04 יולי 2007 | 10:49 ~ 33 תגובות | תגובות פייסבוק

פרס אופיר, ההצבעה מתחילה

טפסי ההצבעה לסיבוב הראשון של פרס אופיר נשלחו ואמורים להגיע בכל רגע ל-700 חברי האקדמיה המשתתפים בבחירה. כפי שפורסם כאן לראשונה לפני שנה, 2007 תהיה השנה הראשונה בה מתבצעת ההצבעה בשני שלבים: שלב אחד לבחירת חמישה מועמדים בכל קטגוריה מתוך 16 הסרטים האפשריים, ואז סיבוב הצבעה שני בו יבחר הזוכה בכל קטגוריה מבין חמשת המועמדים הסופיים.

לחברי האקדמיה יש מהיום עשרה ימים בדיוק למלא את הטפסים ולשלוח בחזרה לאקדמיה. ההצבעה תינעל ב-14.7.2007 (הו, כמה סמלי: היא נפתחת ביום העצמאות האמריקאי וננעלת ביום הבסטיליה הצרפתי). עשרה ימים אחר כך, ב-24.7.2007, תתקיים מסיבת עיתונאים בה יוכרזו שמות חמשת המועמדים בכל קטגוריה.

המטלה שעומדת בפני חברי האקדמיה היא כזאת: לסמן חמישה מועמדים מועדפים, לא יותר ולא פחות, מבין ה-16 בקטגוריית הסרט. “בקטגוריית הסרט, מי שלא יסמן 5 מועמדים, קולו בקטגוריה זו יפסל!!”, כותבת אילנה שרון, מנכ”לית האקדמיה, באותיות ענק בצבע אדום מסומנות בקו תחתון במייל שנשלח אמש לחברי האקדמיה. בשאר הקטגוריות צריך לסמן מינימום שלושה מועמדים ומקסימום חמישה.

בסוף יולי יוקרנו בסינמטק תל אביב חמשת הסרטים המועמדים.

מבדיקה לא מדגמית, אבל אני חושב שדי מייצגת, שערכתי בשבועות האחרונים מסתמן להפתעתי ש”ביקור התזמורת” של ערן קולירין מוביל בפער די עצום על “בופור” של יוסף סידר, הסרט שהיה הפייבוריט לזכייה (שלי לפחות) לפני דקה וחצי. יהיה מאוד מעניין לראות מה יקרה בסיבוב השני, כשהקולות שיתבזבזו בסיבוב הראשון על סרטים מעוטי סיכוי כמו “החוב” או “תהלים” יצטרכו לבחור מועמד חדש לתמוך בו.

על פי הערכה שלי, ארבעה סרטים כבר הבטיחו את מקומם בחמישיה:

“בופור”
“ביקור התזמורת”
“מדוזות”
“נודל”

הסרט החמישי הולך ומסתמן כ”חופשת קיץ” של דוד וולך, שזכה בפסטיבל טרייבקה. ההפתעה היחידה שיכולה למנוע מ”חופשת קיץ” להגיע למועמדות לפרס הסרט היא אם “הסודות” של אבי נשר יצליח להשתחל פנימה. כן כן, זו תהיה חתיכת הפתעה.

הרשו לי להסביר: בשבועות האחרונים בעודי משוטט בהקרנות האקדמיה מתשאל חברי אקדמיה על העדפותיהם, גם הם עצמם לא ידעו להסביר לי איך תתנהל הבחירה. האם בשלב הראשון הם יצטרכו לבחור סרט אחד או חמישה. אף אחד מהאנשים איתם שוחחתי לא ציין את “הסודות” כבחירה ראשונה שלו, אבל כמה וכמה דירגו אותו כחמישי אפשרי ברשימה. מכיוון שעל פי המייל שהגיע מהאקדמיה אמש, הבחירה במועמדים אינה מדורגת על פי סדר עדיפות (בשונה מהאופן בו מתבצעת בחירת המועמדים באקדמיה האמריקאית*) הרי שיש סיכוי ש”הסודות” יזכה ליותר איזכורים ממה שהיה צפוי לסרט כה מותקף.

