קריסת הקונספציות
מתישהו, בין פסטיבל ירושלים להפצה בבית הקולנוע, יד עלומה החליפה את הפוסטר של "המדריך למהפכה":
מהפוסטר הזה, בעיצוב "סטודיו יש!" עם הציור נפלא של דוד פולונסקי ("ואלס עם בשיר") –
הוא הפך לפוסטר הזה, שנתלה בקרנות הרחוב ובמודעות בעיתונים, והוא הרבה (הרבה) פחות אסתטי:
ניסיתי להשיג תשובות למה הוחלף הפוסטר ולא השגתי (אעדכן ברגש ש…). אופציה אפשרית אחת שתהיתי לגביה היא שאולי הלוגו של רשות השידור הוא סימן רשום והם לא אישרו ליוצרי הסרט להשתמש בו. אבל אם זה אכן היה קורה, אני מניח שזה חומר זהב לקומוניקט לעיתונות ("רשות השידור מתנכלת לסרט שנלחם בה"). אז יותר הגיוני שהפוסטר הוחלף כדי "לתת פנים" לסרט, ליצור הזדהות של הצופים הפוטנציאליים עם גיבורי הסרט. האם זה עבד? מסופקני.
==============
מה שקורה באולמות הקולנוע מבחינת סרטים ישראלים זה כמעט צונאמי. עכשיו בסינמה סיטי: "הדקדוק הפנימי", "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש", "המדריך למהפכה", וגם "זוהי סדום" ו"פעם הייתי" עדיין מסתובבים שם. ממחרתיים גם "התגנבות יחידים". שבועיים אחר כך, ב-18.11: "התפרצות X". שבועיים אחר כך: "כלבת". שמונה סרטים מוקרנים כמעט במקביל. יש קונספציה כזאת: סרטים ישראליים הולכים טוב בספטמבר-אוקטובר. יש גם קונספציה שפרסי אופיר מקפיצים את מי שזוכה בהם. כל הקונספציות קורסות עכשיו. הקהל לא בא. "הדקדוק" ו"הממונה" מגרדים את ה-50,000 צופים. הם לא יגיעו הרבה יותר גבוה מזה. אני חרד לגורלו של "התגנבות יחידים". נדמה לי שזה סרט שקהל צעיר – איזור צבא – אמור די להתחבר אליו, ואפילו להתמכר לפניני הלשון שלו. אבל איך בכלל מביאים אותם לקולנוע? ראיון ב"7 לילות"? פרסומות בטלוויזיה? שלטי חוצות? האם יש לפוסטר אחד כוח למשוך יותר מפוסטר אחר? יש כאן המון לקחים ללמוד, על טעם הקהל, על מה הקהל רוצה, על איך לגרום לקהל לדעת שסרט בכלל נמצא שם ומחכה לו, ואולי לטעמו. יש כאן גם משהו בסיסי יותר: הקהל מת על רגש. 200,000 צופים ומעלה הם מספרים ששמורים לרגש – צחוק, דמע. אני חשבתי ש"הדקדוק" מאוד מרגש, אבל יתכן והוא היה שכלתני מדי לקהל הרחב. אני חשבתי ש"הממונה" עשוי יפה, אבל הוא באמת לא היה נורא סוחף או רגשי. אני חושב ש"המדריך למהפכה" הוא כן סרט סוחף, מצחיק ומרגש, אבל נדמה לי שהקהל פשוט לא יודע שהסרט הזה קיים (לפיכך, אני רק מקווה שמי שכן רואה אותו ימליץ לחבריו ושהסרט ילך ויתחזק בשבועות הבאים). "התגנבות יחידים" הוא תעלומה. הוא מסוג הסרטים המרירים/מתוקים/קומי/טראגי – נגיד, כמו "שבעה" – שיכולים להפתיע בחיבור אל הקהל. אבל אני חייב להודות: אין לי מושג.
=====================
אחרי שכל הסרטים האלה יירדו מהמסכים, הגיע הזמן לעשות קצת סדר. קודם כל באקדמיה. מרק רוזנבאום אמר בראיונות לפני טקס פרסי אופיר האחרון שהוא פורש מראשות האקדמיה השנה. אם כך, הנהלת האקדמיה חייבת להתכנס דחוף ולבחור יו"ר חדש כי יש עבודה דחופה לשינוי תקנון. ואם הוא לא ישונה לפני סוף 2010 אז אי אפשר יהיה ליישם אותו לטקס הבא.
