פסגות חיפה
אוקיי, סוכות השנה יהיה מעניין. לביקור השנתי שלי בחיפה לרגל הפסטיבל אני אצטרך לארוז השנה לפחות חולצת כפתורים חגיגית אחת, כי באמצע הפסטיבל אעבור מאורח למארח ואציג בבכורה (עולמית) במוזיאון טיקוטין את הסרט התיעודי עליו עבדתי בשנה האחרון, "שרון עמרני: זכרו את השם". הסרט, לצד 14 סרטים אחרים, יתחרה בתחרות התיעודית של הפסטיבל. על מה הסרט? תכל'ס, על קולנוע. אבל אני מניח שעוד ייצא לי להרחיב עליו כאן לפני ואחרי הפסטיבל ואז כשיגיע להקרנות קצת יותר פומביות בסינמטקים, ולבסוף ביס.
אבל נניח לתחרות התיעודית, מתברר שלפסטיבל חיפה יש לא מעט להציע השנה. זה די מדהים אותי, האמת. כל השנה אחרי פסטיבל ירושלים אני אומר לעצמי "טוב, נו, מה כבר נשאר לחיפה להביא", ואז הם מצליחים להביא לא מעט סרטים מסקרנים למדי. ואכן, רשימת הסרטים הזרים שיוקרנו השנה בחיפה הצליחו לגרום לאוזניי להזדקף בשמחה ובסקרנות כמה וכמה פעמים. הנה סקירה ראשונה ומהירה של התוכנייה:
סקציית הפנורמה תארח את הסרטים החדשים של פרנסואה אוזון, כריסטוף אונורה, תומס וינטרברג ועמוס גיתאי. ונערוך היכרות עם כמה מהסרטים והשמות המסקרנים של השנה האחרונה. למשל, "לורדס" של ג'סיקה האוסנר, סרט שמסקרן אותי גם בזכות הצלם שלו, מי שצילם גם את "נקמה" האוסטרי ואת "נשים ללא גברים", הסרט האירני שייפתח את הפסטיבל לסרטי נשים בשבוע הבא, שניהם סרטים עם צילום אדיר. ונתוודע גם לאחד היוצרים המסקרנים מאיזור קוויבק, דניס וילנב. יוקרנו גם הסרט הארוך הראשון שלו, "פוליטכניון", אבל מסקרן יותר הוא הסרט הקצר שלו, "הקומה הבאה", שפחות או יותר זכה לפני שנה בכל פרס אפשרי בעולם.
עוד סרטים מסקרנים בפנורמה:
– "סיבוב הופעות", סרט הבכורה של מתייה אמלריק כבמאי, שהוקרן השנה בקאן.
– "ולהלה", הסרט האחרון של תומס וינדינג רפן, אחד הבמאים שהכי מסקרנים אותי כעת, בזכות סרטו הקודם והנפלא, "ברונסון".
– "קוראים לי חאן", סרט הודי מסקרן שהיה בברלין השנה ונשמע כמו סוג של "פורסט גאמפ" הודי.
– "עולם אחר", מותחן של ז'יל מרשן ("מי הרג את במבי?"), שהוקרן בקאן.
התוכנית המזרח אירופית תציג את הסרטים החדשים של מילוש פורמן הצ'כי, כריסטי פויו ("מותו של מר לזרסקו") הרומני ויאן יאקוב קולסקי הפולני. גם הסרט החדש של יאן סוורק ("קוליה") יוקרן בפסטיבל, אבל במסגרת שתוקדש לסרטי ילדים.
"וול סטריט: הכסף מדבר" של אוליבר סטון והסרט התיעודי "המעגל הפנימי" של צ'רלס פרגוסון ("אין סוף באופק"), על המפולת הכלכלית של אמריקה לפני שנתיים, יוצגו זה לצד זה במסגרת תחת השם "הון ושלטון".
הפסטיבל יערוך מחוות ויקרין מקבצי סרטים של ג'ון יוסטון, קלייר דני, יאסוג'ירו שימזו, והבמאי הטורקי סמיח קפלנוגלו. גם הסרט "רסיסי חיים" של בוב רפאלסון (עם ג'ק ניקולון באחד התפקידים הכי מפורסמים שלו) יוקרן במסגרות הקלאסיקות.
