20 אוגוסט 2007 | 08:13 ~ 20 תגובות | תגובות פייסבוק

ברוכים הבאים לבלוג של סטיבי

בהמשך לפוסט הקודם (אותו אמשיך לעדכן ככל שיגיע אלי מידע מעודכן יותר), הנה הודעה משמחת מדורון צברי: “שכחת את ‘המדריך למהפכה’ (לשעבר ‘הקרב על האגרה’). יש ראף-קאט. עובדים עכשיו על השלמות. בתחילת 2008 יהיה עותק”. מוסיף לרשימה בפוסט הקודם, ומתייק בהחלט ברשימת המסקרנים.

=======

ועוד בהמשך לפוסט הקודם: איזה מהסרטים החדשים כבר יהיה מוכן ויוקרן בפסטיבל חיפה? אני מהמר על הסרט של עמוס גיתאי (חיפאי במקור), שיגיע לחיפה אחרי מסעותיו בוונציה ובטורונטו. ואם הסרט של משה מזרחי כבר גמור, לא מן הנמנע שגם מזרחי וגם בת זוגו, מיכל בת אדם, יציגו שם את סרטיהם החדשים.
בתגובות לפוסט הקודם נכתב ש”הבוגד הקטן” ו”גוטל בוטל” יהיו בחיפה.

=======

שני סרטים עצמאיים שאני מוסיף לרשימה:
“אנטארטיקה” של יאיר הוכנר, המיועד לצאת בקיץ 2008, עליו עידכן הוכנר בפוסט הקודם.
ו”אני ביאליק” של אביב טלמור, מוקומנטרי העוסק בקשר שבין הבמאי ובין המשורר הלאומי, שנמצא כעת בעריכות ובהשלמות, אחרי מענקי השלמת הפקה מהקרנות.

זה מעלה את סך כל הסרטים שאמורים להיות מוכנים לבכורה במהלך תשס”ח ל-28. אני מניח שכפי שקורה לרוב חלק מהם יתמהמהו קצת ויחכו ל-2009, אבל המספר הזה בכל זאת נשמע מרשים.

=======

אחרי שש שנים של שדרוגים, עוד זכרון, עוד הארד-דיסק, עוד חומרה, עוד ברדק, הגיע סוף סוף הזמן לעבור למחשב חדש, חזק, נקי, מהיר. כבר יומיים שאני משייט עם המכונה החדשה, אבל כמו עם כל חפץ שאנחנו נוטים להתרגל אליו ולקחת כמובן מאליו – נעל, מכונית, בן זוג – גם כאן עם חדוות החדש יש גם לא מעט היסוסי הסתגלות. ולא מעט עבודת התאמה. איפה האנטי-ספאם שלי? איפה רשמתי את הססמה לכניסה למערכת עריכת הבלוג, עכשיו שהקוקיז שלי פורמטו? ואיפה שמתי את גיבויי המועדפים ופנקס הכתובות שלי? שלא לדבר על זה שכל קבצי “סינמסקופ” נשארו על המחשב הישן ועדין צריכים לעבור למחשב החדש. בקיצור, המחשב עובד סופר-מהר, הבעלים שלו עדיין עובד לאט.

למרבה המזל, בכל פעם שנכנסתי לבלוג של עצמי – במשך כ-36 שעות כשהייתי ללא יכולת לעדכן או לערוך אותו – מצאתי תגובה של סטיבי שהפנתה לאיזשהו פלא אי שם ברשת, שהתמוגגתי לקרוא. אז הנה, בשעה שאני ממשיך לשחק עם הרזולוציות של מסך ה-LCD החדש ולבדוק אותו ואת רמקולי הסראונד בעמדת הפיקוד הטרנס-בלוגית על “The Lookout” של סקוט פרנק, קבלו כמה לינקים שסטיבי השאירה מאחור, ושכדאי לכם לבדוק.

