30 אוגוסט 2010 | 09:30 ~ 41 תגובות | תגובות פייסבוק

פרסי אופיר: תיקו תיקו תיקו

האקדמיה הישראלית לקולנוע נתנה לחבריה ארכה להגיש את טפסי ההצבעה עד יום ד’, 1 בספטמבר (מחרתיים). אני מניח שגם הם, כמוני, נדהמו מאחוז ההצבעה הנמוך השנה. כמו שכבר כתבתי, כמות עצומה של חברי אקדמיה הודיעו לי שבגלל שלא הספיקו לראות את הסרטים השנה, הם לא משתתפים בהצבעה. בשבועות האחרונים אני שואל את חברי האקדמיה למי הם מצביעים ואני חייב להודות: דבר כזה עוד לא ראיתי. אני עושה את המדגמים האלה כבר שנים ותמיד תמיד תמונת המצב במירוץ היתה ברורה נורא מהר. השנה, שימו לב, זה נראה כמו מירוץ מאוד צמוד  – מאוד צמוד! – בין שלושה סרטים. ויותר מזה: גם קטגוריות הבימוי והמשחקת מאוד מאוד צמודות. זה מדהים. אני אומר לכם את זה כי אם מסיבות של עצלנות טרם מילאתם ושלחתם את הטופס שלכם, דעו שיש סיכוי מצוין שהקול שלכם הוא זה שיכריע את המירוץ. זה יהיה על חודו של קול, אני מבטיח לכם. אז נצלו את הארכה ושלחו את טפסיכם עד יום רביעי. ואל תהססו להוסיף את הבחירות שלכם לתגובות בפוסט הקודם, או באופן דיסקרטי ואישי יותר, אליי למייל, כדי שאוכל ביום חמישי לפרסם את המדגם שלי, אחרי שההצבעה תינעל. כרגיל, דיסקרטיות מובטחת.

נושאים: בשוטף

41 תגובות ל - “פרסי אופיר: תיקו תיקו תיקו”

  1. שאול דישי 30 אוגוסט 2010 ב - 10:08 קישור ישיר

    האמת תמיד מבצבצת(!) גם אם לא ברור או בטוח שהיא גם תהיה הפעם מנצחת(!).

    לפי עשרות(!) המיילים שאני מקבל – חברי אקדמיה רבים לא מצביעים השנה בגלל שהם “מבולבלים” ומרגישים מעט “מרומים”.

    הסערה הבאה היא תולדה של הפאשלה והפדיחה הקודמת – למה אנשים ציפו?! – בעיות הרי לא נפתרות מאליהן.

    “מכשול” בלתי מתקבל על הדעת (על פי הכרתי המלאה והמנוסחת להפליא) בדמותו של סרט תיעודי בקטגוריה הראשית העלילתית, שלא הוסר בחוכמה ניהולית והגינות תקנונית כשעוד “היה קטן” – עתיד עוד להגיד את דברו ואו להתפוצץ בקול גדול בערב חלוקת הפרסים.

    חוץ מהעובדה שיש אפשרות סטטיסטית שבשני פרסי “הסרט הטוב ביותר” יזכו השנה שני סרטים תיעודיים ואף לא סרט עלילתי אחד – מתוך הארבעה שהגיעו לחמישיית הגמר.

    יהיה מעניין מעוד כיוון שבמגושמות רבה לא חשבו על ה”ניואנסים” הבולטים והמכריעים קודם:

    כיוון שחמישה סרטים תיעודיים מועמדים רק לפרס אחד בעוד סרט תיעודי אחר – “המדריך למהפכה” שמתעד מאבק רב-שנים בתיקון הליקויים ב”רשות השידור” – מועמד לחמישה פרסים שונים – צפוי בערוץ הראשון טקס “תיעודי” בקול קנה מידה. יהיה שמח!!!

    ומי שלא מבין מה כתוב כאן – לא מבין כלום בתקשורת מודרנית או ב”הכנסת אורחים” על במת השידור.

    להלן לינק-פוסט יסודי עם הרחבה שמסבירה קצת יותר.

    http://www.news1.co.il/Archive/003-D-51487-00.html?tag=09-53-28

  2. איתן 30 אוגוסט 2010 ב - 10:12 קישור ישיר

    זאת מהפכה משונה. סוג של הבעת אי אמון של חברי האקדמיה במוסד עצמו. כל הדברים שאתה כותב כל השנים חילחלו, אבל בגלל איזושהי מאובנות, חוסר יכולת ו/או אמונה של חברי האקדמיה בשינוי, הם לא שוברים את הכלים, אבל גם לא משחקים. זה יהיה טקס עצוב אם איזשהו סרט יזכה, ומחיאות הכפיים שיקבל יהיו מועטות – לא בגלל שהוא לא ראוי, אלא בגלל שמעט מאוד הצביעו.

  3. צור שפי 30 אוגוסט 2010 ב - 10:39 קישור ישיר

    לדישי – קטו הזקן עשה את קודם.

  4. צור שפי 30 אוגוסט 2010 ב - 10:40 קישור ישיר

    אופס: לדישי – קטו הזקן עשה את זה קודם.