בקטגוריית הסרט התיעודי צפויה גם תחרות מאוד צמודה ומתוחה, ומאוד מאוד איכותית. גם כאן אני צופה שארבעה סרטים כבר בטוח בפנים:

“מלון 9 כוכבים”
“שלוש פעמים מגורשת”
“מרגל השמפניה”
“הבטחוניים”

המקום החמישי יילך ל”בלעין חביבתי” המאוד אהוד בקרב חברי האקדמיה, אבל עדיין יש סיכוי ש”המלחמה של גיורי” יתגנב מאחוריו ויחטוף לו את המקום.

ועכשיו, 700 חברי אקדמיה יקרים, ספרו לי (בעילום שם, אם עדיף לכם): למי אתם מצביעים?

*) נו, אתם יכולים להיות בטוחים שעד שהאקדמיה הישראלית עושה משהו אחד טוב, גם אותו הם עושים עקום. ההצבעה למועמדויות באוסקר מתנהלת באופן שונה, המייצג לא רק כמות של קולות אלא גם סדר עדיפויות. חברי האקדמיה נדרשים לדרג את חמשת המועמדים שלהם על פי סדר עדיפות. ספירת הקולות מתחילה אך ורק אם הסרטים שנמצאים בעדיפות הראשונה. ואז עוברים לספירת הסרטים בעדיפות השניה. עם 6000 חברי אקדמיה, כך קראתי בעבר, בברוב המקרים אין צורך לספור את הסרטים בעדיפויות 3-5 כי כבר צומצו חמישה סרטים שיצרו פער כזה שהעדיפויות הבאות לא יוכלו להדביק. כך נבחרים הסרטים שלא רק הכי הרבה חברי אקדמיה אוהבים, אלא שחברי האקדמיה הכי אוהבים. השיטה של האקדמיה הישראלית לכאורה נשמעת סבירה והגיונית, אבל כש-500 איש – וזה המספר המקסימלי של חברי אקדמיה שיצביעו בפועל – יבחרו חמישה סרטים, יש המון סיכויים ששלושה סרטים יזכו למספר קולות גבוה ובולט, אבל שלושה-ארבעה סרטים נוספים, הבאים בתור, יהיו עם מספר קולות שווה. ומה אז? תהיה רשימת מועמדים של 6-7 סרטים, במקום חמישה? קצת אידיוטי, לא? אני לא מצליח להבין איך האקדמיה, ביחוד אחרי התיקו של השנה שעברה, לא ממגנת את עצמה מעוד מצב כזה.

==========

והיום ב-22:00 ב-יס: פרק הסיום הסופי לגמרי של “הסופרנוס”. למי שהצליח להתאפק עד עכשיו. בחצות אקפיץ לראש הבלוג את הפוסט “הסוף-רנוס” מלפני שלושה שבועות. ואחר כך הפוסט הזה יילך לישון עם הדגים.

33 תגובות ל - “פרס אופיר, ההצבעה מתחילה”

  1. סטיבי 4 יולי 2007 ב - 11:27 קישור ישיר

    ומה עם אלה שלא רואים הערב את הפרק אלא בשידור חוזר? להימנע מהבלוג עד אז?

    רוה לסטיבי: חס וחלילה. הפוסט יישאר במתכונתו הנוכחית: התוכן ייחשף רק למי שירצה להיכנס אליו והתגובות בו לא יוצגו בתיבת תגובות אחרונות.

  2. איתן 4 יולי 2007 ב - 12:12 קישור ישיר

    עדיין לא ראיתי את “ביקור התזמורת”, אבל ההרגשה שלי אומרת שבעוד ש”נודל”, “מדוזות”, וכנראה גם “ביקור התזמורת” הם קראוד-פליזרים אמיתיים העשויים טוב, רק ל”בופור”, סרט מצוין בפני עצמו, יש סיכוי ממשי להתברג בחמישיה. קראוד פליזרים יש בכל העולם. “בופור” יש רק בישראל. שנכחכח שוב בגרוננו על ההפרדה הרצויה בין “הסרט הטוב ביותר” לבין הסרט שנשלח לאוסקר ?

