09 יוני 2010 | 17:45 ~ 10 תגובות | תגובות פייסבוק

לפני ואחרי המונטאז'

זהירות, פוסט לחובבי קולנוע איכותי.



צילום: אנדריי טרקובסקי


ויה הטוויטר של שי רינגל: אתר שהעלה סריקות של צילומי הפולארויד של אנדריי טרקובסקי, בין השנים 1977 ל-1986 (שנת מותו). טונינו גוארה, התסריטאי/משורר האיטלקי שעבד עם טרקובסקי על כתיבת “נוסטלגיה”, נזכר שם בחתונה שלו, בה היו שני עדים: טרקובסקי ואנטוניוני, וטרקובסקי הגיע עם מצלמת הפולרויד שלו, שממנה הוא היה מוקסם באותה תקופה. ואכן, כמה מהצילומים נראים – בגוון ובקומפוזיציה – כמו סטילס מתוך “נוסטלגיה”.


===============


בשבת תתקיים במוזיאון תל אביב הקרנה של הסרט האוונגרדי הקצר “חייו ומותו של 9413, סטטיסט הוליוודי”. אנסמבל המאה ה-21 ילווה את הקרנת הסרט במוזיקה חיה. הסרט בן 13 הדקות צולם ב-1928, בהשראת האקספרסיוניזם הגרמני והאוונגרד הצרפתי ובתקציב של 97 דולר (התפאורה מקרטון והסרט צולם במטבחו של הבמאי). את הסרט ביים סלבקו וורקפיץ’. על וורקפיץ’ שמעתי לא מעט בחוג לקולנוע בהרצאותיו של בנימין חיים ז”ל (הבמאי של “הבננה השחורה”) שהיה תלמידו של וורקפיץ’. וורקפיץ’ היגר לאמריקה מסרביה, והיה איש אוונגרד שבהשרא הפורמליזם הרוסי של אייזנשטיין ושות’ ניסח כללים נוקשים מאוד לאופן שבו צריכים לערוך מונטאז’. וכך הוא הפך לאמן המונטאז’ הגדול של הוליווד בשנות ה-30. את קטעי המונטאז’ ב”נא להכיר: ג’ון דו” של פרנק קפרה, הוא עיצב וערך (למשל, בדקה ה-26:55 של הסרט). בהמשך הוא פנה לקריירה אקדמית והיה דיקן בית הספר לקולנוע ב-USC., הבית ספר שממנו יצאו ג’ורג’ לוקאס, ג’ון מיליוס וסם פקינפה.



הנה הסרט של וורקפיץ’ שיוקרן בהופעה בשבת במוזיאון. אגב, את הסרט צילם גרג טולנד, לימים הצלם של “האזרח קיין” (ו”ענבי זעם”):






================


אתם עוקבים אחר מקבצי הסרטים הקצרים מתוך פסטיבל סרטי הסטודנטים שעולים להקרנה מדי יום באוזן השלישית? אם כן, אנא עדכנו אם ראיתם משהו טוב. אני, בינתיים, לא מצאתי משהו שחיבבתי במיוחד. אבל לא יכולתי שלא לשים לב לדמיון תימטי (אקראי) בסרטי המקבץ של אתמול: “עיניים“, סרט הגמר של רומי אבולעפיה בבית הספר לקולנוע בלונדון (שצולם בישראל), ו”גיסברטה“, סרט גרמני. שניהם בוימו על ידי נשים. שניהם מציעים מבט עגום, ניאו ריאליסטי, על מצוקות של ילדים/נערים נטושים ללא הורים, שניהם פסימיים. הסרט של אבולעפיה קצת הזכיר לי את “צרעה” של אנדריאה ארנולד. לא כוס התה הקולנועי שלי. ובכלל, מה הסיפור של סטודנטים לקולנוע עם סרטים על ילדים.