  5. רז-ש 30 אוגוסט 2010 ב - 10:54 קישור ישיר

    לדישי, קצת נסחפת לא? למי לעזעזל אכפת אם אחד מחמשת המועמדים הוא סרט תיעודי? אני אגיד לך לך למי אכפת, לסרט השישי שבגללו הוא לא נכנס לרשימה. לא שלסרט השישי היה סיכוי לזכות, אבל גם להיות מועמד זה כבוד. לפי השיטה שלך כל הוליווד צריכה היתה להיות מאוד ממורמרת מזה שלמעלה, סרט אנימציה, היה מועמד גם לפרס הסרט הטוב ביותר וגם לפרס סרט האנימציה. לא רק זה, אלה שהשנה זה הולך לקרות שוב עם צעצוע של סיפור.
    ואגב לפני שנתיים כבר זכה סרט שהוגדר ברוב בעולם כסרט תיעודי באופיר. לא ראיתי שמישהו יותר מידי התלונן אז או החרים את ההצבעה.  

  6. שאול דישי 30 אוגוסט 2010 ב - 11:06 קישור ישיר

    רז-ש יקר/ה,

    להלן עוד נסיון כן להבהרות:

    אנימציה = פנטזיה = בדיוני-עלילתי.

    מדובר השנה בכך שסרט תיעודי סילק מהחמישייה סרט עלילתי מובהק לחלוטין.

    לא מדובר בסרט שישי אלא בסרט חמישי.

    לבד מכך: סרט תיעודי זה קיבל אפלייה מתקנת על פני חבריו לז’אנר התיעודי.

    והעיקר מה שלא הבנת – בטקס עצמו 5 פעמים לפחות תתבצע “צרימה” חסרת נימוס או טאקט עת על במת “רשות השידור” יוזכר או יהולל סרט התוקף אותה.

    האם לדעתך, ככה צריכים להתנהג אורחים?!

  7. שלומי 30 אוגוסט 2010 ב - 13:03 קישור ישיר

    שאול היקר: דעתך לגבי החלוקה בין תיעודי לעלילתי היא לגיטימית. א-ב-ל,
    אני חייב שתסביר בצורה יותר פשוטה וברורה,וללא ציניות: מה הבעיה שלך בעניין הכנסת האורחים? וכדי לחדד את השאלה: נניח ו”המדריך למהפכה” היה מתמודד רק על פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר – ואף זוכה בו – האם אז לא הייתה בעיה של הכנסת אורחים? האם אז שאלותיך בדבר “מה יגידו צברי וענבר” מעל מסכי הערוץ הראשון לא היו עומדות בעינן? רצוני לומר: וכי מה בכך שסרט המבקר את רשות השידור זוכה לבמה בערוץ הראשון? אדרבה: לדעתי ראוי שדווקא השידור הציבורי ישדר את הסרט עצמו, בהיותו פתח לדיון ציבורי גם בנושא חוק רשות השידור, גם בנושא מהותו של הסרט התיעודי.

  8. יעל 30 אוגוסט 2010 ב - 13:32 קישור ישיר

    לדישי – מספיק דשת ודשת בעניין. עדיף שתנסה לביים סרט במקום להמשיך ולדוש באותו נושא ללא סוף.

  9. שאול דישי 30 אוגוסט 2010 ב - 14:19 קישור ישיר

    לשלומי + יעל (ביחד ולחוד)

    שלומי, אתה מציב בפניי אתגר קשה איך להסביר משהו שכבר הסברתי מבלי שיעל תוכל לטעון שאני דש בו שוב ושוב.

    אקדים ואומר ליעל שאני נמצא בעיצומה של עבודת הפקה ובימוי של סרט תיעודי בנושא קולנוע עלילתי על חייו ופועלו של הבמאי בועז דוידזון שהיה כאן מלך השוסים העלילתיים ועזב לארה”ב ושם הוא כרגע מפיק פורה שאינו מביים בעצמו.

    שלומי, כשמשהו נולד בחטא – וכל העניין הזה הוא “חטא” תקנוני ואי-שוויוני בעיניי, אי-אפשר להסתיר את ההשלכות וההתפתחויות ה”מביכות”.

    אם הוא היה מתמודד כסרט תיעודי – הוא היה מוזכר ו/או זוכה רק פעם אחת במהלך הטקס. כרגע – הוא מועמד חמש פעמים, אתה לא חושב שיש כאן פןטנציאל “סקנדליוזי” כביר?!

    אני חושב שזה בדיוק כמו בחורה שרוצה להסתיר הריון בלתי מתוכנן או רצוי – בסוף יהיה “שמייח”.

    וליעל – השתדלתי בשיא הקיצור.

