24 מאי 2007 | 15:38 ~ 39 תגובות | תגובות פייסבוק

שובבי הקריביים

(הקטע הבא מכיל ספוילרים. אבל תאמינו לי שהסרט כל כך גדוש ורועש שאין סיכוי שתזכרו משהו מהם אם תחליטו – אלוהים יודע למה – ללכת לראות את “שודדי הקריביים: סוף העולם”).

האמת, החרם המפגר של פורום פילם על מבקרי הקולנוע הוא אולי אחד הדברים הכי טובים שקרו כאן לעיתונות הקולנוע. קחו, למשל, אותי. בשבועות לפני “ספיידרמן 3” הייתי בהתרגשות מהסרט, חיכיתי לו, רציתי אותו, הייתי בטוח שהוא ישבור שיאים. כשבאתי לצפות בו התפלאתי איך זה שהאולמות לא מלאים, אין תור, דוחק, איפה כל חובבי הספיידרמן? ובכן, מתברר שהם לא גרים בישראל.
ואז התקרב “שודדי הקריביים 3″, שעלה בארץ כבר אתמול בערב, והייתי אדיש. בפעם הראשונה הגיע לבתי הקולנוע סרט קיץ, מפוצץ בתקציב, גדוש אפקטים, מאיים להיות הקופתי או היקר או הכי-לא-משנה-מה, ולי ממש לא התחשק לצפות בו. ואני פריק של סרטי קיץ. אני מת על הג’אנק הזה. אוהב אפקטים, אוהב קרבות, מרדפים, הומור אידיוטי, מת על זה. למען השם, אני חושב ש”המומיה” ו”המומיה 2″ היו סרטי פעולה מצוינים. אבל “שודדי הקריביים 3”? לא עניין אותי בכלל. בפעם הראשונה ב-17 השנים שאני כותב ביקורות סרטים שהלכתי לראות סרט בלי חשק. ועוד סרט קיץ. והאמת, אם לא היה לי מדור להגיש הבוקר ואילולא הייתי במצוקת חומרים, לא הייתי טורח. שהסרט הזה יסתדר בלעדיי.
אבל הלכתי. כי זו עבודתי. והייתי בשוק. לא מהסרט – הוא בזבוז מוחלט של הזמן – אלא מההיענות לו. יס פלאנט, אמש: כל האולמות שמקרינים את “שוה”ק3” מלאים עד אפס מקום, סולד אאוט, מפוצץ. אני, ואני נשבע לכם שאני לא מפריז לצרכים דרמטיים, קניתי את הכרטיס האחרון באולם 5.
מי הקהל?
ילדות. הייתי בהלם. ילדות ונערות, בנות 12 עד 17. בזוגות, חבורות, עם הורים, כמה דייטים, כמה קבוצות כיתתיות. והן ציחקקו בכל פעם שג’וני דפ עשה פרצוף מצחיק. אחת, בת תשע נראה לי, דירגה בדרך החוצה את הסרטים באוזני אמה: “הסרט הראשון הכי הכי טוב, השני הכי הכי טוב, והשלישי היה הכי טוב. למה צריך לדרג?”. ורציתי לאחוז בכתפיה בנות התשע וצעוק לה: זה היה אידיוטי! זה היה סרט אידיוטי! מה ראית?! ספרי לי מה קרה בסרט?! ממה נהנית?!
ואם הסרט באמת עלה קרוב לחצי מיליארד דולר הרי שזה לא רק פשע אמנותי, אלא גם פשע נגד האנושות. עם כל התשוקה שלי לבידור מהסוג הכי אסקפיסטי, נראה לי שצריך לשים גבול על כמות הכסף שאפשר לזרוק על מוצר שאין בו שום ערך אנושי כלשהו. כמות האנשים, הכפרים, המדינות שאפשר היה להציל בסכום הזה הופכת את הפאשיזם של “שוה”ק3” לא לעסק תיאורטי, אלא לעניין ממשי.
והכי אידיוטי: אני באמת חושב שגור ורבינסקי והתסריטאים אליוט & רוסו הם אנשים מוכשרים בתחומם. אבל “שוה”ק3” אינו סרט של במאי או של תסריטאים, אלא סרט של מפיק. כל מה שיש בו זו הפקה, וכמות מגונה של כסף. טד אליוט דיווח על כך בבלוגו, אבל רואים את התוצאה בשטח: היו סטים ענקיים, אלפי סטטיסטים, תלבושות, איפור, אפקטים, אבל אף אחד לא באמת ידע מה הולך לקרות. לא היה תסריט. לא היה חזון. הבריף היה: עוד, והרבה. וכך “שוה”ק3” הוא סרט ענק שעובר בסיקוונס לסיקוונס בלי לדעת לאן הוא מנסה להגיע. או מה ההגיון הפנימי של הסרט. או מה הטון שלו. יש שם שורה נהדרת שמישהו אומר על ג’ק ספארו: “הוא מתכנן את כל הדברים האלה או שהוא פשוט שולף את זה מהשרוול”? הרגשתי שמישהו שם כתב את השורה הזאת מהלב. הסרט הזה הוא מופע אילתורים בחצי מיליארד דולר. נונסנס עלילתי מוחלט. הוא מתחיל בסינגפור, כשגיבורינו מחפשים דרך להגיע לג’ק ספארו שלכוד בלוקר של דיווי ג’ונס, עולם הרוחות שבין החיים ובין המוות. בסינגפור הם פוגשים את צ’או יון-פאט. יופי של ליהוק. חרא תפקיד. והם רוצים לכנס את מועצת הפיראטים כדי להכריז חרם על מבקרי הקולנוע. אה, סליחה, כדי לשחרר את האלה קליפסו מגופה (למה? לא שאלתי). ואז הם מחלצים את ג’ק, שכבר התחיל ללקות בדמנציה ולדבר עם עצמו, וצ’או יון-פאט מת, ואליזבת נהיית קפטן של ספינה ו-וויל נהיה הקפטן של ההולנדי המעופף, והיא מחפשת את אבא שלה והוא מחפש את אבא שלו וג’ק מוצא את אבא שלו. הצילו!
הפסקה. הסדרנים מחלקים כרטיסים עם לוגו שודדי הקריביים שרק איתו יהיה אפשר להיכנס בחזרה לאולם אחרי ההפסקה. כי עם כל הכבוד לפיראטים בסרט, פיראטים בבית הקולנוע אינם רצויים.
חוזרים. ואז אליזבת נהיית מלכת הפיראטים. הפיראטים מכריזים מלחמה על הבריטים. ומתחיל דיון שלם מי יהרוג את דיווי ג’ונס, הפיראט עם פני התמנון. ולמה זו בעיה? כי מי שהורג את דיווי ג’ונס צריך להפוך בעצמו לקפטן של ההולנדי המעופף, ובכך לזכות בחיי נצח אמנם, אבל בלי יכולת לעלות אל היבשה אלא למשך יום אחד בעשר שנים. אני רואה כאן התחלה של רעיון לפרק 4. ואז דיווי ג’ונס נלחם עם ג’ק ספארו בגשם. אבל למה? למה? מה הקשר בין כל הדברים האלה? לאן זה הולך? אה, כן: לסצינה אחת בודדה ויפה לקראת הסוף בה הספינות הפנינה השחורה וההולנדי המעופף קורעות לגזרים את ספינת אנדוור של הצי הבריטי. הסצינה היחידה שהרגשתי בה שהיה במאי על הסט. ב”שוה”ק2″ היו לפחות כשלוש סצינות אקשן מרשימות בתוך סבך המלל והשיעמום, כאן אפילו זה לא. כל פעם שרצו להעיר את הקהל מהתרדמת חתכו לריאקשן של הקוף הקטן של ג’ק. את זה אפשר היה לעשות גם ב-20 מיליון דולר.
אה, כן: ובסוף בסוף, אחרי כל הקרדיטים, יש סצינה אחת נוספת המתרחשת עשר שנים אחרי עלילת הסרט. נשבע לכם שהיא היתה לא פחות אידיוטית מכל מה שקדם לה.