    משהו אחר: ב”גלריה” של היום מתפרסמות 2 ידיעות הקשורות לקולנוע. אחת הנוגעת למצב השימור הירוד של חומרים ארכיוניים (עצוב). ושניה הנוגעת לפרויקט מעניין הבא לספר את סיפורו של הקולנוע הישראלי לדורותיו דרך ראיונות עם אנשי מפתח. מכיוון שגם שמך, יאיר, מוזכר בכתבה, הרשה לי לשאול: הפרויקט בעיניי ראוי, אבל האם זכרון הוא לא דבר סוביקטיבי, אחרי הכל? לדוגמא: אם גילה אלמגור תיזכר באיזושהי אנקדוטה מהסרטת “מלכת הכביש”, אבל מנחם גולן יזכור אותה אחרת, האם לא יווצר כאן סיפור ראשומון של הקולנוע הישראלי ?

    רוה לאיתן: הכחכוח כבר מזמן שחק את מיתרי הקול שלי. והמיזם הזה רוצה לתעד בדיוק את ההבדלים בין הזכרון של גילה אלמגור וזה של מנחם גולן. זה מה שיפה בו.

  3. רוני 4 יולי 2007 ב - 12:35 קישור ישיר

    אני חושב שעוד יהיו הפתעות בחמישייה מכיוון שהרבה מהמצביעים קשורים לאחד מהסרטים המועמדים ולכן הם יתנו באופציות הנוספות 4 סרטים שהסיכויים שלהם להתברג הכי פחות טובים. הכל פוליטיקה בסופו של יום.

  4. assafTV 4 יולי 2007 ב - 13:21 קישור ישיר

    מי שיזפזפ ליס סטארס 2 ב-22:00 יצפה בג’ף פרובסט וחבורת אנשים על אי המתקוטטת על מיליון דולר. טוני סופרנו יפציע ב-22:20.

  5. אלטמן 4 יולי 2007 ב - 13:57 קישור ישיר

    לעמית: אני מאד מקווה שחברי חברי האקדמיה לא יעשו משהו כזה שמוריד את כל קרנו של הקולנע הישראלי בייחוד בשנה כזו עם כמה סרטים באמת מדהימים.

    ליאיר, עד הערב אני אפרט את ההצבעות שלי (כמו שהבטחתי שבוע שעבר חיכיתי עד שאראה את כל הסרטים).
    הדילמה היחידה היא האם לחשוף בפני כולם את ההצבעה, כאשר בעצם החשיפה אני עשוי להשפיע על תגובות אחרים..

  6. אלטמן 4 יולי 2007 ב - 14:39 קישור ישיר

    התשובה הראשונה הייתה לרוני כמובן…

  7. רון 4 יולי 2007 ב - 14:45 קישור ישיר

    להזכירך רוה על “בופור” כתבת עוד כשהיה בשלבי עריכה מוקדמים שהוא ייצג את ישראל באוסקר 2008. חבל שלא התערבתי איתך אז על משהו.(:
    וחוץ מזה, “רטטוי” עוד לפני שעלה לאקרנים בארץ, כבר מסתמן כשובר הקופות הגדול של קיץ 2007. לפי “מדד שיחות הברזייה” מתברר שהרבה מאד אנשים משתוקקים לראות את הסרט הזה. האם פיקסאר שיחקו אותה הפעם בענק?

  8. יובל 4 יולי 2007 ב - 15:26 קישור ישיר

    פיקסאר תמיד שיחקו אותה בענק וכל סרט אנימציה ארוך שהוציאו הפך לשובר קופות. אבל דווקא ל”רטטוי” יש את הפתיחה הנמוכה ביותר של סרט של פיקסאר מאז “באג לייף”.

  9. רון 4 יולי 2007 ב - 16:36 קישור ישיר

    הורה! הורה! החל ממחר מי שקונה כרטיס לאחד מסרטי גריינדהאוס (טרנטינו או רודריגז) מקבל את הכרטיס לסרט השני חינם במתנה. הסבלנות משתלמת! המבצע הוא רק ברב חן דיזנגוף ורב חן מגדל האופרה.