  10. נאור 30 אוגוסט 2010 ב - 17:49 קישור ישיר

    מזכיר תסיפור על אותו אחד שהתכונן לבחינות הבגורות באופן שלמד על בוריו ולפנים נושא אחד. מלפפונים. כשהגיע לענות על המבחנים היה משיב במשפט כללי ראשון שאליו היה משחיל באיזה שהוא אופן מתקבל על הדעת את המילה מלפפון ואז מתחבר ב ” ואם כבר הזכרנו מלפפון” או “למרות שזה לא בדיוק דומה למלפפון” ומכאן הדרך היתה פתוחה להפגנת הידע שלו במלפפונים. אז הדישי הזה עושה בדיוק את אותו הדבר רק שהוא מגיע עם האגסים שלו לכל מקום ולכל עניין קשור או לא קשור. אז למען הסדר הטוף ולהבנת העניין לאשורו. חברי האקדמיה לא מבולבלים. בכלל לא. הם גם לא כועסים ולא מתמרדים. מבחינתם התקנון.בסדר, השיטה גם ובכלל אין להם שום בעיה למעט אחת קלילה. כל הסרטים המתמודדים השנה בתחום העלילתי ואין נפקא אם הם עונים לקרטריון עלילתי או סתם התפלחו לשם בהטעיה, כולם ובלא יוצא מן הכלל הם פשוט מחורבנים באופן יוצא דופן שלא נראה במקומותנו מזה הרבה זמן. הביקורת יכולה לבלבל לכם תמוח עם כל השטויות שהיא יכולה לגייס לטובת העמדת הפנים שלה אבל חברי האקדמיה אינם טיפשים הם יודעים היטב מה הם ראו. אז בסיבוב הראשון הם עשו טובה לאמא, לסבתא, לחבר הקרוב, למי שלא תרצו אבל עכשיו, כשזה מגיע לכדי לקיחת אחריות על בחירה, הם לא רוצים לתת אותה למוצר מקולקל ולכן הם לא באים והם פשוט צודקים. מצידם שיעשו הפעם הגרלה כך לפחות יהיה יותר הוגן.

  11. שאול דישי 30 אוגוסט 2010 ב - 20:30 קישור ישיר

    התקנון בסדר גמור – הבעיה שלא פועלים לפיו ומצד שני לא דאגו לשנות אותו.

    כעת נותר לראות אם ב-21 לספטמבר הפארסה תסתיים בקומדיה או בסמי-טרגדיה מגוחכת.

    עד אז נאור – המשך ללפף מלפפונים ירוקים.

  12. אלף שהוא גם חבר אקדמיה 30 אוגוסט 2010 ב - 20:45 קישור ישיר

    נאור, מי שמך לדבר בשם חברי האקדמיה? דבר בשם עצמך, קצת צניעות לא תזיק.

  13. אקדמאי 30 אוגוסט 2010 ב - 21:03 קישור ישיר

    כך הצבעתי:
    סרט – פעם הייתי
    במאי – דורון צברי
    שחקן – אדיר מילר
    שחקנית – מיה דגן
    שחקנית משנה – עלמה זק
    שחקן משנה – גורי אלפי
    תעודי – חיים אחרים
    צלם – גיורא ביח (זוהי סדום)
    מוסיקה – רן שם טוב (זוהי סדום)

  14. אליקים קמחי 30 אוגוסט 2010 ב - 21:59 קישור ישיר

    התחרות היא על “הסרט הטוב ביותר” מבין הסרטים הגרועים פחות והטובים יותר.

    אישית, אני מכיר לפחות שלושה סרטים עלילתיים שיכולים היו להיכלל כסרט החמישי בקטגוריה העלילתית.

    מיותר ומאוחר כרגע לפרט כאן את שמותיהם.

  15. אסף 31 אוגוסט 2010 ב - 2:02 קישור ישיר

    להגיד שסרט לא צריך להיות מועמד בגלל “חוסר נימוס לערוץ המארח”, (ואו לקשור “מבוכה” כזאת לדיון המועמדות בכל דרך שהיא), זה טיעון שיכול להתחרות בגאון במצעד הטיעונים האומללים והמיותרים בתולדות הזמן. אם זה לא היה מטופש כל כך, זה אפילו היה מקומם.

  16. נאור 31 אוגוסט 2010 ב - 3:07 קישור ישיר

    לאלף שכאילו חבר אקדמיה. הסרטים מחורבנים. כולם. מטומטמים ברמה מביכה כולל המדריך. פני הסרטים כפני הדור ויש כאן מקום. מקום לדאגה ואפילו בכל התחומים. האם יתכן שלמרות הכל ובסוף דבר אנחנו כ”כ מטומטמים? כי אם כן. אבויי. וצניעות תחפש לך במקום אחר.

  17. שאול דישי 31 אוגוסט 2010 ב - 6:37 קישור ישיר

    למר אסף שמתמצא בתולדות הזמן – ההדגמה באה להדגיש את ההבדל בין תסריט של סרט תיעודי לבין זה של עלילתי.

    הובאה השערה לגבי מה עתיד אולי להתרחש,
    לא לגבי מה בטוח כבר קרה. בפועל מתמודדים השנה שישה סרטים תיעודיים וארבעה סרטים עלילתיים – ו”השמחה הגדולה” תתקיים על הבמה של הערוץ הראשון.

    אלה נתונים עובדתיים שמסמנים בקווים לא בהירים את העתיד להתרחש. יש פוטנציאל ש”יהיה שמייח”.

    ומה רע בכך?! – תגיד אתה.

