פטרול
התקבצו לי בצד שלושה קטעי וידיאו שמסתובבים ברשת בימים האחרונים. נאחד אותם יחד לסיבוב צפייה מרוכז:
1.
פטריק בואוון הוא אנימטור קנדי שצילם את הכלב שלו, ואז הלך למחשב והחליף את הכלב בדגם מונפש של הולכי AT-AT, נושאי הגייסות הענקיים מהמערכה הראשונה של "האימפריה מכה שנית":
ובווידיאו הזה, שהועלה שלשום, הוא חושף איך הוא עשה את הסרטון. מתברר שזה צעצוע אמיתי של הולך AT-AT, שהונפש בסטופ-מושן.
2.
לפני כשנתיים סרט אנימציה קצר בשם "פגשתי את אריה הים", ובו הקלטה נדירה של תיכוניסט שהקליט את ג'ון לנון בשנות הששים מקבלת אדפטציה באנימציה, היה מועמד לאוסקר. עכשיו, כנראה שהראת הסרטון ההוא, צמד יוצרים לקחו את הסיפור המפורסם שהיצ'קוק היה מספר בראיונות בתחילת שנות השבעים על פרוש המושג "מגאפין" בסרטיו, ומעניקים לו עיבוד אנימציה די דומה:
3.
אני חייב להודות שזה די העציב ועיצבן אותי בתחילה, אבל אני גם חייב להודות גם שזה הצחיק אותי. חיילי הנח"ל רוקדים את "טיק-טוק" של קישה בחברון, כפי שהועלה ברחבי הרשת בשעות האחרונות בכל מקום מ"ניו יורק מגזין" ועד "הפינגטון פוסט":
(אה, כמובן שאהוד קינן כבר העלה את זה שלשום)
אני מזדהה עם העצב שלך. אני מניח שאתה מתכוון לבחירות המוזיקליות של הדור הצעיר.
כי אם אתה מתכוון לאיזושהי חוסר רגישות או פגיעה באוכלוסיה – צר לי, אני לא רואה את זה כאן. חיפשתי.
מדובר, אחרי הכל, בצעירים נורמטיביים שהוכנסו לתוך מערכת לחצים לא פשוטה המכונה בקיצור "חברון", ואם הם פורקים קצת לחץ בלי לפגוע באף אחד ובאופן לא אלים ומשעשע (נגיד), מה רע?
MGM has announced that the Next James Bond's film is defenitely cancelled.The Hobbit met the same destiney
אני לא אגיד כאן דברים חדשים, רק כאלה שחשוב לחזור עליהם:
רחובות חברון לא היו ריקים תמיד. הם רוקנו. לא פעם באלימות ובאכזריות כתוצאה מהכבוש וכתוצאה מהיישוב היהודי בחברון.
יש בחברון אפרטהייד ברור, כבישים שבהם אסור לפלסטינים לעבוד, רחובות שמפונים לנוחות המתנחלים וכוחות הבטחון. יש שם כמובן גם המון מתים.
כל הזוועות שיש כשיש צד חזק מאוד וצד אחר נואש מאוד.
נ' לא רואה את הפגיעה באוכלוסייה. טוב, אם לא רואים אותה כנראה היא לא שם. ואם לא רואים אוכלוסייה בכלל על אחת כמה וכמה.
החיילים האומללים האלה מוזמנים לפרוק מתחים במועדונים לגיטימיים בעיר. יש בריקוד שלהם בלב רחוב שפונה מתושביו, בלב עיר שהיא פצע מדמם, אכזריות, גם אם הם לא מודעים אליה וגם אם אנחנו לא רואים את זה.
זה לא חמוד. זה טעם רע. לא חייבים לרקוד בכל מקום. ממש לא.
הנה דברים אחרים שקורים בחברון:
http://eyalniv.wordpress.com/2009/05/10/burn_mf/
לא באמת רוקדים שם ברחובות
אולי זו הבעת מחאה מתוחכמת והכוראוגרפיה של התנועות שלהם מסמלת משהו?
a bit about the cinematic issues of the soldier's clip
http://anyclip.com/spliced/news/israeli-soldiers-dance-routine-clip-and-the-future-of-cinema/
לסרטון הראשון לינקקתי פה כבר שלשום. בפוסט "155,000", תגובה מס' 6.
אורי, כן – יש הקשר רחב יותר. אבל כשאני כותב שאין פגיעה באוכלוסיה, אני מתכוון לאקט המאוד ספציפי הזה, בו איך שלא תסתכל על זה – אין שום פגיעה באוכלוסיה.
החיילים האלו הם פיונים מאוד קטנים במשחק של חברון והשטחים בכלל. גדול עליהם כל המצב שאתה משליך עליהם. הם באמת מסך הכל מנסים קצת להתפרק – לא על חשבון אף אחד. לא כל דבר הוא פרובוקציה ולא כל דבר הוא מעשה שמאחוריו כוונות נסתרות.
ל-2
צריך להזכיר שחברון היא אחת הערים היחידות שבאמת התקיים בהם יישוב יהודי לאורך כל ההיסטריה עד שבתחילת המאה הקודמת הערבים תושבי חברון שהיו ביחסי "חברות" עם היהודים תושבי המקום
יום אחד חזרו מהמסגד, רצחו אנסו וגילחו זקנים של יהודים
אני יודע שלהרגיש אשמה זאת תכונה מאוד יהודית
אבל לא יזיק גם ללמוד קצת היסטוריה ולהבין למה אנחנו נמצאים במצב הזה
רמז: זה מאוד מאוד רחוק מלהיות נטו אשמתנו
אין בכך בכדי להגיד שאני מסכים עם כל פעולה שישראל עושה,או שאני מחבב את הסרטון הזה ,אני לא חושב שהוא כזה נורא אבל הוא בהחלט לא במקום
אבל פרפורציה אח שלו
איזה פוסט כיף [במיוחד החברונים.}
והנה עוד סרטון שלא ממש מסתובב באינטרנט אבל הוא די חמוד (וטיפה ארוך):
http://vimeo.com/12562955
תודה על הסרטים.
Thanks a lot. That was special knowing