29 יולי 2010 | 17:51 ~ 30 תגובות | תגובות פייסבוק

סדום ומהמורה

בשבועות האחרונים התקיימו לא מעט הקרנות מוקדמות – לאקדמיה ולתקשורת – של “זוהי סדום”. ולהפתעתי, מבין כל הסרטים הישראליים שראיתי השנה, דווקא זה הסרט שמפלג הכי הרבה את האנשים שאני מדבר איתם עליו. יש כאלה שחשבו שהסרט מוצלח ומצחיק, אבל יש גם כאלה שהגיבו אליו בצורה קשה מאוד. שלא מצאו אותו מצחיק, או שמצאו אותו וולגרי מדי, אפילו חובבני (חובבני?! מכל הדברים?). אני אישית חשבתי שהסרט מאוד מצחיק, ושיש בו כמה הברקות מעולות. למעשה, בימים מאז שראיתי אותו יש בו כמה בדיחות שאני מצחקק עם עצמי בכל פעם שאני נזכר בהן, וכמה קאץ’-פרייזז שנדבקו לי ושאין לי אף אחד לחלוק אותם, עד שכל המדינה תרוץ לסרט (ואז, כמובן, הם ימאסו עליי, כי כולם יטחנו אותם בלי סוף). אז אני סקרן: אם יש כאן כאלה שכבר ראו את “זוהי סדום” (חוץ מעדן, שאנחנו כבר יודעים באיזה מחנה הוא נמצא): האם אתם מתומכי הסרט או ממתנגדיו?

נושאים: בשוטף

30 תגובות ל - “סדום ומהמורה”

  1. גיל 29 יולי 2010 ב - 18:01 קישור ישיר

    אני לא אהבתי את הסרט, היו קטעים מצחיקים אבל זה לא הרגיש כמו סרט קולנוע אלא כמו מערכון אחד ארוך. שמעתי שהתסריט ממש טוב אז כנראה שמשהו לא עבד במעבר לקולנוע. אולי בטלוויזיה זה היה עובר כפרק אחד ארוך של ארץ נהדרת (פרק מושקע) אבל זה לא סרט קולנוע טוב..

    ===========

    רוה לגיל: רק כדי ליישר קו – גם את “ההיסטוריה המטורפת של העולם” של מל ברוקס ואת “סרט מטוגן” לא אהבת כי הם הרגישו לך כמו מערכון אחד ארוך?

  2. perpel 29 יולי 2010 ב - 18:03 קישור ישיר

    לפי הטריילר נראה כי ההפקה הייתה עם תקציב טוב – מישהו יודע כמה עלה?

  3. שלויימל'ה 29 יולי 2010 ב - 18:20 קישור ישיר

    אני המאליק של סדום!

  4. מהמורה 29 יולי 2010 ב - 18:24 קישור ישיר

    גם למונטי פיטון היו נפילות.לא כל המערכונים שלהם היו מוצלחים.חבורת ארץ נהדרת כבר מזמן לא מצחיקים. בהקרנה שלי היו מעט מאד צחוקים. נשפך שם הרבה כסף והוא כן נראה על המסך.האמת נחמץ הלב.פוטנציאל חבורת היוצרים שאפפה את הסרט הזה היה גדול מהתוצאה העלובה.אין צורך להרחיק עד בולגריה כדי ליצר סיפור מצחיק

  5. נאור 29 יולי 2010 ב - 18:32 קישור ישיר

    אדון וילנצ’יק, קצת סייגים. מדובר בהקרנות האקדמיה שאליהן גם אתה יכול להגיע בחינם.

    הסרט לא מתרומם בכלום מעבר למערכונים המוכרים לזרא מארץ נהדרת, לא מצחיק, לא מעניין, מתנהל בכבדות מעיקה, מזיע מהמאמץ להיות מקורי ושנון ובעיקר משעמם ברמות.
    מי שתוהה ביחס לעלות. על הנייר הסרט אמור להתרחש בימי סדום המקראית בפועל הוא מתרחש בתפאורה יוונית/רומית(!) מה שמצביע על כך שההפקה לא השתמשה בתפאורה מקורית לסרט אלא במה שהיה במחסני האולפן, מן הסתם שאריות של איזו שהיא סידרת טלוויזיה או סרט אחר שעסק בתקופה ההיא. הפירוש הוא שאתה מקבל בעלות אפס סחורה שנראית אלף אפילו שבמקרה הזה (חבור לדישי והשטויות שלו) הם קיבלו אגם ולא תפוח.

