02 יולי 2007 | 23:09 ~ 38 תגובות | תגובות פייסבוק

פנטזיה 2007

חי נפשי האינפנטילית, “רובוטריקים” הזה הוא חתיכת סרט כיפי.

==========

משונה. איפה הקומוניקטים? על פי “בוקס אופיס מוג’ו” הביא “שרק 3” כמעט 84,000 צופים לבתי הקולנוע בישראל בשלושת ימי סוף השבוע האחרון. זו כמות די מטורפת. כזכור, בתחילת הקיץ מיהרו מפיצי “שודדי הקריביים: סוף העולם” לפרסם הודעה לעיתונות שהסרט שבר את שיאי הבכורה בישראל עם כ-95,000 כרטיסים, אלא שהם שכחו – או לא שכחו – לציין בכמה ימים, כי זה היה סוף השבוע הארוך של שבועות, כך שהוא היה ארוך לפחות ביום אחד מסוף השבוע נטול החג של בכורת “שרק השלישי”. מצד שני, בזמן שלוקח להקרין “שוה”ק:ס”הע” אחד אפשר להקרין את “שרק השלישי” פעמיים.
“שרק השלישי” הוריד את “הסודות” מהמקום הראשון בישראל השבוע, שם היה שבועיים. אני שומע, אך עדיין בלי מספרים סופיים, שכבר שלושה סופי שבוע הוא נשאר יציב עם כ-20,000 כרטיסים. כאמור, הוא חצה השבוע את רף 100 אלף הכרטיסים.
וכמה “מדוזות”? אין לי מושג. אף אחד עוד לא ענה לי. אולי מחר?

===========

הנה מיזם נאה ומאוד מסקרן שאולי יעניין חלק מכם, ואולי תרצו לשלוח אותו הלאה. זה המייל ששלח אורי בן-דב, שהוא בין יוזמיה של תחרות חדשה לכתיבת סיפורי מדע בדיוני ופנטזיה: “עינת הייתה חברה קרובה שלי שהתאבדה לפני כמעט שנתיים. היא היתה קוראת מיומנת וכותבת מוכשרת, ומדע בדיוני היה אהוב עליה במיוחד. זו השנה הראשונה של התחרות, ואנחנו מעוניינים למשוך אליה כמה שיותר אנשים מוכשרים. לכן אנחנו צריכים שכמה שיותר אנשים ישמעו אליה”. כל הפרטים על התחרות: כאן.

===========

האם קם המיזם שיתחרה בשליטה המוחלטת של IMDb כאינדקס הסרטים המוביל? קבלו את TCMDb, מאגר המידע הקולנועי החדש של ערוץ TCM המבוסס על קטלוג הסרטים המקיף של ה-AFI, שלמעשה עולה כעת בפעם הראשונה לאינטרנט. דייב קר הפנה ואני מצרף למועדפים שלי.

==========

על מה עבד אדוארד יאנג לפני מותו? על סרט אנימציה. הנה עדכון, הספד ומסר מאלמנתו. מצחיק, מותו לא דווח בשום מהדורת חדשות, ואני לא ראיתי גם בעיתונים (עדכון: הנה צדיק בסדום). ובצדק כנראה, מנקודת המבט של האדם הממוצע זה האיזוטריה של האיזוטריה. אפילו אני, כפי שדיווחתי אמש, התקשיתי עם סרטיו בתחילה. אבל בעולם המקביל, האינטרנטי, הפסטיבלי, הבלתי-הוליוודי, של הקולנוע כאמנות, כיצירת מופת, מותו של יאנג היא הידיעה המרכזית של השבוע נכון להיום.

נושאים: שוברי קופות

38 תגובות ל - “פנטזיה 2007”

  1. דורון פישלר 2 יולי 2007 ב - 23:42 קישור ישיר

    המספרים של ‘הסודות’ לא מסתדרים. שלוש פעמים 20 אלף זה 60 אלף. מאיפה הגיעו ה-40 אלף הנוספים? מימי החול שבין הסופ”שים? כלומר, הסרט מכניס סכום זהה בכל אמצע שבוע למה שהוא עושה בסופ”ש? לא סביר.

