שוברינג קופותינג
באמצע פסטיבל חיפה ניגש אלי איש קולנוע בקיא שעדכן אותי ש"הדקדוק הפנימי" מכר 10,000 כרטיסים בסוף השבוע הראשון לצאתו. הייתי בדרך מפה לשם ובראשי מחשבות כאלה ואחרות ושכחתי מהעניין. הבוקר הגיעה ההודעה לעיתונות שמעדכנת שבתום עשרה ימי הפצה, מכר "הדקדוק הפנימי" של ניר ברגמן 25,000 כרטיסים, ב-15 עותקים. זה נתון מוצלח מאוד אם חושבים על זה שסוכות הוא לא חג קולנוע מובהק – הקהל דווקא עסוק בטיולים ובחו"ל ובפסטיבלים. אז זה נשמע נתון אופטימי למדי, ויהיה מסקרן לראות אם הסרט עוד יתחזק. עד כמה שאני יודע "ספר הדקדוק הפנימי" של דויד גרוסמן נמכר בארץ בכ-150,000 עותקים (אם יש למישהו נתון מעודכן ומדויק, שיעביר), כך שלסרט של ברגמן יש לפחות את הפטנציאל הזה של כל רוכשי הספר, שעשויים לנצל את הסרט כדי להבין סוף סוף מה קורה בו.
(מסקרן אותי לראות מה יקרה בסוף השבוע הקרוב כשיעמוד "הדקדוק הפנימי" בקופות מול "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש". אני גם אעקוב בסקרנות אחרי האופן שבו אותו מפיץ – אדרי – מטפל בשני הסרטים האלה שאמורים להתחרות אחד בשני, אבל בגלל שהוא מפיץ את שניהם הוא אמור להיות נאמן לשניהם. אז למי מהם הוא ייתן את האולמות הגדולים יותר? למי מהם הוא ייתן יותר הקרנות? את מי מהם הוא יקדם יותר בבתי הקולנוע שלו?
=============
ואגב הספר: בימים אלה יוצאת המהדורה ה-32 של "ספר הדקדוק הפנימי", אבל הפעם עם צילום כרזת הסרט, שמחליפה את העבודה של רוברט ראושנברג שעיטרה את כריכת הספר ב-31 מהדורותיו הראשונות.
החדש:
הישן:
בדרך כלל אני לא אוהב כריכות ספרים עם תמונה של הסרט. אבל במקרה הזה, זה פשוט יותר יפה מהמקור. העטיפה הישנה פשוט חסרת השראה לחלוטין.
יש עכשיו בקולנוע ארבעה סרטים ישראלים מאוד מסקרנים: הדקדוק הפנימי, שליחותו של הממונה על משאבי אנוש, פעם הייתי וארץ בראשית. אם אתם לא גרים בערים המרכזיות (לצורך העניין הזה, מישהו החליט שמודיעין היא פריפריה), אין לכם אפשרות לראות אותם. כל האופיר הזה והבאז סביבו שייך כנראה רק למי שגר במקום הנכון.
שמדברים על חוק הקולנוע ועל חשיבותה של תרבות הקולנוע בארץ וכו' – מלחמות עולם – הצופים הם כנראה לא צד בעניין. חשוב לייצר תרבות אבל לא חשוב לצרוך אותה.
מתסכל!
העטיפה המקורית של הספר הדקדוק הפנימי הרבה יותר מתאימה לטקסט עצמו, גם אם היא פחות יפה.
זה נורא נחמד להתבכיין על החיים האיומים בפריפריה חסרת התרבות, אבל למה לא לבדוק עובדות קודם? בדיקה של כמה שניות בלוח בתי הקולנוע מגלה ש"הדיקדוק הפנימי" דווקא מציג בקולנוע "גלובוס מקס" במודיעין. "פעם הייתי" כבר ירד ממסכי קולנוע רבים, אבל אני די בטוח שכשיצא לראשונה הוקרן גם במודיעין, והפצתו של "הממונה על משאבי אנוש" מתחילה רק בשבוע הבא כך שאין לך שום דרך לדעת אם הוא לא יוצג במודיעין.