1. דיון נפלא על הסחרחורות שעושות מצלמות ה-hand-held בסרטים כמו “זהות אבודה” ו”בעלים ונשים”. רוג’ר איברט מתחיל את הדיון, בעקבות הצפת תחיבלת הדואר שלו בתגובות כועסות של צופים שיצאו עם כאבי ראש מהסרט. והוא ממשיך אצל דיוויד בורדוול – הפורמליסט האחרון, שהיה לשבריר אי שם ב-1994 סוג של מושא חיקוי אקדמי עבורי – שמסביר מה בדיוק גורם לנו למצוקה בעיניים, ומה המשמעות הקולנועית של זה. והוא מצרף ציטוט מעולה של במאים הונג קונגיים: “צילום מהכתף הוא מצוין כשרוצים להסתיר עיצוב תפאורה רע. ומשחק רע. ובימוי רע”. אני נוטה להסכים, אם כי אכן יש מקרים (מאוד ספורים) בהם הצלחתי לחיות בשלום עם צילום רועד.

2. בלוג העוסק בקמפיין נגד הפלות לוקח את טרילוגיית ג’ייסון בורן וקורא אותה כסרטים העוסקים במחאה נגד הפלות, כשג’ייסון בורן – שמתחיל וגומר את הטרילוגיה כשהוא צף מחוסר הכרה במים – הוא המטאפורה לעובר שארגונים רבים, בעלי ראשי תיבות, רוצים להפיל אותו, אבל הוא נלחם להישאר בחיים, להיוולד. לבסוף דמות האם היא שמצילה אותו.

3. לינק מצוין ממגיב אחר בשם “ארטיום” המפנה לטקסט שכתב ג’ונתן רוזנבאום – בדרך כלל המבקר של ה”שיקגו רידר”, הפעם בהופעת אורח ב”ניו יורק טיימס” – שכותב משהו כמו “עם כל הכבוד לאינגמר ברגמן, הוא כבר לא ממש רלוונטי לחיינו”.לא מלמדים אותו באוניברסיטאות, לא עושים לו רטרוספקטיבות, קשה להשיג את סרטיו. הוא כבר מזמן לא במרכז הדיון הקולנועי, בשעה שיוצרים אחרים – בני זמנו או קודמיו – עדיין משמעותיים (אורסון וולס, גודאר). בעוד שעמיתיו עסקו בעולם המודרני, העכשווי, ברגמן סלד מהעכשיו וניסה לשמר את העבר. וסרטיו היו תיאטרליים. מה שיפה בטקסט הוא שבאמת ניכרת בו נימה של כבוד לבמאי, זו לא התקפה שלוחת רסן עליו, אלא עמדה שמנסה להגיד “עם כל הכבוד ליוצר המת, הוא פחות משמעותי ממה שנדמה שהוא היה”. חומר קריאה משובח, מעורר מחלוקת וראוי לדיון (הלינק מפנה להעתק של הכתבה בקבוצת דיון קולנועית שמיד מתחילה להתווכח עם התזה).

4. ולבסוף, לינק ישן של סטיבי אבל ראוי: פסקול “נודל” להורדה במלואו מהאתר של מלחין הסרט, חיים פרנק אילפמן. מאוד אהבתי את הקטע הבא, הנקרא “המזוודה”:

2_The_Suitcase.mp3

20 תגובות ל - “ברוכים הבאים לבלוג של סטיבי”

  1. ברווז גומי 20 אוגוסט 2007 ב - 8:39 קישור ישיר

    וגם רוג’ר אברט עונה לרוזנבאום:

  2. סטיבי 20 אוגוסט 2007 ב - 9:12 קישור ישיר

    אני לא זוכרת את הלינק ב-4, אבל אם מישהו רוצה לרענן את זכרוני…
    🙂

  3. יוסי 20 אוגוסט 2007 ב - 10:49 קישור ישיר

    עוד סרט ששכחת: “המפטיר”.

  4. אורון 20 אוגוסט 2007 ב - 13:01 קישור ישיר

    ושכחתי בפוסט הקודם:
    תודה, יאיר. ותתחדש!

