הערות שוליות
הנה הטיזר השני מתוך שלושה לסרט החדש של יוסף סידר, "הערת שוליים". בשבוע הבא טיזר שלישי. ושבוע אחרי זה טריילר סופי ומלא. בינתיים, הטיזינג עובד. הטעימות הקטנות והמדודות – בפעם הקודמת זה היה רצף שוטים קצרים, הפעם זה שוט אחד ארוך – נראות מצוין.
====================
הבשורה הגדולה שיצאה מכנס איגוד בעלי בתי הקולנוע באמריקה שהתקיימה בסוף השבוע שעבר בלאס וגאס (פעם קראו לזה שואו-ווסט, עכשיו קוראים לזה סינמה-קון) מחקה את החיוך של בעלי בתי הקולנוע מהפנים. האולפנים הודיעו שהם משיקים שירות VOD פרימיום בו בעבור 30 דולר יוכלו צופי הטלוויזיה באמריקה לצפות בשוברי הקופות 60 יום אחרי בכורתם הקולנועית. בעלי בתי הקולנוע מזהירים שכל צמצום של חלון ההפצה שבין אולמות הקולנוע ואפיקי הפצה הביתיים מסכנת את קיומם של בתי הקולנוע. מצד שני, מי יסכים לשלם 30 דולר על צפייה ביתית חד פעמית? שני הסרטים הראשונים שיוקרנו בשירות פרימיום הזה שיושק החודש יהיו "זהות לא ידועה" ו"לזרום עם זה".
==================
קונן אובריאן יערוך לייב בלוג בדף הפייסבוק שלו במקביל לשידור התוכנית שלו, הערב ב-23:00, שעון ניו יורק. שזה 6:00 בבוקר של מחר, שעון ישראל.
====================
ואתמול הייתי עסוק בהוראה, כשלטלפון שלי התחילו להגיע סמ"סים שעידכנו אותי שג'וליאנו מר נרצח בג'נין. זו בעיני ידיעה מדכאת מאין כמוה. את מר חיבבתי במיוחד בתור אדי הקצב, גיבור "זעם ותהילה", סרטו המעולה של אבי נשר. נראה שסופו של מר היה דומה למדי לסופו של אדי הקצב.
לזכרו, ישדר ערוץ 8 במוצאי שבת בשידור חוזר את הסרט התיעודי "הילדים של ארנה" שביים מר על אימו, ארנה חמיס, שהקימה תיאטרון לילדי ג'נין.
================
הפתעה! יונייטד קינג שלחו אמש את הקומוניקט הבא:
פתיחה מצוינת ל"קוד מקור" בישראל וארה"ב. המותחן העתידני בכיכובו של ג'ייק ג'ילנהול, "קוד מקור" כבש את טבלת ה-Box Office בישראל במהלך סוף השבוע האחרון. הסרט, המופץ בישראל ע"י סרטי יונייטד קינג ויצא לאקרנים יממה לפני צאתו בארה"ב, הביא לבתי הקולנוע בארץ כ-20,000 צופים – זאת במקביל לפתיחה מצוינת גם בארה"ב, עם 15 מיליון דולר הכנסות בסופ"ש הראשון ליציאתו.
אז מצד אחד, וואו. נתוני קופות, כד להשלים את הטבלה שמתפרסמת של סרטי האולפנים הגדולים. האם זה בעקבות היעדרותו של "סנגור במבחן" מטבלת השבוע שעבר?
מצד שני, בואו נירגע עם הסופרלטיבים, אוקיי? 20,000 צופים בארץ ו-15 מיליון דולר באמריקה (מקום שני) זו פתיחה סבירה, לא "מצוינת". הפתיחה של "הופ ארנב", מול "קוד מקור", היתה מצוינת: עם 37.8 מיליון זו (היתה כמעט) הפתיחה הכי טובה בינתיים השנה. כדי שהדיווח יהיה אמין, כדאי לשמור על הסופרלטיבים לרגעים שבהם הם מוצדקים.
המוסיקה בטריילר של הערת שוליים:
האם היא מקורית ? אם כן, הרי קם כאן האוורד שור מקומי.
על ג'וליאנו. איזה אבדן.
