16 פברואר 2011 | 14:25 ~ 12 תגובות | תגובות פייסבוק

תלוי

בשקט בשקט ולאט לאט, “נאום המלך” הולך לעקוף היום-מחר את “הרשת החברתית” בקופות באמריקה, ובסוף השבוע הוא ככל הנראה יחצה את קו מאה מיליון הדולר בהכנסות. כלומר, “נאום המלך” הולך להביס את “הרשת החברתית” לא רק באוסקרים, אלא גם בקופות.


כנ”ל “ברבור שחור”. סרטו של דארן ארונופסקי חוצה ברגעים אלה את קו מאה מיליון הדולר בהכנסות באמריקה. “ברבור שחור”, אם כך, הוא לא רק הסרט המצליח ביותר (מבחינה מסחרית) בקריירה של ארונופסקי, הסרט למעשה עשוי עד סוף דרכו בבתי הקולנוע להכניס פי שלושה מסך כל ההכנסות של סרטיו הקודמים של ארונופסקי.


ובכלל, מבחינה כלכלית, רשימת עשרת הסרטים המועמדים לאוסקר השנה היא רשימה של הצלחות קופתיות מרשימות. החל מה-450 מיליון דולר של “צעצוע של סיפור 3 ” ועד ל-20 מיליון הדולר המפתיעים של “הילדים בסדר”, סרט שהופק בתקציב של סרט ישראלי.


ובישראל? אין לי נתונים לגבי כמות הכרטיסים שמכר “נאום המלך” בארץ, אבל מדווחים לי מהקופות שקשה מאוד למצוא כרטיסים לסרט, ובמו עיניי ראיתי בסינמה סיטי זוג קונה את צמד הכרטיסים האחרונים להקרנה של הסרט. נראה שהוא מצליח. וגם “ברבור שחור”: הסרט עבר השבוע את קו מאה אלף הכרטיסים בארץ.


================


אחד הסרטים הקצרים המועמדים לאוסקר הוא “משאלה 143” שהופק על ידי הבי.בי.סי, שמאפשרים לצפות בסרט בן 23 הדקות שביים איאן בארנס באתר שלהם. יש כמה חוזי אוסקר שאף מסמנים את הסרט הזה כבעל סיכויים לזכות. הרעיון העלילתי שלו מוצלח מאוד: נער חולה סרטן מקבל אפשרות להגשים משאלה מארגון צדקה (מעין “משאלת לב” בריטי). אנשי ארגון הצדקה מצפים שהמשאלה שלו תהיה כמו של כל שאר הילדים: לפגוש מישהו מפורסם, או אולי לצאת ליום כיף בפארק שעשועים. אבל לנער יש דווקא משאלה אחרת: הוא רוצה לאבד את בתוליו. קצת כמו “צעד קטן” של שחר סגל, לא? הבעיה היא שלמרות נקודת המוצא המבדרת, שמעניקה ל”משאלה 143″ סיכוי להיות קומדיה שחורה נחמדה, הסרט נורא מוחמץ בעיניי. ראשית, לא האמנתי לא בכלל. הכל נורא מלאכותי ובכאילו-כזה, המחלה של הגיבור, וגם החרמנות שלו. וגם הפתרון העלילתי שלוקח פוטנציאל מוצלח ודי זורק אותו לפח עם בחירה נורא נדושה.


===================


פיטר גרינאוויי הולך לביים קומדיה רומנטית? טוב, לא הייתי מאמין לקומוניקטים של פיטר גרינאוויי, או לאופן שבו הוא מגדיר ז’אנרים. אבל קודם כל נחמד לראות שהוא נמצא במרץ יצירתי. גרינאוויי מצלם עכשיו סרט תקופתי על עולם האמנות, מעין המשך סגנוני ל”משמר הלילה”, סרטו הקודם, וכבר מתכנן את סרטו הבא שיצולם בסוף השנה ושאותו הוא מכנה “קומדיה רומנטית”. הסרט נקרא “4 סערות ו-2 תינוקות” ועלילתו: “סיפור אהבה לא קונבנציונלי בין שני גברים ואשה, שנכנסת להריון אחרי שעשתה איתם סקס בשלישיה”. שזה פחות או יותר עלילת “זד ושני אפסים”, לא? (שם הם היו תאומים). ואני מניח שגם ל”זד ושני אפסים” גרינאוויי יכול לקרוא “קומדיה רומנטית”. עד שאני לא שמע שגרינאוויי מלהק את סנדרה בולוק או את ריס וויתרספון לתפקיד הראשי אני לא מאמין. אגב, צחוק בצד: אן האתאוויי, שאין לה שום בעיה עם עירום, בוודאי תשמח לככב בסרט של גרינאוויי.