  10. אז עכשיו גם אני ראיתי את “נודל”, ולדעתי הוא באמת ראוי למקום בחמישייה, ומחזק את הטענה כי 2007 תיזכר כמיוחדת מאוד בקולנוע הישראלי (ועדיין לא ראיתי את “ביקור התזמורת”). פשוט סרט שבא לחבק אחרי הצפייה.

    אה, וגם אני מצטרף לרשימת המצפים ל”רטטוי”. ובגלל שנזכרתי במשהו אבל מאס לי להתפזר בין הפוסטים, אז יניב:
    אם אהיה רציני – כלומר, יתקיימו התנאים שיאפשרו לי לוותר על הכרטיס – אני מבטיח ליצור קשר במייל. ואת “וונדל בייקר” ראיתי בסינמה סיטי, כך שאין לי תלונות על שום דבר, חוץ ממה שהתרחש על המסך עצמו. מסתבר שהדבר המעניין ביותר בסרט, היה לצוטט לשיחה המקדימה של יאיר ודורון על הרובוטריקים… 🙂

  11. דני 4 יולי 2007 ב - 18:04 קישור ישיר

    אסור ש”ביקור התזמורת” יזכה,
    פשוט אסור!
    לא מגיע לו אלה ל”בופור”.
    חוץ מזה שחברי האקדמיה הישראלית הטיפשים בוחרים אותו רק בגלל שהם מאמינים שיש לו סיכוי הכי גדול לקבל מועמדות לאוסקר,
    וזה אומנם נכון,
    אבל מה שחברי האקדמיה לא מבינים הוא של”ביקור התזמורת” יש יותר סיכוי למועמדות אבל הסיכוי שלו לזכות הוא קטן,
    ול”בופור” לעומת זאת אומנם יש פחות סיכוי להיות מועמד אבל עם הוא יצליח ליהיות מועמד אז לעומת “ביקור התזמורת” יש לו סיכוי לזכות.

  12. שמרית 4 יולי 2007 ב - 21:50 קישור ישיר

    יסבז\\\\\

  13. Nimrod's Son 4 יולי 2007 ב - 23:26 קישור ישיר

    בשם מנויי הוט שבנינו, אפשר לבקש שהבלוג יהיה מוגן מספויילרים לסופרנוס גם אחרי הערב?

    רוה לנמרוד: הבלוג, נכון לעכשיו מוגן. אבל רבאק, עבר חודש מהשידור האמריקאי ועכשיו זה משודר בארץ. אתה צריך לארוז את עצמך בניילון כדי לא לדעת מה קרה. אל תפתח עיתונים, אל תדליק רדיו, אל תיכנס לתוכניות אירוח, אל תצפה בסרטונים מהקמפיין של הילרי קלינטון, אל תעקוב אחר שידורי ספורט. כמה זמן תוכל למנוע מעצמך לשמוע מישהו אומר “זה מזכיר לי את הפרק האחרון של ‘הסופרנוס’ בו טוני…..”. חיים קצת אידיוטיים, לא? אז במקום לרדות בכולם ולהתייחס אליהם כאל שטני הסוילרים, היה קצת יותר פרו-אקטיבי: תמצא את הפרק און-ליין וצפה בו. אחרי יום ראשון האחריות שלי פגה. מה גם שאתה מייצר אצלך ציפיות שאין סיכוי שהפרק האחרון יוכל לעמוד בהן, אם כל מה שאתה חרד לו זה ספוילרים.

  14. א"ש 5 יולי 2007 ב - 6:06 קישור ישיר

    לדני: זה אמנם משונה אבל יש משהו במה שאתה אומר.