החדשות הטובות: תכף “אושן 13”. הנה סרט שאני מחכה לו.

39 תגובות ל - “שובבי הקריביים”

  1. דואל 24 מאי 2007 ב - 16:26 קישור ישיר

    מי אתה ולמה השתלטת ליאיר על האתר? יוחזר רוה לאלתר!
    רחמנא ליצלן, פעם ראשונה מזה הרבה זמן שאני מרגיש שאני הולך להסכים עם ביקורת של יאיר רוה. מצד שני – אין שום סיכוי שאני אראה את הסרט הזה, אלא אם ישלמו לי…

  2. אורי 24 מאי 2007 ב - 18:09 קישור ישיר

    הבקורת הזו והבקורת של קיצ’לס על ספיידרמן3 (מהמוצדקות שבבקורות, אגב) יכולות להתחרות על פרס הבקורת המזועזעת ביותר של הקיץ- אבל יאיר, שלו לפחות הייתה מצחיקה, לא רק מבועתת (אם כי ללא ספק הוא עצמו היה מבועת).
    אולי אתה לא משועשע כל כך כי במקרים קודמים (ספדיירמן 3, נגיד?) פמפמת התלהבות כמו ילד שהולך למקדונלד להביא בהפי-מיל, והלכת לראות אותו עם הבובה ההיא – בקיצור, התמסרת לגמרי לשיטה. וזו שיטה מסריחה, לא כזו שראוי להתמסר לה, אתה יודע.
    הסרטים האלה הם לא Bמוביז. אלה לא סרטי הרפתקאות קלילים ומקסימים של ארול פלין שנועדו לצנן את חום יולי אוגוסט. לא ולא.
    הסרטים האלה (שה”ק, ספיידרמן, שרק) הם חלק ממערכה כלכלית איומה ואין בינם לבין קולנוע דבר. הם לא נועדו לבדר או לספר סיפור, הם נועדו במוצהר להרוויח כסף. אלו סרטים שהוגים אנשים בחליפות שלמדו מנהל עסקים ולא רואים (ולא מבינים) בסרטים – זו הסיבה שבגללה יש לנו כל כך הרבה סרטי המשך הקיץ. המטוטלת ההולוודית, שתמיד נעה בין הכלכלי לאומנותי, נמצאת בקוטב המסחרי, ולא מתביישת בזה. הבלוקבסטרים אבדו כל גבול. מי יהיה גבור העל שיעצור אותם?
    בכל מקרה – למה לך אתה משתף עם זה פעולה?