אני מציע את דורון צברי לתפקיד יו"ר האקדמיה!
מה צריך לשנות?
א. להסיר את המילה "עלילתי" משם הפרס הראשי. זה יהיה פרס לסרט הטוב ביותר. דה-פקטו זה כבר המצב, אחרי "ואלס עם בשיר" ו"המדריך למהפכה", אבל בפעם הבאה שסרט תיעודי ירצה להתמודד על פרס הסרט הטוב ביותר זה לא יגמר בספאם בלוגי של שאול דישי אלא בתביעה בבית משפט, ושם – עם התקנון שמנוסח כמו שהוא – יהיה לתובע קייס. מי שצריך לדחוף חזק מאוד לשינוי התקנוני הזה הוא חיים מקלברג, כי אחרת יהיה לו קשה לדחוף את "ארץ בראשית", שהוא מפיקו, למועמדויות מחוץ לקטגוריית הסרט התיעודי (סיכוייו למועמדות על מוזיקה ועריכה אמורים להיות מצוינים).
אבל שינוי כזה יעלה דאגה מוצדקת מבחינת הנהלת האקדמיה: איך למנוע הצפה של עשרות סרטי התעודה שמופקים בארץ בכל שנה? גם ככה חברי האקדמיה לא מצליחים לראות את כ-20 הסרטים העלילתיים המועמדים בכל שנה, אז מה הם יעשו אם 70 סרטים?
פשוט. זה מביא אותנו לסעיף השני שחייבים לשנות לאלתר:
ב. כדי שסרט יוכל להתמודד על פרס אופיר עליו להיות מופץ מסחרית בבתי קולנוע בין ספטמבר לספטמבר. יהיה עליהם לקבוע מה זה אומר "מופץ". לא, הקרנות ספורדיות סינמטקיות לא נחשב. זה יגרום לכך שכמעט אף סרט תיעודי ממילא לא יהיה כשיר להתחרות, אם הוא לא "המדריך למהפכה" או "ארץ מבראשית" או "בגלל המלחמה ההיא". ואולי זה ידרבן מפיצים להפיץ סרטי תעודה בולטים. אגב, זה ינטרל בכל שנה בערך ארבעה סרטים עלילתיים שהקרנות האקדמיה הן ההקרנות הפומביות הראשונות והאחרונות שלהם. וזה גם יעשה חיבור בין יציאת סרט לשנת ההתמודדות שלו. קחו למשל את "בין השמשות" של אלון זינגמן, סרט מקסים ויפה ועשוי היטב שראיתי בחיפה ושזכה שם בפרס סרט הבכורה. אם הסרט הזה יעלה באיזור ינואר ואילך, לא היה יותר הגיוני שהוא יתחרה על פרס אופיר בשנה הבאה, בשלב שמישהו ראה אותו ושמע עליו? הסרט הזה פוספס לגמרי בפרסי אופיר האחרונים ולא באשמתו. הוא לא היה צריך להתחרות השנה.
אני אופטימי לגבי שינוי התקנון של הסעיף הזה כי מי שבעשור האחרון התנגד נחרצות לשינוי הזה היה רוזנבאום עצמו, שחזר וטען שמטרת הפרס הוא לעודד את הסרט הזוכה, שייצא אחרי חלוקת הפרס. המחשבה הזאת מרסקת עכשיו לפחות ארבעה סרטים על טרשי הקופות, כי כולם חושבים שכל מי שיוצא למסכים אחרי פרסי אופיר זוכה בזהב. והנה מתברר שלא. והעידוד הזה היה נכון לימים שבהם הופקו בישראל חמישה סרטים בלבד והיה צריך לדאוג שלפחות אחד יצליח. במצב בו מופקים 20 סרטים, עידודו של סרט אחד משמעו חיסולם של 19 סרטים אחרים. זה לא הגיוני. ובעיקר: זה משאיר את הקהל מחוץ לטקס. וגם את הזכיינים. אם הפרס מחולק בין סרטים שכבר הוקרנו לקהל, יהיה קצת יותר מתח בציבור סביב הפרס והטקס (ואפשר להוסיף קטגוריה של "חביב הקהל"). זה הכי הגיוני לקיים את הטקס בין סרטים שכבר הופצו ולא בין סרטים שאמורים להתחייב על כך שהם יופצו ובפועל יוצא שלפחות חמישית מהם יוצאים שקרנים כשאחרי שלא זכו כלום בטקס הם נעלמים לבלי שוב.
