17 אפריל 2007 | 02:43 ~ 24 תגובות | תגובות פייסבוק

קורי פחם

והנה הביקורת על “ספיידרמן 2″ מ-2004. הביקורת המרכזית באותו מדור עסקה ב”פרנהייט 9/11″ של מייקל מור ובשלל סרטי תעודה נוספים שהוצגו בפסטיבל ירושלים שנפתח באותו סוף שבוע, כך ש”ספיידרמן 2” נדחק באותו מדור למשבצת הביקורת השניה, המצומצמת יותר. הנה היא:

העכביש הרגיש
“ספיידרמן 2” הוא ביג מק קולנועי עסיסי ומשביע

פורסם ב”העיר”, 15.7.2004

השוט הכי מרשים, מבחינתי, ב”ספיידרמן 2″ מגיע בערך דקה מתחילת הסרט, לקראת סוף הכותרות. בסיקוונס הכותרות שעיצב קייל קופר (“שבעה חטאים”) בהשראתו הברורה של סול באס (“פסיכו”, “מזימות בינלאומיות”) מופיע הטקסט הבא: סיפור מאת אלפרד גוף, מיילס מילר ומייקל שייבון. תסריט מאת אלווין סרג’נט. בעידן בו סרטי הקיץ אמורים להבטיח רק אפקטים מרהיבים ומוזיקה מחרישת אוזניים, די מפתיע להיכנס לסרט ולגלות בו ארבעה שמות כל כך מסקרנים, וכל כך שונים זה מזה, החתומים על הכתיבה. נתחיל בגוף ומילר: למרות שהצמד הזה חתום על ג’אנק קולנועי קליל, משעשע אך חסר חשיבות (“נשק קטלני 4”, “שנחאי נון”), הקרדיט העיקרי שלהם מגיע מהעבודה המופתית שהם עשו כיוצרי הסדרה “סמולוויל” וככותביה הראשיים. “סמולוויל” בראה מחדש את מיתולוגיית סופרמן, והסדרה עוסקת – בצורה מבריקה ומפתיעה למדי – בנעוריו של קלארק קנט כתלמיד תיכון שרק מתחיל לגלות את כוחות העל שלו. הבחירה בהם לכתיבת התסריט של “ספיידרמן 2” היתה רבת השראה. אלא שמילר וגוף כתבו את שלושת הדראפטים הראשונים והמשיכו הלאה. במקומם הובא הסופר זוכה הפוליצר מייקל שייבון (“נערי פלא”). חיבתו של שייבון לקומיקס ידועה מאז פרסם את ספרו זוכה הפוליצר “ההרפתקאות המדהימות של קוואליר וקליי” (באתר שלו מספר שייבון שכבר הוצע לו בעבר לכתוב לקולנוע את התסריט ל”X מן”, אלא שחילוקי דעות קונספטואליים בינו ובין המפיקים מנעו ממנו לקחת על עצמו את המשימה). לבקשת המפיקים, שייבון כתב תסריט אחר לגמרי (ואגב, גם מדיוויד קפ, שכתב את הסרט הקודם בסדרה, הוזמן תסריט, ובעוד מיילס וגוף טוענים בראיון שגם אלמנטים מהתסריט שלו התגלגלו לתוצאה הסופית, לו אין שום קרדיט בסרט). לבסוף הובא אלווין סרג’נט, שהיה אמור לקחת את שלושת התסריטים ולחבר מהם יחד תסריט חדש, תוך שהוא מתבקש להדגיש דווקא את האלמנטים האנושיים ולא הקומיקסיים של הסיפור. הבחירה בסרג’נט מעניינת: לסרג’נט בן ה-73 יש שני אוסקרים (על “ג’וליה” של פרד זינמן ו”אנשים פשוטים” של רוברט רדפורד), אבל אין לו שום קשר לעולם הקומיקס. למעשה, אין לו בכלל קשר לעולם הפופ, והסרטים שהוא חתום עליהם לרוב כבדים למדי.
אולי בהשראת יוצרי “סמולוויל”, ואולי לא, יש דמיון מסוים בין “ספיידרמן 2″ ו”סופרמן 2”, בעיקר בנתיב העלילתי בו גיבורי העל מחליטים לוותר על כוחותיהם מתוך רצון להיות בני אדם רגילים. וכך הופך פיטר פרקר (טובי מגווייר) לדמות מיוסרת אף יותר משהייתה בסרט הקודם, גיבור בעל כורחו. ואם בסרט הקודם נוצרה אנלוגיה משעשעת בין התבגרותו המינית של פרקר, החנון של בית הספר המתאהב לראשונה במלכת השכבה, ובין קורי העכביש המושפרצים כנוזל סמיך ובהיר מכפות ידיו, הרי שבסרט השני הוא כבר סובל לראשונה ממעין אין-אונות של גיבורי על. ברגע שהוא מאבד את החשק להציל את העולם, גם כוחותיו מתקשים לתפקד.
וכמו הגיבור, כך הסרט. גם “ספיידרמן 2”, על ריבוי תסריטאיו, מתקשה להחליט מי הוא באמת, וסובל באמצע ממשבר זהות מסרס. האם הוא סרט אנושי, פגיע, העוסק במצוקותיו הרומנטיות של נער חסר ישע? או שמא הוא סרט הירואי ואנרגטי העוסק בהרפתקאותיו של ספיידרמן כלוחם הפשע שעף ברחובות ניו יורק ומגן עליה מפני מזימותיו הרות האסון של דוק אוק (אלפרד מולינה), המדען התורן שיצא מדעתו והפך לנבל-על? גם זה וגם זה, וייאמר לזכותו של סם ריימי, הבמאי, שהוא מצליח לרוב לשמור על הסרט מספיק קצבי, קליל, קומי ומבדר כדי לאזן בין חלקיו הכל כך שונים. למעשה, ברגעיו הטובים ביותר של הסרט – ובחצי הראשון יש המון כאלה – אנו נחשפים לריימי בשיאו. אחרי 45 דקות, כשהאקשן נכנס לתמונה, “ספיידרמן 2” הופך לסרט אינטנסיבי למדי. אך גם ברגעים בהם פרקר ושות’ עסוקים ברחמים עצמיים, מצליח ריימי לשמור על אווירת קומיקס מבדרת, לא כבדה מדי, מודעת לעצמה במידה, שמצליחה – פעם נוספת – להפוך את ספיידרמן לגיבור העל הכי אנושי והכי מעורר הזדהות.
רק בעיה אחת קטנה: הסרט מתרחש שנתיים אחרי עלילת הסרט הסרט הראשון, ומתעד, כך נראה, את משבר הזהות הגדול הראשון של פרקר ביושבו כספיידרמן. ואילו לי חסרה האופוריה. הרגעים בהם הנער הדחוי מרגיש על גג העולם בתור גיבור על רב כוחות. היתה סצינה קטנטנה כזאת בסרט הראשון, ואיכשהו נדמה לי – בתור ספיידרמן וואנאבי בנעוריי – שכוחות העל הם בתחילה דבר מלהיב למדי, לפני שהם הופכים לנטל כבד מנשוא. הספיידרמן הזה כל כך מדוכדך שהוא קצת יותר מדי באטמן.