  3. רני 24 מאי 2007 ב - 18:12 קישור ישיר

    וואו! כנראה שבעניני סרטי קיץ אנו לא מסכימים בכלל. בעוד שאני סבלתי קשות ב”ספיידרמן 3″, מצאתי את “שודדי הקריביים 3″ (שגם אני ראיתי אותו אמש ביס פלאנט, אולם 7, הקרנה משובחת – כרגיל בפלאנט) סרט משובב שגרם לי הנאה מרובה, ממש כמו שני קודמיו. דווקא חוסר העלילה הקוהרנטית והמיקוד (המודע) בקטעי המגניבות העשויים לעילא ועילא הם שגרמו לי להנאה כה גדולה מהסרט. בניגוד לספיידי 3 שם ממש חשבתי שעלבו באינטיליגנציה שלי, כאן התחושה היתה הפוכה: בדיחות פנימיות מרובות וקטעים קומיים מצוינים (בלטו לטובה קטע החתונה ההיסטרי והופעתו הקצרה אך המשובבת של קית’ ריצ’רד כאביו של ג’ק ספארו – ובכך בעצם נסגר מעגל: לאחר הסרט הראשון ג’וני דפ הכריז כי מקור ההשראה שלו לגילום הדמות היה קית’ ריצ’רדס השיכור, והנה הובא המאסטר לסרט השלישי כדי לגלם את אביו).

    בעיני זהו סרט הקיץ האולטימטיבי: קטעים מגניבים ושנונים ללא התמקדות יתרה בעלילה, ומשחק קומי מעולה של כל מי שהופיע על הסט ליותר מדקה וחצי. נראה שהצוות נהנה עד מאד מעשיית הסרט, וזה ניכר בכל פריים.

    אגב, זו היתה גם אחת הסיבות לכך שכה נהניתי מ”אושן 12″, ואני מקווה שכך יהיה גם ב”אושן 13” שגם אני מצפה לו בקוצר רוח.

    על “ספיידרמן 4” אני לא אוותר, כשיצא, אבל הציפיות שלי ממנו כבר נמוכות ואני בוודאי לו אצפה לו בקוצר רוח לאחר הפיאסקו של מספר 3.

  4. צור 24 מאי 2007 ב - 18:31 קישור ישיר

    אתה רוצה לדעת למה כל כך הרבה בנות?
    גוני דפ. לא צריך להגיד יותר מזה

    וכן, גם אני אצטרך לראות את זה, מה לעשות?
    החברה לוחצת.

    ואני אפילו די מחבב את הבחור…

  5. אייזאק 24 מאי 2007 ב - 18:39 קישור ישיר

    סוף סוף האמת נאמרת. “שדודדי הקאריביים” היה ונשאר סרט שהוא תת רמה, זבל הוליוודי, שאם היו מתרגמים אותו “השודד מת מצחוק” לא הייתי מתפלא. עכשיו רק לשכנע את כל מכריי בעובדה הזו…

  6. רז-ש 24 מאי 2007 ב - 18:49 קישור ישיר

    אני חושב שהגיע הזמן (ויפה שעה אחת קודם) לשבור את המיתוס של ג’וני-דפ: שחקן מצוין ומקורי.
    הוא שחקן בינוני ביותר שזה שהוא כל פעם עושה דמות של סכיזופרן עם נטיה להתילדות יתר לא הופך אותו למקורי.
    תחשבו על זה רגע, בכל הסרטים שלו כמעט הוא בדיוק אותו דבר ואיך שהו יצא לו מוניטין של שחקן מגוון ביותר. בשודדי הקריביים הוא הפך לקריקטורה של עצמו אם תשאלו אותי.
    והסרטים עצמם, 1 היה קייצי וסביר, 2 היה משעמם ומיותר ואת 3 אין סיכוי שיגררו אותי לראות.

  7. יותם. 24 מאי 2007 ב - 18:57 קישור ישיר

    וואו.
    אחרי שודדי הקאריביים וספיידרמן יש לי הרגשה שהקיץ הזה אומנם הולך להיות קופתי בטירוף, אבל איכותי?
    בלעכס. אכזבה מאחד אחרי השני. (והנה עכשיו אני קורא ביקורות אמריקאיות על שרק שטוענות שהוא מיחזור של הסרט הקודם…למה בדיוק חיכיתי שנה שלמה לעזאזל?!)

  8. אתי 24 מאי 2007 ב - 19:04 קישור ישיר

    אני גם ראיתי את הסרט הזה אתמול ביס פלאנט ודווקא מאוד נהניתי. לא ציפיתי לאיזה סרט מופת, אלא לסרט קיץ מהנה – וזה מה שקיבלתי.
    מה בדיוק היה הקטע אחרי הקרדיטים? יצאתי כמו כולם כשהתחילו לרוץ הקרדיטים ועכשיו אני סקרנית לדעת מה פספסתי שם.

  9. itai 24 מאי 2007 ב - 19:47 קישור ישיר

    אם יש סרט שאפשר להתלהב בו כמו ילד קטן (כמו שעשה יאיר ב”ספיידרמן 3″) זה הסרט הזה.