=================


ואפרופו תאומים: כך יצר דיוויד פינצ’ר את התאומים לבית ווינקלבוס ב”הרשת החברתית”, באמצעות שחקן אחד, ארני האמר. מה שאומר שהאמר הזה עבד יותר קשה מכל השחקנים האחרים בסרט. אבל שימו לב גם לצד הטראגי של הסיפור: השחקן ג’וש פנס, שעשה אודישן לתפקיד אבל לבסוף נבחר להיות זה שמצולם מול האמר אבל אז פניו נמחקו דיגיטלית והוחלפו בפניו של האמר.


יחצני הסרטים מפציצים עכשיו את הרשת ואת הבלוגים בסרטונים על “איך-עשו-את”, כדי להכזיר לחברי האקדמיה את העבודה המרובה ואת הקסמים שנעשו בסרטים ושעליהם עכשיו הם רוצים לזכות באוסקר. אבל הווידיאו הנ”ל אמור להראות לנו עד כמה משוכלל ומדויק החזון של פינצ’ר, שרוצה לזכות באוסקר על הבימוי. אבל הנה וידיאו נוסף, מטעם אנשי האפקטים של “מכאן והלאה” של קלינט איסטווד, שמראה איך הם יצרו את הצונאמי בפתיחת הסרט. הם רוצים אוסקר על עבודתם:







(זה היה אפרופו סערות, מהאייטם של גרינאוויי).


===============


ג’ף ברידג’ס פרסם באתרו את צילומיו מאחורי הקלעים של “אומץ אמיתי”. ברידג’ס מסתובב כל הזמן עם מצלמה פנורמית נטולת צמצם או פוקוס ומצלם תמונות רחבות די מדהימות בכל הסרטים שהוא משתתף. ואיכשהו, כשזה מערבון של האחים כהן, זה נראה די מושלם. מה גם שצילום הכריכה של הספר הוא טייק-אוף ברידג’סי לשוט שהכי אהבתי בסרט, שוט שלא יוצא לי מהראש ושמראה איך האחים כהן חושבים קולנוע (אם צריך עץ, הם יביאו את העץ הכי גבוה):




“אומץ אמיתי” יוצא בארץ מחר. כבר אמרתי כאן שזו יצירת מופת?

נושאים: בשוטף

12 תגובות ל - “תלוי”

  1. דב 16 פברואר 2011 ב - 15:00 קישור ישיר

    ארמי האמר, לא ארני..

  2. עמית איצקר 16 פברואר 2011 ב - 16:15 קישור ישיר

    דוקא הסרט הקצר על הנער שמבקש לאבד את בתוליו נשמע כמו סרט בשם
    one last thing
    מלפני כמה שנים בכיכובו של מייקל אנגרנו ששיחק נער חולה סרטן שמבקש גם משאלה כזאת מאיגוד צדקה לשכב עם דוגמנית מפורסמת. הסרט מוקרן מדי פעם בכבלים

  3. עופר ליברגל 16 פברואר 2011 ב - 17:22 קישור ישיר

    עלילת זד ושני אפסים מורכבת יותר -שני הנשים שלהם נהרגו בתאונה והיא ורוצה להיכנס להריון משניהם – או משהו כזה.

