - 12:26 קישור ישיר

    זהו? זה הדיווח שלך מערב הפתיחה של פסטיבל קולנוע דרום? תמונת פפארצי? מאכזב קצת, לא?

    “יש כאן אחלה אינטרנט אלחוטי”

    … WTF.

  11. Rene Young 7 פברואר 2011 ב - 4:04 קישור ישיר

    Hey how are you doing? I just wanted to stop by and say that it’s been a pleasure reading your blog. I have bookmarked your website so that I can come back & read more in the future as well. plz do keep up the quality writing


השאירו תגובה