  6. אנונימי 29 יולי 2010 ב - 18:48 קישור ישיר

    הסרט יצא “בסדר”. יש תחושה שההפקה דלה. הסט נראה מקלקר. מרגישים שהביאו ניצבים מרומניה או הונגריה או מאיפה שצילמו וכשנותנים לניצבים כאלה תפקידים של ביט והם אמורים לומר מילה בעברית – אין להם מושג מה הם אומרים. ההסתמכות אך ורק על הטאלנטים של “ארץ נהדרת” פוגמת בסרט- חלק מהשחקנים מגלמים יותר מדמות אחת ואין לזה הצדקה וזה פוגם באמינות “העולם” של הסרט.
    ההומור הוא מאד ישראלי מקומי ונופל קצת יותר מידי פעמים לוולגרי ולא כלכך מתאים לילדים. אני חושב שהיוצרים לא מספיק הבינו את הפוטנציאל שיש לסרט הזה או שיכול להיות שהם הבינו אבל קשת פחדה להשקיע יותר כסף… בקיצור, חבל.
    היה יכול להיות סרט קאלט עם פוטנציאל בינלאומי. יצא סרט טלוויזיה חביב – מתאים לשידור בחג פורים ובימי עצמאות.

  7. שרון 29 יולי 2010 ב - 20:35 קישור ישיר

    הסרט הצטלם על התפאורה של “רומא”. עוד דרך לעשות בוכטה. נוסעים לחו”ל, מצלמים על סט זר עם אנשי צוות זרים, והקולנוע הישראלי יוצא מופסד, חוץ מהמפיק.

  8. תגובה לרווה 29 יולי 2010 ב - 20:36 קישור ישיר

    “סרט מטוגן” ו”ההיסטוריה המטורפת של העולם” הם אכן לא מההשגים הגדולים של יוצריהם – לאנדיס וברוקס. לשניהם יש בפילמוגראפיה לפחות חמישה סרטים (של ממש) טובים בהרבה. .

  9. תגובה לרווה 29 יולי 2010 ב - 20:41 קישור ישיר

    ועוד הבדל משמעותי – “סרט מטוגן” ו”ההיסטוריה” הם אוסף מערכונים ללא קשר נראטיבי ואין הם מתיימרים להיות יותר מזה. “זוהי סדום”, אם הבנתי נכון מהטריילר, מתיימר להיות סרט ממש עם עלילה אחדותית. לכן תגובתך לביקורת של גיל, שטען שהסרט מרגיש כמו “מערכון אחד ארוך” ולא “אוסף מערכונים”, לא ממש רלוונטית.

  10. אלטמן 29 יולי 2010 ב - 20:46 קישור ישיר

    הסרט נוראי, משעמם ופונה למכנה הנמוך ביותר
    מרגיש שאחד המעוזות האחרונים של תרבות איכותית ישראלית ( קולנע) נפל גם הוא למלכודת הכסף והאיכות הנמוכה. לא רק שההומור רדוד גם מביאים לך אותו על כפית ולועסים אותו בשבילך. בנו סרט לפי נוסחא וההומונים כנראה ינהרו אליו וכולם יגידו שהנה ההוכחה שמדובר באיכות גבוהה. (עע כוכב נולד)
    הקולנע הישראי מתחיל ללכת אחרי הטלויזיה במקום שהטלויזיה תתחיל ליצור תוצרי איכות.
    בקרוב ישאר רק התאטרון (למרות שגם הוא , ראו ערך, ההצגה המדהימה עם שיריו של שלמה ארצי, מתחיל להדרדר כמו המדינה)

  11. אלה 29 יולי 2010 ב - 21:28 קישור ישיר

    סרט מאכזב מאד. באתי דווקא חיובית, ציפיתי לקומדיה מצחיקה ומשעשעת.בהתחלה עוד חייכתי פה ושם אבל בהמשך הסרט פשוט התחלי לשעמם ולבאס. עוד התייחסתי עליו בסלחנות מסוימת, אני בסך הכל אוהבת ארץ נהדרת (לא תמיד ולא את הכל, אבל בכל זאת לרוב נהנית מהתכנית), עד הקטע עם רחצת הזקנים. מה זה הסצנה הזאת?! אם לא הייתי בהקרנת אקדמיה, הייתי פשוט יוצאת. מאותו רגע, רק רציתי שיגמר כבר… באסה, הייתי בטוחה שיצא להם אחלה סרט.

