כל אחד צריך בסוף למות
דינו דה לורנטיס, המפיק האיטלקי הבאמת אגדי, הלך אתמול לעולמו בגיל 91 בלוס אנג'לס. הוא ככל הנראה אחרון המפיקים האגדיים, הגדולים מהחיים, המאוד צבעוניים, שהפכו את עצמם למיתוסים בעודם בחיים. ואם דיברנו אתמול על מנחם גולן, הרי שבמידה מסוימת אפשר להגיד שדינו דה לורנטיס היה סוג של מודל לחיקוי עבור גולן (כמפיק). גם דה לורנטיס זיגזג בין טראש מוחלט ובין סרטים שהוא קיווה שיביאו לו קצת יותר הערכה אמנותית. וכך הוא הפיק את "לה סטרדה" ואת "לילות כביריה" של פליני (שאיתו הוא גם הסתכסך אחר כך) ועד מהרה יצא לכבוש את הוליווד, שם הפיק סרטים מ"מלחמה ושלום" ועד "קטיפה כחולה" של דיוויד לינץ'. אבל גם את הרימייק ל"קינג קונג" ואת "ברברלה" של רוז'ה ואדים. דה לורנטיס הוא מאותם מפיקים שחושבים בענק וכתוצאה מכך אחת לכמה שנים החברה שלו עמדה לפני פשיטת רגל, ולפעמים פשטה את הרגל ממש. כמו מה שקרה לה אחרי שהוא זרק עשרות מיליוני דולרים על הגרסה הקולנועית ל"חולית" (הרעיון לתת לדיוויד לינץ' לביים את הסרט לא היה מוצלח. אם כי צריך לזכור שהבחירה הראשונה שלו היתה רידלי סקוט, איתו הוא עבד לבסוף על "חניבעל"). "חולית" היה אחד משני הפלופים הקולנועיים הגדולים של שנות השמונים (לצד "אישתר") ומוטט את החברה של דה לורנטיס. עם זאת, יש לזכור שבשנות השמונים מי שעמדה מאחורי המותג "דינו דה לונטיס" היתה למעשה בתו, רפאלה דה לורנטיס, שבשנות התשעים נפרדה ממנו והתחילה להפיק סרטים באופן עצמאי (ביניהם את "פצצת זמן" של אבי נשר). עיון ברשימת הקרדיטים שלו באמת מפעים: "שלושת ימי הקונדור", "סרפיקו", "משאלת מוות" (שאת סרטי ההמשך שלו הפיק… מנחן גולן), "באפלו ביל" של רוברט אלטמן, "פלאש גורדון" (עם טופול והפסקול של קווין), "ביצת הנחש" של ברגמן, "קונן הברברי", "רגטיים" של מילוש פורמן, "שנת הדרקון" ו"שעות נואשות" של מייקל צ'ימינו, והפרויקטים שלו עם סטיבן קינג – "מה ראו עיני החתול", "איזור המוות", ו"מקסימום אוברדרייב" (שקינג ביים). או כמו שנכתב באחד ההספדים עליו: "איזה עוד במאי בעולם הפיק סרטים לפליני, לברגמן, לדה-סיקה, ויסקונטי, יוסטון, וידור, לומט, אלטמן, פרידקין, פולאק, צ'ימינו וקרוננברג?".
==============
אגב הכותרת: אני מניח שהטאג-ליין של "כלבת" המצוטט בכותרת הפוסט הוא ספוילר, לא?
=================
אגב "כלבת": אהרון קשלס עונה למבקרים שקטלו או החמיאו לטריילר לסרט שלו ושל נבות פפושדו.
==================
אגב סרטי אימה: רועי צורף, התסריטאי/מעצב של הטריילר הפיקטיבי לסרט האימה הלא קיים "נקמת ילדי הגזזת", שביים גיל שפירא (שגם הוא עשוי להפוך לפיצ'ר מתישהו), חבר כעת לאיציק רוזן והשניים ביימו סרט זומבים קצר בן 7 דקות בשם "סיומת", שהתקבל לכמה פסטיבלי אימה בעולם. ניתן לצפות בסרט במלואו כאן.
רווה/צמא – אפרופו מנחם גולן – ראש וראשון לכל מפיקי הקולנוע שקמו בישראל.אתה מזכיר אותו כאן מידי כמה ימים, ואכן יש לעשות זאת במיוחד לקראת
שבוע המחווה המתוכנן לו ולבן דודו יורם גלובןס בלינקולן סנטר בניו-יורק, החל מן ה-19 לח.ז.
לצד כך, טוב להזכיר ולציין שעדיין הוא במעלה ההר להפקת סרט חדש – ובואו נקווה שהוא לא ימצא את עצמו שם כמו "אסקימוסי זקן" שהניחו לו לנפשו,
בקץ הימים והתקווה …(הלינקים מדברים בעד עצמם – כולל מכתבים אותנטיים של מנחם גולן, כתריאל שחורי, דני דימבורט ואחרים, בתגובות).
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-53599-00.html
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-53422-00.html
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-52566-00.html
בקטנה: "ברברלה" נתן לדוראן דוראן את שמה.
לגבי הטאגליין, נראה לי שהוא ספוילר רק למי שאין לו מושג לאיזה סוג סרט הוא הולך. ובכל מקרה אני בטוחה שלא באמת כולם מתים שם.