    רוה לדורון: בשבועות קודמים, וגם כשיצא “בופור”, העבירו מפיצי הסרט מספרים אמינים ומדויקים, שהצלחתי לאמת מול מפיצים מתחרים. השבוע המספרים האלה טרם הגיעו ואני מניח (ומקווה) שהם יגיעו היום וישקיטו כל תחושה של אי סבירות. הזדקזתי לפרסם את המאה אלף כי מהיכרותי עם יחצנית זה מסוג הקווים שמוציאים לכבודם קומוניקטים ל”וויינט”, “וואלה” ו”הארץ”. ואני, כזכור, מעדיף להקדים אותם. האי-סבירות היחידה שיכולה להיות כאן – בהנחה שלא מתבצע כאן על גבי זיוף אדיר ופרסום שקרי, דבר שאני משום מה מאמין שהוא הלא סביר – היא שהכרזת ה”100 אלף!” יצאה יום-יומיים מוקדם מדי ובכך ביטאה עיגול של כ-8,000 כרטיסים כלפי מעלה. מה שכן: בשבועיים הראשונים של “הסודות” אכן נרשמו מספרים קבועים ויציבים של כ-4500 כרטיסים ביום באמצע השבוע (כ-18,000 אלף לראשון-רביעי), כשבסוף השבוע השני היתה עלייה לעומת הראשון, כך שהמתמטיקה הקרה כן מסתדרת (אבל לא במובן ההוליוודי, אלא על פי הדפוסים הישראליים – הסרט עדיין עולה משבוע לשבוע, גם אם באחוזים בודדים, והקהל המבוגר הולך אליו באמצע השבוע ולא בסופו).

  2. האחד 3 יולי 2007 ב - 0:03 קישור ישיר

    אורון, או כל מישהו מאתר חדשות תרבות שנמצא פה,
    בבקשה תגיבו,
    יש לי סקופ מאוד גדול שאני חייב לחשוף,
    או יותר נכון “רמאות”.

  3. הש"ג 3 יולי 2007 ב - 0:04 קישור ישיר

    המספרים של סודות אכן לא נראים הגיוניים. היחס המקובל הוא 70-80% מהמכירות לסרט בסוף שבוע ו20-30 אחוז לשאר ארבעת ימי החול. כך שמדברים על שמונים אלף איש במקרה הטוב, וגם זה נשמע קצת מופרך לפי מה שנראה בבתי הקולנוע בסוף השבוע האחרון.
    אין לי כל עמדה אישית כלפי אבי נשר, את סרטיו אני לא אוהב במיוחד, אבל מסכת ההתנצחויות המוזרה כאן בעניינו בשבועיים האחרונים (סביב סצנת המקווה, אורי קליין והאירועים האחרונים) והשבחים המוגזמים לסרטיו משאירים תחושה לא נוחה דווקא כלפי הבלוג. מה הסיפור?

  4. האחד 3 יולי 2007 ב - 0:11 קישור ישיר

    “מסכים” – הדרמה (הכביכול) מקורית של יס שאמורה להתחרות ב”בטיפול” היא בכלל לא מקורית.

    היא מועתקת מפורמט של תוכנית קנדית בשם “11cameras”…

    מידע על הסדרה:

    WHAT’S THE SHOW ABOUT?
    Postal mailboxes are mostly empty these days. Long-distance friends and lovers have traded in their pen and ink for the ones and zeroes of e-mail and the electronic hum of ten thousand webcams. Computers are the new breeding ground for today’s relationships. Love, sex, loneliness, fear, money woes, longing, adultery and jealousy — 11 Cameras is a voyeuristic look at human relationships and the new ways we connect to one another in the digital age, told through the language of webcams and computer desktops.

    היא משודרת ברשת CBC הקנדית.

    קטע מתוך הסדרה.

    כל מי שיכול שיפרסם את זה,
    זה חייב להגיע למישהו,
    חייבים לחשוף את זה שזה לא פורמט מקורי!

  5. רותם 3 יולי 2007 ב - 8:22 קישור ישיר

    רובוטריקים הוא המאדר פאקר של הסרטים הכיפים. רובוטים ענקיים שמשנים צורה ונלחמים אחד בשני ברחובות. והכל תחת ניצוחו של מייקל ביי.
    איך זה יכול להיות רע?

    ואני חושב שבגלריה של הארץ היום היה אזכור למותו של יאנג.