    אני באמת לא מבין את הביקורות על הסרט הזה (והקודם). כולם אומרים שהסרט קשה מדי להבנה, מפוצץ באירועים ולכן אי אפשר לעקוב אחריו. ואני אומר – לא יכולתי לעקוב אחרי “קזינו רויאל”. לא יכולתי לעקוב אחרי “שר הטבעות” ברוב הסרטים שלו. לא יכולתי לעקוב אחרי “באטמן מתחיל”. נו, ומה עם הסרטים האלה? דווקא הם קיבלו ביקורות מעולות. מה ההבדל בין הסרטים האלה לסרט החדש של שודדי הקאריביים? הרי גם הסרטים האלה מפוצצים בטוויסטים שלא מאפשרים לצופים לעקוב אחרי הסרט.

    רואים שסרטי “שודדי הקאריביים” עשויים מכסף. אבל הם עשויים מכסף לא יותר, נגיד לדוגמה, מ”ספיידרמן 3″. שכה אהבת, יאיר.

    מטרת סרטי שודדי הקאריביים היה לעשות לי כיף למשך כ-3 שעות והוא הצליח בזה. אבל הצליח בזה בענק. הרבה יותר, נגיד לדוגמה, מ”ספיידרמן 3″. שכה אהבת, יאיר.

    בקיצור, גם אם לא יכולתי לעקוב אחריו הסרט היה נורא כיף. נורא מצחיק. הוא אפילו די אפל, לפחות בחצי הראשון של הסרט (אבל לא סתם “אפל” כמו שהבטיח להיות ככזה ספיידרמן בסרטו האחרון, והפך בסוף לקודמיה רומנטית קיטשית עם אקשן). וגם הפסקול של האנס זימר גם נורא יפה (יצירת מופת, ליתר דיוק). בהחלט סרט הרבה יותר מהנה מסרטי בלוקבאסטר אחרים כמו, נגיד לדוגמה, “ספיידרמן” 3. שכה אהבת, יאיר.

  10. דני 24 מאי 2007 ב - 20:04 קישור ישיר

    ואני סקרן בקשר למשהו אחר…
    איך וונום יחזור לסרט הבא של “ספיידי”?!
    הוא הרי התפוצץ לא?!
    אז איך הוא יחזור?!
    אני סקרן.

  11. james newton howard 24 מאי 2007 ב - 20:07 קישור ישיר

    יופי של ביקורת, יאיר. עד עכשיו התלבטתי אם ללכת לראות את הסרט (כי בשני סבלתי מאוד), וכעת ברור לי שאין סיכוי שאני אגרר לזה. אם חברים שלי ילחצו אני פשוט אפנה אותם הנה.
    ובכל זאת, מילה טובה אחת: הפסקול של האנס זימר לסרט מצויין. אמנם, כמו שני קודמיו, הוא רחוק מלהיות מקורי (ליתר דיוק הוא נשמע כמו הכלאה בין “הפריצה לאלקטרז” ו”גלדיאטור”), ועדיין הוא בקלות הטוב מבין השלושה, בעיקר כי נדמה שזימר הצליח להביא פה את נוסחת כתיבת האקשן שלו לשכלול מקסימלי, ויצר כאן כמה מהקטעים המלהיבים שלו מזה שנים.

  12. itai 24 מאי 2007 ב - 20:14 קישור ישיר

    דני, מספיק!

    מספיק להאמין לכל שמועה שטותית לא-מבוססת שאתה קורא באינטרנט.

    ונום לא יחזור. תיפרד ממנו.

  13. רז-ש 24 מאי 2007 ב - 20:17 קישור ישיר

    לאיתי,
    אווץ, להזכיר את שודדים באותו משפט עם שר הטבעות, באטמן בגינס וקזינו רואיל. שאלת מה ההבדל בהקשר פיצולי העלילה, אני אנסה להזביר בקצרה:
    יש הבדל בין תחכום תסריטאי (באטמן), עושר עלילתי (שר הטבעות) ואקשן חכם (קזינו) לבין אוסף סצינות עתירות אקשן סתמי וחסרות תסריט מגובש (שודדים 1,2 וכנראה גם 3). ריבוי קוי העלילה בשודדים הוא תוצאה של עצלות ומחסור בתסריט אמיתי ולא תוצאה של תיחכום וכתיבה חכמה כמו בסרטים האחרים שהזכרת.
    אם לא הבנת אותם אגב אני אישית ממליץ בחום לצפות שוב כי הם באמת סרטים טובים. אם נהנת בשודדים אז גם יופי, אני אישית מעדיף לבזבז 3 שעות מיותרות במשחק מחשב טיפשי ולא לצאת מהבית.

  14. אורון (בצפון) 24 מאי 2007 ב - 20:56 קישור ישיר

    יאיר, כרגיל מדהימה אותי העובדה שהטעם שלנו יכול להיות די דומה בדרך כלל, אבל שונה לחלוטין במקרים מסויימים. כמעט כל מה שכתבת על שה”ק, נכון בעיניי לגביי ספיידרמן. ולהיפך.

    אני לא ממש מבין ממתי הנאה היא פעולה שכלתנית, שהיגיון חייב לעמוד מאחוריה. לא הבנתי הרבה ממה שראיתי, אבל נהניתי מכל שניה!