  15. דני 5 יולי 2007 ב - 7:20 קישור ישיר

    אני יודע 😉

  16. לדני 5 יולי 2007 ב - 11:17 קישור ישיר

    מה זה משנה (ומי באמת יכול לדעת) לאיזה סרט יש סיכוי טוב יותר להיבחר / לזכות באוסקר האמריקאי ? אולי אני נאיבי, אבל האם ההצבעה לא אמורה ללכת לסרט/ים שהכי אוהבים (ואם אוהבים כאן, יאהבו גם שם) ולא לנבוע משיקולים פרובנציאליים-ספקולטיביים-מיסיונריים ולא אינטליגנטיים שעיקרם: בוא נבחר סרט שיזכה באוסקר האמריקאי הנכסף, ונתעלם מהעדפותינו ומטעמנו האישי, שלא לומר מעקרונותינו.
    אם סרט מצליח לרגש, להפעים, ולהקסים אותי, המעט שאני יכול לעשות כחבר אקדמיה זה לסמן לידו איקס (או ווי), והאהבה/העדפה שלי הרבה יותר חשובות מטעמם המעורפל של חברי אקדמיה אמריקאיים.

  17. אורית כהן-נבון 5 יולי 2007 ב - 15:49 קישור ישיר

    יאיר, כמה פעמים כבר אכלת את הכובע עם התחזיות הלא מדויקות שלך?
    מדובר השנה בשיטת הצבעה חדשה, וכמו שכולנו יודעים מהחיים האמיתיים (פוליטיקה, למשל), שיטות הצבעה חדשות עשויות להניב תוצאות מפתיעות למדי.

    יש כמה מתחרים שאתה מתעלם מקיומם, או להיפך- דוחף קדימה שלא בצדק. “החוב”, למשל, מתדלק פידבקים חיוביים בכל מקום ויש לו סיכוי טוב למועמדויות מעולות, ומצד שני סרט כמו “נודל” בכלל לא בטוח שייכנס לחמישיה. אולי די לנסות להשפיע על תוצאות ההצבעה? רק לשם ההבהרה: עם כניסתם לחמישייה של “בופור” ו”חופשת קיץ” אני מסכימה בכל ליבי.

    רוה לאורית: אכלתי כובעים בשפע, אבל גם האכלתי כובעים. ולמה די לנסות להשפיע על התוצאות? הכל נורא ברור כאן, אין שום אג’נדה סמויה: אני מדווח מה שאני שומע, ומוסיף גם מה שאני רוצה שיהיה. דיווח מחד, דעה מאידך גיסא. ככה זה הולך בבלוגי. נורא שקוף. אין רמאויות. ואני אומר את זה בריש גלי: “ביקור התזמורת” סרט מצוין, מקסים, נפלא, מרגש. “בופור” יותר. אבל אם אני שואל כמה עשרות חברי אקדמיה למי הם יצביעו ורובם עונים לי “ביקור התזמורת”, ואז השאר (ו”החוב” לא ביניהם, אולי כי הם מרמים אותי בתשובות, אולי כי המדגם שלי לא אמין, ואולי כי הוא לא שם. על “החוב” אני שומע המון כשמדברים על מועדויות לצילום ולמשחק של איתי טיראן) זה מה שאני מדווח, ללא סילופים.

  18. זאביק 5 יולי 2007 ב - 15:56 קישור ישיר

    אנחנו באמת בוחרים לפי הסרט הכי טוב. זה הכל. השנה במקרה יש לנו בונוס שהסרט הכי טוב הוא גם בעל סיכויים טובים לאוסקר האמריקאי.

    רוה לזאביק: אם רק התגובה שלך היתה מייצגת את שאר חברי האקדמיה הייתי מרגיש רגוע. כאמור, אני שומע גם לא מעט קולות אחרים, שמניחים בצד את השיקול “את מי אהבתי יותר” ובוחרים לפי “למי יש יותר סיכוי אצל האמריקאים”. זה אידיוטי שכזה דבר שולי כל כך מרגיז אותי, אבל משפט כזה באמת מעלה את חמתי. אני נתקף זעם. אני מתפלל שאתה מייצג את הרוב בקרב המצביעים.

  19. דני 5 יולי 2007 ב - 18:24 קישור ישיר

    הבעיה היא שחברי האקדמיה רוצים לבחור את “ביקור התזמורת” בגלל ש”סוני” מייצגים אותם וככה יש להם יותר סיכוי לקבל מועמדות, וזה לא משנה מה הם יגידו,
    כי שמעתי כבר הרבה מאוד חברי אקדמיה (בינהם אבא שלי) במצביעים רק בגלל הסיבה הזאת,
    אבל הם לא קולטים שאם כבר הם מצביעים בגלל הסיבה הזאת אז עדיף כבר להצביע ל”בופור” כי למרות שיש לו פחות סיכוי לקבל מועמדות כי לא מייצגים אותו חברה ענקית כמו “סוני” אבל במקרה והוא יצליח לקבל מועמדות אז יש לו יותר סיכוי לזכות מ”ביקור התזמורת”.

