10 Responses to “יאללה ביי”

1. 

   הפינגווין 29 מרץ 2007 at 15:33 Permalink

   שיר חמוד וקליפ בהתאם. זה מזכיר משהו שיושב לי כבר הרבה זמן על הלב:
   קליפים הם אמנות. אולי אמנות בעלת אופי מסחרי בעיקר, אבל כך גם הקולנוע וכמו בקולנוע, יש מי שמצליחים לנצל את המדיום לעשיית פלאים. לא סתם הפכו במאי קליפים כמו ספייק ג'ונז, מישל גונדרי ודיוויד פינצ'ר לבמאי קולנוע מוערכים. קליפ משתמש באותה טכנולוגיה כמו קולנוע, אבל אינו מוגבל מבחינת תוכן. בעוד אנו מצפים שסרט (גם קצר) יכיל עלילה כלשהי, קליפ יכול להיות יותר כמו תמונה במוזיאון, רק עם יכולת תנועה.
   אני מסתכל בערוץ מוסיקה 24 ורואה שילוב יחודי בין המיץ של הזבל לבין אמנות. אם יש הבדל אחד רציני בין קליפ לסרט, זו העובדה שקליפ קם ונופל על התאמה לשיר, כלומר ליצירה במדיום אחר. סרט יכול להיות אלם ועדיין להצליח, קליפ אלם הוא פשוט סרטון. Goodbye הוא לא הקליפ הטוב ביותר שראיתי השנה, אבל הוא מראה על גישה נכונה של רצון ליצור והבנה של השיר.
   הסיבה העיקרית, אולי, שקליפים מתקשים לחדור לתודעה כאמנות שוות ערך לקולנוע, היא שאין להם טקסי פרסים ופסטיבלים שדוחפים את ההכרה בהם מעבר ל-MTV ודומיו. אני מאשים את MTV אמריקה בכך. דווקא הערוץ הראשון שהצדיק את קיומן של תעשיות קליפים, מחלק את פרסיו למוזיקאים שמבצעים את השיר ולא לאנשים שעבדו על תרגום השיר לתמונה. הפרסים ה"טכניים", כמו צילום, עריכה, כוראוגרפיה, עיצוב תפאורה וכו', מחולקים לפני השידור החי והצופים ברחבי העולם זוכים לראות רק פרסים המחולקים לפי קטגוריות מוסיקליות. במילים אחרות, הפרסים שמוענקים למי שלמעשה יצרו את הקליפ, אינם מוצגים בפני הקהל.
   הסמכות היחידה שאני מכיר שבוחרת קליפים משיקולים אמנותיים ולא מי ירים את הגג הכי טוב, שייכת גם היא ל-MTV. פרסי המוסיקה האירופאיים (Europe Music Awards) בוחרים את הקליפ הטוב ביותר דרך חבר שופטים לא מוכר, בניגוד לשאר הקטגוריות, אותן בוחרים הצופים דרך האינטרנט. זה הדבר היחיד שנותן יוקרה לזכיה של קליפ. לרוע המזל, מבחינה מסחרית, מדובר בקטגוריה בעייתית. השנה, כאשר הוענק פרס EMA לקליפ We are your friends של ג'אסטיס VS סימיאן (http://www.youtube.com/watch?v=6zo1-XlazvY), הקהל בעיקר שתק מבלי להבין למי הוא אמור להריע. ההתלהבות הגיעה רק כאשר קאניה ווסט השתלט על הבמה ואמר בהומור (אבל די חוסר טקט) שלא יתכן שעם תקציב של מיליון דולר ופמלה אנדרסון, הקליפ שלו לא זכה.
   זה כנראה מה שמייצג את ההבדל בגישות לגבי תפקידם של קליפים. באמריקה (וגם בארץ, על סמך המועמדים לפרס עמ"י השנה), הם משמשים בעיקר להעניק לכוכבים עוד במה לשאוב רייטינג. באירופה, קליפ הוא אמנות. לא סתם רוב זוכי EMA בקטגוריה זו היו לקליפים לשירים של אמני אלטרנטיב אירופאיים.
   בשורה התחתונה, פשוט חבל לי שיותר מחצי יובל לאחר הקמת ערוץ MTV, עדיין אין לקליפים שום פרס או פסטיבל שמציג אותם לציבור הרחב כיותר מתמונות נעות עם מוסיקה ברקע.

   הגב
2. 