  12. יוסי 29 יולי 2010 ב - 21:43 קישור ישיר

    האלו האלו, “סרט מטוגן” הוא אחד הברטים המצחיקים בתולדות הקולנוע.
    “ההיסטוריה המטורפת” הרבה פחות אבל גם מחזיק מעמד.

  13. יוסי 29 יולי 2010 ב - 21:43 קישור ישיר

    האלו האלו, “סרט מטוגן” הוא אחד הסרטים המצחיקים בתולדות הקולנוע.
    “ההיסטוריה המטורפת” הרבה פחות אבל גם מחזיק מעמד.

  14. יעל 29 יולי 2010 ב - 22:52 קישור ישיר

    מצטערת להחזיר את הדיון כמה פוסטים אחורה- מישהו מוכן בבקשה להסביר לי למה הכוונה בבימוי ש”מתחנף לצופה”, בהקשר של הדקדוק הפנימי?

  15. גילי 29 יולי 2010 ב - 23:17 קישור ישיר

    אני דווקא הופתעתי לטובה מסדום. הוא מצחיק ויש שם הרבה דברים ממש אינטליגנטיים כמו הסצנות של אברהם (קירשנבאום טוב!) ואלוהים, ובעיקר הדמויות של המלאכים. יש שם עקיצה לא רעה על חשבון יוצרים דוקומנטריים ישראליים וכנראה שזה לא תרם לסיכויים באופיר.
    לגבי סצנת רחיצת הזקנים – זה ממש לא הטעם שלי, אבל מוכרחים להודות שזה מה שהולך היום בקומדיות אמריקאיות סטייל בן סטילר, ג’אד אפטאו ווויל פארל

  16. דניאל 29 יולי 2010 ב - 23:56 קישור ישיר

    גם לי הזדמן להיות נוכח באחת ההקרנות והאמת היה ממש ממש מצחיק. שנון ואינטלגנטי (אותי אגב סצנת רחיצת הזקנים מאוד הצחיקה ולקחתי אותה בפרופרציות הנכונות. חבל שכשסשה בארון כהן עושה דברים דומים ולרוב בוטים יותר כולנו מצדיעים לו אבל חס וחלילה שנעשה את זה אצלנו). אגב ממש לא הייתי נבהל “מהשתלטות ערוץ 2” על הקולנוע, אני חושב שיש מקום גם לקומדיות בקולנוע הישראלי, בטח כאלו שמשחקים בהן הקומיקאים הכי טובים וכותבים אותן תסריטאים קומיים עם קילומאטרז’ מוכח.

  17. יואב 30 יולי 2010 ב - 0:07 קישור ישיר

    Hard Truth –
    אולי תנוח? מאות חברים באקדמיה לקולנוע ולטלוויזיה ראו את הסרט. חלקם, למרבה הפלא, רוצים לנהל דיון על מה שראו. אם לא נוח לך עם זה, אתה ממש לא חייב להיכנס לכאן. יש בלוגים רבים ואחרים ברשת. למה אתה כאן? אין לך משהו יותר טוב לעשות עם הזמן שלך?

  18. ידיד אקדמיה 30 יולי 2010 ב - 0:11 קישור ישיר

    הייתי בהקרנת האקדמיה הראשונה ולפי מדד הצחוקים באולם הייתי משוכנע שהסרט יזכה למועמדות. כנראה שהרבה חברים קיבלו רגליים קרות. אני חשבתי שהסרט עומד לגמרי בציפיות. לא קורע, אבל מצחיק למדי. ובעיקר: טל פרידמן בתפקיד ענק אחרי כל כך הרבה הופעות קולנועיות פושרות באדיבות ג’ולי שלז וכו’

  19. קוונטין 30 יולי 2010 ב - 0:14 קישור ישיר

    להזכירכם הדיעות היו חלוקות בהתחלה גם לגבי גבעת חלפון ומציצים (אני רואה אותה כקומדיה, סורי אורי, בעיניי עיניים גדולות היא הדרמה). לכן אל תזדרזו לשפוט את הסרט בכלים המוכרים. בתור קומדיה הוא ממש עושה את העבודה, והוא מצחיק ופאן לגמרי. אגב גם אני מצטט אותו כבר מספר ימים. אז ביי בינתיים, נדבר

  20. איתן 30 יולי 2010 ב - 0:55 קישור ישיר

    “זוהי סדום” – טרם ראיתי. אני כנראה אראה בשבוע הבא, למרות שאני מאוד סקפטי לגביו. אני לא רואה “ארץ נהדרת”. זה לא מצחיק אותי. ובכל זאת, מעניין אותי על מה הוא ולמה הוא קיבל מועמדויות.