    שודדי 3 הוא כל מה שספיידי 3 לא:
    רווי קטעי אקשן מרהיבים באמת, הומור עצמי (מצחיק, שים לב), דמויות מבדרות ומשעשעות. או בקיצור, סרט קיץ שגורם הנאה גדולה וזה הכל.

    על הביקורת ה”מוחרמת” והחיובית מדי שלי, אני עוד אצטער בעתיד.
    אבל לפחות לא הגזמתי לגמרי בתגובה שלי.

  15. BigBird 24 מאי 2007 ב - 22:00 קישור ישיר

    סרט קיץ לשמו..
    סאונדטראק מעולה, העלילה קצת מסתבכת ואי אפשר להבין מה הולך שם עם כל הבגידות ומעבר הצדדים כל 2 דקות.
    אני דווקא נהנתי (יס פלאנט 6 אתמול), והקטעים עם הקוף באמת היו משעשעים

  16. האחד 24 מאי 2007 ב - 22:13 קישור ישיר

    יאיר, אתה מודע לזה שרוב הביקורות על שה”ק3 הם בינתיים טובות?
    אז אולי אתה קצת מגזים בתגובה שלך לא ככה?!
    אני אישית מאוד אהבתי אותו, סוף סוף יש סרט בקיץ הזה שבאמת ראוי לתואר “סרט קיץ”.

  17. הלורד ג'יימס תותחת 24 מאי 2007 ב - 22:21 קישור ישיר

    אהבתי את זה:

    “זה היה אידיוטי! זה היה סרט אידיוטי! מה ראית?! ספרי לי מה קרה בסרט?! ממה נהנית?! ”

    אבל אתם אשמים, כל המבקרים החדשים של הקולנוע האמריקקי, כל אלה שהתפעלו מערכי-הפקה לפני 10 ו-15 שנה בלי להגיד כבר אז, ש”זה היה אידיוטי! זה היה סרט אידיוטי!” – על כל מיני סרטי קיץ מפגרים, סרטי הרפתקאות מהתחת שפילברג ולוקאס וכל הריקניים האחרים, שאין להם כלום בראש חוץ מהפקה והו הא יאללה בלאגן …

    אתם, המבקרים שסופרים את הכסף של המפיקים – אתם אשמים. אתם שמתפעלים מכמה כסף עשה בסוף השבוע הראשון, השני, המאה להקרנתו – כאילו שזה מעניין את השיערות בתחת של הצופים שרוצים בסך הכל סרט שיש בו איזשהו ערך.

    זה לא התחיל היום, אלא לפני 15 שנה, סרטים שאין בהם כלום. שום כלום. שום דבר. והמבקרים התפעלו מה”וואו, איך הוא שולט בקולנוע, איזה שוטים, ואיזו הפקה, ואיזה פעלולים, ואיזה אקשן, ו-וואו! כמה כסף הסרט עשה בסוף השבוע הראשון שלו באמריקה!!”

    אז ככה נהיה שאין קולנוע יותר. יש הו הא, הפקה ומשחקי מחשב בצורה של יענו סרט קולנוע. עכשיו תאכלו את מה שבישלתם כל החיים ותתמודדו עם הדור החדש של צופי הקולנוע שאין להם שום מסוגלות להתמודד עם סרט בקצב נורמלי, בלי שאגות של סאונד מתפרץ ועריכה של 189 “שוטים” בשניה

  18. א"ש 24 מאי 2007 ב - 23:58 קישור ישיר

    הייתם יכולים להשתמש קצת יותר במילה “ספויילר” לפני שהחלטתם להרוס לי כל סרט שלא ראיתי מהתקופה האחרונה.

  19. דורון פישלר 25 מאי 2007 ב - 0:04 קישור ישיר

    נו, באמת.

    נעשה עסק – מעכשיו אתה לא תאשים אותי בהשתצקליינות בכל פעם שאני מעז לא לאהוב חתיכת זבל משעמם כמו ‘300’, ואני לא אתמה בקול רם מדי איך יכול להיות שבנאדם שמעיד על עצמו שהוא אוהב ג’אנק, אקשן ומרדפים הצליח להיות היחיד שלא נהנה משודדי 3.

    בסדר, אז סרט מושלם זה ממש לא. בסדר, אז בתסריט יש בעיות ענקיות. ומה עם היתר? מה עם האפקטים, העיצוב האמנותי, הפסקול, ההומור? באמת לא שמת לב לכלום? באמת היה נדמה לך שצריך את הקוף כדי “להעיר את הקהל מתרדמת”? (ראיתי את הקהל. חוץ ממך, הוא היה ער לגמרי). באמת דווקא זה, מכל סרטי הזבל בעולם, הסרט שהביא אותך להשתמש בטיעון הדמגוגי העתיק והאידיוטי “בכסף שהשקיעו בסרט הזה אפשר היה להאכיל רעבים באפריקה?”. באמת זה “פשע נגד האנושות” ו’300′ לא? זה באמת אתה?