17 שנה בתיאטרון – זה הרבה?! כמה זה בקולנוע?! – העצומה של שמוליק קלדרון.
http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aaagmh
אוקי,
אז קודם כל הסיפור לדלקמן,
היום אני ו2 חברים שלי הלכנו לראות את הסרט סקיילין בסינמה סיטי בראשון, אולם 21 שעה 10:20 . הזמנו כרטיסים מראש הגענו לקולנוע הוצאנו את הכרטיסים.
קניתי שתייה (נתחיל עם זה שהדלפק שם היה מלא כוסות בירה שפוכות על הדלפק והכל היה דביק ומלא פופקורן וממש זוועה .!?!@!)
היה נחמד והכל עד לסוף הסרט.
רבע שעה לפני סוף הסרט נדלקו האורות !?!?!?!?!?!!?!? האורות של המסך !!!! והם הסתירו את כל המסך ועד סוף הסרט אף אחד לא היה יכול לראות כלום !!!
כולם במשך הזמן הזה צעקו למקרין שיכבה את האורות אך אף אחד לא הקשיב ולא נענה..
ברור שבסיום הסרט, כולנו יצאנו החוצה וביקשנו מהסדרנית את ההנהלה. להלן הדו שיח:
אחת הנשים מהסרט: שלום, אפשר את ההנהלה
סדרנית: לא אני לא קשורה אליהם.
אחת הנשים: אז אפשר טלפון שלהם.
סדרנית: אין לי את הטלפון שלהם תעזבי אותי בשקט.
אחת הנשים: סליחה ?!
סדרנית: (לא אמרה כלום פשוט הלכה…)
ברגע זה יצאו עוד מלא אנשים מהאולם וחיפשו סדרן אחר שאמר להם שהוא יילך לחפש את האחראי.
בסדר. חיכינו וחיכינו (ואני מדבר על רוב האולם כן ? משהו כמו 60 אנשים …)
ואז בא אלינו בחור שמן רוסי מהאבטחה אומר לנו תלכו מפה.
אמרנו למה ?
אז הוא אומר אין מנהל .. אתם צריכים ללכת.
כמובן שאף אחד לא הסכים ללכת לפני שנדבר עם מנהל.
ואז התקרית התחילה.
הגיעו 2 מנהלים מלווים ב2 חיילי מגב ושוטר.
הסברנו למנהלים את הבעיה . להלן הדו שיח הזה.
אנחנו: האורות נכבו באמצע הסרט מה זה צריך להיות ?
מנהל: תפנו בבקשה את המקום.
אנחנו: אתה יכול לתת לנו תשובה לזה !?!?!?
מנהל: תפנו את המקום חבל להשתמש באמצעים פיזים.
אנחנו: למה בכוח ? מה אנכנו עושים.
מנהל: יש שירות לקוחות הם מחלקה נפרדת תפנו אליהם.
אנחנו: הרי שירות לקוחות לא יעזרו לנו מה הקטע שלך ?
מנהל: תלכו מפה, תפנו לשירות לקוחות.
אנחנו: אבל אתה הנציג של סינמה סיטי ראשון לא ? אז למה אתה לא עוזר לנו ?
מנהל: אני ימלא דוח על זה עכשיו תלכו מפה.
אנחנו: למה אתה מדבר בזלזול ?
מנהל: (מדבר עם אנשי מגב)
אנשי מגב: תלכו מפה.
אנכנו: אבל לא – עשינו – כלום !!! למה להעיף אותנו ?!!?!?!?!?
אנשי מגב בקטע הזה תפסו את אחד האנשים לקחו אותו הצידה ..
וממש העיפו אותנו משם בכח אין שום דרך אחרת לתאר את זה הם לא השתמשו בכח פיזי חזק
אבל עם דחיפות קלות (כי את האמת אתם לא הייתם רוצים להתחיל עם אנשים כאילה מריבה) העיפו אותנו משם.
שאלתי את אחד המנהלים לפני שהלכתי
אני: אבל אתם תגידו לשירות לקוחות נכון ?
מנהל: תעוף מפה.
אני: אבל למה ? אמרתי מש
מנהל: תעוף מפה.
אני: בסדר בסדר (והלכתי.)
אתה לא אמיתי. הזלזול בקהל הוא פשוט לא יאמן
שי, אני מקווה שאתה לא מפרסם את זה רק כאן. שלח את המקרה לכל מדורי הצרכנות של האתרים והעיתונים הגדולים. כמו כן, שלח מכתב להנהלת סינמה סיטי בראשון ובגלילות, ותכתוב את שמות כתבי הצרכנות כחלק מרשימת התפוצה שלך. תזכה לתשובה מיד וגם לפיצוי, לדעתי.
וגם תביעה היא אופציה בעתיד, אם שום דבר לא יעזור.
אל תוותר על המאבק. אין שום סיבה בעולם ליחס כזה.
I wanted to say your blog is kinda awesome. I always like to read something new about this because I have the similar blog in my Country on this subject so this help´s me a lot. I did a search on the subject matter and found a good number of blogs but nothing like this.Thanks for sharing so much in your blog.. Greets, Sanda
Sometimes I just think that people write and dont really have much to say. Not so here