    בינתיים

    יש שבוע קולנוע ספרדי בסינמטקים.

    זה מוזר. הטענה נגד אירועים כאלו בד”כ היא שמי שמרכיב אותם לא ממש מביא את התוצרת המעניינת. אבל הספרדים תמיד עבדו קשה. וגם הפעם הם הביאו סרטים ששמעתי עליהם בעבר, וכאלו שהיו מועמדים לפרסים (וגם זכו). אבל “13 ורדים” שראיתי לפני כמה ימים היה סרט מאוד לא טוב. ו”קמינו” שראיתי היום היה כבר ממש נורא ואיום.

    בתקציר היה כתוב שמסופר על ילדה שצריכה להתמודד עם מחלה קשה, ובמקביל עם אהבה ראשונה. אז כן, יש את זה. אבל יש בעיקר סרט דתי מאוד, שמבקש להעלות על נס אמונה כנגד כל הסיכויים, גם כשהמצב קשה.הבעיה היא שהתסריט כל כך לא אינטלגנטי. אין כמעט סצינה שבה לא מוזכר ישו, וכמה צריכים להודות לו. ניחוש אחד איך קוראים לילד שהיא מתאהבת בו.

    חזוס (Jesus).

    המשחק של כולם (כמעט) נורא. אמרו לילדה – עכשיו ראית לראשונה את הילד שבו את מתאהבת. אז היא פותחת את עיניה הכי רחב שאפשר. ומוסיפה גם שמיטת לסת. גם הילד הוא לא משהו. ומאוד חבל לי על מנואלה וייס (אנה מ”קאוטיקה אנה” של חוליו מדם). היא שחקנית מוכשרת שבאמת מנסה. אבל כאן, בתפקיד קטן, היא לא יכולה להושיע.
    בנוסף, הבמאי שמגיע מעולם הקומיקס, מוסיף לא מעט קטעי פנטזיה. וזה מבוים בבומבסטיות מוגזמת עד מאוד, והמעברים בין אלו למציאות חורקים. ואני חשבתי ש”העצמות המקסימות” של פיטר ג’קסון היה סרט לא טוב. הסרט ההוא היה יצירת מופת ליד הסרט הזה.

    היה פעם קולנוע ספרדי טוב. לאן הוא נעלם?

  21. אני 30 יולי 2010 ב - 1:16 קישור ישיר

    היו בסרט כמה רגעים שהיו מעט וולגריים מדי, אבל בסך הכל חשבתי שמדובר בסרט שהוא, מעל הכל, מצחיק. אפשר להתפלפל על איכויות כאלו ואחרות, אבל אותי ואת שאר הצופים שצפו בו איתי באולם הסרט הצחיק. מאחר וזו מטרתו העיקרית, נראה לי שאפשר לקרוא לזה הצלחה, לא?

  22. יוני 30 יולי 2010 ב - 1:49 קישור ישיר

    יאיר, למה להתנשא ככה על גיל, המגיב הראשון שלך? מה, דעתו לא נחשבת כי הוא מרגיש שהסרט מערכון אחד ארוך? וכן, דעתי גם כשלו, ולמרות שהמערכון טוב ומצחיק לפרקים הוא איננו חומר לסרט שלם. אם תבחן את תגובתך הנמהרת תבין שגם ‘ההיסטוריה המטורפת של העולם’ וגם ‘סרט מטוגן’ הם בדיוק זה, אסופות מערכונים באורך של פיצ’ר שקשורים זה לזה בחוט קלוש ביותר. ‘זוהי סדום’ הינו חיה מסוג אחר לגמרי: הסרט בעל מבנה נאראטיבי עלילתי מקובל עם פרוטגוניסטים קבועים(לוט,שרלוט ואח”כ גם נינווה), אנטגוניסטים עקביים(אשת לוט, המאליכ), מספר דמויות משנה אינטגרליות וקו עלילה שמסתעף בין כל אלו וחותר לעבר מאורע, נקודת השיא של השמדת העיר. ככזה, התסריט שנתפר מסביבם לא עשה חסד לדמויות האלו או לעלילה הזו, וגם ליהוקו של פרידמן לתפקיד נשי פוגע במקצת במטרה. דווקא קצת רצינות במימד הסיפורי הייתה משרתת את הסרט ואת תפקודו כקומדיה מטורפת, כי בניגוד לסרטי המערכונים שנתת (שלא בצדק) כדוגמאות זוהי סדום דווקא התיימר לקשור את שלל הגגים שלו בעלילה עקבית ודינאמית. קח כדוגמא לסרט שהצליח לשלב בין הגגים הפרועים, חוסר הרצינות האסטרטגי וסיפור נהיר שנע לעבר מטרה מתבקשת את ‘האקדח מת מצחוק’, למשל. לסלי נילסן יכול לעשות מעצמו צחוק עד מחר, אבל מבחינתך הוא לוטננט פרנק דרבין, שוטר בפוליס סקוואד. כשאתה רואה את פיניש, מריאנו ואסי כהן הם תמיד פיניש, מריאנו ואסי כהן. תלונתו של גיל לפיה הסרט מתנהג כמו מערכון נכונה גם בעיניי.

