25 אוגוסט 2010 | 08:30 ~ 23 תגובות | תגובות פייסבוק

נגד העולם

המפיצים בארץ עושים לי לבכות. ברצינות? “האקסים של החברה שלי”? ככה הם מתכננים לקרוא ל”סקוט פילגרים” בישראל? ככה קראתי כאן בתגובות וב-EDB. ואם זה נכון, זה מזעזע. זה מזעזע כי זה מבטא ניתוק מוחלט של מפיץ מהסרט שלו ומהקהל שלו. אבל יותר מזה, זה מבטא נואשות איומה.



אני חושב שאני מבין איך הולכת הדינמיקה במשרדי ההפצה. הם מקבלים הודעה מהאולפן: שמעו, הסרט נכשל באמריקה, קהל היעד לא הגיב אליו, יש לך את הרשות ואת הזכות לעשות הכל כדי ליידד את הסרט עם הקהל המקומי. ובישראל, מכיוון שהקהל המקומי אוהב רק דבר אחד – וזה סרטים רומנטיים – ישר מחפשים שם של קומדיה רומנטית. וכך אחד מסרטי הקומיקס שחובבי הקומיקס והאקשן הכי מחכים לו מקבל שם שהוא, תכל’ס, שקר מוחלט, העמדת פנים. כן, הוא מהווה תקציר של העלילה (סקוט פילגרים אכן נלחם נגד האקסים של החברה שלו), אבל הוא ממתגים את הסרט באופן שגוי לחלוטין. וזה מגיע עכשיו מאותו מפיץ שתרגם את Knocked Up” ל”הדייט שתקע אותי” וראה איך אחד הלהיטים הגדולים באמריקה נכשל בישראל, בגלל שם מזוויע. ואני זוכר עוד מקרה: לפני עשור ומשהו חיכה העולם לקומדיה שתפגיש לראשונה את סטיב מרטין ואת אדי מרפי ועל הדרך תעשה קצת צחוק מהסיינטולוגיה. לסרט קראו “באופינגר”. אבל הסרט נכשל. המפיצים בישראל (נחשו מי? מתחיל בג. ונגמר בג.) קיבלו רשות למצוא דרך למתג ולשווק את הסרט בישראל כאוות נפשם, כי הם הבינו שהשם “באופינגר” לא היה מספיק אפיטטיבי. מישהו זוכר איך קראו לסרט בארץ? אני מניח שלא, כי כשמחפשים שמות בארץ, בדרך כלל מתלבשים על שמות שכבר הומצאו לסרטים אחרים וככה כל השמות מתחילים להיות דומים זה לזה (מהר: מה זה “אהבה בהחלפה”?). ל”באופינגר” קראו בעברית “שחק אותה סטאר”. ומה אתם יודעים, הסרט נכשל גם בארץ.



ויודעים למה באמת השם “האקסים של החברה שלי” הוא שם דפוק? כי הוא מניח שחודש לפני הבכורה, הבוס האמיתי של ההפצה הוא משרד הפרסום, שמחפש “משהו קליט”. טעות! הבוס האמיתי הוא גוגל. כשהסרט ייצא ואנשים יתקלו בשמו וירצו לדעת על מה הוא ואיך הוא ומה כבו עליו ואיפה הוא מציג, הם יחפשו את שמו בגוגל. חפשו בגוגל – כבר עכשיו, רק מהבאז האינטרנטי – את השם “סקוט פילגרים” ותקבלו כמעט 10,000 תוצאות. חפשו “האקסים של החברה שלי” ותקבלו 8 תוצאות. ג.ג. מחקו בבת אחת את מינוף הפרסום הטוב ביותר שעבר היה להם: את החיפוש בגוגל. פוף, הסרט ברגע זה התאדה.