אבל חברי אקדמיה, זה דחוף. שלחו מיילים להנהלה להבהיר להם שהתקנון דורש שינוי מיידי, כדי שייכנס לתוקף כבר השנה. יש עוד המון שינויים שכדאי לעשות, חלקם שנויים במחלוקת ודורשים לא מעט מחשבה, עיון וויכוח (כמו למשל הפיצול בין פרס הסרט ובין נציגות ישראל לאוסקרים. נושא שמפצל את האקדמיה די לחצי, כשכל צד משוכנע לחלוטין שהוא צודק). אחרת שנה הבאה תהיה שידור חוזר לגמרי של השנה. ואין לי כוח לעוד סבב של פוסטים משאול דישי שיטען ש"ארץ בראשית" שיבש את סטטיסטיקת הפרס בגלל שהוא היה מועמד לפרס העריכה ומשום כך גזל את מקומו של סרט עלילתי.
אף אחד, אבל אף אחד, לא יילך להתגנבות יחידים – פשוט בגלל הפוסטר המזעזע שלו, שנראה כמו של סרט מלפני 30 שנה. וחבל, זה סרט ענק שכמו שאמרת יכול להלהיב קהל צעיר.
אבל מה לעשות שהמפיצים בארץ הם עדיין אותם מפיצים של לפני שלושה עשורים
==================
רוה לרונן: הפוסטר אכן מזעזע, ובעיקר הזכיר לי את "בנות" של נדב לויתן בגרסת הבנים. פוסטר עם קלוז אפ של עוז זהבי ומיכאל אלוני היה יוצר גירוי יותר משמעותי לקהל היעד. אבל השאלה היא: מי בכלל רואה את הפוסטר? לא ראיתי אותו תלוי בשום מקום. אין שום פרסום חוצות. מה, מודעות בעיתונים? על זה בונים קמפיין? אני תוהה האם לפוסטר יש באמת יכולת למשוך קהל. ובכל מקרה, בארץ הפוסטר הוא בעיקר הכנה לעטיפת הדי.וי.די. אתה רואה אותו רק כשאתה ממילא מגיע לקולנוע.
הבעיה שלי עם התגנבות יחידים היא דוקא הפרומו בטלויזיה. רואים קלוזאפ על עוז זהבי אומר קלישאה כלשהי עם נוזל דמעות מלאכותי שנשפך לו מהעניים באופן מביך. חשבתי שהקולנוע הישראלי התבגר כבר מנוזלי דמעות. ועוד את זה הם שמים בפרומו בטלויזיה. אני לא יודע איך הסרט, אני יודע שהטריילר לא גרם לי לרצות לראות אותו.
והשינוי בפוסטר של המדריך להמהפכה באמת הזוי. הפוסט המקורי ממש יפה. והחדש נראה כמו הפוסטר של סימה וקנין מכשפה או משהו כזה. וזה איתן כבל בפוסטר? באמת? חבר כנסת מופיע בפוסטר לסרט?
"שבעה" באמת הפתיע בזמנו, עשה קצת יותר מ200.000 צופים. מאוד מרשים לסרט ישראלי במוד עגמומי.
הטיעונים שלך לגבי השינויים בתקנוני האקדמיה משכנעים מאוד. אני מתנגד רק לרעיון האחרון שהעלת, יש בו משהו סכיזופרני ולא נעים כמעט. עדיף שיהיה פרס אחד לסרט הטוב ביותר. לא הייתי רוצה כחבר אקדמיה להתלבט בין הסרט הטוב ביותר לבין זה שעשוי למצוא חן בעיני האמריקאים.
והפוסטר הראשון של "המדריך" מדהים, אחד מהיותר מוצלחים אי פעם.
ומה שכחת?
בחירת המועמד לאוסקר.