    ואומץ אמיתי באמת נפלא. גם הצילומיעם מהסט

  4. איתן 16 פברואר 2011 ב - 17:49 קישור ישיר

    טוב, די. מספיק. גם אני ראיתי את “אומץ אמיתי”. ואפילו די נהניתי. אבל כשיצאתי מהסרט הרגשתי שמצד אחד זה סרט בהחלט מהנה, אבל מצד שני, האחים כהן כבר עשו סרטים הרבה יותר טובים בקריירה שלהם. אני ממליץ להוריד ציפיות. אחלה סרט זה כן. יצירת מופת – זה לא.
    (אני מניח שאתה תעלה עליו פוסט מחר. גם אני).

    וחוץ מזה – מבין 10 הסרטים המועמדים לאוסקר ראיתי 9 (את “127 שעות” אני אשלים בשבוע הבא). לטעמי האישי, “ברבור שחור” הוא הסרט הטוב ביותר ברשימה. אבל אין לו סיכוי. כך שאני מאוד אשמח לראות את “נאום המלך” לוקח.

  5. hamlet 16 פברואר 2011 ב - 19:34 קישור ישיר

    Eitan,see it again
    True Grit is a true Great film
    See it after watching (Criterion)
    Night of the Hunter on dvd

  6. עדן 17 פברואר 2011 ב - 8:43 קישור ישיר

    עוד 20 שנה היחס אל “נאום המלך” יהיה כמו שמתייחסים היום ל”נהג של מיס דייזי” – סרט חביב מאד, אפילו טוב, אבל כזה שאף אחד לא מבין למה הוא זכה באוסקר.

    =============

    רוה לעדן: אני מסכים איתך לגבי “נאום המלך”, אבל אני מפנה את תשומת ליבך לכך שחוץ ממנו יש רשימה של עוד תשעה סרטים מועמדים, שחלקם יזכו בפרסים בקטגוריות אחרות, וכמה מהסרטים האלה הם (לדעתי לפחות) מהטובים ביותר שנעשו באמריקה בשנים האחרונות. לכן כדאי, כשמדברים על האוסקר, לראות גם את המתחרים ולא רק את המנצחים.

  7. אורון 17 פברואר 2011 ב - 11:26 קישור ישיר

    עדן – למה עוד 20 שנה? בוא נתחיל מעכשיו 🙂
    בכלל, האוסקר הזה מגיע עוד שבועיים, ובמקום להתרגש או לצפות לו אני בתחושת “איזה אוסקר משעמם זה היה”. מוזר.

  8. צור שפי 17 פברואר 2011 ב - 11:37 קישור ישיר

    עדן ואורון, אני לגמרי אתכם.

  9. ערן 17 פברואר 2011 ב - 13:39 קישור ישיר

    אני ראיתי חלק מהסרטים המועמדים. מבין מי שראיתי אני עצמי הייתי מדרג:
    1. צעצוע של סיפור 3
    2. ברבור שחור
    ומפה נפילה גדולה ברמה אל…
    3. הרשת החברתית
    4. התחלה
    5. נאום המלך
    6. קר עד העצם

  10. שלומי 17 פברואר 2011 ב - 17:08 קישור ישיר

    אני עם איתן(בנוגע ל”אומץ אמיתי”. לגבי כיסוי מקסימלי של המועמדים לאוסקר – אני עפר לרגליו…)

  11. אמיר 17 פברואר 2011 ב - 23:59 קישור ישיר

    שאלה לבעל בלוג: למה אתה מתעסק כ”כ הרבה בכמה כסף הכניס סרט זה או אחר? למה ההכנסות הכספיות צריכות לעניין מבקר קולנוע? (אתה יכול לדמיין לעצמך מבקר ספרות שהיה מתעסק באופן אובססיבי בשאלה כמה עותקים נמכרו מספר זה או אחר? או מבקר אמנות שהיה מדרג באופן קבוע את כוח המכירה של אמנים עכשוויים?) זכותך לעסוק בזה, כמובן — זה הבלוג שלך. אבל בחייאת, למה אתה חושב שזה כ”כ חשוב? אתה מבקר קולנוע, לא תקציבאי באולפן הוליוודי.

  12. אמיר 18 פברואר 2011 ב - 0:00 קישור ישיר

    איזו באסה… ה”א הידיעה נשמטה מהמשפט הראשון לעיל.


השאירו תגובה