    רוה לדורון: ב-deleted scenes של הביקורת מופיעה התהייה: האם זה אני שהתבגרתי או שהסרט הזה באמת אידיוטי. כך שהשתקנצליונותי היא תהייה לגיטימית שתיאלץ להתברר בקיץ הבא (אין לי כוח ממילא בקיץ הזה להארי פוטר החמישי ולארבעת המופלאים חלק 2). ושמע, כל מה שאני יודע להעביר זה את תחושותיי. ממש סבלתי. לא, אני חייב להדגיש: ממש סבלתי. למרות שכפי שאתה מציין, אני נמצא בקבוצת הסיכון לחבב את הסרט. אבל, נו, שלושת סרטי השודדים הקריביים לא עשו לי את זה. כנראה שיש לי בעיה עם פיראטים. גזעני שכמוני.

  20. האחד 25 מאי 2007 ב - 2:06 קישור ישיר

    אני סקרן לדעת,
    מה היתה הסצינה שהופיע אחרי הקרדיטים של הסיום?!

  21. דניאל פאיקוב 25 מאי 2007 ב - 2:38 קישור ישיר

    לא חושב שהבנתי את הטיעון. סרטי ג’אנק זה מצוין… כל עוד יש אוטר מאחורי ההגה?

  22. ליאור 25 מאי 2007 ב - 4:33 קישור ישיר

    רני ואחרים, מה הציפיות הנמוכות מים המלח האלה שיש לכם מסרטי קיץ? קטעים מגניבים ושנונים? מה זה, מערכון של סטרדיי נייט לייב? סרט צריך סיפור קוהרנטי ודמויות שלצופה אכפת מהן. הוא לא אמור להיות בנוי מאוסף תמוה של סצנות. אני לא אתייחס לש”ה 3 כי לא ראיתי אותו (למרות שאני יכול לתאר לעצמי. אחרי הכל, ראיתי את השניים הראשונים), אבל “שודדי הקריביים” הפך מסרט הרפתקאות חביב-פלוס למפלצת שיצאה מכלל שליטה, גם כלכלית וגם אמנותית. אני חושב שיש צמא אדיר בקהל לסרטי הרפתקאות כמו פעם, ובאין משהו טוב יותר, “שודדי הקריביים” מספק את הסחורה. שודדי ים, מפלצות, ספינות טרופות. זה מצית את הדמיון. מה היה לנו מבחינת פיראטים ב-20 השנים האחרונות? היו כשלונות צורבים, “אי הפיראטים” של רני הרלין ו”פיראטים” של פולנסקי. היה את “הגוניס”, אחד הסרטים האהובים עליי בעולם, והיה את העיבודים השונים ל”פיטר פן” (ואם לא ראיתם את העיבוד הנפלא של פי-ג’יי הוגן, אתם לא יודעים מה אתם מפסידים).
    לא יותר מדי. אז כן, אני חושב שיש צמא לסרטי הרפתקאות מהסוג הנושן הזה. אבל ההצלחה של הטרילוגיה הזו היא משהו שיצא מזמן מכל פרופורציה.
    ראיתי את הסרט הראשון בקולנוע ומאוד אהבתי אותו. אחר כך ראיתי אותו בטלוויזיה ועדיין נהניתי אבל הוא נראה לי ארוך מדי ומבולבל מדי. הסרט השני היה מנה גדושה מאותו הדבר, רק כפול ומכופל, ולאחר קריאת הביקורת המשעשעת של מארחנו כאן אני נוטה לחשוב שהסרט השלישי הוא שני הסרטים ביחד פלוס ריבית.

    אז אם אחזור לטיעון הראשוני שלי. אני לא חושב שיש לצפות לפחות מסרטי “קיץ”. אם אתם רוצים לראות סרט הרפתקאות טהור שהוא לא אוסף של “קטעים מגניבים” לכו לראות את “הרפתקאות רובין הוד” הסוחף עם ארול פלין, שנעשה ב-1938 ועדיין סוחב כמו גדול. כמה פשוט, ככה יפה.

    ואני בטח נשמע כמו איזה זקן שממליץ לדור הצעיר על הסרטים של פעם, אבל מה אפשר לעשות. עד כמה שאני אוהב את הוליווד, מכת ההמשכים בקיץ הזה קצת מרתיעה אותי. ריח חזק מאוד של בצע כסף. בינתיים, הסרטים עושים המון כסף, כך שהמטרה הושגה, אבל נראה שהאיכות הקולנועית שלהם סבלה כתוצאה מכך. ספיידרמן 3 חטף על הראש, למרות שאני אישית לא חושב שהוא כזה נורא, ושרק 3 שבו צפיתי לאחרונה הוא ללא ספק החלש בטרילוגיה. גם שודדי הקריביים 3 יעשה טונה כסף, בלי קשר לאיכותו.

    כי ככה זה. המותג חזק מהכל.

  23. בועז כהן 25 מאי 2007 ב - 8:50 קישור ישיר

    זה לא מפתיע אותי.

    זה רק מפתיע אותי, שזה מפתיע אתכם – שהסרט כל-כך גרוע ושהאולמות מלאים בילדות וילדים.

    התרבות האמריקאית המודרנית תומכת בבינוניות השטוחה ומעודדת את צריכתה. אני לא חושב ש”אי טי חבר מכוכב אחר, של שפילברג היה שונה, מבחינת הגישה, אבל לפחות לסטיבן שפילברג יש כשרון אמיתי, והוא עדיין גדל בעידן שבו חשוב היה לספר סיפור שיש בו רגש.