נושאים: בשוטף

10 תגובות ל - “לפני ואחרי המונטאז'”

  1. ד'ר איזיק ברום 9 יוני 2010 ב - 18:36 קישור ישיר

    אהבנו את הפלרוידים תודה שהזכרת. לעניין סרטה של אבולעפיה עיניים- צפיתי בו בחברת סטודנטים מוכשרים ומאד התרגשנו ואהבנו כיצד הסתפר הספור צמוד לגיבורה שלו ועולמה, באמצעים קולנועיים קלאסיים ולא מתיימרים, משחק ובימוי נאמנים מה שלא מצאנו וקשה למצוא בסרטי סטודנטים אחרים. נשמח לשמוע מדוע לא אהבת ומה הוא הסרט צרעה של ארנולד אותו הזכיר לך. נראה לי די ברור מדוע מתעסקים סטודנטים וסרטיהם בילדים… לך לא? תודה אשמח לתגובה עוקבים אחרי כתיבתך בעניין רב

  2. מירי לונץ 9 יוני 2010 ב - 18:49 קישור ישיר

    וגם אני הערה לסרט עיניים של רומי אבולעפיה. מעבר לכך שאהבתי מאד לחלוטין אינני חושבת שזהו סרט פסימי. להיפך סיומו של הסרט מבהיר את “נקודת היש” הבית הקיים לא החלום אותו יצאה הילדה לחפש. והו בעיני כל חלום. בכלל אינני חושבת שלילדה יש, או היה אבא זה גם לא משנה.הרגע בו מופיעים הסבא והסבתא על הצג של הפלפון עם המילה “בית” הוא רגע חזק ביותר. מעט מאד סרטים קצרים מספיקים לרגש. מצרך נדיר באוסף הקליפים הרעיוניים.הייתה גם מצלמה ובימוי בוגרים ומעניינים ומשחק מצויין

  3. נוי קוגמן 9 יוני 2010 ב - 20:17 קישור ישיר

    היה ממש נחמד, האוונגרד. וברצינות, מתי היה יוצא לי לראות סרט כזה? שום דבר עקרוני, אבל כשאני יושב על המחשב ומתלבט מה לעשות, לראות סרט קצר מ-1928, נטול מילים, עם עלילה מעורפלת ותקציב אפס, זו בדרך כלל לא האופציה הראשונה שעולה לי לראש. אז תודה רבה, יאיר.

  4. אורי 1 9 יוני 2010 ב - 23:19 קישור ישיר

    אחרי היפאסקו בפסטיבל סרטי הסטודנטים, סם שפיגל מיירטים חמישה סרטים לתחרות וולג’ין בפסטיבל ירושלים:
    “אדם מעביר את עצמו” – בימוי: אורן אדף.
    “קורקי” – בימוי: אלמורק מרשה.
    “כלבים ביער” – בימוי: דניאל נחנסון.
    “תפרים” – בימוי: דנה קידר. שמשתתף גם בפסטיבל סרטי הסטודנטים של תל אביב.
    “עזרה ראשונה” – בימוי: ירדן כרמין

  5. טאו טאו 15 יוני 2010 ב - 14:46 קישור ישיר

    גם החוג לקולנוע של אוניברסיטת תל אביב שולחת שלושה סרטים לפסטיבל הקולנוע בירושלים 2010:

    “בן חוזר הביתה” בימוי: אלעד זכאי
    “לבן” – בימוי: גלעד אמיליו שנקר
    “סופייר” – בימוי: פראס ח’ורי

  6. fetisch 17 ינואר 2011 ב - 19:39 קישור ישיר

    WONDERFUL Post.thanks for share..more wait .. …

  7. tattoo letters font 18 ינואר 2011 ב - 6:13 קישור ישיר

    I’m not sure where you’re getting your information, but great topic. I needs to spend some time learning much more or understanding more. Thanks for fantastic information I was looking for this info for my mission.

  8. camden bars 21 ינואר 2011 ב - 17:01 קישור ישיר

    Hi there, just became alert to your blog through Google, and found that it’s really informative. I am gonna watch out for brussels. I’ll appreciate if you continue this in future. Lots of people will be benefited from your writing. Cheers!

  9. Sanford Sabet 28 ינואר 2011 ב - 1:03 קישור ישיר

    Very nice post. I just stumbled upon your weblog and wished to say that I’ve really enjoyed surfing around your blog posts. In any case I will be subscribing to your rss feed and I hope you write again soon!

  10. Freelander Problems 2 פברואר 2011 ב - 2:24 קישור ישיר

    Its like you read my mind! You seem to know a lot about this, like you wrote the book in it or something. I think that you can do with some pics to drive the message home a bit, but other than that, this is wonderful blog. A fantastic read. I will certainly be back.


השאירו תגובה