  18. יעל 31 אוגוסט 2010 ב - 8:29 קישור ישיר

    השקעתך בתחביר , ניסוח רהוט והקפדה על עברית נכונה ראויה לשבח. בוודאי גוזל ממך זמן ומחשבה. אך, במה תשתלח לאחר ה 21.9 ???? קריאה פעם ואפילו פעמיים של הפוסטים שלך הבהרה היטב את עמדתך, אך לשוב לחזור על עצמך עד כלות הוא רק גול עצמי!!!
    הבנו. קאפיש. אל תזלזל ביכולות הבנת הנקרא שלנו – הרף. שאול. הרף. ( וזאת בלי קשר לעמדתי בנושא – רק עצה מכותבת בעצמה ).

  19. שאול דישי 31 אוגוסט 2010 ב - 8:37 קישור ישיר

    יעל יקרה,

    כשכולם שותקים ובמיוחד המועמדים עצמם החוששים פן יבולע להם – כתיבה של 20 פוסטים משולה להתבטאות חסרה של 20 אילמים מפוחדים.

    מה את אומרת?!

  20. יעל 31 אוגוסט 2010 ב - 9:38 קישור ישיר

    לסיכום : אתה מדבר סינית ואילו אני – יפנית. אותיות דומות אך שפות כה שונות !!! נראה לי שאין מה להוסיף.

  21. שאול דישי 31 אוגוסט 2010 ב - 9:48 קישור ישיר

    יש עוד בעיה: אני מדבר בגילוי-שם ואת בעילומו. זה כאילו דומה אבל זה מאוד שונה.

    קצת קשה להגיע לתוצאה סופית או הבנה נאותה בצורה אנונימית שכזו.

    dishi@isdn.net.il

  22. חובב קולנוע 31 אוגוסט 2010 ב - 16:39 קישור ישיר

    מר נאור אתה כנראה גאון הדור הקודם או סתם אדם בעל פה מלוכלך היוצרים שיצרו את היצירות השנה הם חבריהם של היוצרים משנה שעברה אותה שכבת גיל מינוס פלוס ,ישנן שנים טובות יותר וישנן שנים פחות טובות נכון שנה זו היא לא מהטובות שידענו , מכאן ועד לצאת בהכרזה שהולך ופוחת הדור סלח לי אתה איש מאוד לא נאור מר נאור וגם לא אינטיליגנט מי יודע מה ,
    פשוט תעשה לעצמך חסד ולא תגיב באתר אתה פשוט לא ברמה נראה לי שאתה משתיך לדור אותו אתה כינת מטומטמים .

  23. נאור 1 ספטמבר 2010 ב - 1:40 קישור ישיר

    לחובב הקולנוע המתלהם. לפחות תלמד לקרוא. אמרתי שפני היוצרים השנה כפני הדור. לא אמרתי שהולך ופוחת הדור. אם היית עוקב אחרי, וכבר התבטאתי גאן כמה פעמים לעניין הסרטים השנה, היית יודע שהבעיה (מילה גדולה עלי אבל שיהיה) שלי עם הסרטים השנה שהם יותר מידיי מזכירים את הדורות הקודמים של הקולנוע בארץ. דורות שבה מטומטמים חסרי פשר וחסרי כשרון עיצבו את המסך בעוד שהמוכשרים נבעטו החוצה והכל בחסות מבקרים טיפשים (לא רק רוה שלא יהיה אישי) שהתעקשו למצוא יהלומים בוקסים נעלמים.

  24. חובב קולנוע 1 ספטמבר 2010 ב - 7:30 קישור ישיר

    נאור חביב אתה ממשיך בדרכך המלוכלת חבל למה צריך לנבל את הפה זה בלוג מכובד ועכשיו לעינין יש שנים ולא משנה מאיזו שכבת גיל יוצאים סרטים לא טובים למרות ואני מדגיש למרות שהתסריטים בסדר , זה קורה שבמאי לא מצליח להוציא סרט טוב מתסריט טוב כנראה (קולנוע עדיין לא מדע מדויק) וכך יצא השנה , שנה שעברה לא היתה כזו , בוא ונהיה אופטימים ונקווה שנחגוג בשנה הבאה חגגיה קולנועית גדולה תחזיק אצבעות

  25. שלומי 1 ספטמבר 2010 ב - 17:03 קישור ישיר

    דישי, על העניין המרכזי לא ענית,ולמרות שלא נעים לי, אצטט את עצמי:
    “וכי מה בכך שסרט המבקר את רשות השידור זוכה לבמה בערוץ הראשון? אדרבה: לדעתי ראוי שדווקא השידור הציבורי ישדר את הסרט עצמו, בהיותו פתח לדיון ציבורי גם בנושא חוק רשות השידור, גם בנושא מהותו של הסרט התיעודי.”
    ורק בגלל ששאלת אענה לך: אם אתה חושב שזה סקנדל, זכיה אחת מספיקה. חמש זכיות רק מגדילות אותו. בעיני זה לא סקנדל ולא פסטיבל.
    אגב, גם לי יש מייל: shlomi@maale.co.il

  26. שאול דישי 1 ספטמבר 2010 ב - 17:46 קישור ישיר

    שלומי, אנסה להסביר בפשטות ובהרחבה בהתאמה.

    האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה הוקמה על מנת שאנו אנשי המקצוע בתחום הקולנוע נוכל לבחור בעצמנו וללא ועדות של פקידים “ממונים” את הסרטים העלילתיים הטובים ביותר ובמיוחד את זה המייצג את מדינתנו בפרס האוסקר האמריקאי.

    כל שנה יש 14 פרסים לסרטים עלילתיים שונים, ופרס “אומלל” אחד לסרט תיעודי – שאינו מיועד למטרה ה”אוסקרית” שציינתי.

    השנה – בעקבות כל מה שקרה ואולי עוד יתברר בעתיד לאשורו. סרט תיעודי אחד “חצה את הקווים” משום שכנראה לא “היה נאה לו” או ליוצריו להתחרות במסגרת התיעודית ההולמת אותו – והוא התמקם בסקציה העלילתית.ההנהלה לא הזיזה אותו משם כפי שקובע התקנון על פי דעתי.

    [עקב כך, הגיעו לחמישיית הגמר רק ארבעה סרטים עלילתיים אמיתיים – על כך לא ארחיב כרגע למרות “קאטו הזקן”.]

    לחברי האקדמיה, המצביעים, לא נותר אלא להתעלם ממנו או להצביע עבורו. כך הוא הפך “מועמד” לזכייה בפרסים בחמש קטגוריות בתחרות.ואל תשכח: זה לא קרה אף פעם לשום סרט תיעודי אחר.

    [לקטגוריה התיעודית מתקבלים רק 24 סרטים אחרי וועדת לקטורים ממיינת – “המדריך למהפכה” אפילו לא עבר את בחינתם של אותם לקטורים/סלקטורים – מיותרים לדעתי, וזה סיפור אחר.]

    וכעת למה זה אירוני?! ולמה זה תסריט “מעניין” ולא צפוי?!

    יען כי כפי שכתבתי וציינתי “מה שנולד בחטא – ימות בחטא”, מה שהתחיל כסקנדל קטן – יסתיים בסקנדל גדול”, ו”מה שצריך להשתבש – לבטח ישתבש”.

    ומה זה נוגע ל”רשות השידור”?! – זה נוגע פעמיים: פעם ראשונה הסרט עוסק ותוקף בעוז רוח את ה”רשות”, ופעם שנייה, עקב כל מה שסיפרתי, הוא מקבל “נפח” מוגדל, בלתי-צפוי, ועם פוטנציאל ל”שערורייה תקשורתית” בשידור – דווקא על הבמה שמעולם לא הזמינה אותו “ישירות” להיות על במתה.

    למה זה “חשוב” שכך קורה?! – זה חשוב שדברים נחשפים לאור הזרקורים דווקא במקומות הכי “מצחיקים” ולא מתאימים להם. יש בזה פוטנציאל של חיטוי ציבורי.

    האם עכשיו הבנת יותר שלומי יקירי?!

    כל זה קרה לא בגלל שכך צריך היה לקרות, כל זה קרה כיוון שהדברים התגלגלו בצורה “לא נכונה” (על פי דעתי!) – לכן, עוד יהיה “שמייח”.

    ו”שמייח” לא תמיד זה רע.

    שנה טובה!!!