נושאים: ארכיון, ביקורת

24 תגובות ל - “קורי פחם”

  1. דני 17 אפריל 2007 ב - 3:14 קישור ישיר

    בקשר ל”באטמן”…
    תוכל להביא לי את הביקורת שלך על “באטמן מתחיל”?!?!?!

  2. ס. בולצמן 17 אפריל 2007 ב - 4:12 קישור ישיר

    מבזק*מבזק: סם ריימי שוקל לוותר על בימוי “ספיידר-מן 4” למען בימוי “ההוביט”.

    רוה לבולצמן: ידיעה מעניינת. אבל אם יורשה לי להשתעשע בניחושים: ריימי לבסוף לא יביים את “ספיידרמן 4” ולא את “ההוביט”. אני עדיין מאמין שפיטר ג’קסון יעשה את זה, למרות כל הריבים. ובכל אופן, זה די משעשע לראות שהבמאים של Evil Dead ושל Bad Taste בסוף נלחמים על אותו פרויקט.

  3. יוני 17 אפריל 2007 ב - 8:10 קישור ישיר

    זאת באמת הבעייה המרכזית ב”ספיידרמן 2″ פיטר פרקר כל כך מדוכדך שחלק מהחברים שלי אמרו לי “באנו לראות ספיידרמן לא בנות מקלאוד!”

  4. ברווז גומי 17 אפריל 2007 ב - 8:40 קישור ישיר

    אם כבר זורקים כאן בקשות לגבי סרטי באטמן, אני אשמח לקרוא שוב את הביקורת על “באטמן חוזר”[1]. אני זוכר אותה לטובה כביקורת פותחת עיניים עבורי כנער (שסרט קומיקס יקבל כזו ביקורת נלהבת, ועוד על המסרים שלו? אני צריך לבדוק על מה ההתלהבות).

    [1] אני מקווה שאני לא מתבלבל והביקורת ההיא אכן נכתבה על ידך.

