24 יולי 2007 | 21:26 ~ 22 תגובות | תגובות פייסבוק

d'oh

מערך השיווק של “הסימפסונים” בארץ מנסה לייצר סקרנות עם המשלוח הזה שהגיע למערכות העיתונים:

משהו לצהובונים

ובפנים, הס פן תעיר…

uuuuuuggggggghhhhhhh
צילם וטעם: אהוד קינן

האמיצים שניסו דיווחו שהטעם אף הוא מגעיל. תעלול היח”צ הזה יצא, אפעס, חצי אפוי. כל טועמי הדונאט מדווחים שהם מקווים שהסרט טוב יותר.

תוספת, רביעי: גם ג’פרי וולס הציץ ונפגע מהסופגניות הרדיואקטיביות. הנה הדיווח שלו.

נושאים: כללי

22 תגובות ל - “d'oh”

  1. האחד 24 יולי 2007 ב - 22:38 קישור ישיר

    איכסס! 🙁

  2. gyuval 24 יולי 2007 ב - 22:39 קישור ישיר

    הם הרגו את הסופגניה הכל כך מושלמת וסקסית של הומר 🙁

  3. BigBird 24 יולי 2007 ב - 23:02 קישור ישיר

    רק מלהסתכל על התמונה זה נראה חסר כל טעם ומלא צבעי מאכל

  4. יניב אידלשטיין 24 יולי 2007 ב - 23:11 קישור ישיר

    נראה כמו לב של חזיר עם חור קליע.
    במקום הנמען הייתי פונה למשטרה.

  5. סטיבי 24 יולי 2007 ב - 23:54 קישור ישיר

    ewwwww.
    יש שם גם פרטים תזונתיים של התפלץ הזה? אולי אנשים אלרגיים (בנוסף להיותם אמיצים על הכוונה לנסות אפילו)?

  6. רותם 24 יולי 2007 ב - 23:59 קישור ישיר

    דונאטס – המצאת האל להכחדת האנושות בצורה מעודנת
    בימי דאנקן דונאטס העליזים בכיכר רבין, העלנו הצעה להתערבות: האם אפשרי לאכול 12 דונאטס ברציפות. לא במהירות שיא, אבל לא עם הפסקות היסטריות.
    לצערנו סגרו את העסק. חבל, היה יכול להיות מעניין. קד”ם לגרסא האמריקאית של “טקסידרמיה”.

  7. נמרוד 25 יולי 2007 ב - 8:29 קישור ישיר

    נראה כמו בדיחה גרועה, דונאט מצופה בקטשופ שלא ראה מימיו עגבניה.

    ואני לא מבין למה הסרט הזה זקוק בכלל ליחסי ציבור- נראה לי שיש מספיק מכורים כבד למשפחה שלא היה משנה להם אם במקום סרט היו מקרינים 3 פרקים רצופים של הסימפסון, הם היו באים לקולנוע בהמוניהם

  8. יניב אידלשטיין 25 יולי 2007 ב - 9:38 קישור ישיר

    זה הולך להיות סרט ענק.
    למרות שאני לא יודע עליו כלום (וככה אני אוהב את זה).
    הכותבים של הסימפסונים לא איכזבו אף פעם (טוב, כמעט אף פעם). הרמה העקבית הגבוהה של ההומור שלהם היא הישג שאין לו אח ורע.
    אני מתייצב מחר להקרנה הראשונה.

  9. אורון 25 יולי 2007 ב - 10:28 קישור ישיר

    תודה רבה לך יאיר רוה, התמונות של סופגניית הגועש זה בדיוק מה שהייתי על הבוקר, מה גם שזה הדבר הראשון שראיתי אחרי שלושה ימים שלא הייתי פה. רק שאלה אחת – למי אני מוציא חשבונית בנוגע למקלדת חדשה?
    🙂
    בעצם עזוב חשבונית – כפיצוי, אבקש תגובות ראשונות מהחזית הצהובה היום/הלילה, ממנה איעדר לצערי הרב. ולא, אני לא יכול לחכות עד מחר.

    בברכת “ספיידר פיג שולתת!!!1” (ניק-לינק, מאוד מומלץ לכולם, חוץ מאלו שלא רוצים לראות שום בדיחה מהסרט)

  10. רוני 25 יולי 2007 ב - 11:21 קישור ישיר

    ועוד מהלך שיווקי מזעזע. לפרסם במודעה את הסרט המצויר החדש יצאת כריש ( Shark Bait )בכותרת “ההרפתקה ממשיכה!” כדי לגרום לצופים לחשוב שמדובר בהמשך ל”תפוס ת’כריש”. מעניין מה יש לדרימוורקס להגיד על זה.

  11. אייזאק 25 יולי 2007 ב - 14:51 קישור ישיר

    יאיר, קיוויתי לראות אותך אתמול ב-30 שנה לסוסעץ. היה מאוד מעניין.

    רוה לאייזאק: נחמד שיש מי שמחפש אותי באירועים כאלה. אכן, הייתי אמור להגיע, גם כדי להיזכר איך נראה הסרט הזה שפעם די חיבבתי, אחרי שנים שלא ראיתי אותו (מאז מבוא לקולנוע ישראלי בשנה א’ בחוג לקולנוע) וגם כדי להפגין נימוס למשפחת יושע, שכניי מקומה 4. אפילו היתה לי פרטנרית להקרנה. אלא שלפנות ערב קרסתי, לא ברור האם מווירוס חולף או אולי התייבשות קלה, סימסתי לפרטנרית שזה היא וגדליה בסר לבד הערב בלעדיי, ונותרתי מרותק למיטתי עד הבוקר. סיפור מרתק, לא?