   אורון 29 מרץ 2007 at 15:41 Permalink

   ברצוני לבקש את עזרתם של הגולשים החביבים. מחר אצפה בסרט החדש של דייויד לינץ' "אינלנד אמפייר". אני אומר זאת בצער, אך אינני לינצ'אי, והסרטים היחידים שלו שראיתי בוודאות הם "מלהולנד דרייב" ו"לב פראי". אני לא זוכר מי פירסם כאן לינק להסבריו של היוצר לסרט החדש, אבל אני לא מוצא אותו, ומניח שאזדקק לו לאחר הצפייה…

   אז מי שזה לא יהיה, אודה לך מראש.

   הגב
3. 

   הוד 29 מרץ 2007 at 15:44 Permalink

   העריכה ממש ממש יפה. קליפ מגניב.

   הגב
4. 

   ניר 29 מרץ 2007 at 18:02 Permalink

   אורון, אל תצפה להסבר של לינץ', הוא לא נוהג להסביר את סרטיו. אבל בטח ב-salon.com יש ניתוח של הסרט, כמו שהם עשו בסרטיו הקודמים.

   ואל תתפתה אחרי הסרט, רק בגלל שהוא לא מובן, לחשוב שהסרט אבסטרקטי, מאחר ולכל סרטיו יש הסבר הגיוני ביותר, גם אם לא נראה כך ברגע הראשון.

   ושאלה – איפה תצפה בסרט? האם הוא מגיע להקרנה פומבית?

   הגב
5. 

   רון 29 מרץ 2007 at 19:35 Permalink

   רותקו במוזיאון, גיל מרקו שני בגלריה גבעון, עדי נס בהלנה רובינשטיין – שווה להקדיש בוקר אביבי אחד לסיור גלריות בתל אביב. יש מה לראות.

   הגב
6. 

   חתום למחיקה 29 מרץ 2007 at 22:48 Permalink

   טכנית.
   מניח שכיוונת לומר 17 קאטים, שוטים יש פחות.

   הגב
7. 

   אורון 30 מרץ 2007 at 0:10 Permalink

   ניר- תודה בכל מקרה, אבל מצאתי את הלינק שחיפשתי. זכרתי שמהלך שיחה בין שני גולשים (יניב אידלשטיין ואור, כך מסתבר) על הסרט, השתרבב לו הלינק הזה.
   http://film.guardian.co.uk/news/story/0,,1866583,00.html

   כמובן שלינץ' רק מגן על סרטו, ואומר בדיוק את שאתה אמרת – הסרט הגיוני לחלוטין לדעתו.

   אני אצפה בו בקולנוע גת, כל שאני מניח שהתשובה היא כן. הוא עתיד לעלות לאקרנים ב-5.4, שזה יום חמישי הבא (ונדמה לי שיאיר הודיע על זה איפשהו. אני קצת אבוד לאחרונה…)

   הגב
8. 

   אורון 30 מרץ 2007 at 0:11 Permalink

   וכמעט שכחתי – כרגע חזרתי מ"נומאד". איזה סרט הזוי ומוזר. מעניין מה בוראט היה אומר עליו…

   הגב
9. 

   דואל 30 מרץ 2007 at 1:59 Permalink

   אורון – אני מוכן ומזומן ללחוש לך הסברים באוזן אם תזמין אותי להקרנה!

   הגב
10. 

    אורון 30 מרץ 2007 at 15:31 Permalink

    דואל- למרות שההצעה שלך נשמעה מאוד מפתה (אפילו קצת יותר מדי לטעמי), רק עכשיו ראיתי את ההודעה שלך…
    למעשה, כמעט ואיחרתי להקרנה, בגלל שמדינת ישראל החליטה פתאום לשבור את רצף הזמן והחלל התקינים! שעה שלמה של הבוקר שלי חלפה תוך שניה אחת, כך שאת הסיבוב הוירטואלי השגרתי שלי אני עושה רק עכשיו.

    הייתי רוצה לחלוק את תחושותיי הנוגעות למה שראיתי לפני כמה רגעים, אבל אני לא ממש יכול. כי לא ממש ברור לי מה הן התחושות שלי. זה היה, ללא ספק, הסרט הכי מוזר-מטורלל-טוב-רע-מעולה-הזוי-מעניין-משעמם-מטריד-חרא-מגניב-הגיוני-מופרך שראיתי בחיי, כך שאני אתן לו לשקוע קצת.

    אבל דואל העלה בי מחשבה:
    אולי באמת כדאי לי לחלק את הכרטיס הנוסף שלי, בימים בהם אני יודע בוודאות שאני הולך לבד…

    הגב

Leave a Reply