    dishi@isdn.net.il

    ===============

    רוה לדישי: אני עדיין לא הבנתי, וקראתי כל מילה שכתבת (ושכתבת שוב ושוב ושוב) בחודשיים האחרונים. כל מה שהבנתי הוא זה: האקדמיה הוא מוסד עקום ואין מנוס אלא להביט בעצב אל העבר ולהבין שאותה “ועדת פקידים” שבחרה את הנציג לאוסקר עשתה לאורך השנים עבודה עקבית טובה יותר מאשר אותה “אקדמיה”, שכולה מלאה שיקולים אולטרה-קטנוניים כמו שאתה מציג כאן. בסופו של דבר, חשבון הנפש היחיד שהאקדמיה צריכה לעשות עם עצמה הוא איך יתכן שסרט שהוא בוודאי אחד מחמשת הסרטים הטובים של השנה (“המדריך למהפכה”), ונמצא בצדק בחמישיה, זוכה למסע השמצות ודה-לגיטימציה מצד אחד מחבריה. איך? בגלל תקנון מיושן שלא מעודכן לזמנים המשתנים של ימינו, בגלל שהאקדמיה יודעת לייצר רק מבוכות ובלאגנים, ובגלל שאני חייב להודות שכנראה חלק נכבד מחברי האקדמיה פשוט לא מבין קולנוע (אני קורא את הנימוקים שלך לנסות להסביר לנו למה “המדריך למהפכה” הוא סרט תיעודי, ואני מבין שאתה פשוט מנותק ממה שקורה בעולם הקולנוע ב-30 השנים האחרונות. הייתי מהמר שאותה ועדת פקידים הפגינה בקיאות יותר טוב קולנוע ממך). אתה מתרעם על כך ש”המדריך” ה”תיעודי” נמצא בקטגוריה שכותרתה היא “הסרט העלילתי הטוב ביותר”? ובאותה קטנוניות אני אשאל איך יתכן שבשנה שעברה “היו לילות” היה מועמד בקטגוריית “הסרט העלילתי הטוב ביותר” שכן ברור לעין שהוא אינו “טוב” ועל ידי הכללתו בחמישיה חברי האקדמיה מנעו מסרט אחר, שהוא באמת “טוב”, להיות ברשימה. למה לא נזעקת אז? יכולת לנהל קמפיין מוצדק נגד התקנון המביך של האקדמיה, שמתנהלת ללא פיקוח וסינון, ובמקום זה בחרת לשים על הכוונת את הסרטים המוצלחים, המהנים והחכמים של השנה בקולנוע הישראלי. סרט שכל מועמדות שהוא זכה לה, מוצדקת. ומכיוון שלא התרעמת על המועמדות של “ואלס עם בשיר” בקטגוריית הצילום (או “ואלס עם בשיר”, שהיה כשיר להתחרות באוסקר האמריקאי בקטגוריה התיעודית, בקטגוריית “הסרט העלילתי הטוב ביותר” באופיר), כל הקמפיין שלך נראה כמו התקף טורט שלא נעצר בזמן. המקום היחיד שבו הסכמתי איתך הוא שהאקדמיה, בתור גוף מיושן ורדום, יצרה מצב שפגע בסרטים אחרים, ועל כן הייתי תומך בקמפיין שלך שהיה קורא ליוצרים שמרגישים נפגעים לתבוע את האקדמיה. יש להם קייס. ואני כן תומך בכל קריאה שלך לפיזור הנהלת האקדמיה והחלפתה בגוף שמבין משהו בניהול טקסי פרסים (או שבכלל מבין מה זה “אקדמיה”). מחפש סקנדלים? נותנת החסות העיקרית לטקס היא הקרן להפקת סרטים בירושלים, שבוודאי עושה את זה כי היא מאמינה שאחד משני הסרטים שהיא הפיקה השנה – “הדקדוק הפנימי” או “משאבי אנוש” – יזכה בפרס. אם אחד הסרטים האחרים יזכו זה יהיה די מביך מבחינתה, לא? ואם “המדריך למהפכה” יזכה מעל במת רשות השידור זה לא יהיה סקנדל, זה יהיה צדק פואטי.
    ומכיוון שכתבת על כך מספיק ועדיין אף אחד לא באמת מבין מה אתה רוצה ומכיוון שההצבעה ננעלה היום, נראה לי שאפשר להפסיק לדון בנושא הזה. זה כבר גובל בטרוליזם.

  27. חמודי 1 ספטמבר 2010 ב - 22:38 קישור ישיר

    מי שראה את המהפכה יודע ששאול דישי טועה ומטעה: המהפכה הוא סרט בדיוני לחלוטין (!) העלילה הבידיונית (!) מספרת שבסוף תלאות הגיבורים צלחה המהפכה וחוק רשות השידור עבר(!). והרי כ-ו-ל-ם יודעים שלא עבר שום חוק וגם לא אגסים(!). לכן זהו סרט עלילתי לכל דבר וענין (!) לכן טועים מי שנותנים לכאורה (!) קרדיט לבמאי על שלכאורה (!) עשה מעשה הראוי לצל”ש – כולה עשה סרט עלילתי בדיוני (!) דל (?) תקציב (!), לא?

  28. מנשה הנודניק 1 ספטמבר 2010 ב - 23:14 קישור ישיר

    למה אף אחד לא מדבר על המקורות הפיננסיים של המהפכה? אולי זה יחכים חלק מהקוראים הנאמנים כאן. משהו לכאורה(!) לא כל כך מסתדר בענין של השותפים הפיננסיים – מה עם הרמת מסך?

  29. יעל 2 ספטמבר 2010 ב - 8:07 קישור ישיר

    ליאיר – כל מילה שכתבת בתגובתך לדישי, אותו אינני מכירה אישית, חקוקה בסלע. אין צורך להוסיף ולו פסיק אחד.
    מקווה שבזאת יופסקו הפוסטים הטרחניים שלו וכפי שכתבתי כאן קודם לכן : דישי הפסק לדוש !!!!

  30. שאול דישי 2 ספטמבר 2010 ב - 9:21 קישור ישיר

    ליעל – איש כאן לא מכיר את דישי אישית.
    זה לא מוריד כהוא זה מעוצמת קול טיעוניו
    המעניינים שעוד יתבהרו היטב גם אצל המלעיזים והמלעיזות שאינם עליזים או עליזות.

    יום עליז ושמח.