    סטיבי- אני לא מבין אותך. קיבלת שליטה רטרואקטיבית על הבלוג, ובדרך זכית לקרדיט על לינק לא שלך. למה להתלונן? 🙂

    איתן- תסלח לי שאני לא מתפזר חזרה לפוסט הקודם. אז בוא רק נסכם שפון טרייר היה יכול לערוך את הסרט באופן פחות מחרפן, ולא ניכנס לאיפה מתחילים ונגמרים השגעונות שלו. אני משער שחלק מהקאטים היו קאטים “רגילים” (הבמאי לא היה מרוצה, השחקן התבלבל וכו’), שקופצצו בגלל האוטומטיות של התוכנה, ולא תוקנו בגלל עיקרון אי ההתערבות. אבל אין ספק שהקטקוטים מכוונים, כך שאנחנו בעצם לא מתווכחים אלא מסכימים.

  5. האחד 20 אוגוסט 2007 ב - 13:03 קישור ישיר

    אני לא ממש מכיר את ‘זהבות אבודה’ אבל אני מכיר את ‘זהות אבודה’, יש בינהם קשר? 😛

  6. אורי 1 20 אוגוסט 2007 ב - 15:31 קישור ישיר

    אם כבר הקולנוע הישראלי של העתיד מה תאמרו על האיש הזה:
    http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/624/536.html

    עדיין לא החלטתי – או שהוא גאון או שהוא תמהוני שעישן יותר מדי. בכל אופן, ממש מסקרן לדעת מה יצא מזה.

  7. ברווז גומי 20 אוגוסט 2007 ב - 17:20 קישור ישיר

    גאון, תמהוני שעישן יותר מדי, גאון תמהוני שלקח את אונגר יותר מדי ברצינות?
    תשפטו בעצמכם – סרטו הראשון של עידו אנג’ל “מות קין”, 46 דקות, ללא מילים. התקציר: אדם וחוה וקין והבל פוגשים את פרויד:
    http://www.postscriptum.co.il/videos/321.aspx

  8. דניאל פאיקוב 20 אוגוסט 2007 ב - 19:23 קישור ישיר

    רוזנבאום הוא מבקר שאני אוהב ואני מסכים עם רוב הטענות שלו נגד ברגמן, אבל הבן אדם פשוט לא יודע לנהל דיון. הוא חוטא באובר-סטייטמנט, משאיר את עצמו פתוח לניטפוקים טריוויאליים, כמו אלה של אברט, ומפסיד הפסד טכני. חבל.

  9. סטיבי 20 אוגוסט 2007 ב - 19:23 קישור ישיר

    עם קרדיט לא קונים במכולת
    (לפחות לא במכולת של היום, ששייכת לרשת גדולה)

  10. רותם 21 אוגוסט 2007 ב - 0:35 קישור ישיר

    נראה שהחודש סינמטק ת”א חרג ממנהגו וממש עשה מאמץ להקרין גם סרטי קולנוע.

  11. ארטיום 21 אוגוסט 2007 ב - 1:20 קישור ישיר

    ברווז גומי – תודה על הלינק, הייתי סקרן. הסרט עצמו יומרני, חובבני ומשעמם ברמות. סטודנטיאליות במיטבה. זה מה שקורה כשרואים יותר מדי אייזנשטיין ומקשיבים פחות מדי לאונגר.

  12. רותם 21 אוגוסט 2007 ב - 7:45 קישור ישיר

    אין כזה דבר להקשיב פחות מדי לאונגר. היתרון היחיד במוות הוא העובדה שבקבר אין מצב לשמוע אותו.
    אם כי ייתכן והגיהנום הוא בעצם השיעור היחיד שיש לו שחוזר על עצמו ללא סוף.