כשמעל לראשו של מה שאמור להוות את שיא השנה בקולנוע הישראלי מרחפת כל הזמן עניין המועמדות לאוסקר (ועוד בקטגוריה שולית), זו בעיה. זה לא מה שאמור לעניין את צוותי הסרטים האלה. מבחינתם, טקס "אופיר" צריך להיות הסוף.
ועניין המועמדות לאוסקר (שוב, בקטגוריה שולית) אמור להיות משהו נפרד ומשני מהטקס.
הפוסטר הראשון של "המדריך" הוא לא פחות מגאוני.
כל הקידום של התגנבות יחידים לוקה, לוקה מאוד. אמרתי כבר שאלך לראות את הסרט כי הוא מבוסס על ספר שאני מאוד אוהב, ואני מחשיב אותו לאחד משלושה או ארבעה מהספרים הטובים והגדולים ביותר מאז קום המדינה. אבל כל שוט שאני רואה מהסרט, כל פרסומת, כל מה שיוצא מהיח"צ וכל דבר שמופיע בעיתונות, באינטרנט, בטלוויזיה ובכלל פשוט דוחה אותי. אני מקווה שלא אתאכזב ושהסרט ראוי. יהושע זכה בספיר, הסרט על פי גרוסמן הוא מצויין (ובהחלט שכלתני "מדי"), ואין סיבה שקנז לא יעובד היטב. אם הוא אכן עובד היטב, זו שנה נהדרת לספרות העברית – ובהחלט שנה יוצאת דופן לקולנוע הישראלי. אם קנז לא עובד היטב, זה פספוס כואב. דמעות התנין של עוז זהבי יזלגו מהעיניים שלי אם אתאכזב מהסרט. מגיע, מגיע ל"התגנבות יחידים" שהסרט יהיה טוב.
מה לא ראית? סור נא לרחוב אבן גבירול פינת דיזנגוף, מרחק הליכה מהבית שלך. פוסטר ענק של "התגנבות יחידים" מכסה בניין.
התפרצות איקס לא יוצא באמצע דצמבר?
התגנבות יחידים אמור להיות מופץ גם בפילם וגם בדיגיטל
ומסתבר שדיגיטל לא תקף במבצעי 1+1 של ויזה ומאסטרקארד
פשוט דרך לעקוף את המבצע.
מעניין אם הם בכלל ישחררו עותקים רגילים או יודיעו לציבור איזה עותק הוא איזה.
בטבריה אין לנו פוסטרים.
פשוט מאד, לקהל נמאס מסרטי חיילים ומאורלי זילברשץ. סרט אמור לעורר רגש, להפתיע ולעורר הזדהות עמוקה או עם הסיפור או עם אחת הדמויות. שלושת האלמנטים האלה לא קיימים כמעט בהתגנבות ובדקדוק. הסרט של צברי מריח ממחתרתיות, מה שאומר שיחסי הציבור שלו היו צריכים להיות יותר אגרסיביים. זה הראש של הקהל ולא רק בישראל.
אני מסכים עם כל מה שכתבת, אבל חושב שצריך לעשות את כל השינויים – ולהחיל אותם לא מהשנה הקרובה, אלא מהשנה שלאחריה.
הסרט המתקרב של יוסף סידר נדמה לי כמשהו הרבה יותר צנוע מ"בופור", והתקציר של החדש של ערן קולירין נדמה לי סתום ולא ברור בכלל (יכול להיות שזה סרט מקסים, אבל מקריאת התקציר לא הבנתי על מה הוא). אני מניח ששניהם (כלומר, חברות ההפקה/הפצה שלהם) כבר תכננו אסטרטגיות הפצה, ושהם כבר שלחו עותקי עבודה לברלין/קאן. להחליט עכשיו שאם הם לא יצאו עד תאריך מסוים, הם לא ישתתפו בתחרות ידפוק להם את התכנונים.
ובנוסף, יש סרטים נוספים בעריכה, שאני מעריך שמחכים לתמיכה של פסטיבלים בכדי ליצור באז (לי נראה שהסרט של יוסי מדמוני, הפעם בנפרד מדוד אופק, יספק לששון גבאי במה לתפקיד אדיר).
כלומר – יש כבר אנשים בשלבים שונים של עבודה על סרטים, שהחלטה עכשיו לגבי שינוי תקנוני שישפיע ישירות על הסרט שלהם יהפוך עולמות מהר מדי.