  6. ברווז גומי 3 יולי 2007 ב - 9:32 קישור ישיר

    אורי קליין על יאנג.

  7. דורון פישלר 3 יולי 2007 ב - 9:52 קישור ישיר

    רותם, זה יכול להיות רע משום שמייקל ביי הוא במאי טיפש שאין לו מושג איך לעשות סצינת אקשן כך שיהיה אפשר להבין מי יורה במי, וכל הרובוטים מעוצבים כמו מזבלות ניידות.

  8. יאיר היקר, איך אתה יכול להתחיל את הפוסט במשפט כמו זה, ואז לקווקוו לאייטם הבא כאילו כלום? יש פה אנשים שנורא מגרד להם לראות כבר את הרובוטריקים, ולעשות להם טיזינג זה נחמד אבל לא פייר… (מתי כבר יום שישי?!). אני לא רציני כמובן, אבל התקשתי מאוד לקרוא את ההמשך הפוסט… כי למרות שאני מסכים עם דורון באופן עקרוני, נדמה שהפעם אפילו מייקל ביי לא יצליח להרוס לעצמו.

    האחד- אני אתר חדשות תרבות? טוב נו, אם אתה אומר. אבל בתור מישהו כזה, אני לא בטוח שאני מבין את הסקופ הגדול. הרי כל במקום לקנות פורמט טלוויזיוני מרשת אחרת, להעתיק בקווים גסים נחשב “מקובל” פחות או יותר. ויש דוגמאות רבות לכך. מבטיח להעביר את זה הלאה, נראה לי שזה חשוב לך…

  9. רותם 3 יולי 2007 ב - 12:21 קישור ישיר

    מזל שהם לא יורים הרבה בסרט, אלא פשוט נאבקים כמו לוחמי סומו. וסצנות האקשן במדבר ובעיר עם החיילים די ברורות – חיילים קטנים מול רובוטים ענקיים. את זה אפילו הוא יכול לביים טוב.
    הבעיה הגדולה היא עיצוב הרובוטים עצמם, אבל מחפה על זה השינוי צורה שלהם שהוא חלק ואחיד באופן מפתיע. נכון שהעיצוב מכוער להחריד, בייחוד של השקרניקים, אבל לא יודע, חיים עם זה. בייחוד כי כל שאר הסרט מחפה על זה

  10. עידו 3 יולי 2007 ב - 13:30 קישור ישיר

    סימו לב ל-tie in הזה של הרובוטריקים ומאונטן דו (משקה סודה אמריקאי). זו הפרסומת הכי מצחיקה שמשודרת עכשיו בארה”ב.

    http://www.youtube.com/watch?v=gTZo_-UYOM4

    ואגב, רטטואי – תאמינו או לא – הוא הסרט הכי טוב של פיקסר עד היום, ונכון לעכשיו, הסרט הכי טוב של השנה. פעם ראשונה בחיי שהייתי בקולנוע בניו יורק (ואני גר שם כבר שבע שנים) שהקהל אשכרה קם על הרגליים ומחא כפיים כמה דקות ארוכות. הסרט (על אמנים ומבקרים, אגב…) הוא לא פחות מנפלא.

  11. איתן 3 יולי 2007 ב - 15:25 קישור ישיר

    לא קשור: ידיעה שקשורה לאדם סנלדר בוואלה פתאום הזכירה לי: לא היה כבר אמור לעלות כאן הסרט שלו ושל דון צ’ידל (“שמור עלי”) ? האם הוא נגנז ?
    ועוד סרט שבחשש לגניזה: בשבוע הבא עולה “החבר הטוב ביותר שלי” של פטריס לקונט בארה”ב. ואצלנו ?

  12. יניב אידלשטיין 3 יולי 2007 ב - 16:58 קישור ישיר

    אויש
    נתקעתי בלי כרטיסים לרטטוי מחרתיים בפסטיבל י-ם…
    מוכן לשלם מחיר מלא תמורת זוג כרטיסים עסיסיים
    אם מישהו יכול לעזור, שיפנה אליי בבקשה: yaniv שטרודל macosx נקודה קום. ושתבוא עליכם הברכה.