    רוה לדני: תזכיר לאבא שלך שאם זו הסיבה אז שגם את “כנפיים שבורות” סוני קנתה והפיצה בארצות הברית. וזה לא עזר. שיבחר בסיבה איתה יוכל לחיות עם מצפונו בשלום גם אם אף אחד מהסרטים האלה לא יהיו מועמד לאוסקר
    .

  20. זאביק 5 יולי 2007 ב - 20:04 קישור ישיר

    לרוה,
    אני יכול להרגיע אותך שכל מי שאני מכיר מהאקדמיה חושב כמוני ולכן אני חושב שדעתי מייצגת.
    אני חושב ששני הסרטים מצויינים בצורה יוצאת מהכלל, לדעתי “ביקור התזמורת” יותר. זה סרט שעשוי טוב, מהנה מרגש ויש לו שפה קולנועית שכבשה אותי.
    זה נכון שיש לו סיכוי טוב גם באוסקר הזר אך כמו שאמרתי זה רק בונוס מבחינתי ולא המהות, גם לא נתקלתי באנשים שחשבו אחרת ובחרו בו רק מהסיבה הזו אלא כמו שאמרתי זה רק מחזק אותם בבחירתם בסרט שאהבו יותר.
    בכל מקרה אני מקווה שזה מרגיע אותך…

    רוה לזאביק: מרגיע. אבל הנה הטופס בידיך ואתה נדרש לסמן עוד ארבעה סרטים נוספים. מה מסמנים אתה ועמיתיך באקדמיה?

  21. אלטמן 5 יולי 2007 ב - 20:40 קישור ישיר

    לרוה,

    אני יכול להגיד לך שהתחזית שלך מתאימה לשלי ואני מוסיף לרביעיה שלך את “חופשת קיץ”

  22. זאביק 5 יולי 2007 ב - 20:48 קישור ישיר

    ליאיר,

    את כל החמישיה של עמיתי אני לא יודע . בטופס שלי אני מסמן את:
    “ביקור התזמורת”
    “בופור”
    “חופשת קיץ”
    “מדוזות”
    “נודל”

  23. אוהד קנולר 6 יולי 2007 ב - 0:25 קישור ישיר

    היום ראיתי את “זרים”.למרבה הצער זו הייתה הקרנת אקדמיה אחרונה,ואני חושש שלא מספיק אנשים ראו אותו,וחבל.סרט פשוט מצוין שנעשה בטכניקה מאד יחודית של אלתור,לא רק הטקסט מאולתר אלא גם התסריט.אשכרה נסעו לצלם סרט בברלין בתקופת המונדיאל בלי לדעת שתפרוץ מלחמה ותשפיע באופן ניכר על התפתחות הסרט במעין טוויסט מצמרר.מדהים.
    לעתים סרטים מעולים לא מצליחים ליצור באזזז מכל מיני סיבות,ולכן הם נזנחים.
    במקרה הזה זה ממש חבל.בכל מקרה באמת שנה מדהימה לקולנוע הישראלי,כל כך הרבה סרטים מעולים,הפעם כיון שאני לא מעורב ב”זרים” אני מרשה לעצמי לצאת קצת מגדרי.באמת שלא ידעתי למה לצפות,והופתעתי לטובה.הרבה מחמאות מגיעות לשחקנים,בעיקר כי מרבית הדיאלוגים הם פרי האלתור שלהם,ומעט תסריטאים היו מצליחים לכתוב את זה יותר טוב.ובהקשר זה ראוי להזכיר את “תהילים” שגם נוצר בטכניקה דומה וגם הוא סרט מצוין.