וחוץ מזה, מבחינת הקהל הרחב יווצר בלבול, מכיוון שיש לא מעט סרטים שמחכים לצאת, שהם בציר השנה הנוכחית ("בין השמשות" שהזכרת, "ביום השלישי" של איבגי, "מבול" של גיא נתיב).
אני אומר – לשנות הכל, ולהחיל את השינוי משנת 2012.
===============
רוה לאיתן: יודע מה, שיהיה 2012, אבל שיקבלו שם כבר החלטה. האקדמיה היא פשוט מוסד של התמהמהות ואי-עשייה. אבל אני לא ממש מסכים איתך. אני חושב שאם האקדמיה תפרסם עד סוף דצמבר את שינוי התקנון זה ייתן למספיק סרטים שנמצאים עכשיו בשלבים סופיים ויהיו ממילא מוכנים להקרנות האקדמיה שיתחילו ביוני להתארגן להפצה מסחרית. מהבחינה הזאת זה בעיקר אומר לחשוב מחדש על טקטיקת הפצה שלא משמשת באופיר כמקפצה, אלא בפסטיבל ירושלים. וממילא "זוהי סדום" ו"פעם הייתי" הוכיחו שסרטי יוני-יולי-אוגוסט עובדים יותר טוב מסרטי ספטמבר (לפחות השנה). לדוגמה שני הסרטים שהזכרת בתגובתך. סידר הוא נער פסטיבל ברלין. שני סרטיו האחרונים הוקרנו שם, וסרטו האחרון זכה שם. אני מניח שזה אומר שדלת הפסטיבל פתוחה בפניו הישר לתחרות הרשמית. מה שאומר בכורה עולמית בפברואר. ומכיוון שזה סרט של אדרי אני יכול להמר שכמו שהיה עם "בופור" הסרט ייצא לבתי הקולנוע מיד אחרי הפסטיבל. אז הסרט הזה כבר בפנים. הסרט של קולירין – בהנחה שהוא לא "כלת הים" – מובטח לפסטיבל קאן לתחרות הרשמית. זה גם ניחוש, אבל ככה זה עובד. כלומר בכורה עולמית במאי. הסרט הזה שייך ליולי-אוגוסט שאסטרטגיית ההפצה שלהם קצת יותר שמרנית: מקאן לפסטיבל ירושלים, משם לאופיר, ומשם ליציאה בספטמבר-אוקטובר. לסרטיהם "ביקור התזמורת" ו"שבעה" זה עבד מצוין. כל מה שצריך זה לשכנע אותם להוציא את הסרט או מיד אחרי קאן או מיד אחרי פסטיבל ירושלים, וגם הסרט הזה בפנים. כל שאר הסרטים? שייצאו מתי שיהיו גמורים ומתי שנראה להם מתאים לפי שיקוליהם. ולפי תאריך היציאה, ככה תיקבע שנת ההתמודדות שלהם באופיר. הפרסים באים בסוף (או תוך כדי), לא בהתחלה.
גם אני התפלאתי על החלפת הפוסטר המבריק של "המדריך למהפכה" באחד שמרני (ניק-לינק). ממה ששמתי לב בימים האחרונים, אנשים לא ממש מתעניינים בסרט. יש מבצע באוזן השלישית לחלוקת כרטיסים וכולם מוותרים בתנועת יד של "עזוב אותך". מצד אחד זה מוזר, זה קראוד פליזר מובהק. מצד שני, מי רוצה ללכת לסרט שעל הפוסטר שלו יש שני קירחים, סבתא עם פן וחבר כנסת?
ואתה יודע מה הבעיה עם השינויים שהצעת בתקנון האקדמיה. בערך מה שאיתן אמר, רק ללא הספציפיות של שנה מסויימת. כלומר, בכל שנה שבה ייערך השינוי, יהיו הסרטים שייפלו בין הכסאות. או להיפך – רק הסרטים שלא יהיו שייכים לאשתקד או לשנה הבאה, יוכלו להתחרות. מה שייצור שנה עם מעט סרטים, מה שיגרום לכתבי קולנוע לכתוב על הנסיגה בקולנוע הישראלי, או על סיום תור הזהב שלו וכו', רק בגלל שנת מעבר, שנה פיננסית. לעשות שינוי, כלומר להשתנות, זהו תהליך אמיתי. שדורש הקרבות ורצון כן. או בקיצור, לא משהו שגוף מסוג האקדמיה יעשה ברצון. השגרתי נוח יותר, למה להשקיע אנרגיה?