    רוה ליניב: פקקים. קור אימים. מסך שמתנפנף ברוח. טקס פתיחה ארוך. ובמקום זאת: לך לישון מוקדם בחמישי, קום בשישי בבוקר ונוע בנחת ליס פלאנט ב-11:00 לראות את הסרט, עם סאונד טוב יותר, אקלים מבוקר ובלי דברי ברכה.

  13. האחד 3 יולי 2007 ב - 18:21 קישור ישיר

    לאורון – אני מודע לכך,
    הבעיה היא שyes לא קנו את הפורמט,
    הם העתיקו אותו בגסות מ”11 מצלמות” הקנדית וטענו כי הוא ‘פורמט מקורי שהם המציאו’ כמו ש”בטיפול” בנויה על פורמט מקורי של hot,
    אבל לעומת “בטיפול”, “מסכים” מועתק וחייבים לחשוף את האמת.

    ליאיר – אני פשוט לא יכול להאמין ש”הרובטריקים” הוא סרט טוב, פשוט לא יכול!
    כבר איבדתי ממזמן אמון בכל מה שיוצא תחת ידו הממוסחרת של מייקל ביי.

  14. האחד 3 יולי 2007 ב - 18:25 קישור ישיר

    ועל פי מקורות יודעי דבר הוא גם המועמד המוביל לביים את הגרסה הקולנועית של “הנסיך הפרסי – חולות הזמן”.

    ואני שואל…
    למה?! למהההההה?!?!?!?!

  15. assafTV 3 יולי 2007 ב - 18:40 קישור ישיר

    יאיר – רטטוי ב-11:00 בבוקר ביום שישי בקניון איילון בחופש הגדול? הקור המקפיא והמסך המתנפנף נשמעים פתאום מפתים יותר (תזכורת: עד ה-31.8 הכניסה לקניונים ברחבי הארץ היא על אחריותכם האישית).

  16. רותם 3 יולי 2007 ב - 18:47 קישור ישיר

    האם הנסיך הפרסי יראה כמו המשחק המקורי (אני מודה, לא עקבתי אחרי התפתחויות המשחק בעשור ויותר האחרון)? כי אז תחת ידיו של ביי, זה באמת יהיה מעניין.
    ודי להשמיץ אותו, לגדף אותו, ולהגיד שהוא לא יודע לביים אקשן. הוא כנראה היחידי שמביים טוטאל אקשן בימינו, אקשן ללא הפסקה. אולי זה ירוד, בנאלי, לא איכותי, אבל הוא עושה את זה, ודעתי האישית היא שהתוצאה נראית טוב. לא תמיד ברור מה קורה, אבל אני לא זוכר מתי פעם אחרונה ראיתי טנקים עפים כאילו היו כדורי בייסבול בבסיס אמריקאי במדבר.
    נכון יש את כל הבעיה של התסריט מסביב שלפעמים לא משכנע או נהיה שמאלצי, אבל כדי להכניס את האקשן הבלתי פוסק הזה, משהו צריך לללכת.

  17. רון 3 יולי 2007 ב - 18:56 קישור ישיר

    ל”האחד” – מה הכוונה הפורמט מועתק? אותם סיפורים או רק הרעיון באופן כללי? יכול מאוד להיות שיורם מנדל עלה על רעיון שמישהו בקנדה חשב עליו גם. סיפורים המתנהלים דרך מסכי המחשב יש אין ספור ולא נראה לי שלרשת הקנדית יש בלעדיות על הנושא.
    לגבי הסדרה עצמה “מסכים” – טרם גיבשתי דיעה. הסיפור שהכי מעורר סקרנות אצלי לפחות הוא זה שבין איתי תורג’מן ואניה בוקשטיין, שניהם שחקנים נהדרים. אגב, את תורג’מן אני רואה די הרבה רוכב על אופניו בשדרות נורדאו. אולי אעצור אותו פעם ואגיד לו כמה מילים טובות. מצד שני – עדיף שלא, זה מביך.

  18. פלאפי 3 יולי 2007 ב - 19:26 קישור ישיר

    רותם, מתוך שעתיים וחצי של סרט, אולי שעה וחצי היא של אקשן, וגם זה בהגזמה. לזה לא קוראים “אקשן ללא הפסקה”.
    ולא הייתי מתקטנן איתך על זה, אלמלא האקשן היה פשוט מחורבן.