  31. ראדאר מחמד 2 ספטמבר 2010 ב - 10:38 קישור ישיר

    משעשע שיש כאן מי שחופרת וחופרת בדרישה מאחרים… לחדול מלחפור(!). הטענה של רווה לגבי כך ש”לא יתכן”(!) להגיש לאקדמיה סרט שהוא “לא טוב” היא לא יותר מהתחכמות בלתי מתוחכמת. ולגבי הדיון: אולי הגיעה העת לעשות שינוי בקטגוריות ואולי הגיעה העת לבטל קטגוריות ולתת לכולם להתחרות ללא שיוך קטגוריאלי. אפשרות סבירה. אבל כל הרעיון מאחורי תקנון – 100% של הרעיון מאחורי תקנון כלשהו – זה שיש לקיים אותו. ובענין הפעוט הזה לא רק שדישי צודק (לעומת ענין “הכנסת האורחים”(!) בו הוא טועה לחלוטין) אלא שכל מי שניסה לטעון נגד – יצא מחזק את דברי דישי. בדיוק כמו שרווה בעצם זלזולו בתקנון יצא כמחזק את דישי. כי הרי “לא יעלה על הדעת” (!) שרוה ישלים עם כך שהמשכורת שלו לא תשולם מעת לעת – בניגוד לתקנון עליו הוא חתום עם מעבידיו. רוה קובע שהמהפכה הוא בוודאי (!!!) אחד מחמשת הסרטים הטובים של השנה. הממממ…. ואולי הוא בוודאי (!) לא אחד מהחמישה? אז עכשיו יש תקנון ויש תקנון של רוה (!) שיקבע מבעוד מועד אם סרט הוא “די טוב” (!) להגשתו לאקדמיה בכלל… משעשע כמו החפרנית.

    ===============

    רוה לראדאר: אבל זה אותו תקנון שעל פיו התחרה “ואלס עם בשיר” וזכה, והיה מועמד לאוסקר. אין שום הבדל תקנוני בין “בשיר” ובין “המדריך”. כלום. שניהם מאותו ז’אנר בדיוק. ההבדל הוא שאיש לא בא בטענות כלפי התקנון בימי “בשיר” וכעת ל”המדריך” יש לכל הפחות את עניין התקדים להיתלות עליו. ואכן, התקנון עקום. ואכן, יש לשנות אותו. ולאלתר. אבל אין שום בעיה עם ההתמודדות של “המדריך”. הוא שאמרתי: לו היה הקמפיין של דישי מכוון רק כלפי האקדמיה, כפי שהוא היה בתחילה, הייתי תומך בו לגמרי. זה גוף ישן שלא מבין קולנוע. אבל הוא העדיף להתנקש ביוצרי הסרט, וזה בעיניי מביך. להשפיל את האנשים שמקדמים את אמנות הקולנוע ומחדשים ועושים דברים מבריקים, אבל להתעלם מהגוף הפרימיטיבי שעושה הכל כדי לתקוע את הקולנוע הישראלי מאחור.

  32. שאול דישי 2 ספטמבר 2010 ב - 11:03 קישור ישיר

    רווה יקירי היקר,

    “ואלס עם באשיר” בהיותו סרט אנימציה הוא ביטוי אמנותי באנימציה שהיא “פנטזיה” – הכי רחוק מסרט תיעודי המתעד מאבק במצלמה תיעודית. מן הבחינה הזאת “המדריך למהפכה” קרוב הרבה יותר ל”שיטת השקשוקה” ולא לסרטים איתם הוא מתמודד על חשבונם של אלה שלא נכנסו לרביעיה שבתוך ה”חמישיה הסןפית”.

    ולבקשתך הלא מנומסת כ”מארח” אני חוזר למקומי:
    http://www.news1.co.il/Archive/003-D-51628-00.html?tag=10-31-54

  33. ראדאר מחמד 2 ספטמבר 2010 ב - 11:15 קישור ישיר

    ראדר לרוה: לא שמעת ממני מילה לגבי היוצרים. ברור שהעוולה רובצת לפתח האקדמיה – היוצרים עשו את המוטל עליהם ואין לי בלב דבר עליהם. לגבי ואלס – אנימציה כסרט תיעודי? גדול עלי ולא יכול להתמודד עם טיעון שבעיני אין מופרך ממנו – ויתכן שאני כושל בהבנת הנקרא. אבל (!) אם נעשה עוול בשנה שעברה זה לא מכשיר את השרץ היום… ועדיין ראוי להרים מסך מעל תקציב הסרט כי אם הוא קיבל תקציב כסרט תיעודי עליו להתחרות בקטגוריה זו. ואם הוא קיבל תקציב כסרט עלילתי אז אין להציגו כאילו מלאכת תיעוד מופלאה נעשתה כאן… אלא להפך: ראוי להציג כותרת בראשית הסרט על כך ש”כל הדומויות פיקטיביות ובראל הוא בעצם השחקן הנודע יוסק’ה”… לא כך רוה? 

    ============

    רוה לראדאר: “המדריך” קיבל תקציב כסרט שאמור לערבב ז’אנרים (וזאת להבדיל מ”בשיר” שקיבל את עיקר תמיכתו הישראלית גם מהקרן החדשה וגם מערוץ 8 כסרט תיעודי). ואם אתה רואה סרטים מהעולם אתה יודע שסרטים יכולים להיות גם וגם. מהו “בוראט”? סרט עלילתי או תיעודי? אם “בוראט” היה מצולם בישראל לא היית מרשה לו להתמודד בקטגוריית “הסרט (העלילתי) הטוב ביותר”? ואם יהודה ברקן היה עושה כעת סרט מצלמה נסתרת? האם היית מחייב אותו להתמודד בקטגוריה התיעודית? או לחילופין, האם היית מאפשר לו להתמודד בקטגוריה התיעודית? ב”מחפשים את אריק” אריק קנטונה מגלם את עצמו, האם זה סרט תיעודי או עלילתי? יש תשובות מצוינות לכל השאלות, ואותן אפשר לפתור ברגע שתתחלף כבר הנהלת האקדמיה ותגיע הנהלה שתשב ותכתוב תקנון בעל שכל שיצליח להכיל, ולא לדחוק החוצה.