אבל בואו נביט על הצד החיובי: אם יאמרו לכל אחד ממעריצי “סקוט פילגרים” או אדגר רייט שהדרך היחידה להביא את הסרט לישראל היא לסרס לו את השם כדי להפוך אותו לצ’יק-פליק, כולנו היינו מגלגלים עיניים ואומרים “נו, שיהיה, העיקר שיביאו”. אז הנה, מביאים. ועוד צד חיובי: הרי ברור עכשיו ש”סקוט פילגרים” ייכשל גם בארץ. לפחות ככה נוכל להגיד שזה היה בגלל השם הדפוק, שגרם לכל הזוגות המבוגרים שרצו לראות סרט-בנות להתעצבן על שפיתו אותם להיכנס סרט קומיקס שמיועד לבני נוער וגיקים. אם היו משאירים את שמו “סקוט פילגרים” והוא היה נכשל, היינו יכולים לשכוח מסרטי קומיקס עכשיו לשנים.



בעיניי אגב אין כאן מסתורין: שירימו אנשי ג.ג טלפון לאנשי פורום פורום פילם וישאלו אותם כמה אנשים באו לראות את “קיק-אס”. זו כמות האנשים שתבוא ל”סקוט פילגרים” אם ישאר בשמו המקורי. הערכה שלי: 15,000 איש.



יאמר להגנת ג.ג: הם לא לבד. עולם הקולנוע מגרד את הפדחת בניסיון להבין איך סרט שנחשב לכה מוצלח, הכניס כל כך מעט כסף באמריקה. המסקנות: כולם אשמים. ובעיקר, מחלקת השיווק. אבל גם כוכב הסרט, והבמאי שבחר בו.



=============



ולא רק ג.ג עושים שטויות. ראיתי אתמול את הטריילר ל”The Other Guys” (הטריילר נורא הצחיק אותי), ושם היה כתוב ששמו בעברים הוא “שוטרים בסטנד ביי”. זה כאילו שלואי דה-פינס מעולם לא מת והמפיצים פשוט מתגעגעים להציג את סרטיו כאילו אנחנו עדיין ב-1967.



(עכשיו אני רק מקווה שאגלה שכל זה היה איזושהי אי הבנה וטעות וש”סקוט פילגרים” יקרא “סקוט פילגרים נגד העולם” ולא “האקסים של החברה של החבר של החתונה שלי”, ושכל הפוסט הזה שנכתב בבולמוס של זעם למעשה מיותר).

נושאים: בשוטף

23 תגובות ל - “נגד העולם”

  1. אביגיל 25 אוגוסט 2010 ב - 8:55 קישור ישיר

    שנייה, אז מה אתה אומר כאן? אם היו נשארים עם שמו המקורי של הסרט הוא היה נכשל בארץ, כי אלה שמעוניינים בו אלה קבוצת הגיקים הקטנה שראתה גם את קיק-אס, אבל מכיוון ששינו את השם למשהו נוראי הוא יכשל בארץ?

    ==============

    רוה לאביגיל: פחות או יותר, כן. אבל אדייק: אני מניח ששינוי השם הגיע מצד המפיצים מתוך הבנה/חשש ש”סקוט פילגרים” ייכשל בארץ אם יופץ כסרט קומיקס לגיקים. אז הם מנסים למכור אותו כקומדיה רומנטית, וכאן אני אומר שזה ייכשל, כי תכל’ס עבור קהל הקומדיות הרומנטיות זו אחיזת עיניים. כלומר, כך או כך זה ייכשל. אז לפחות שייכשל עם כבוד עצמי, ולא כשהוא מחופש ליצור גרוטסקי.

  2. איתן 25 אוגוסט 2010 ב - 8:56 קישור ישיר

    צרף לזה את מה שעמית איצקר כתב פה לפני כמה ימים (Due date = אל תלחצי אני בדרך), ותקבל כאב בטן מושלם.

    ולצרף לזה מקרה הרבה פחות חמור, אבל בכל זאת:
    יצאה ההודעה הרשמית לעיתונות (העולמית), וריקליס ונשר אכן בטורונטו. רק שלסרט של נשר החליפו את השם (שוב). אמור מעתה: פעם הייתי = The matchmaker.