מקבץ אוסטרלי יכיל גם את "סמסון ודלילה", שכבר הוקרן בפסטיבל האוסטרלי שנדד בין הסינמטקים לפני כמה שבועות, אבל מסקרן יותר: יוקרן הסרט "Animal Kingdom", אחד הסרטים היותר מדוברים כרגע בסצינת הארט-האוס העולמית.
המקבץ מהמדינות הדוברות ספרדית/פורטוגזית יציג את החדשים של פבלו טרפרו, מנואל דה אוליברה ודייגו לרמן.
תחרות עוגן הזהב, שנולדה באופן עקום כשהפסטיבל ניסה להוך לפסטיבל ים תיכוני לפני כך וכך דנים, אבל מאז הפכה באורח פלאי למקום שבו מוקרנים הסרטים הכי טובים בפסטיבל תציג את "הדוויג" של ברונו דימון (סרט שהיה אמור להגיע לרושלים), את "קוסמוס" של רהא ארדם (אחד הבמאים היותר מעניינים שפועלים כיום בטורקיה, שזה הסרט השלישי שלו שמגיע לחיפה), ואת "מחוץ לחוק", סרטו הכי חדש של רשיד בושארב.
הסרט שהכי מסקרן אותי בפסטיבל? "אמא" של בונג ג'ון הו.
ויש גם את התחרות העלילתית של הקולנוע הישראלי, שיש בה שמונה סרטים. חמישה מהם היה לי קל לנחש כבר לפני חודש שיהיו שם: "מבול" של גיא נתיב, "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" של ערן ריקליס, "התפרצות X" של איתן צור, "בין השמשות" של אלון זיגמן ו"זה טם איי לאב יו טרמינל" של דני מנקין. להם יצטרפו "סרק סרק" של חיים בוזגלו, "ניקה" של ארנון צדוק וסרט שמעולם לא שמעתי עליו קודם: "איש ללא סלולרי" (שם נהדר) של סאמח זועבי, שהסרט הקצר שלו "שב בשקט" (אותו ביים במסגרת לימודי התואר השני שלו בקולנוע באוניברסיטת קולומביה בני יוורק) זכה באחד הפרסים בסינפונדסיון בקאן. לא אתפלא אם בתחרות הזאת, שריקליס היה אמור להיות הפייבוריט בה, דווקא הסרט של זועבי יעקוף את כולם מימין. זכרו, התחרות החיפאית נוטה להפתיע.
אבל אותי מעניין כרגע דבר אחר: מי השופטים בתחרות התיעודית?
אותי מעניין דבר אחד (זהירות, הומור פיש-איי):
בעניין “איש ללא סלולרי” של סאמח זועבי – האם סאמח הוא סמאח?
מה שבטוח, אם הסרט שלא בחיפה, אז הוא שמח…
איזה יופי!!!! בהצלחה
ולהלה די שונה מברונסון. סרט מאוד מוזר ומאוד מסקרן. סוג של טרנס מאליק טייק על 300…
http://anyclip.com/spliced/reviews/valhalla-rising-theatrical-review/
שאלה
למה הסרט שלך מופיע כסרט גם של סידר , דובר וברגמן בנוסף כיוצרים?
אני יודע שהם צילמו סצינות שיצרני כתב שם, אבל זה נחשב כסרט שלהם??
אתמהה
=============
רוה למושיקו: ניסוח של קומוניקטים. בוויינט, למשל, שמי לא מוזכר בכלל. הסרט נעשה מעצמו. ב"הארץ", לעומת זאת, הניסוח מדויק: הסרט שלי, בשיתוף פעולה עם ארבעה במאים נוספים. עניין של רגישות וחשבונאות של הכותב. ובכל מקרה, בלי ארבעת הבמאים שהצטרפו אלי לא היה סרט, אז זה בהחלט פרויקט משותף. לא רק שאין לי בעיה עם הניסוח שבו כולנו כתובים יחד, אני די גאה בו. (ואל תשכח את גילי גאון ברשימת היוצרים שהזכרת. הסצינה שהיא ביימה בלתי נשכחת).