  5. ברק 17 אפריל 2007 ב - 10:48 קישור ישיר

    אני מקווה שגם הפוסט הבא לא יהיה “לקט” או “המיטב של יאיר רוה”…

  6. איתן 17 אפריל 2007 ב - 10:58 קישור ישיר

    בביקורת מוזכר מייקל שייבון. ספרו “ההרפתקאות המדהימות של קוואליר וקליי” מעובד כעת לקולנוע ע”י סטפן דאלדרי (“בילי אליוט”, “השעות”), לפי תסריט ששייבון כתב בעצמו. בקאסט, בינתיים: מגי ג’ילנהול ואדריאן ברודי.

  7. אורון 17 אפריל 2007 ב - 12:35 קישור ישיר

    יאיר, זה מתחיל להיות מתסכל. שוב אני מוצא פער גדול בין הדעה הסופית שלך לבין הביקורת, ומגלה שאנו מסכימים על כמה נקודות מפתח.
    ספיידי של ריימי נלחם יותר בעצמו מאשר באחרים, והמונולוגים של מגוויר צרמו לאוזניי. זאת בניגוד גמור לקומיקס. כמו מרבית הדמויות של סטן לי, ספיידרמן הוא גיבור מוסרי (מאוד אפילו) ומלא לבטים. מדוע אם כך, סבלתי ארוכות בקטעים הללו בסרט? אני אאלץ להאשים את ריימי, כרגיל. גם הרעים מיוסרים, כפי שמשתקף למשל בעימות האחרון בין דוק אוק לספיידי (אחד הדיאלוגים המגוחכים, אני חייב לציין). ואני שוב מזכיר – “באטמן”, האבא והאמא של הגיבורים המיוסרים, הוא אחד האהובים עליי בכל הזמנים.

    דבר נוסף שהפליא אותי הוא הוידוי הקטן שלך לקראת הסוף (“בתור ספיידרמן וואנאבי בנעוריי”). כעת אני מבין שהרקע שאיתו נכנסנו לסרט לא כל-כך שונה. אם כן מדוע אני שנאתי אותו, בעוד אתה התמוגגת? הפעם אין לי תשובות.

    ואת מבוקשך לספיידי שנהנה מכוחותיו, תקבל כפי הנראה בסרט השלישי, אחריי ההתמזגות עם ונום. מה שיגרור כמובן עוד מונולוגים מלוחששים של טובי מגוויר, ועוד צרחות כאב בתוך הראש שלי…

  8. הבלתי נסלח 17 אפריל 2007 ב - 13:10 קישור ישיר

    סילחו לי על האוף-טופיק, אבל לא היתה אמורה להתפרסם אתמול רשימת הסרטים בתחרות הרשמית של קאן? (כולי תקווה שהחדשים של PTA, האחים כהן וטוד היינס יככבו- האינדי האמריקאי קצת אבוד מ-2002 בערך)

  9. יותם. 17 אפריל 2007 ב - 13:46 קישור ישיר

    “..המושפרצים כנוזל סמיך ובהיר מכפות ידיו”
    ביקורת נפלאה.

  10. איתן 17 אפריל 2007 ב - 14:37 קישור ישיר

    הבלתי נסלח- הרשימה תופרסם ב-19 באפריל (מחרתיים).

  11. גל-Z 17 אפריל 2007 ב - 14:52 קישור ישיר

    אני חושב שאני די אתבאס אם ריימי לא יביים את הרביעי בסדרה, לא משום שאני חושב שהוא עושה את העבודה הטובה ביותר שיכלו עעשות איתה, אלא שאני אוהב עקביות וסדרות. יש משהו יפה בסדרה שלמה של סרטים שנעשו ע”י אותו במאי.

  12. שחר 17 אפריל 2007 ב - 16:16 קישור ישיר

    אוף אוף טופיק ומבזק של אתמול – אדוארד נורטון מחליף את אריק באנה ב The Hulk 2. הממממ…

  13. דני 17 אפריל 2007 ב - 16:17 קישור ישיר

    סליחה שאני רושם את זה עוד פעם!
    אבל נראה לי שלא ראית..
    אתה יכול בבקשה לעלות את הביקורת שלך על “באטמן מתחיל”?

  14. בינימין 17 אפריל 2007 ב - 17:54 קישור ישיר

    הנה הביקורת של יאיר על באטמן מתחיל
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3102402,00.html

  15. א"ש 17 אפריל 2007 ב - 18:19 קישור ישיר

    הספר “ההרפתקאות המדהימות של קוואליר וקליי” של מייקל שייבון מדהים, וקשה לי לראות איך יצליחו לעבד את ההתלהבות האפית שלו מהאסתטיקה וההיסטוריה של הקומיקס, מהמורכבות הדקדקנית שבפעלולי קוסמות ואחיזת עיניים ומהנגיעה במיסטיקה יהודית, לסרט אחד.

    רוה לא”ש: לא יצליחו. הסרט יהיה שונה מהספר. ככה זה תמיד.