  12. אורון 25 יולי 2007 ב - 15:37 קישור ישיר

    נפטר השחקן הגרמני אולריך מוהה (“חיים של אחרים”), לאחר מאבק במחלת הסרטן.
    קטונתי מלהספיד, ולכן:
    עוד פרטים בניק-לינק, וכל העניין עובר לטיפולו של בעל הבלוג וצוות המספידים הקבוע, אם ירצו בכך.

  13. גונקל 25 יולי 2007 ב - 16:38 קישור ישיר

    מישהו כתב בתגובה לג’פרי וולס שזה הגג הכי מוצלח של הסימפסונס בכמעט עשר שנים. יש בזה משהו.

    ובסתירה גמורה לדברי אלה: מישהו יודע מתי ואיפה הולכים להקרין את הסרט? הוא עולה מחר או מחרתיים? איפה הפרמיירה? איפה יש סיכוי לתפוס אותו הכי מהר? פרטים, מישהו?

  14. עופר ליברגל 25 יולי 2007 ב - 16:54 קישור ישיר

    לגונקל: מי שכתב שזה הגג הכי מוצלח של סימפסון מזה 10 שנים, כנראה לא ראה את הסדרה בשנים האחרונות, גם בעונות המאוחרות יש כמה פרקים גאוניים. הסרט עולה מחר, אני הולך עליו ביס פלאנט, יש הקרנות מהבוקר.

  15. דן 25 יולי 2007 ב - 17:09 קישור ישיר

    עופר, שים לב שאתה לא הולך להקרנה המדובבת. אני מתבאס מזה שבטח היירספריי יציג באולם הגדול ברב חן דיזנגוף והסימפסונים יסתפקו באולם 2 או 3. אין מצב שאני רואה את זה שם. אז כנראה שאני גם אגיע ליס פלאנט מתישהו במהלך הערב. יש איזה אולם שם ששווה להתרחק ממנו במיוחד? הייתי גם נוסע עד הרצליה, אבל לא בא לי על ההפסקות הנוראיות שלהם.
    חיים קשים. נשבע לכם.

  16. יוני השני 25 יולי 2007 ב - 17:45 קישור ישיר

    אולריך מוהה מת?!עצוב נורא. מדובר בשחקן מבריק ששידרג את “חיים של אחרים” ממלודרמה סבירה למשהו באמת מרגש, עם פנים שמביעות כ”כ הרבה רוך ואינטיליגנציה לצד קשיחות ומין נזיריות שכזו. ממש חבל, נהיה לי עצוב עכשיו. מישהו יודע על סרטים נוספים שווים שלו?(מלבד “משחקי שעשוע”, כמובן. וכן, אני מכיר את imdb אבל רוצה המלצה אישית).

  17. אייזאק 25 יולי 2007 ב - 18:04 קישור ישיר

    יאיר, אתה שובר שיאים של חולי- מה נסגר עם המערכת החיסונית שלך?!

    בכל מקרה למרות שנהנתי ומצאתי את ההתחכחות הזו עם לב ליבה של התעשיה חוויתית, הסרט עצמו לא עומד במבחן הזמן. זו הפעם הראשונה שראיתי אותו ולמרות שרואים את הפוטנציאל הקולנועי הגלום בו, חשבתי שהוא פרמיטיבי מאוד יחסית לשנה שהוא נוצר בה. מה שכן, החתמתי את שמוליק קראוס ואת יענקל’ה רוטבליט על “אחרי עשרים שנה” בתקליט, אז יצאתי מאושר (=

  18. יניב אידלשטיין 25 יולי 2007 ב - 23:20 קישור ישיר

    רוני – הסרט הזה נראה בעיקר כמו חיקוי עלוב של “מוצאים את נמו”. המונח Shark Bait הוא ציטוט ישיר מהסרט (זה הכינוי שנמו מקבל מחבריו לאקווריום).
    הטריילר לסרט הזה פשוט מביך. ההעתקה זועקת לשמיים והאיכות בקנטים. הכריש הרע הוא גניבה בוטה של ברוס מ”נמו”.

  19. א"ש 25 יולי 2007 ב - 23:40 קישור ישיר

    מעניין שכמעט כל התגובות אצל ג’פרי הם בדיחות בענייני כשרות.
    מה זה אומר עלינו? או שזאת אשמת ההסברה הישראלית…

  20. חן חן 26 יולי 2007 ב - 0:17 קישור ישיר

    אפשר להירגע, ניתן להתאכזב (תלוי מאיזה צד מסתכלים על זה). “משפחת סימפסון: הסרט” אינו תעלול פוסט-מודרני, וגם לא יצירה רפלקטיבית, ולא שום דבר חוץ מפרק ארוך, גדוש, עמוס ומוצלח של הסדרה, עם דגש על בני המשפחה ומקום שולי (מדי) לדמויות המשנה. לא פיאסקו, לא בינוני וגם לא מבריק. סתם עונג צרוף שנותן משנה תוקף לגאונות הדרמטית/וירטואוזית/חתרנית של הסדרה בלי להאיר אותה מזוויות אחרות. שווה את הכסף, בקיצור

  21. עדן 26 יולי 2007 ב - 0:35 קישור ישיר

    אני מסכים לגמרי עם חן חן לגבי “משפחת סימפסון”. אכן פרק ארוך, מוצלח ומענג אך לא משהו מעבר לזה.


השאירו תגובה