את אמא של בונג אתה יכול למצוא גם באוזן. לא מאסטר פיס אבל בהחלט סרט ראוי ומהנה
אלוויס, בינינו, רבע מהסרטים שכתובים לעיל כבר קיימים באוזן. אבל יש את הכיף של המסך הגדול וחוויית הפסטיבל.
"אורח" דרמה שצלמתי מתחרה בדרמות
מחזיק אצבעות
בהצלחה גם לך יאיר:)
באוסטרלי יוקרן גם "המסע האחרון", שגם הוקרן בסינמטקים, והוא מומלץ.
וואו, אני צריך אוטו.
"כלבת", "ספלייס" ו"צמא" של פארק צ'אן ווק באייקון בתל אביב.
"אמא" של בונג ג'ון הו, "איש ללא סלולרי", והסרט של יאיר רוה בחיפה.
ו"נשים ללא גברים" ברחובות.
וחוץ מזה: הסרט האחרון של פרנסואה אוזון שאני ראיתי היה "ריקי", בחיפה בשנה שעברה. מאז הוא עשה שניים: "The refuge", שבחורה צרפתייה שפגשתי אמרה לי שזה הסרט שהחזיר את אוזון לכושר; ו"פוטיש", שיוצא עכשיו לסבב פסטיבלים; איזה סרט יוקרן? ואולי שניהם?
"לורדס" – היתה לי אפשרות לראות את הסרט הזה בצ'כיה לאחרונה, אבל דילגתי. למרות שאני אוהב את השחקנית בתפקיד הראשי (סילבי טסטו), נדמה לי שהסרט דתי מדי.
"מי הרג את במבי" – ראיתי לפני כמה שנים באחד הפסטיבלים הצרפתיים. אני זוכר סרט קטן וחביב. יש למה לצפות.
מילוש פורמן – תהיה 1: מה, הוא עוד חי?
תהיה 2: לפי IMDB, הוא חזר לצ'כיה לעשות את הסרט החדש שלו. אני מאוהדי פורמן המוקדם. יכול להיות שהוא משחזר את הסרטים ההם?
"סמסון ודלילה" – פספסתי אותו. אני ארצה להשלים.
ואני רוצה גם להמליץ על הסרט הנועל של אייקון – "מר אף-אחד" של ז'אקו ואן דורמל. סביר להניח שלא תבינו מה הולך שם, אבל מדובר בחוויה מהממת חושים, ועצומת מימדים (שעתיים וחצי סרט).
איתן – מקרינים את le refuge.
.
.
יש הרבה סרטים על מוות בפסטיבל (בעיקר על התמודדות עם מוות של מישהו קרוב).
=============
רוה לסטיבי: מוות?! בפסטיבל קולנוע?! יו דונט סיי!
עדיין – כמות גדולה מהרגיל. או לפחות נראה שיש כמות שיא של תקצירים עם "משפחה/אישה/גבר/ילדים מתמודד/ת/ים עם מותו של X".
בלי שום קשר, חשבתי שכאן אפשר לשאול-
מישהו יודע אם טקס האמי בראשון ישודר בשידור חי בארץ? חיפשתי בלוח השידורים של ערוץ E וראיתי שרשום שם רק שידור של השטיח האדום. מה בנוגע לטקס עצמו?
תודה על המידע,כמה שאלות:דבר ראשון מאיפה המידע (ברשת מצאתי,רק את המועמדים לפרס הישראלי)?לאיזה סרט של פרנסואה אוזון אתה מתכוון?
ועוד כמה דברים…למשל את "לורדס", "פוליטכניון" (וזה ממש לא סרט הארוך הראשון שלו!), “קוראים לי חאן” ו"אמא" כבר מזמן אפשר לראות בדי.וי.די.