  34. ראדאר מחמד 2 ספטמבר 2010 ב - 11:42 קישור ישיר

    ראדאר לרוה: ואז גם הקרנות התומכות אמורות לחדול מהקטגוריזציה. וגם “האקדמיה” וגם האקדמיה וגם הברודקאסט וגם בכלל. תיאורטית – אין בעיה. מעשית – זה דורש שידוד מערכות טוטאלי שלא סביר שיגיע לפני משיח בן דוד. אין ספק שזה דבר אפשרי ולגמרי לא פסול בעיקרון. אה, אפרופו עיקרון: מאחר והקטגוריזציה קיימת, בקרנות, באקדמיה, בברודקאסט ובכלל, ומאחר ויש תקנונים הנוגעים לקטגוריות, והן לא בוטלו – הרי יש לקיימם כלשונם. אם אני הפעם לא לוקה בהבנת הנקרא אז זו המחלוקת היחידה שיש לי איתך. כל היתר – שיתכנסו האנשים הטובים ויקבעו את עתיד הקוסמוס – סבבה(!) אבל(!) עד אז אין לשטות בציבור עם תקנוני-מראית-עין כי אתה יודע איך זה, רוה, היום זה הוא ומחר זה אתה… לא, רוה?

  35. שאול דישי 2 ספטמבר 2010 ב - 12:17 קישור ישיר

    “המדריך” לא מערבב ז’אנרים, לא פורץ ולא מאתגר את גבולות המדיום הקולנועי.

    “המדריך” הוא סרט תיעודי פר-אקסלנס, הוא סרט טוב אבל זאת לא סיבה לשים אותו “על ראש שמחתנו” ולהעיף בגללו מהתחרות סרטים עלילתיים כמו “התגנבות יחידים” למשל (ולא לשנינה!).

    “המדריך” פורץ את גדרות הז’אנר בדיוק כמו “מחוברים” ו”מחוברות” – יפה, נחמד, אבל לא בדיוני-עלילתי מה קוראים אותו “פיצ’ר”.

    היוצרים של “המדריך” לא אשמים, האקדמיה אשמה שהירשתה – אבל אני במקומם כיוצר – הייתי מתבייש על חוצפתי.

    http://www.news1.co.il/Archive/003-D-51628-00.html?tag=10-31-54

    ==============

    רוה לשאול: “התגנבות יחידים” הוא אחד הסרטים הכי טובים שראיתי השנה, העובדה שהוא לא בחמישיה היא בעיניי טרגדיה אמיתית. ואגב, לדעתי הסרט שגזל מ”התגנבות” את המועמדות שלו אינו “המדריך למהפכה” אלא “מבול”. סרט סימפטי וחמוד עקף סרט אדיר. אבל בעיניי זה משקף היטב את פרופיל קהל המצביעים של האקדמיה, ששם שנה שעברה, למשל, את “היו לילות” בחמישייה. וכן הלאה דוגמאות של סרטים שהם… בסדר.

  36. שאול דישי 2 ספטמבר 2010 ב - 12:39 קישור ישיר

    רווה – אמרתי לך שיהיה שמח, הנה אני שמח שעל משהו אחד אנחנו עוד פעם מסכימים.

    חג שמח.

  37. ברונ0ון, צ'ארלס ברונ0ון 3 ספטמבר 2010 ב - 13:35 קישור ישיר

    נאור האלמוני שכל כך משתוקק ומתאווה לדעת מיהו דישי “האמיתי” ומהם טיעוניו ההמשכיים – מוזמן להיכנס ב0ופשבוע זה וכאן להציץ:
    http://www.news1.co.il/blog/dishi/

  38. web analytics 8 דצמבר 2010 ב - 4:48 קישור ישיר

    Man this spam comments here are driving me crazy! Delte them!

  39. RealTimePlease 8 דצמבר 2010 ב - 8:18 קישור ישיר

    Mate the spam here are driving me spastic! Delte them!

  40. sell silver bars 5 פברואר 2011 ב - 23:25 קישור ישיר

    I used to be more than happy to find this web-site.I needed to thanks for your time for this wonderful read!! I definitely enjoying every little bit of it and I’ve you bookmarked to check out new stuff you blog post.

  41. Takako Jacobs 7 פברואר 2011 ב - 4:05 קישור ישיר

    Hi I found your site by mistake when i was searching Google for this issue, I have to say your site is really helpful I also love the theme, its amazing!. I dont have that much time to read all your post at the moment but I have bookmarked it and also add your RSS feeds. I will be back in a day or two. thanks for a great site.


השאירו תגובה