    ישראל הולכת בעקבות ארה”ב במובן הזה. קפיטליזם מרושע וטהור, דיכוי המחשבה, הרס היצירתיות והמקוריות, הפקה על חשבון כשרון, כסף במקום רגש.

    פעם אלן רודולף עשה אבחנה בין “FILMS” לבין “MOVIES” ואמר שהוא נאלץ לעשות “מוביז” כדי שיהיה לו כסף לעשות “פילמז”.

    היום כמעט הכל זה “מוביז”, מוצרי-צריכה יקרים, בוהקים, כמו כוס זכוכית מבריקה ושקופה – זה מבריק, אבל זה חלול. לגמרי. אין בזה כלום.

    לא חשבתי לעבור ליד בית קולנוע שמקרין את השטות הזאת, רק כדי שלבי לא יתכווץ בכאב מול הידיעה שג’וני דפ – אחד השחקנים האחרונים שאהבתי באמת – איבד את זה ומכר גם הוא את נשמתו וכשרונו (העצום).

    עצוב.

  24. סטיבי 25 מאי 2007 ב - 9:40 קישור ישיר

    אני לא חושבת שג’וני דפ מכר את נשמתו.
    אני חושבת שמדי פעם הוא עושה סרט כזה, בו הוא בוודאי נהנה במהלך העשייה ומקבל הרבה הרבה כסף – לא יודעת כמה אכפת לו מה התוצאה הסופית – בשביל שהוא יוכל להמשיך לעשות את הסרטים האלה שאנחנו כן אוהבים.

    אבל אולי זו סתם אחת מתקוות השווא שלי 🙂

  25. אורון (בצפון) 25 מאי 2007 ב - 15:15 קישור ישיר

    אני מוכרח להצטרף לדעתה של סטיבי. ג’וני דפ ידוע כשחקן שמדי פעם לוקח על עצמו “פרוייקטים מסחריים” לצד ה”תפקידים האיכותיים” שהוא מרבה לגלם.
    ואני חושב שכן אכפת לו מכל הדמויות שהוא שיחק, ושהוא מוצלח ומבדר גם בגרסה המומסחרת שלו. לראייה, הוא היה מועמד לאוסקר דווקא על הסרט הראשון של הפיראטים מהקאריביים…

    ומי שמתגעגע לג’וני האיכותי, יקבל אותו ממש בקרוב ב”סוויני טוד” של ברטון.

  26. עדן 25 מאי 2007 ב - 19:07 קישור ישיר

    אני בדרך כלל מצפה בקוצר רוח לבואם של סרטי הקיץ אבל אני חייב להודות שבשנים האחרונות נמאס לי מהם יותר ויותר מהר, כך שאת הסרטים שיוצאים באוגוסט כבר ממש לא בא לי לראות. קשה לי לקבוע אם הרמה ירדה או שאני התבגרתי/הזדקנתי אבל זהו המצב.

  27. tal127 25 מאי 2007 ב - 20:24 קישור ישיר

    רק אני חושב שצריך למחוק את המושג ”סרטי קיץ” מהלקסיקון בהקדם האפשרי?
    הרי הכוונה ב”סרטי קיץ” היא סרטים טפשיים, חסרי עלילה הגיונית או איכות מכל סוג שהיא, אך גם כאלה שהם מהנים במידה, מלאי אפקטים וכוכבים גדולים…מכאן נובעת סלחנות הצופים כלפיי סרטים כמו שודדי הקאריביים.

    לדעתי הטענה שסרטי קיץ אמורים להיות טפשיים וחסרי עלילה מצד אחד ומצד שני מתוקצבים ומלאי אפקטים איננה מתקבלת על הדעת ממש כמו שלא מתקבלת על הדעת טענתו של קוונטין טרנטינו שסרטו האחרון ”גרוע בכוונה” כמחווה לבי-מוביז.

    סרטים גרועים הם סרטים גרועים, לא משנה אם הם יוצאים בקיץ או בחורף או בסתיו או באביב. כאלה הם סרטי שודדי הקריביים (וגם קצת ספיידרמן 3)שסלחנות הצופים כלפיהם בטענה שמדובר בסרטי קיץ כמעט מטרידה…

  28. itai 25 מאי 2007 ב - 21:11 קישור ישיר

    עובדה שאנשים רבים ביקרו בחומרה את “ספיידרמן 3” ואת “שודדי הקאריביים 3” לא כל-כך. זה לפחות אומר שהקהל ממש לא סולח לסרטים בגלל העונה שבה הם יצאו. שטויות במיץ אוכמניות.

    שודדי הקאריביים יכולים לצאת גם בחורף או בכל עונה שרק ירצו, אבל הכי כדאי להם בקיץ מבחינה כלכלית. העונה לא אומרת כלום.

    שודדי הקאריביים 3 הוא סרט מהנה נטו וספיידרמן 3 לעומת זאת הוא קיטש מחריד ומאכזב.

  29. אתי 26 מאי 2007 ב - 17:33 קישור ישיר

    מישהו חוץ מיאיר רווה בכלל נשאר אחרי הקרדיטים לראות את הקטע האחרון?! כי משום מה אף אחד לא מתייחס לשאלה של אלה שלא ראו אותו – מה בדיוק היה שם????!