(וליעל, שתי תגובות מעליי – אני מקווה שכאשר את כותבת משפט כמו "לקהל נמאס מסרטי חיילים ומאורלי זילברשץ", עשית סקר מקיף ושאלת את כ-ל צופי הקולנוע בישראל. כי אם לא, הכללת גם אותי במשפט שאני לגמרי לא מסכים איתו…)
התגנבות יחידים הוא סרט טוב מאד, אבל חבל מאד שהשיווק של הסרט הוא נוראי ומפחית מאד מהסרט.
צודק. "בין השמשות" הוא סרט נפלא שנפל כנראה לידיים של מפיק שהעדיף לקדם על פניו את בנו המועדף. בטיפול נכון היה יכול להיכנס לחמישייה – עיין ערך "מבול".
איסטרטגיית הפצה לפסטיבלים זה דבר אחד, ועושים אותו בארץ די בהצלחה. שיווק לקהל הרחב זה דבר אחר, וכבר די הרבה שנים לא יודעים בארץ כיצד להביא את הקהל לקולנוע. במובן הזה "זוהי סדום" עשוי להיות דווקא אבן דרך חיובית עבור מפיצי הקולנוע בארץ. אבל רק בתור התחלה.
והפוסטר הראשון של "המדריך" אכן מופתי.
אבן גבירול ודיזינגוף לא נפגשים
הויכוח והדיון שעוררתי בנוגע לנוכחותו של המדריך למהפכה בקטגוריה שאיננה נוגעת או שייכת לו בפרס האקדמיה – היא עניינם של חברי האקדמיה בלבד, שכן – רק הם יכולים לנסות ולשנות את התקנון או לחיות עם הפרתו.
כל ההצעות שרווה/צמא מעלה כלל לא באות מקרב החברים או החברות. הדיון היה (כרגע!) רק על הכללתו של סרט תיעודי כמתחרה כשווה בין "שווים" עם סרטים בדיוניים עלילתיים.
כל השינויים הדרושים (אם ישנם כאלה)ייעשו רק כאשר הוועד המנהל של האקדמיה יואיל לפעול על פי התקנון הכתוב וההגינות המתבקשת מן השוויון ומראית העין של התבונה הנכונה.
הכעס (המוצדק!) על צברי/ענבר בגין, בשל ובגלל הרשמותם לקטגוריה העלילתית נובע בעיקר בשל היותם מתחזים ללוחמי צדק ציבורי ורצונם לשנות כללים ציבוריים שאינם מקוימים ברשות השידור.
אי-אפשר להילחם על ניקיון כפיים במערכת ציבורית כלשהי כשמפרים את הכללים והתקנון בגוף הוולנטרי – האקדמיה – שמנסה לקיים תחרות סרטים שיוויונית, הגונה, ודמוקרטית.
לפיכך, צברי ענבר לא מתאימים ליו"רות האקדמיה.
והערה לרווה/צמא: פוסטר ככל שיהיה טוב, מרשים או גרוע – לא קובע עד כדי כך את הצלחתו של סרט באולמות.
הדבר היחידי שקובע בסופו של יום – הוא הסרט עצמו.
וכדאי לקרוא תגובה זו מהר – עוד מעט היא נמחקת:
http://www.news1.co.il/blog/dishi/
התיחסות לשני הטפיק'ס [ נושאים].
1. הקרנות פומביות לא פיקטיביות של סרטים לפני תחרויות הפרסים סןתרת את העובדה שהם ניבנים מפרסום באופיר ולכן זה לא יקרה.מה שיותיר נפולת של ערימה של תיעודי וייצר באלאגן ובדישי יחגוג [,, אמרתי לכם ,,].סבבה . יהיה שמח . ככה זה כשבשטאטל מנסים לעשות תקנון מסודר…
2. אני חןבב קאדראששוילי רציני. אני מאלה שחושב שמתנה משמיים הוא אחלה סרט.[טוב ראיתי אותו קודם ].