    ===========

    רוה ליוני: לא מתנשא, רק בודק טעם להשוואה. אם הוא חושב שסרטי הסקצ’ים של מל ברוקס וצוקר-צוקר-אייברהמס לא מצחיקים, אז אני יודע מאיפה הוא בא ולמה הוא מצפה מהומור. לא ש”זוהי סדום” מתקרב ל”היסטוריה” או “סרט מטוגן” או “סודי ביותר”, אבל משם היא באה.

  23. אורנית 30 יולי 2010 ב - 1:51 קישור ישיר

    גם כשאהבה קולומביאנית יצא הברנז’ה לא הבינה את הסרט והיום הוא אחד מסרטי הקאלט הגדולים של הקולנוע הישראלי. לא יודעים פה לשפוט קומדיות בשעת עשייתן. אחר כך מצטטים אותן בכל מקום. אני לא ראיתי את זוהי סדום אבל זה נראה חזק ומבטיח.

  24. עופר (הירוק) 30 יולי 2010 ב - 2:48 קישור ישיר

    ראיתי את הסרט, ואני חושב שהוא קומדיה ראויה מאד.
    נכון, לא יצירת מופת, אבל אני לגמרי מסכים עם המגיב קוונטין, הוא עושה את העבודה.

  25. אלה 30 יולי 2010 ב - 13:14 קישור ישיר

    גם אני הרגשתי לא בנוח עם הסצנות הוולגריות, נראה כמו השפעה לא מבורכת מהקומדיות האמריקאיות. חייבת לציין שבניגוד לאותן קומדיות אמריקאיות (שיש בהן שתי בדיחות וחצי, ים של גסויות והן גורמות לי להירדם אחרי 20 דקות) ב”זוהי סדום” הצליחו לייצר הברקות שהחזיקו אותי לאורך כל הסרט, ואפילו הוציאו ממני לא מעט פרצי צחוק, כמו גם מאלה שישבו לידי. בסופו של דבר, אחלה קומדיה בעיני.

  26. אינדירה גנדי 30 יולי 2010 ב - 13:19 קישור ישיר

    אתם יודעים שאבי נשר ערך את התסריט של “זוהי סדום”? – איך זה יכול להיות רע? חברים, תתחילו לפרגן!

  27. אורון 30 יולי 2010 ב - 14:36 קישור ישיר

    כאמור, יש לי הרבה מה לומר על “זוהי סדום”, לחיוב ולשלילה. ולכן אמתין בסבלנות עד שיעלה הסרט לאקרנים.
    בינתיים אצטרף למתנערים מההשוואה לסרטי מל ברוקס המוזכרים לעיל ואם אנחנו מצביעים מי בעד ומי נגד – אני נגד…

  28. רותם 30 יולי 2010 ב - 17:07 קישור ישיר

    אני איתך יאיר. סרט מצחיק, מהנה וחצוף. יכולתי לקבל עוד מאסי כהן האדיר.

  29. נינווה 30 יולי 2010 ב - 23:16 קישור ישיר

    אני אלרגי לחלב ומוצריו

  30. Mamie Pfoutz 7 פברואר 2011 ב - 4:04 קישור ישיר

    It’s always nice when you can not only be informed, but also entertained! I’m sure you had fun writing this article.Excellent entry! I’m been looking for topics as interesting as this. Looking forward to your next post.


השאירו תגובה