בדרך כלל המפיצים לא מצליחים לעצבן אותי עם השמות לסרטים, נכון יש כמה יציאות מפגרות, אבל לקרוא לסקוט פילגרים "האקסים של החברה שלי"?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!? (ולא זו לא בדיחה, זה חלק מההודעה לעיתונות בהקשר של פסטיבל אייקון). זה אומר שכל מי שכן מכיר ושמע על סקוט פילגרים בכלל לא יידע כשזה עולה לקולנוע
בהצלחה עם הסרט יאיר. אני כנראה לא אוכל לראות אותו בפסטיבל חיפה, אבל אני מקווה לראות אותו באחת מההקרנות בסינמטקים או כשישדרו אותו ביס.
ביקורת על "ולהאלה" :
http://rosebud.bloge.co.il/2010/07/13/3217/
קריאה מהנה
זה לא קשור אבל עומאר שרגאווי, שביים את "לך לשלום ג'מיל", נמצא בארץ. יציג סרט שלו בשם "אבא שלי מחיפה" (שהוקרן השנה בפסטיבל ירושלים) בקפה יאפא ביום חמישי וגם – הוא מלהק פה לסרט חדש שהוא עובד עליו.
מת על המתים
שוטרים לוהטים
האקסים של החברה שלי.
ואח"כ שואלים איך המדינה נהיית מטומטמת יותר ויותר. אפילו שמות הסרטים לא משאירים מעט מקום לדמיון.
אדגר רייט צריך לאדמטלן את עצמו ולגנוז את הפצת הסרטים שלו בארץ.
טוב, לפחות זה לא "האקסים של החברה של החבר שלי" או "חרמן על האקס" או "שמים אקס על האקס" או "אקס מן – עלייתו של סקוט פילגרים".
וואו, אילו חדשות טראגיות, בעיקר לחובבי האנימה.
במאי האנימציה המוערך סטושי קון (פארפקט בלו, פפאריקה, שחקנית המילניום) נפטר בגיל 47 🙁
http://www.uk-anime.net/newsitem/Director_Satoshi_Kon_passes_away.html
באמת חבל 🙁
.
.
אלון – גם לי לא היה ברור מה הלך עם ההודעה הזאת לעיתונות, שבה קראו ל"סקוט פילגרים נגד העולם" כנ"ל ול"מר/מיסטר נובודי" קראו "אף אחד לא מושלם". אני חושבת שזו בדיחה לא מוצלחת, כי זה לא מופיע בשום מקום אחר (ובצדק). אגב, בגרסה של ההודעה לעיתונות שאני קיבלתי מופיע רק השני מבין שני אלה.
אוי לא. דניאל, זו באמת בשורה טראגית.
במאי נפלא.
סטיבי –
הלוואי הלוואי סטיבי והיית צודקת, אבל כדי להיות בטוח, התקשרתי ישירות לאיש יחסי הציבור של הפסטיבל כדי לברר האם זו בדיחה או החלטה סופית של מפיצי הסרטים הללו. (מר נובאדי לא יופץ בקולנוע כנראה אבל יילך ישירות לוי או די של הוט).
לצערי הרב מאוד "האקסים של החברה שלי" זהו השם הישראלי הרשמי (כרגע אולי עוד נוכל לשנות משהו) של "סקוט פילגרים" למרות שהבנתי שבכל ההודעות לעיתונות יוסיפו בסוגריים לצד השם העברי את "סקוט פילגרים" (לא ברור אם גם בפוסטרים, ואם זה יהיה בפוסטרים זה יהיה ממש מגוחך…."האקסים של החברה שלי" ("סקוט פילגרים נגד העולם")
ודניאל – וואי, מבאס לאללה, פפריקה ושחקנית המילניום הם מסרטי האנימה שאני יותר מחבב, מתוודה את "כחול מושלם" עדיין לא ראיתי, אבל זה ישתנה במהלך סוף השבוע הקרוב.
אני מחכה לסרטים הקצרים שלא הזכרת של הסטודנטים המוכשרים.
Thanks man. That has been interesting hearing
I and my pals ended up reviewing the excellent secrets found on your site and then at once came up with an awful feeling I had not thanked the web site owner for those strategies. These women were for this reason warmed to learn them and now have definitely been having fun with these things. Appreciation for really being very helpful as well as for opting for this sort of beneficial subjects millions of individuals are really wanting to be informed on. My sincere apologies for not saying thanks to sooner.
Smart stuff, I expect reading even more.