  19. רותם 3 יולי 2007 ב - 19:39 קישור ישיר

    אולי כשהייתי קטן תפסתי דברים בצורה אחרת, אבל אני זוכר שפעם היו יותר סרטים “חיים” בוא נקרא לזה: מרדפים, פיצוצים, ריצות וכו’. היום לא רואים את זה כמעט. חוץ ממת לחיות 4, אני לא זוכר סרט בשנה האחרונה שהוא רווי אקשן (אם 60% מהסרט זה לא מספיק רווי). Hot fuzz השני אחריו.

    וד”א שעה וחצי משעתיים וחצי זה די הרבה. אין מה לעשות, אנחנו לא חיות חסרות שכל, אנחנו צריכים עלילה, כמה מפגרת ולא קוהרנטית שהיא שתהיה. אחרת אפשר לראות ראליטי של תאונות דרכים קטלניות, זה באמת אקשן ללא הפסקה ועשוי הכי טוב שיש.
    בסרט יש הרבה אקשן, אבל כמו החיים: חלקו מחורבן, וחלקו לא. לדעתי הרוב לא היה, וזה תמיד היה ביחד, כך שהורגש פחות. אבל זה אולי רק אני.

  20. יניב אידלשטיין 3 יולי 2007 ב - 19:51 קישור ישיר

    יניב לרוה – צודק צודק, אבל מה לעשות?
    מכור להקרנות הפתיחה של פסטיבל י-ם, ל”כיפת השמיים”, לקהל העצום שצחוקו ותשואותיו מהדהדים מחומות העיר העתיקה…
    ומת על פיקסאר ועל בראד בירד!
    זאת הקרנה אחת שאני פשוט לא יכול לפספס.
    ואל דאגה, גם אקח את האחיינים לסרט הזה… אולי אפילו לגרסה המדובבת.

  21. יניב אידלשטיין- אני אהיה מוכן לוותר לך על הכרטיס שלי, אם ובתנאי שאצליח לזכות בכניסה חופשית לכל המתקנים בפסטיבל… ולו רק בגלל שראיתי את שמך בסוף הסרט “וונדל בייקר” היום בצהריים, אז הבנתי שיש מישהו שסבל יותר ממני 🙂
    נסה הסתערות מחודשת על הקופות בחמישי, אולי יהיו ביטולים.

    האחד- כפי שאמרת, זה קורה כל הזמן, גם לסדרות שמתקראות “מקוריות”. הבטחתי להעביר את הנושא הלאה, ועשיתי כך, אבל אפילו אני לא מוצא בזה עניין מיוחד או חריג באופן יוצא דופן.

    אה, וגירודים גירודים מכל השיחות כאן על הרובוטריקים, בייחוד אלה הנוגעות למייקל ביי.

  22. איתן 3 יולי 2007 ב - 20:54 קישור ישיר

    הייתי היום בהקרנת האקדמיה של “נודל”, ואני רוצה להצטרף למשבחים. סרט נהדר, מרגש, מצחיק, משוחק היטב, ולמרות שהוא קצת נוסחתי מדי, ואף לוקה בחוסר סבירות תסריטאית מסוימת, זה לא מפריע. מסוג הסרטים שאני נוהג לומר עליהם שאדם שעינו אינה דומעת בסרט – חסר לב הוא. תענוג של סרט.

  23. האחד 3 יולי 2007 ב - 21:16 קישור ישיר

    לרותם – לא,
    הוא לא יראה כמו המשחק המקורי,
    הסרט יקרא “הנסיך הפרסי – חולות הזמן” והוא יהיה מבוסס על טרילוגית המשחקים החדשה של הנסיך שיוביסט הוציאה.

    הסרט אמור להיות החלק הראשון מתוך טרילוגיה חדשה של “דיסני” שתיהיה מין תחליף ל”שודדי הקאריביים” שהסתיימה השנה, ומייקל ביי כנראה יביים אותה,
    אבל שמעתי שגם כריסטופר נולן הוא מועמד (אלו אומנם רק שמועות, אבל אני מקווה שהן נכונות והוא יבחר, הוא במאי נהדר).