  16. דני 17 אפריל 2007 ב - 18:21 קישור ישיר

    תודה!:)
    אבל…
    לא ממש אהבתי את זה שב”באטמן מתחיל” שמו את “הדחליל” שיהיה הרע ושבסרט השני “האביר האפל” ישימו את “הג’וקר”, הרי “הג’וקר” הוא האויב הכי גדול של באטמן, אז למה לא שמים אותו בסרט הראשון?

    נ.ב,
    העם “בופור” הוא בין המועמדים להשתתף בפסטיבל קאן?
    ועם כן, אז באיזו קטגוריה?

    רוה לדני: “בופור” היה בפסטיבל ברלין וזכה שם בפרס הבמאי. פסטיבל קאן לא מקבל אליו סרטים שכבר הוצגו בפסטיבלים מתחרים, כך ש”בופור” בכלל לא הוצע להם. אני מניח שהמטרה הבאה של מפיקיו תהיה פסטיבל טורונטו באוגוסט.

  17. אור 17 אפריל 2007 ב - 18:48 קישור ישיר

    יצא לך לראות את הסרט Death Note? מה חשבת עליו?

  18. גל-Z 17 אפריל 2007 ב - 19:02 קישור ישיר

    לדני
    למה לבזבז את כל התותחים בסרט הראשון?

    גם שהדחליל התאים לתמת הפחד שהייתה בבטמן מתחיל.

  19. הפינגווין 17 אפריל 2007 ב - 19:37 קישור ישיר

    מבין הסרטים הישראליים שעשויים להשתתף בפסטיבל קאן, אני מניח ש”הסודות” של אבי נשר הוא המועמד הסביר ביותר. יש לסרט כבר תאריך הפצה בארץ והוא קופרודוקציה צרפתית.

    רוה לפינגווין: “סודות” בכלל לא הוגש לקאן. הישראלי היחיד שיש לו סיכוי זה “מדוזות” של אתגר קרת ושירה גפן, אבל אני מניח שאם הם היו מקבלים תשובה חיובית מהפסטיבל כבר היתה יוצאת הודעה לעיתונות.

  20. דני 17 אפריל 2007 ב - 19:58 קישור ישיר

    ליאיר:

    ידוע לך עם הצליחו למצוא מפיץ אמריקאי ל”בופור”?
    או יחצן?

    רוה לדני: דפדף.

  21. רז 17 אפריל 2007 ב - 20:44 קישור ישיר

    לגבי הדיון על הרעים בבאטמן:
    הג’וקר הוא אומנם האויב הגדול ביותר של באטמן אבל באטמן בגינס התרכז יותר בברוס ווין והאויב הגדול ביותר של ברוס ווין הוא, ע”פ רוב המאמרים בנושא, ראס-אל-גול. אגב ראס היה האויב הראשי בבגינס ולא הדחליל כפי שנכתב קודם. “the dark knight” אמור להתרכז בג’וקר אך כנראה גם להציג גרסא להווצרותו של טו-פייס (האם התאונה של הרוי-דנט תהיה קשורה לג’וקר?).

    ואגב האלק, אדוארד נורטון לא “מחליף” את אריק באנה כי the incredible HULK הוא לא סרט המשך לHULK של אנג לי. ע”פ היוצרים מדובר בהתחלה חדשה בדומה לחוסר הקשר שבין באטמן בגינס וסרטי באטמן הקודמים.
    אני אגב במיעוט שמאוד אהב את HULK של אנג לי (השנוי במחלוקת קשה להבנתי, יש שאוהבים ויש רבים ששונאים ממש). לגבי הסרט החדש, הציפיות שלי נמוכות בגלל שמודבר באותו כותב של X_MEN3 חסר התסריט והנוראי לכל הדעות.

  22. עדן 17 אפריל 2007 ב - 23:45 קישור ישיר

    האם אני היחידי שחשב ש”אקס מן 3″ היה סרט לא רע בכלל ?

  23. דני 17 אפריל 2007 ב - 23:57 קישור ישיר

    לא, אתה לא היחיד..
    גם אני אהבתי את “אקס-מן 3″
    למרות שאני מסכים שלא היה לו תסריט מי יודע מה!
    אבל לא מעניין אותי עם התסריט של הסרט שאני רואה הוא טוב, העיקר שהסרט יהיה טוב..
    וזה מה ש”אקס-מן 3″ היה,
    וכנ”ל על “שודדי הקאריביים 2”.

  24. ס. בולצמן 18 אפריל 2007 ב - 3:04 קישור ישיר

    ועוד מבזק ספיידר-מן קצר: בקרוב תופיע גרסת המחזמר לקומיקס, בונו ודה אדג’ מיו2 יכתבו את המוסיקה.


השאירו תגובה