  30. ג'ק 26 מאי 2007 ב - 18:25 קישור ישיר

    לינק

  31. ברווז גומי 26 מאי 2007 ב - 19:22 קישור ישיר

    לאתי (וספוילר לפיראטים):
    אחרי הקרדיטים המאד מאד ארוכים מופיעה כתובית “10 שנים אחרי”. הצילום הבא מראה את אליזבת צועדת לחוף יחד עם ילד כבן 9 ושלושה חודשים. שניהם מסתכלים על השקיעה עד שבוהק ירוק מופיע ברקע. והנה צצה לה ‘ההולנדי המעופף’ בים ועל סיפונה ויליאם. משפחת טרנר מאוחדת שוב. הסוף.

    בקיצור, לא הפסדת שום דבר מיוחד.

  32. אתי 27 מאי 2007 ב - 13:08 קישור ישיר

    תודה רבה לברווז גומי על המענה. נרגעתי עכשיו. לדעתי צריך לשים בתחילת הקרדיטים כתובית שכדאי להישאר עד סופם במקרים הללו. כבר קרה לי כמה פעמים שפספסתי כאלה קטעים.

  33. גיאחה 28 מאי 2007 ב - 2:50 קישור ישיר

    אני גר בגליל, ליד הכנרת, ואחרי שראיתי כמה סרטים באולם 1 של “בית גבריאל” (מרכז אמנות נהדר בצומת צמח שעל גדת הכנרת), חשבתי לעצמי שאולי כדאי שאדליף לך שיש שם אולם פשוט נפלא.

    עם זאת, השבוע הלכתי לשוה”ק 3, שמסיבה לא ברורה שובץ, ביומו השני בארץ, באולם 2 הזעיר. נתקעתי עם משפחתי בשורה הראשונה, ואם חשבתי שהבעיה תהיה הצוואר שלי, טעיתי ובגדול. הבעיה הייתה המוח שלי. הסרט הזה לא נועד לאנשים חושבים. אני לא מדבר על אלה שקוראים הארץ, אני מדבר על אנשים שיש להם תגובות כימיות במוח והם מצליחים לקרוא מילים וליצור משפטים קוהרנטיים בראש. הסרט הזה לא מיועד להם, הוא מיועד לקופים, לקירות בטון או מקסימום לילדים שלעולם לא יקראו ספר כי הם לא יבינו את חשיבותה של עלילה.

    כך או כך, האולם היה גרוע, הפונט של התרגום השתנה באמצע (נשבע! את זה בחיים לא ראיתי קורה) ואז חזר לסורו, ואם זה לא מספיק – המקרין החליט על דעת עצמו לעשות 2 (שתי!!!) הפסקות. שתיים. נכון שהסרט הזה ארוך, אבל שתי הפסקות?!
    אם זה לא מספיק, הראשונה הייתה ממש באמצע סצנת קרב, והשנייה הייתה ממש כשג’וני דפ הניף את החרב על דיווי ג’ונס כשהם נלחמו בגשם. נשבע לך.

    בעעעעעעעעעע. מנה כזו מרוכזת של טימטום לא קיבלתי מאז, לא יודע, המלחמה בקיץ.

  34. itai 28 מאי 2007 ב - 15:05 קישור ישיר

    גם בהקרנה שאליה הלכתי (באשדוד, אולם די גדול) צבע הפונט של התרגום השתנה. בהתחלה הוא היה לבן, אח”כ יותר משעה היה צהוב ולקראת הקרבות האחרונים חזר להיות לבן.

    מוזר. בכל מקרה, אפילו *זה* לא מפריע לי להנות מסרט כמו שה”ק 3.

  35. פוביה ספיצפית 29 מאי 2007 ב - 20:28 קישור ישיר

    וואו.
    אני לא חושבת שבכל החיים שלי נתקלתי בבנאדם ששונא איזשהו סרט כמו שאתה שונא את שודדי הקאריביים…

  36. =O 6 יוני 2007 ב - 17:40 קישור ישיר

    טמבל מה אתה חשש כונף!

  37. מה אתה חש????? 6 יוני 2007 ב - 17:41 קישור ישיר

    יא מסכן אחד אין לך מה לעשות בחיים? רק אתה לא אוהב מעניין מכוער אחדד חעחעחעחע =D

  38. .. 6 יוני 2007 ב - 17:43 קישור ישיר

    יש כאלה שחשים פה מבקרים מקצועיים חחח מה נסגר? דבילים!

  39. יובל 2 דצמבר 2007 ב - 16:55 קישור ישיר

    הביקורת שכרגע קראתי למעלה, והתגובות הדביליות לא היו לטעמי.
    מה המטרה שלכם? להגיד שג’וני דפ הוא שחקן גרוע? מה אתם רומזים?
    לפי דעתי, הסרט האחרון בטרילוגית ה”שודדים הפיראטים” היה סרט מעולה. מה אפשר לבקש? דרמה, אקשן ובידור בסרט אחד.הבקורת הלא מרשימה שנכתבה מעל, לא נראתה לי. האם הוא בכלל ראה את הפואנטה שמאחורי הסרט.
    התאכזבתי מהתגובות.
    נ.ב. הכותרת נכתבה בשגיאות כתיב.


השאירו תגובה