נורא מצטער שלא אהבתי את הסרט. דווקא רציתי. אבל לא הלך. משהו שם פוספס בגדול.
ומה עם "זוהי סדום"?!
כמה הוא כבר הרוויח?
סרט מופלא
מאלחת לכולם לצפות בו ולהתרגש כמוני
תענוג!כל הכבוד
העטיפות של הספריה החדשה מחפירות. הפוסטר של הדקדוק הפנימי מעולה בעיני (הרבה יותר טוב מהסרט עצמו לטעמי). יוצא דופן כמובן הוא "מישהו לרוץ איתי" שציור של שירה בת-הזוג שלי מופיע על הכריכה שלו
http://shiraglezerman.com/
ספר הוא ספר.סרט הוא סרט. מדובר בשתי אמנויות שונות שגם אם נסמכות על ספר/תסריט זהה – זכות הקיום שלהן וחירות הבמאי/תסריטאי היא אוטונומיה בפני עצמה.
על כן שילוב כרזת הסרט, על גבי כריכת הספר היא מעשה חיבור של מין שאינו מינו. ברגע שהתסריט נכתב והסרט מבוים, מדובר ביצירה חדשה שלה חוקים וחשיבה משלה. הדבר כמובן מקדם כלכלית את שני הערוצים – הספר והסרט, אך בפועל מדובר בחוסר התחשבות וחוסר לגיטימציה לכל אחת מהיצירות. חבל.
העטיפה המקורית המדכאת אכן מתאימה מאוד לספר המצוין הזה (אולי הכי טוב של גרוסמן), אבל העטיפה החדשה מלאת קסם ותמשוך אליו קוראים חדשים. ללא עטיפה חדשה עם זיקה לסרט אין היום שום סיכוי לספר ישן לקבל מקום בחנויות הספרים. כך שהמעשה בעיני לא רק לגיטימי אלא מתבקש וראוי.
ארן,
יש שיטענו (ואני מניח שרבים טענו בעבר), שספר הוא ספר וצילום הוא צילום. הם יגידו אין מקום להדביק על כריכה של יצירה ספרותית-מילולית צילום של יצירה אמנותית אחרת, וכי מדובר בשעטנז המזנה את שתי היצירות. אז למה זה מותר, ושימוש בצילום מתוך הסרט לא?
Dude this spam comments here are driving me insane! Get rid of it!
Thanks friend. It was cool reading
Thanks for taking the time to discuss this, I feel strongly about it and appreciate finding out extra on this subject. If possible, as you acquire expertise, would you mind updating your weblog with much more details? It's very helpful for me.
I simply needed to say thanks again. I do not know the things I would have handled in the absence of the entire recommendations discussed by you about such field. Completely was a difficult circumstance for me personally, however , finding out this expert form you dealt with the issue forced me to weep over joy. Now i am happier for your service and as well , wish you are aware of an amazing job that you are undertaking educating others thru a site. I'm certain you've never come across all of us.
Not a bad post, did it take you numerous of time to consider it?
Congratulations on having 1 of the most sophisticated blogs Ive arrive across in some time! Its just incredible how a lot you can take away from anything simply because of how visually beautiful it's. Youve put together a excellent weblog space –great graphics, videos, layout. This is unquestionably a must-see blog!
I must say, as much as I enjoyed reading what you had to say, I couldnt help but lose interest after a while. Its as if you had a great grasp around the subject matter, but you forgot to include your readers. Perhaps you should think about this from much more than one angle. Or maybe you shouldnt generalise so very much. Its better if you think about what others may have to say instead of just going for a gut reaction to the subject. Think about adjusting your personal believed process and giving others who may read this the benefit of the doubt.
Youre so right. Im there with you. Your weblog is unquestionably worth a read if anyone comes across it. Im lucky I did because now Ive acquired a whole new view of this. I didnt realise that this issue was so important and so universal. You absolutely put it in perspective for me.
Just wish to say your article is as surprising. The clearness in your post is simply great and i could assume you are an expert on this subject. Well with your permission let me to grab your RSS feed to keep up to date with forthcoming post. Thanks a million and please carry on the enjoyable work.
Excellent work once again! Thanks a lot.