  24. ארז תדמור 6 יולי 2007 ב - 9:40 קישור ישיר

    למי שעדיין לא הספיק לראות את “זרים” בהקרנות אקדמיה, ישנה עוד הקרנה בפסטיבל ירושלים, ביום ראשון ה-8 לחודש בשעה 22:00 בערב.

  25. אורית כהן נבון 6 יולי 2007 ב - 10:19 קישור ישיר

    החמישייה שלי תהיה:

    ביקור התזמורת
    בופור
    החוב
    חופשת קיץ
    מדוזות
    (כמובן לא לפי סדר חשיבות או משהו)

    ובקשר ל”זרים”- על הסרט הזה אני יכולה להגיד רק דבר אחד: אחד הבמאים של הסרט הוא פרסומאי, וכפועל יוצא מזה הושקעה אנרגיה בלתי נדלית בטריילר ובאתר הקד”מ, אבל שם פחות או יותר זה נגמר.

    ובנוסף, משהו לאוהד קנולר:
    כתבת שב”זרים” נסעו לצלם בתקופת המונדיאל בלי לדעת שתהיה מלחמה. יש לי שאלה: אתה באמת מאמין לזה? הסרט מבוסס, אם לא ידעת, על סרט קצר שלהם שזכה בפסטיבל כלשהוא, ובסרט הקצר יש…הפתעה! מונדיאל בזמן מלחמה! (מישהו אמר “גמר גביע”?). אז אתה באמת מאמין שהכל היה מקרי ופרי הדמיון? על ספינים שמעת?

    סליחה, פשוט אגדות אורבניות כאלו שצומחות מסביב לסרטים קצת מרגיזות אותי. מה השלב הבא, יגידו שאת “רטטוי” הקרינו בlive עם פנס קסם?

  26. אוהד קנולר 6 יולי 2007 ב - 12:54 קישור ישיר

    תגובה לאורית

    אורית אני חייב להגיד שאני לא ממש מבין על מה את מדברת.קודם כל נדמה לי שלא ראית את הסרט,כי הקשר בינו לבין”offside” קלוש ביותר.בטח קשה להגיד שהוא מבוסס עליו.אגב ב”offside” אין מלחמה יש שם סיטואציה מאד שגרתית למילואים שמתפתחת לארוע אלים,לכל היותר קרב.ב”זרים” הזה(להבדיל מ”זרים” הקצר של אותם יוצרים) אין ממש קרבות אבל המלחמה לא מפסיקה להיות ברקע.

    לגבי הספינים שאת כל כך שונאת.לו היית רואה את הסרט היית שמה לב שברלין נראית כמו במונדיאל,אז או שהסרט צולם במונדיאל או שהחבר’ה האלה הצליחו להרים הפקה שאף סרט ישראלי לא הצליח להרים קודם,ובהתחשב בתקציב שהיה להם,הם צריכים לקבל כרטיס עוקף אקדמיה ישר ל”אוסקר” .אם הסרט אכן צולם במונדיאל(אני לא באמת הותרתי מקום לספקות)אז המלחמה בטוח לא היתה בתכנון.כי המונדיאל הסתיים ב-9 ביולי ואילו חטיפת החיילים בגבול הצפון התרחשה ב-12 ביולי.
    בקיצור אין לך ממש מושג על מה את מדברת.אני מצטער על הבוטות אבל אם יש משהו יותר מרגיז מספינים זה חוסר פירגון הגובל בהוצאת דיבה.אני מאד ממליץ שתתנצלי בפני היוצרים ואולי גם בפניי.תודה

    אוהד קנולר

  27. פשמינה 6 יולי 2007 ב - 14:30 קישור ישיר

    אף אחד לא ראה את ווסרמיל?
    משום שלדעתי הוא חייב להיות בחמישיה הפותחת.
    סרט פשוט קטן עם שחקנים אנונימיים מצויינים
    ממליצה בחום לראות לפני שמצביעים סופית

  28. פשמינה 6 יולי 2007 ב - 14:36 קישור ישיר

    ועוד דבר על ווסרמיל – הוא סרט חשוב שעוסק בנושא חשוב והוא אותנטי!!!

