30 אוגוסט 2010 | 17:55 ~ 8 תגובות | תגובות פייסבוק

סוף הבקרים

הבמאי הצרפתי אלן קורנו (“כל הבקרים שבעולם”) מת היום מסרטן בגיל 67. חוץ מ”כל הבקרים שבעולם”, סרט יפה על מזויקה שהפגיש על המסך את את ז’ראר דפרדייה עם בנו גיום, קורנו ביים גם את “כבוד ורעדה” שהוקרן בארץ, בו גילה סילבי טסטו מזכירה בלגית שעוברת לעבוד בחברה יפנית ומתחרפנת מפער התרבויות. סרטו האחרון, “פשעי אהבה”, יצא באחרונה בצרפת ויוקרן בעוד שבועיים בפסטיבל טורונטו.



===============



בשעה טובה הבלוגרים האמריקאים המכסים את האוסקרים כבר שמים את “שתיקת הארכיון” על כוונת האוסקר שלהם. הראשון שבהם הוא סטיב פונד, שמסכם את תמונת המצב של המירוץ לאוסקר התיעודי, לקראת הדד-ליין להגשת הסרטים, מחר. הוא טוען שארבעת הסרטים הכי חזקים כרגע במירוץ הם “רסטרפו” (סרט מלחמה מצוין שהוקרן בפסטיבל ירושלים), “שתיקת הארכיון” (כנ”ל), “סיפורו של טילמן” (של אמיר בר-לב) ו”Inside Job” של צ’רלס פרגוסון (שאמור להיות מוקרן בפסטיבל חיפה).



וסקוט פיינברג, שהתעלם מ”שתיקת הארכיון” עד שהפניתי את תשומת ליבו לסרט, טוען ש-2010 היא אחת השנים הגדולות בתולדות הקולנוע היעודי, והוא משבץ את “שתיקת הארכיון” בסיכום שלו.


================


והנה יעל חרסונסקי מתראיינת על סרטה ב-PBS.


==============


מהיום, “זוהי סדום” הוא הסרט הקופתי של השנה בישראל, אחרי שחצה אתמול את קו 400,000 הכרטיסים. “צעצוע של סיפור 3 ” ו”שרק לנצח” גם נמצאים ב-400,000, אבל “זוהי סדום” כרגע מוכר פר יום יותר מהם, אז הוא גם תופס מהם מרחק בכל יום שעובר. לא היו הרבה שנים בעשור האחרון שבו שלושה סרטים עברו את ה-400,000 כרטיסים.


=============


האם נועם מורו הוא כרגע הישראלי הכי מצליח בהוליווד, או שזה עדיין אורן פלי? ויה סלאשפילם, הנה שתי פרסומות שמורו ביים באחרונה למשחק המחשב “Halo: Reach”. כשניל בלומקמפ ביים את הפרומו ל”היילו 3 “זה נגמר בשת”פ שלו עם פיטר ג’קסון לבימוי “מחוז 9 “. מה זה אומר לגבי העתיד של מורו? הנה שני הספוטים שלו:



הקודם:





החדש:



נושאים: בשוטף

8 תגובות ל - “סוף הבקרים”

  1. Daniel 30 אוגוסט 2010 ב - 18:30 קישור ישיר

    אני כל כך מקווה שהתוכניות לסרט של Halo יחזרו למסלולן.

    יש פה פוטנציאל ל”להציל את טוראי ראיין” של סרטי המדע בדיוני (מה שגם גורם לי לקוות שאולי ספילברג יהיה זה שבסופו של דבר יביים את הסרט, גם שמעתי שהזכויות על הפקת הסרט נמצאות בידו כרגע, זה מעודד..)

    אגב, יאיר, ראית את שאר פרסומות הלייב-אקשן של Halo? כי הן מעולות אחת אחת:

    http://www.youtube.com/watch?v=50LhVsox5ok&feature=related

    http://www.youtube.com/watch?v=zKG1nvV1Wnc

  2. איתן 30 אוגוסט 2010 ב - 19:01 קישור ישיר

    1. אוי, עצוב. למרות שהוא רחוק משלמות, מאוד סימפטתי את “פחד ורעדה”, ורציתי לראות עוד סרטים של אלן קורנו.
    2. יעל חרסונסקי מאוד מרשימה בראיון, ואני מחזיק לה ולסרטה המאוד מרשים אצבעות. בינתיים “חיים יקרים” נעדר מהרשימות. מעניין אם HBO יוכלו לדחוף אותו מספיק חזק.
    3. קראתי קצת בלינקים שצירפת. את “רסטרפו” לא ראיתי, אבל ראיתי סרט אחר עם אותו נושא בדיוק: “ארמדילו”. שניהם דוקומנטרים על יחידה ספיציפית באפגניסטן. שניהם נקראים על שם המחנה שבו היחידה נמצאת. נראה לי שההבדל היחידי הוא ש”רסטרפו” אמריקאי, ו”ארמדילו” מדנמרק. הסרט הדני יוצג בטורונטו, ואולי ימשיך משם. הוא עצבן אותי, אבל קשה להתעלם מאיכויותיו הטכניות הגבוהות.מרפרוף על הסרטים, נראה לי שגם הסרט על בנאזיר בוטו יכול להגיע רחוק, ומהצד השני של הקולנוע, גם “בייביז” יכול להקסים את כל רכי הלב (“בייביז” יוצא בארץ בסוף השבוע. לא ראיתי).
    4. אוף טופיק:
    אין לך “הוט”, אז בטח לא עקבת בחודש האחרון אחרי “טרויקה”, מיני סידרה ישראלית (4 פרקים), שהגיעה אתמול לסיומה. הבמאי הוא ליאון פרודובסקי, ההוא שביים את “5 שעות מפריז”. הסדרה, לדעתי, כמו הסרט: חמוד, סימפטי, אבל זקן. הפינות מעוגלות, כאילו בשביל לא להרגיז אף אחד, העבודה עם מוזיקה איומה (גם בסרט עצבנו אותי השירים הצרפתיים), אבל העבודה עם שחקנים מצוינת. הביקורות נשפכו מדי, לדעתי. חביב, אבל לא יותר מזה.

    ===========

    רוה לאיתן: “ארמדילו” יוקרן בפסטיבל חיפה. יש כבר התחלה של תוכניה באתר שלהם.

  3. מושיקו 31 אוגוסט 2010 ב - 8:39 קישור ישיר

    הי יאיר,
    עכשיו אחרי שגם קולנוענים פרסמו את חתימותיהם על המכבת שקורא להחרים וכו, נראה לי ששווה להעלות בפורום הזה את הדיון.
    נראה לי חשוב.

  4. איתן 31 אוגוסט 2010 ב - 8:43 קישור ישיר

    …כן, הבמאי של “ארמדילו” אמר לי שהוא הוזמן לחיפה. ואכן כך.
    ויש שם גם את “מרוונקול”, דוקומנטרי מפוספס, ואת “היטלר בהוליווד”, מוקיומנטרי סוחף שמומלץ לכל מי שאוהב קולנוע.

    וחוץ מזה:
    בתוך כל ים הבלוקבסטרים, יש לפעמים סרטים קטנים שהולכים לאיבוד. ראיתי אתמול אחד כזה. קוראים לו “איפה אליס?” (או בשמו המקורי, והפחות אינפנטילי, “ההיעלמות של אליס קריד”)

    בגדול, זה סרט בוסרי, אבל מרשים. הבמאי לקח על עצמו החלטה מעניינת: לספר סיפור של חטיפה בשביל כופר, ולהשתמש בשלושה שחקנים בלבד. בלי שחקני משנה. בלי ניצבים. רק 3 שחקנים. זה כל מה שיש בסרט. וזה עובד. ולפחות חצי סרט מתרחש בלוקיישן אחד – המקום שבו הם מחזיקים את החטופה – וזה לא מרגיש תיאטרלי. זה קולנועי לגמרי. צילום טוב, עריכה טובה, ועבודה טובה עם מוזיקה מחפים על כמה חולשות, ובהן אלמנט הומוסקסואלי שמוכנס לתסריט, ועשוי לא טוב. השחקנים, שלושתם מוכרים, עושים עבודה סבירה (בעיקר מרשים מרטין קומפסטון, שהתפתח יפה מאותו נער ב”16 מתוק” של קן לואץ’). “אליס קריד” הוא סרט מתח קאמרי ואפקטיבי. לבמאי קוראים ג’יי בלייקסון. כדאי לזכור את השם.

  5. סטיבי 31 אוגוסט 2010 ב - 16:35 קישור ישיר

    “מבוסס על סדרת הקומיקס הפופולארית שסחפה מיליוני מעריצים ברחבי העולם, מאת הבמאי המצליח אדגר רייט ובכיכובו של מייקל סרה (ג’ונו)” –
    אבל עדיין קוראים לסרט “האקסים של החברה שלי (סקוט פילגרים נגד העולם)”. הסוגריים במקור, כמעין הקנטה, כאילו השם שנתנו לסרט לא מספיק גרוע.

  6. free psychic reading 16 ינואר 2011 ב - 22:56 קישור ישיר

    A Dog that steals sells its body. Luyia proverbs Western Kenya

  7. Ferry pour la Grece 28 ינואר 2011 ב - 1:33 קישור ישיר

    Thanks man. It is nice knowing

  8. Treasa Arpin 7 פברואר 2011 ב - 4:05 קישור ישיר

    Your website is great! This post really caught my eye when I was searching around. Thanks for sharing it.


השאירו תגובה