15 פברואר 2006 | 19:26 ~ 7 תגובות | תגובות פייסבוק

ברלין, פרק 2

האם אצליח לסכם את היו עד שאכנס לסרט הבא?

הנה התמצית: וין דיזל בבוקר, כריסטופר דויל אחרי הצהריים, מפגש מושלם בין מסחריות פופולרית וחוד החנית של הקולנוע האמנותי האסייאתי. דויל, אולי האישיות הכי מגנטית בפסטיבל (לפחות מהצד הבלתי מצטלם של העדשה), נמצא  כאן עם “גלים בלתי נראים”, שיתוף הפעולה השני שלו עם הבמאי התאילנדי פן-אק רטנרואנג. הסרט האיטי, הקודר, אך גם המקסים והשנון הזה, נקנה להפצה בארץ. מצד שני, גם סרטם הקודם של דויל ורטנרואנג, “חיים אחרונים ביקום” (סרט מקסים ביופיו התמהוני), נקנה להפצה ומעולם לא ראה אור מקרנה (מחוץ לפסיבל ירושלים).

מה עוד? “מחילות” של אודי אלוני נקנה להפצה בצרפת. רק הצרפתים מבינים למה. סרט משונה ביותר (ואני משתמש בשפה עדינה). רועי ששון, מאוניברסיטת תל אביב, זכה בפרס עבור סרטו הקצר “ברבורות”. אני בדרך לראות אותו.

אחד המגיבים באייטם הקודם הביע עניין בסרט החדש של מייקל ווינטרבוטום, ההוא בו משתתף סטיב קוגן. ובכן, קורא יקר, קבל עדכון: מדובר בסרט אחר. כן, ווינטרבוטום, הקים קי-דוק של אנגליה, סיים כבר סרט חדש מאז בכורת “טריסטרם שנדי” בפסטיבל טורונטו (זה הסרט השלישי שלו השנה, אחרי “9 שירים”). הסרט “הדרך לגואנטנמו”, שמזכיר מאוד בסגנונו את “בעולם הזה” מ-2003, מסתמן כאחד מיקירי הביקורת בפסטיבל. אני, כרגיל עם ווינטרבוטום, נותרתי מחוץ לחגיגת המתלהבים. ובכל זאת, אין לי מושג איך הוא מצליח לעשות סרטים כה שונים, כה רהוטים, וכה חסרי פשרות בזמן כה קצר. האיש הוא תעלומה (והוא נראה שפוי לחלוטין). האם הוא יזכה בדוב הזהב בפעם השנייה בתוך שלוש שנים? אני מקווה שלא, אבל סרטו בוודאי יזכה להוקרה כלשהי. מבחינה פוליטית-אנושית-הומניטרית הוא אכן חשוב. אבל האם קולנוע צריך להיות רק הומניטרי?

 michel gondry   (מישל גונדרי במצלמתי הסלולרית. אתמול)

מאוד אהבתי את החדש של רוברט אלטמן (“המדריך לחיים בכפר”, בתרגום חופשי). מאוד אהבתי את החדש של ניל ג’ורדן (“ארוחת בוקר על פלוטו”, בתרגום חופשי). מאוד אהבתי את “V for Vendetta” ההוליוודי, עם הטוויסט המהפכני שלו (העיתונאים הצעירים כאן אוהבים אותו, המבוגרים שונאים אותו). ומאוד אהבתי את החדש של מישל גונדרי (“מדע השינה”, בתרגום חופשי). הסרט הרוקומנטרי של גונדרי, “בלוק פארטי”, המתעד פסטיבל מוזיקה ברוקלינאי בהנהגת דייב שאפל והרוטס, היה מאוד מהנה אבל נטול הברקות גונדריות. “קאנדי”, סרט אוסטרלי קטן אך נוגע ללב, הוא בעיני אחד המובילים לזכייה בדוב הזהב. או לפחות בפרס השחקנית. זיכרו את השם אבי קורניש. זיכרו אותו!

כמות הסרטים שאני מחמיץ בתחרות פשוט אסטרונומית. האם הסרט האירני שהחמצתי אתמול יזכה? או הסרט האיטלקי שהחמצתי היום? סרטים אירניים לא ראיתי, אבל את נטלי פורטמן כן. הנה:

natalie portman

אני מחבב את הצבעים הדהויים של הצילום נמוך הפיקסלים בטלפון הסלולרי. מזכיר קצת את גורדון וויליס, לא?

הקהל בברלינלה פאלאסט שוצף החוצה. וזה הסימן שלי לעבור לסרטי הבא. מכיוון שכל מה שאני מספיק לעשות כשאני מתחבר לאינטרנט זה לבקר בעמוד הזה אתם מוזמנים להשתמש בתגובות כדי לעדכן אותי, ואת שאר הישראליים בברלין, מה קורה בארץ. גם בקולנוע, אבל לא רק.

אה, ויש מדור חדש ב”פנאי פלוס” וגם און-ליין. המדור הראשון שכתבתי בטיסה. עכשיו צריך למצוא הזדמנות גם לכתוב מדור שיכור. הנה.

7 תגובות ל - “ברלין, פרק 2”

  1. ניר 15 פברואר 2006 ב - 21:09 קישור ישיר

    היי יאיר,
    אני קורא בשקיקה את הדיווחים שלך מהפסטיבל ומייחל ליום שחרורי מצה”ל שאוכל לנסוע לפסטיבל כזה.
    אשמח לקרוא מה יש לך לאמר על החדש של גונדרי (העלילתי, לא התיעודי)

  2. אסנת 16 פברואר 2006 ב - 9:42 קישור ישיר

    יאיר היקר,
    הסרט “מחילות” הינו יצירת מופת, נכון קולנוע אחר חדש, מפתיע, שפה חדשה, חשוב להיות פתוחים. אתה תראה שבהמשך ילמדו את הסרט הזה.
    אני מציעה שתראה את הסרט שוב, אני מבינה שהוא מאד מפתיע. תביא את ורד יש לי הרגשה שהיא תתן לך עוד זווית.

  3. הפינגווין 16 פברואר 2006 ב - 15:17 קישור ישיר

    יהיה קשה לשכוח שם כמו אבי קורניש. זה המנחה של “לדקור כוכבי מע”מ” ושחקן “מטאלי בקלוז”, לא?

  4. איתי 16 פברואר 2006 ב - 16:52 קישור ישיר

    יאו…. אני מקווה ש”v for Vendetta” יהיה סרט טוב… אני מה זה מתפלל לזה!

  5. cusamano 16 פברואר 2006 ב - 19:22 קישור ישיר

    רגע, אז ווינטרבוטם עושה סרטים שונים, רהוטים וחסרי פשרות…אז מה כן הבעיה?

    באמת התפלאתי איך אפשר לשחרר סרט להפצה מסחרית ואז להציג אותו בפסטיבל ברלין…יצאתי טמבל. אבל באמת שקשה להיות מעודכן עם הבחור הזה.

    ו9 שירים זה ממש לא סרט

  6. barbur 17 פברואר 2006 ב - 15:47 קישור ישיר

    איזה פרס קיבל הסרט ברבורות? ומדוע לא שמענו עליו בארץ?


השאירו תגובה ל - הפינגווין