  29. אורית כהן נבון 6 יולי 2007 ב - 15:01 קישור ישיר

    לאוהד קנולר:
    אני לא ממש מבינה למה אני צריכה להתנצל בפניך. מילא, בפני הצוות והבמאים- אני מוכנה לבקש סליחה על העובדה שלא אהבתי את הסרט. אבל בפניך? האם אמרתי משהו נגדך? לא. רק ציינתי (בתקיפות, נכון) את העובדה שאני חושבת ההיפך ממך. ואם נתמצת את העניין, מעבר למחלוקות כרונולוגיות-
    לא אהבתי את הסרט. ממש לא. מדובר בסחורה משומשת שנמכרת שוב ושוב במטרה לגרד לקונצנזוס בעדינות ולעשות לו נעימים. ברלין, שיואו הייתה פה פעם שואה, איזה אירוני זה שדווקא פה יהודי וערבייה נפגשים, וואו, זה כל כך סימבולי, יהודי ששירת בצבא הכיבוש אבל מאמין בכל ליבו בציונות למרות אי אלו ספקות, ואהובתו הערבייה מרמאללה חושבת שצריך לשחרר את אחיה הפלסטינים, כמה דילמות, כמה מתח, האם האהבה תתגבר על הקשיים או תיקטע לנצח בגלל מחסומי התרבות והפערים?
    כל כך עמוק. די כבר לקרוץ לחו”ל כל הזמן, כל הסרט הזה מדיף תחנונים של “תקחו אותי, אני קוסמופוליטי ורגיש שמתחבט בבעיות השעה! אני אקטואלי, אני נוגע ביד אמן בסכסוך במזרח התיכון ובבעיה היהודית-ערבית!”. התעייפתי מסרטים כאלה.
    הוא לא הסרט הכי גרוע שראיתי, באמת שלא. ויש שם משחק מצוין, אבל כל הקונספט משומש ועבש.
    זו דעתי, ואני מתנצלת ממש אם נפגעת אישית ממנה.

  30. אוהד קנולר 6 יולי 2007 ב - 18:50 קישור ישיר

    אורית

    בהודעה שעליה הגבתי,לא היה כל כך הרבה מדעתך על הסרט,מה שכן היה זו האשמת יוצרי הסרט בספין.
    וכיון שהבהרתי מעל לכל ספק שלא היה ספין,ראוי שתתנצלי בפני היוצרים.
    כמובן שאת לא צריכה להתנצל על זה שלא אהבת את הסרט,אף לא בפני היוצרים(אל תעשי ספין לדברים שלי).זכותך לא לאהוב,אבל זה בפרוש לא מקנה לך שום זכות להפיץ שקרים מגוחכים. ולו רק היית משקיעה דקה לבדוק את הפרטים אני בטוח שלא היית מפיצה אותם.
    שוב תודה
    אוהד

  31. עדן 6 יולי 2007 ב - 21:43 קישור ישיר

    חמשת הסרטים אותם סימנתי בטופס שלי:
    בופור
    ביקור התזמורת
    מדוזות
    תנועה מגונה
    חופשת קיץ

  32. יוגב 8 יולי 2007 ב - 4:49 קישור ישיר

    אני פשוט לא מבין, הסרט של השנה לפי דעתי הוא החוב. ראיתי אותו ביום שישי בפסטיבל ירושלים ופשוט המילים נעתקו מפי. סרט חזק ומרגש. איכותו הקולנועית היא פשוט בינלאומית. הימור שלי שהוא בטוח נכנס לחמישיה.

  33. Keren Regev 17 יולי 2007 ב - 2:49 קישור ישיר

    hello,

    Been watching the film noodle by ayelet menachemi, i think its such a great movie, very warm hearted.
    can someone also tell me who did the music for that one? its been a while since i heard such moving music in a film

    Keren

    רוה לקרן: שמו חיים פרנק אילפמן, שגנב את ההצגה כמלחין מוכשר בשנות התשעים ואז עבר לאגליה שם הוא (בין השאר) חלק מההרכב פוליאנה פרנק. שזה קצת כמו דני אלפמן ואוינגו בוינגו. ואכן היה נפלא לשמוע אותו שוב מלחין סרט ישראלי.


השאירו תגובה