    ליאיר ורון – אני מתכוון ל”פורמט” לא לסיפור עצמו,
    הכוונה היא כמובן לזה שכל העלילה מתרחשת בעולם הצ’טים של האינטרנט.

    וכן yes העתיקו בלי בושה אחד לאחד את הפורמט ואמרו במסיבת ההשקה של הסדרה שהוא “פורמט חדש ומקורי שהם המציאו” וכשמישהו אומר כזה דבר זה נקרא שקר,
    ואני מאוד מאודד!! שונא שקרנים.
    חייבים לשים לשקר הזה סוף.

  24. רותם 3 יולי 2007 ב - 22:46 קישור ישיר

    אם כבר במאי מחורבן של קטעי פעולה, אז נולן זוכה בגדול. הפתיחה של “באטמן מתחיל” (שהוא סרט מדהים וחזק יותר מכל סרט של ביי) היא כאב ראש ועיניים בלתי נגמר. שם ממש אי אפשר להבין מי נגד מי ומי מנצח. עד כמה שנולן במאי מוכשר, ותסריטאי עילאי (יחד עם אחיו) בתור במאי אקשן הוא בנתיים ממש לא הוכיח את עצמו. וביי, עם כל הרדידדות, הבנאליות, והעובדה שלפעמים לא מבינים מי נגד מי בקרבות, הוא במאי אקשן מצוין שיש המון מה ללמוד ממנו.

  25. יניב אידלשטיין 3 יולי 2007 ב - 22:56 קישור ישיר

    אורון… :^)
    בקשר לוונדל בייקר… כל מילה מיותרת
    איפה ראית את זה?
    וצור קשר במייל אם אתה רציני…

  26. חן חן 3 יולי 2007 ב - 23:18 קישור ישיר

    “הבועה” עולה מחר בצרפת, ואיתן פוקס מקבל כתבה ב”לה מונד”. יותר מכובד מזה אי אפשר
    אגב, הם מכנים שם את הדרמה הזו כ”סרט ישראלי-צרפתי”

  27. רותם 3 יולי 2007 ב - 23:23 קישור ישיר

    הם קנו חצי מהבועה התל אביבית, זה הגיוני שכל סרט תל אביבי ייחשב שצרפתי/ישראלי

  28. האחד 3 יולי 2007 ב - 23:37 קישור ישיר

    לרותם – מי אמר ש”הנסיך הפרסי” חייב להיות סרט מלא באקשן?!

    עם “דיסני” יקחו את נולן הם יקבלו סרט אפל וחכם בלי הרבה אקשן ועם דגש על העלילה (אני מתאר לעצמי שמכיוון ש”דיסני” הם אלו שמפיקים את הסרט אז לא יהיו בו קטעים אלימים במיוחד, ואולי בכלל לא יהיו אבל זה לא משנה כי אני בטוח שנולן יכול לביים סרט חכם ואפל בלי להשתמש באלימות).

    עם “דיסני” יקחו את נולן הם יקבלו סרט בעל עלילה מטומטמת ומלא אקשן ופיצוצים מגניבים.

    עדיף את נולן.

  29. רותם 3 יולי 2007 ב - 23:52 קישור ישיר

    בגישה פרוידיאנית הייתי אומר שהמצב ברור, אבל ניחא.
    כמו שאמרתי, ממה שאני זוכר מהמשחק הוא כולו אקשן, אבל יצאו לו כמה המשכים אז קטונתי. אם כי יש לזכור, שהקשר בין סרט למקורו יכול להיות רופף (מי חשב שאפשר לעשות 6 שעות קולנוע על סמך מתקן שעשועים).
    ומי אמר שהעלילה חייבת להיות מטומטמת? ואם היא מטומטמת למה היא לא יכולה להיות אפלה עדיין?
    יש יותר מדי דיעות שליליות על במאי, שעושה דברים באמת מרתקים. ואם קצת יסתכלו על מה שהוא עושה, יראו שיש יותר ממה שהעין רואה.

  30. סטיבי 4 יולי 2007 ב - 0:09 קישור ישיר

    הו, איזה משחק מילים 🙂

    מצ”ב לינק.