  3. רני 25 אוגוסט 2010 ב - 9:31 קישור ישיר

    המפ.. זה לא אחד באפריל במקרה, נכון?

  4. עמית איצקר 25 אוגוסט 2010 ב - 9:47 קישור ישיר

    שנה הבאה עוד מצפה לנו חגיגת קומיקסים גדולה עם סרטי גיבורי האוונג’רס. אני עדיין מנסה לדמיין איך יקראו פה לגרין לנטרן.
    איך אתם חושבים שיקראו בארץ ל LET ME IN? אולי “ילד תפתח, זה אני”…:)

  5. ספוילר 25 אוגוסט 2010 ב - 9:55 קישור ישיר

    אולי “הערפד שתקע אותי”?

  6. רז 25 אוגוסט 2010 ב - 10:11 קישור ישיר

    אוף טופיק: סטושי קון, אחד מבמאי האנימציה המוכשרים ביותר שצמחו ביפן בעשור וחצי האחרונים, הלך לעולמו בגיל 47. קון ידוע בארץ בעיקר בזכות סרטו האחרון (והמאכזב) “פפריקה” שהוקרן בפסטיבל הסרטים בירושלים, אבל עוד לפניו הוא ביים את סדרת הטלוויזיה המופתית “Paranoia Agent”, את הקומדיה הפרנק-קפראית “סנדקי טוקיו” (הופצה בארץ על גבי DVD), את סרט האימה “Pefect Blue” ומעל הכל את הדרמה המרגשת “Millennium Actress”, שהיא לטעמי סרט האנימציה – לא רק היפני, גם העולמי – הטוב ביותר שנעשה בעשר השנים האחרונות.
    קון נפטר באמצע העבודה על סרט חדש, והמוות שלו הוא טרגדיה אמיתית לעולם האנימציה כולו.

  7. חם ויפת 25 אוגוסט 2010 ב - 10:33 קישור ישיר

    אגב, ניסית פעם לדבר עם ג.ג.? (או מפיץ אחר) בנוגע לדינמיקה שאתה מתאר כאן?
    סתם מעניין לדעת האם הספקולציות שאתה מתאר אכן נכונות.

  8. אור 25 אוגוסט 2010 ב - 11:16 קישור ישיר

    אי אפשר לפנות למפיצים? הרי גם לSuperbad קראו בהתחלה “חרמן על הזמן”

  9. דן 25 אוגוסט 2010 ב - 11:26 קישור ישיר

    באופינגר הוא מאסטרפיס קולנועי!

  10. קוראים לי איציק 25 אוגוסט 2010 ב - 12:15 קישור ישיר

    נו, שיהיה. העיקר שיביאו.

    ובנימה רצינית יותר – לא ברור לי איך סרטים מעולים כמו “שוטרים לוהטים” (הוט פאז) או “מת על המתים” נכשלו מסחרית. את הראשון ראיתי כבר שלוש פעמים ונקרעתי מצחוק כל פעם מחדש.

    The swan’s escaped, right… and who might you be?

    Mr. Staker, Mr. Peter Ian Staker

    P.I Staker? Right! “Piss Taker!” Come on!

    [cut to Angel talking to Mr. Staker]
    OK, Mr. Staker…

  11. סטיבי 25 אוגוסט 2010 ב - 13:12 קישור ישיר

    יאיר, בהודעת המפיצים שנשלחה לא הבוקר קוראים לסרט – חכו לזה, חכו לזה –
    “האקסים של החברה שלי – סקוט פילגרים נגד העולם”.
    אלילים אדירים.

    ==============

    רוה לסטיבי: אני בטוח שהתוספת “סקוט פילגרים” נועדה לנו, הפיינשמעקרים המעצבנים שממוענים למיילים האלה. אם יהיה לזה זכר בפרסום זה יהיה מיניאטורי. איך יקראו לסרט בפרוגרמציות בעיתונים? בקופות? במכירת הכרטיסים בטלפון? אני מבטיח לך שבכל הנקודות האלה לא יהיה זכר למילים “סקוט פילגרים”. זה רק בשבילנו, העיתונאים.