נותר לי זיכרון מאחר צהריים אחד בכיכר דיזנגוף. ג'וליאנו מופיע במופע רחוב, ואני בחברת הוריי עומד ומתבונן. פתאום אבי מעיר בדרכו המיוחדת רק לו שבכיכר יש יותר מלאום אחד וצריך להיזהר. אני מחייך אל בחור אחד ומבלי שהורי ישימו לב אנו מחליפים בזריזות מספרי טלפון. הוא היה סטודנט מטירה. זה הרגיש הכי קרוב לשלום.
יאיר, ב-2006 כתבת על סרט גרמני בשם 'בחירה חופשית' העוסק באונס וכלא, נדמה לי, אתה יכול בבקשה לתת שמו באנגלית? לא מצאתי אותו בשומקום.
בדרך כלל אני לא אוהב להעיר על החלטות עריכה בבלוג ואני לא אוהב לקרוא כאלה. זו זכותך לעשות מה שאתה רוצה בבלוג שלך ושיקוליך איתך. אבל בכל זאת הפעם, אני לפחות מרגיש מאוד לא נעים עם המקום שדחפת את הרצח של ג'וליאנו מר. נדמה לי שהסיפור שווה פוסט נפרד (גם אם אין לך מספיק מה לכתוב לפוסט, בשיח התגובות היו מרחיבים), או לפחות לא להיות מוזכר בדרך אגב מוזרה בין קונן אובריין לשוברי קופות בסופ"ש.
מיכאל – זה הסרט:
http://www.imdb.com/title/tt0499101/
מסכימה עם רז.
הידיעה הזו הגיעה לצד השני של האוקיינוס בדרך כלל רק היום. הרבה מציינים אותו כשחקן ב"מיראל" (שיצא השבוע בדיוידי).
לסטיבי ורז. אתם מתפרצים לדלת סגורה. אם נעלם מעיניכם וכנראה שנעלם, הידיעה על מותו של ג'ול מופיעה בפוסט תחת הכותרת "הערות שוליים". יענו לא הספיק לו לרגיש הידוע להתחכם בשם הסרט "הערת שוליים" והוא תעקש להכליל תכל הידיעות בפוסט שלו ככאלה. בכל מקרה טוב לו שלא הכתיר תפוסט בכותרת המתבקשת מרגישותו הידועה בשם "גוליאנו,, תזכרו תשם"…
איתן, אני כה מודה לך, אין לך מושג!!!! 🙂
מסכים עם רז וסטיבי. מוזר
=============
רוה למיקי-ל, רז וסטיבי: מיקום של ידיעה בהיררכיה של הבלוג תלויה בתזמון עליית הידיעה ובכמות המילים שיש לי להגיד. במקרה של ג'וליאנו, כפי שכתבתי, עד שהגעתי למחשב הדיווח היה כבר בכותרות הראשיות של כל אתרי החדשות בארץ, והעלאתו כאייטם נפרד 7 שעות אחר כך זו סתם מיחזור. ובגלל שהרצח הזה הטיל עלי תוגה ובלבול קוגניטיבי רב, ואיזשהו דכאון מהשתלטות התחושה שמא אולי הסכסוך הזה באמת בלתי פתיר, לא מצאתי מילים להגיב אליו באופן שקול. בסופו של דבר המילים היחידות שיש לי להגיד זו התחושה הזאת שמר חי ומת כמו אדי הקצב, הדמות שגילם. זה נראה לי המעט שמחזיק את המרובה, כל הקונפליקטים שבחייו ובמיקום שלו בתוך הקונפליקטים של המקום, והסוף שאליו כל זה מוביל.
הרגשתי בדיוק כמוך לגבי הסכסוך עם פרסום ההודעה על הרצח. "הרגשתי" בלשון עבר, כי אני חושב שבסוף אנשים כמו ג'וליאנו מר ייזכרו כחלוצים, על אפם וחמתם של הקיצונים בשני הצדדים. תודה על ההבהרה, אני חושב שזה אחד ה"פוסטים" היותר יפים שכתבת. גם שרת התרבות פרסמה הודעה מאוחרת וקצרה, אבל אני משער שמניעיה שונים…
ואולי – אם אתה מתקשה לכתוב בעצמך – תעשה מעשה ולווט ותפרסם פוסט אורח על ג'וליאנו? בנוסף, בעיני, מותו הוא נקודת פתיחה מצויינת לדיון בבעיית חוסר יכולתם של כוכבי קולנוע ישראליים בפוטנציה להתממש ככאלה ולמצוא את מקומם בנרטיב הישראלי.
האם מישהו יודע מה אורכו הסופי של הסרט "הערת שוליים" ?