  13. סטיבי 21 אוגוסט 2007 ב - 10:10 קישור ישיר

    עותק משוחזר של “לולה”! (ושל סרטים אחרים של דמי!)
    כריס מרקר!
    הרבה מחוות למתים!
    ובנימה זו, גריינדהאוס ברצף! (נו, בערב סוכות ובחג, לא הייתי יכולה ללכת אפילו בחינם, ואני בטח לא היחידה)

  14. רותם 21 אוגוסט 2007 ב - 12:42 קישור ישיר

    בנימה זו, זה קצת עצוב שכדי שסינמטק ת”א יקרין קולנוע טוב, במאים צריכים למות. זה ממש נשמע כמו פרק לא מוצלח של איזור הדימדומים.

  15. ארטיום 21 אוגוסט 2007 ב - 14:59 קישור ישיר

    רותם. נו, יש רק בדיחת חנוני קולנוע אחת למקרה זה – זהו פורגטוריו.

    אשמח לשמוע דעתם של גולשים אחרים על “מות קין”, אגב. האם הייתי חמור מדי?

  16. ברווז גומי 21 אוגוסט 2007 ב - 19:01 קישור ישיר

    דניאל, זה די מצחיק לראות אותך כותב את זה.
    וחבל שגריינדהאוס לא מוקרן בגירסה המקורית כמו שיצא בארה”ב. אני עדיין מחכה לדיוידי.

  17. חן חן 21 אוגוסט 2007 ב - 19:45 קישור ישיר

    מי שרוצה להתכונן למחווה הנחמדה שעורך הסינמטק לתיאו ואן גוך עליו השלום לקראת הקרנת “ראיון לילי” של בושמי (שמבוסס על סרט של ההולנדי המנוח), מוזמן לזפזפ ביום שישי לyes 3:
    במאים רבים עוררו שערוריות בשנים האחרונות, אבל רק אחד מהם שילם על כך בחייו – תיאו ואן גוך, הנין של האח של וינסנט, שנרצח לפני כשלוש שנים עת הכין סרט מעורר מחלוקת על האיסלאם בהולנד.
    כהוקרה לוואן גוך המנוח, יצא עתה לדרך פרויקט שבמסגרתו קולנוענים אמריקאים מוכרים מעבדים שלוש מיצירותיו המוכרות והמוערכות ביותר. הסנונית הראשונה בסדרת הרימייקים היא העיבוד המחודש שעשה סטיב בושמי ל”ראיון” שהוקרן זה עתה בפסטיבל הקולנוע ירושלים, ויצא לאקרנים בארץ בקרוב.

    בשישי 24.8 מעניק yes3 הזדמנות לצפות בשלושת הסרטים המקוריים, שטרם נחשפו לקהל הישראלי: ב-20:25 נציג את דרמת המתח “ראיון” (“Interview”), ב-22:00 את הדרמה הארוטית “סקס בלי לנתק” (“900-1”) וב-23:30 את הדרמה “בליינד דייט” (“Blind Date”). כמו כן, במהלך היום נשדר שניים מסרטיו המדוברים האחרים של ואן גוך: את “06/05” (18:20) ואת “קול!” (1:05).

  18. אבי 21 אוגוסט 2007 ב - 23:45 קישור ישיר

    למה גילית כאן שבורן גומר את הטרילוגיה צף על המים- רק כמה ימים אחרי שיצא לקולנוע, בלי אזהרה על ספויילר- לא מתאים לך….

  19. דניאל פאיקוב 22 אוגוסט 2007 ב - 2:08 קישור ישיר

    ברווז: מי שלא יודע לעשות, מבקר. גם דיונים באינטרנט.

  20. גיאחה 23 אוגוסט 2007 ב - 17:44 קישור ישיר

    הלו, ספוילר! למה הייתי צריך לגלות עכשיו איך ג’ייסון בורן מסיים את הטרילוגיה?

    רוה לגיאחה: בן אדם, תן קצת קרדיט. אני מבטיח לך שהמשפט שקראת לא מסגיר לך כלום מלבד לוקיישן.


השאירו תגובה