7 Responses to “שש שפופרות בדרך לקוריאה”

1. 

   אורית 20 יולי 2007 at 9:08 Permalink

   זה היה מקסים יאיר. זה היה מצחיק, שנון, ואינפורמטיבי. (ולא חשבתי שיש לך עורכים בפנאי פלוס. חשבתי שאתה אדון לעצמך)

   הגב
2. 

   איתן 20 יולי 2007 at 12:03 Permalink

   אין לי הרבה מה להוסיף על "רטטוי" שראיתי אתמול, מלבד לומר שאני מסכים עם רוב מה שנאמר. הסרט יותר ממקסים. הוא קרוב לשלמות. השלב הבא הוא איש מכירות חכם, שידע לפמפם את הסרט הזה לאקדמיה בצורה שתביא לו יותר מועמדויות (ופרסים) מאשר רק על סרט האנימציה הטוב ביותר. מסכים לחלוטין עם יאיר – מגיע לו פרסים גם על תסריט ובימוי (למרות שלא שמותיהם של ווילדר ולוביטש עלו לי לראש. היתה להם קריצה אירונית שלא ראיתי בסרט הזה. העדינות המופלאה של "רטטוי" העלתה לי לראש את סגנון הבימוי של אנג לי ב"הר ברוקבק". סתם אסוציאציה פראית, אני יודע…).

   רוה לאיתן: יש לך את עולם האסוציאציות הכי משונה. וזו מחמאה, כי איכשהו אתה גם פוגע בול. אני יכול להראות לך כמה דוגמאות אצל אנג לי בהם הוא מחקה/מעתיק/מושפע מלוביטש (לא ב"הר ברוקבק") ומהאוורד הוקס.

   הגב
3. 

   איתן 20 יולי 2007 at 16:06 Permalink

   תודה על המחמאה, יאיר. תקופה משונה עוברת עלי בעבודה (וזה לטובה), דבר שמנע ממני לראות את "רטטוי" עד אתמול (ועוד כמה סרטים. אני אשלים פערים בסוף השבוע). זה גם השכיח ממני משהו שרציתי לכתוב לך לפני כמה ימים, אפרופו Monday morning mix. גם אני ילד של שנות ה-80, וגם אני גדלתי על המצעד הלועזי של גלי צה"ל בהגשת אברי גלעד. בשנה שעברה, עם פרוץ המלחמה האחרונה, נזכרתי בשיר שאני לא מצליח להשיג. זה שיר שצעד במצעד הלועזי, אבל הזמרת היתה ישראלית, וענתה לשם קרן ברק. לשיר קראו "בירות", ומילות הפזמון החוזר היו :"In Beirut, life goes on". מישהו זוכר את השיר הזה ? יכול לתת לי עליו פרטים ? על קרן ברק ?

   הגב
   • 

     Karen Barak 23 פברואר 2012 at 9:08 Permalink

     Hi Ethan,
     You asked about the song "In Beirut". I recorded that song in 1985. If you have any questions, I'd love to answer them…
     Warmly
     Karen Barak
4. 

   איתן 20 יולי 2007 at 20:52 Permalink

   ועוד דבר (סליחה שאני נודניק היום): בסוף השבוע עלה על האקרנים "התרמית". אורון/יאיר/עדן/כל מי שראה כבר את הסרט: ביקורת ?

   לגבי הסרט הזה, אני בבעיה: מצד אחד, ראיתי כתבה מפרגנת עליו ב-BBC, והסיפור נשמע מעניין. מצד שני, שחקן ראשי שאני לא אוהב (ריצ'רד גיר הוא בעיניי צנון יבש), ובמאי שאני עוד יותר לא אוהב.

   מישהו ? (מישהי ?)

   הגב
5. 

   טלוטן 21 יולי 2007 at 6:55 Permalink

   שעשעת אותי. מה שמפתיע הוא שעניין שיחת הועידה המשונה קרה גם לי בחודש האחרון.
   בוקר. שלושה אנשים מנסים לקיים שיחת ועידה. השיחה, משום מה, לא עובדת. הפתרון: אני מוצאת את עצמי מחוברת באוזן אחת לקו בזק ובשנייה לסלולרי. וכך, הפלא ופלא, גם שני רעי לשיחה. תחילת השיחה הייתה מביכה – 2007 וזו הדרך שלנו לתקשר, שלושה אנשים ושישה טלפונים? כמה שזה נשמע מגוחך, מסתבר שזה עובד. מוזר, אבל עובד.

   הגב
6. 

   אורון 21 יולי 2007 at 16:42 Permalink

   מצטער איתן, שאני מגיב רק עכשיו בעניין "התרמית"…
   או כפי שאני מכנה אותו – Howard Hoax. (וזה הזמן לכעוס על שאני מרמז על שמו של במאי דגול לצד סרט כה ממוצע)
   בכל מקרה, ביקורת רק בשבוע הבא (בוז לחרם וכו'), אבל אני כן אגיד כמה דברים, בהתייחס לחששות שלך:
   גיר, מעולה בסרט. נזכר שהוא שחקן סוף כל סוף. גם מולינה מצוין כהרגלו, ובכלל – ליהוק ומשחק טובים מאוד בעיניי. ואם אתה חושש מהאלסטרום של "שוקולד" ודומיו, כאן הוא עושה עבודה טובה מאוד בעיניי, וחפה מגינונים ושמאלץ, אם כי ניכר שהשתמש בכל טריק קולנועי שקיים, כדי לסבך עניינים.
   למרות הכל, הסרט ממוצע למדי לטעמי, ואין צורך בהתלבטות כבדת משקל בעניינו. רוצה לראות סרט טוב על האוורד יוז? צפה ב"הטייס". רוצה לראות סרט טוב על קליפטון אירווינג? לך על "ז' זה זיוף". בנוגע לשילוב טוב אך לא מופלא של שניהם, אתה יכול לנחש מה תהיה המלצתי…

   הגב

Leave a Reply