  12. סטיבי 25 אוגוסט 2010 ב - 13:18 קישור ישיר

    אין לי מושג מה ה”לא” הזה עושה שם… היא נשלחה הבוקר (ההודעה היא מהיח”צ לגבי סרטים שבטיפולם, לא מפסטיבל אייקון. אם כי זה אותו משרד).

    =============

    רוה לסטיבי: עוד החמצה של ג.ג: “פילגרים” באנגלית זה “עולה רגל”. והסרט יוצא בישראל בדיוק בסוכות, שהוא אחד משלושת הרגלים. אפשר היה לעשות עם זה משהו שיווקי, לא? “עלו לרגל לקומדיית האקשן המטריפה של הקיץ”?.

  13. רותם 25 אוגוסט 2010 ב - 13:20 קישור ישיר

    עמית ראית את הגרסא השוודית לסרט? ואת הטריילר לחדש?
    מגיע לו שם מטופש…

  14. צור שפי 25 אוגוסט 2010 ב - 14:14 קישור ישיר

    ספרו האחרון של דויד גרוסמן “אשה בורחת מבשורה” תורגם לספרדית והשם שניתן לו הוא “la vida entera” שזה פחות או יותר “כל החיים” או “חיים שלמים”. הנקודה המרכזית היא בשבשדה הספרות הדברים האלה נעשים בתאום עם המחבר ובהסכמתו (כך גם עם גרוסמן) ואילו בתחום הקולנוע כל הפקרות מותרת. יכול להיות שבמקום הבכי והנהי המתמשך על התנקשות המפיצים בערכים של תרבות ושפה צריך לצאת למהלך חוקי ו/או נורמטיבי שפשוט יאסור עליהם לעשות דברים כאלה.

    ==============

    רוה לצור: שינויי השם נעשים בסכמת מחזיקי הזכויות של הסרט, שהם האולפנים. היוצרים יודעים שאין להם שום החלטה סופית על ענייני שיווק והפצה. כתבתי לאדגר רייט, במאי הסרט, בטוויטר על השם החדש לסרטו בישראל והוא לא הגיב. אני מניח שהוא קרא, משך בכתפיו, גלגל בעיניו, ואמר “אם זה מה שצריך כדי להביא עוד צופים במדינה הזאת, אז שיעשו מה שצריך”. הוא בוודאי כן יתפלא שהם מעלימים את השם “סקוט פילגרים” כי הרי כל מי שנכנס כלכלית לסרט הזה עשה את זה בזכות היכרות עם הקומיקס בשם זה, והעלמתו משם הסרט היא בהחלט מהלך קצת משונה (אבל לא יוצא דופן למדינה שכנראה פשוט שונאת קומיקס).

  15. אורי 25 אוגוסט 2010 ב - 14:50 קישור ישיר

    אולי שהמפיצים ידלגו על כל עניין השמות שפשוט מבלבל את כולם וימספרו את הסרטים:
    “סרט אימה 8” “קומדיה רומנטית 36” וכו’

  16. צפריר 25 אוגוסט 2010 ב - 14:57 קישור ישיר

    ראיתי את הסרט במוצ”ש האחרון במונטריאול באולם כמעט ריק (מוצ”ש שבוע לאחר הבכורה).

    הסרט עצמו מעולה, התאהבתי בו כבר בשקופית הפתיחה של Universal.

  17. אורון 25 אוגוסט 2010 ב - 15:34 קישור ישיר

    עזוב את השם העברי מעורר החלחלה של סקוט פילגרים ועזוב את הידיעה על מותו של סטושי קון שחירבה לי את היום (קראתי כבר בבוקר, מגיב רק עכשיו). עזוב הכל. למה צריך פשע מפיצי שכזה כדי שתכתוב מהקישקעס סוף כל סוף? במילים אחרות, הפוסט הכי טוב שלך בחצי השנה האחרונה, יאיר רוה.  