  31. מאיה טל 4 יולי 2007 ב - 0:46 קישור ישיר

    סליחה אבל למה yes גנבו? הלוא הסדרה מופקת על ידי לוליפופ הפקות, ויוצריה לפי הקרדיטים הם: יורם מנדיל ואודי סגל

  32. האחד 4 יולי 2007 ב - 1:29 קישור ישיר

    למאיה טל – מה זה כבר משנה מי גנב,
    העיקר שהאמת תיצא לאור.

    לרותם – את צודקת שהמשחק מלא באקשן (וגם ההמשכים שלו), אבל חוץ מכל האקשן יש גם עלילה,
    ובגלל שהסרט הוא לא משחק מחשב אלה סרט אז אני מעדיף שהעלילה תיהיה הדבר הכי ממוקד וחשוב,
    ונולן יעשה את זה מצוין.

  33. רותם 4 יולי 2007 ב - 8:58 קישור ישיר

    אני צודק לא צודקת. לשון הזכר מצויה בכתיבה שלי תמיד 🙂

    מאחר ואנחנו רק צופי קולנוע שקוראים בלוגים באינטרנט, אז העדפות שלנו לא ממש תופסות. או שתקנה מניות בדיסני או תתחיל לכתוב בעצמך. זה המצב כנראה.

  34. האחד 4 יולי 2007 ב - 9:28 קישור ישיר

    לא ניסיתי להשפיע על “דיסני” למרות שאני יכול לשלוח להם מכתב ולהביע בו את דעתי על מי שהם צריכים לבחור לבימוי.

  35. סטיבי 4 יולי 2007 ב - 18:51 קישור ישיר

    הנה מישהו כותב על פפריקה (הסרט, כן?).

  36. דני 5 יולי 2007 ב - 19:32 קישור ישיר

    אחרי צפייה בסרט המדובר “הרובטריקים” זה מה שיש לי להגיד: (מכיל ספוילרים)

    חרא!! לא פחות ולא יותר,
    זה מתחיל בקרינות המטומטמת בתחילת הסרט,
    וזה ממשיך בסצינה עוד יותר מטומטמת ולא מעניינת של חיילים לא מעניינים שנמצאים במסוק לא מעניין שנמצא בלב מדבר מסיבה שמאוד לא מעניינת ומגיעים למקום לא מעניין,
    בהמשך יש גם סצינת אקשן די מטומטמת שלא ממש הרשימה אותי,
    וכל שאר האקשן הוא אולי כיפי, אבל מטומטם!

  37. רונה 6 יולי 2007 ב - 14:41 קישור ישיר

    ל”האחד”

    כמה עובדות על גיבוש הקונספט של “מסכים”, שנפלה בחלקי ההזדמנות להיות עדה לו: כמו הרבה רעיונות, הוא יצא מנקודה אחת, שלא דומה ל”מסכים” בצורתו הסופית, והתגלגל לנקודה אחרת, שגם היא לא בהכרח דומה לכלום, וכן הלאה. בתהליך נזרקו לחלל החדר הרבה מקורות השראה, חלקם דווקא הוזכרו בראיון ל”הארץ”- למשל הדואט בין נטלי קול לאביה, והסדרה של ציפי ברנד. אף אחד לא התבייש להעלות רגעים טלווזיונים/ קולנועיים שריגשו אותו ולנסות לפצח אותם בחברותא, ההיפך. זה מה שעושים בישיבות קונספט. אבל “11 מצלמות” לא היה אחד מהם. אני נחשפתי לזה לראשונה דרכך כיוון שאתה מפרסם את זה באובססיביות בכל אתר. יש דמיון? אולי. מצאתי רק חצי דקה ביוטיוב. אבל האינטרנט לא שייך לאף אחד והקטע הוא לא עצם השימוש בוובקאם. על “מסכים” ישבו שני יוצרי הסדרה -מנדל וסגל- במשך הרבה זמן, החליטו החלטות, חיברו סיפורים בעדינות, חיפשו חוקיות, שברו חוקיות, ובעיקר לקחו סיכון. זה לא קורה הרבה, וכשזה קורה, מותר לפרגן. מותר גם לא, אבל הלהט שבו אתה צועק “רמאות” היא מוטיבציה מסוג אחר לגמרי.

  38. סטיבי 9 יולי 2007 ב - 20:32 קישור ישיר

    רובוטריקים, המכות מאחורי הקלעים…


השאירו תגובה