ההסתייגויות שלי מהחדש הם מהשחקן . הוא מעןרר בי הסתגויות ענק. אנטגוניזם. מהסוג הממש מעצבן [ הבלונדיני] .אז יש לי בעייה .
אבן גבירול ודיזנגוף נפגשים במקום בו דיזנגוף מתחיל וקפלן נגמר, בואכה בורקס עמיקם. והפוסטר הזה ממש לא עושה טוב לסרט.
איתן – זה שהסרט של סידר צנוע יותר מבופור לא אומר כלום. מדורת השבט היה לכאורה צנוע יותר מההסדר וגם הצליח יפה.
מר דישי היקר, זה לא נעים לקרוא שוב ושוב מישהו שמצליח להתעלות עלי בדברי ההבל שלו אבל זהו, נשברתי, אני מודה – הבסת אותי! כל הכבוד! כמו שאומר קלינט איסטווד ב"הארי המזוהם" – "גבר (למרות שאני אישה) צריך לדעת מה הוא שווה".
בעיני הפוסטר החדש משרת את המטרה הרבה יותר טוב. כן הוא פחות אומנותי ויותר הארד סייל. אבל הוא אסתטי ויש בו הומור.[סליחה שאני מקלקלת כאן את הקונזנזוס]
מקובל עלי. את אישה רבת חסד.
1. לפי אתר יונייטד קינג, "התפרצות איקס" נדחה לדצמבר.
2. באמת מוזר איך "משאבי" ו"הדקדוק" על אף יחסי הציבור המאסיביים לא מביאים מספיק צופים. חבל. כאילו הצופה הממוצע ראה שני סרטים יישראלים בקיץ והחליט שהוא צריך לנוח קצת מקולנוע ישראלי. מוזר.
3. זה מרגיז שמתחרים באופיר סרטים שלבסוף נגנזים. קודם כל, צריך למצוא לכולם מסגרת הפצה כלשהי [אפילו אינטרנטית]. אולי צריך לתת לכולם הזדמנות להתחרות על הפרס אבל לתת תנאי – סרט שלא מופץ בתוך שנה מקיום טקס הפרסים בו הוא התחרה, המפיק ישלם קנס לאקדמיה שנקבע מראש. אני כותב את הרעיון הזה ופתאום מתחרט וחושב שהוא ממש הזוי. אתם תשפטו.
=================
רוה לאורי: כאמור, אם קודם יופצו סרטים ורק אז יוכלו להתחרות באופיר, זה לא יקרה. סרט שלא ימצא מפיץ אולי יעדיף לו לקיים את בכורתו בטלוויזיה, ואז יוכל להתחרות בפרסי האקדמיה לטלוויזיה. הרעיון שלך, עם זאת, לא רע, אבל בלי קשר לאקדמיה: סרט שלא מופץ בתוך שנה, המפיק שלו צריך לדעתי לשלם קנס לקרן הקולנוע שהשקיעה בו (לא לאקדמיה). כי הרי אלה קרנות קולנוע ולא קרנות לסרטי אינטרנט או לסרטי וי.או.די.
בנוסף, לאחר שראיתי ארבעה מהסרטים שהתחרו השנה על פרס הסרט הטוב ["מבול" פשוט עוד לא יצא] – לטעמי "הדקדוק הפנימי" הוא הטוב מביניהם, בלי התלבטות בכלל. רואי אלסברג היה צריך לזכות כשחקן, ניר ברגמן ראוי לפרס התסריט.
התפרצות X ייצא ב- 16.12
צודק, טעות שלי 🙂
רק לי הפוסטר הראשון של המדריך למהפכה מזכיר את הפוסטר של ורטיגו?
תשובה ליאיר – הפוסטר הוחלף כי בקולנוע לב חשבו שהוא לא מספיק מסחרי
=============
רוה לפ"ס: נו, ברור. זה מה שניסיתי לטעון מתוך הערכה/ניחוש. אבל מה יצא מזה? הם עשו פוסטר יותר "מסחרי" וכמה אנשים באו? כמו שכתבתי בכותרת: בחודש האחרון לא מעט מהקונספציות הקשורות ל"איך ליצור להיט ישראלי" התרסקו.
Thanks a million. This has been fun reading
Good article over again! I am looking forward for more updates:)
I wanted to thank you for this great read!! I definitely enjoying every little bit of it I have you bookmarked to check out new stuff you post.