  18. עידן 25 אוגוסט 2010 ב - 20:25 קישור ישיר

    לא הבנתי כל כך את החלק של קיק-אס מול סקוט. 15000 נחשב הצלחה או כישלון לסרט קומיקס?

    =============

    רוה לעידן: נראה לי ש-15,000 צופים הוא מספר שהמפיצים הגדולים בארץ לא מאוד מרוצים ממנו. אבל צריך לזכור ש”הצלחה” הוא פונקציה של כמות הכסף שהושקעה בסרט. אם תצליח להפיץ את “סקוט פילגרים” ב-2-3 עותקים ובפרסום ממוקד ויעיל ותצליח לשמור על תקציב הפצה של פחות מ-100,000 שקל, 15,000 צופים יכסו לך את ההוצאה וישאירו בכיסך אפילו רווח. אז כן, 15,000 צופים יכולים להיות הצלחה.

  19. נוי קוגמן 25 אוגוסט 2010 ב - 20:37 קישור ישיר

    “סרט קומיקס” נראית לי הגדרה רחבה. ‘האביר האפל’ היה סרט קומיקס, ואם היו רואים אותו 15,000 צופים זה היה כשלון, לא? אני מניח שהכוונה לתת הז’אנר של “קומדיית אקשן טראשיות מבוססות קומיקס לצעירים גיקים”.

    ==============

    רוה לנוי: בוא דווקא נישאר עם ההגדרה הרחבה. האם אתה זוכר עוד סרט קומיקס בין “סופרמן” (1978) ל”האביר האפל” (2008) שבאמת מאוד הצליח בארץ? אני לא מצליח להיזכר באחד.

  20. רודריק ג'יינס ג'וניור 25 אוגוסט 2010 ב - 21:23 קישור ישיר

    הצלחה, הצלחה, הצלחה…
    כסף, כסף, כסף…
    הסירחון עולה על גדותיו…

  21. ph 25 אוגוסט 2010 ב - 23:30 קישור ישיר

    ראיתי את סקוט פילגרם ביום שבת בל.א. שקופית הפתיחה באמת גאונית ומשם הסרט מדרדר. כ”כ אהבתי את “הוט פאז” ו”שון” ולכן נורא התאכזבתי. היו כמה אנשים בקהל, נראה שהם נהנו (הם דאגו לדבר בזמן הסרט – כבר העדפתי לשבת באולם של לב עם כל הזקנים המדברים). כנראה שהם באו בגלל הקומיקס ולא בגלל הבמאי. כמה שזה כואב להגיד – זה פשוט סרט לא טוב מעצבן, עם כמה הברקות ושחקן אחד שחייב להפסיק לשחק את אותה דמות

  22. עופר 30 אוגוסט 2010 ב - 4:53 קישור ישיר

    5 סיבות שבגללם הסרט לא הצליח(הכי אהבתי את הסיבה האחרונה):
    http://thatguywiththeglasses.com/videolinks/teamt/dw/skitches/27623-dw-5reasonswhyscottpilgrimflopped

  23. נוי קוגמן 30 אוגוסט 2010 ב - 10:13 קישור ישיר

    תראה, יאיר, אין מידע מהימן ועקבי על נתוני הקופה הישראלית (וחבל), ועל מה שיש אתה בטח יודע יותר ממני. מה שכן, סרטי קומיקס אחרים פשוט לא מכוונים לאותו קהל יעד. הקהל של ‘קיק אס’ ושל ‘סקוט פילגרים נגד האקסים העולמיים של החברה שלו’ מיועדים לאנשים שמחפשים אלימות קומית ומוגזמת, טראש מודע לעצמו, מחוות לתרבות הקומיקס; אתה יכול להגיד אותו דבר, באותה מידה, על סרטי ספיידרמן? אני לא יודע כמה אנשים בישראל ראו את ‘באטמן’ (1989), ‘ספיידרמן’, ‘סופרמן חוזר’ או ‘איירון מן’, אבל אני מרשה לעצמי להניח שיותר מ-15,000.


השאירו תגובה