21 אוגוסט 2007 | 07:00 ~ 22 תגובות | תגובות פייסבוק

זהות בצמרת

מזכר לא.ד מטלון: עכשיו כשמתברר ש"Superbad" הולך להיות אחד הלהיטים הגדולים והמפתיעים של הקיץ, אין מנוס אלא להתכנס שוב בחדר הישיבות עם אנשי הפרסום והשיווק ולהגות מחדש שם עברי לסרט. גם ככה האינטרנט בעברית כבר מזמזם לעג לכיוונכם, עדיין אפשר להציל את המצב.

מזכר לג.ג: בפעם הבאה כשאתם מתכנסים לדון בסיבות לכך שמכירות הכרטיסים בירידה וההורדות באינטרנט בעלייה, קחו בחשבון את הנתונים הבאים: "דיסטרביה" יוצא בישראל ארבעה חודשים אחרי שיצא באמריקה וזכה שם להצלחה. הסרט יוצא בדי.וי.די באמריקה בשבוע היציאה בארץ, כלומר שהוא יהיה זמין להשכרה או להורדה באיכות מעולה כמעט שבוע לפני שהוא מגיע למסכים בישראל. ובהקרנת העיתונאים אמש, שלוש הדקות הראשונות הוקרנו בעדשה הלא נכונה, כשהמקרין בוהה מחור ההצצה שלו ולא מצליח להבחין שמשהו אינו כשורה. בכל פעם שמשהו כזה קורה בהקרנה של קהל רוכשי כרטיסים, אתם מאבדים צופים לטובת האינטרנט.

ואחרי כל הבכיות על "אנחנו מאבדים קהל" ועל המצב הקשה של בתי הקולנוע, אני שומע היום שיש כבר ארבעה סרטים השנה שחצו בישראל את קו שני מיליון הדולר בהכנסות – הרף שמציין מכירות של כמעט-כמעט 300,000 כרטיסים. בשנה שעברה רק שני סרטים עשו את זה, "שודדי הקריביים 2" ו"אביבה אהובתי". השנה המספר הזה כבר כפול. "שרק השלישי" (כפי שכבר פרסמתי כאן) הוא עדיין הסרט הקופתי של השנה בישראל, עם 2.5 מיליון דולר. "רטטוי" נושף בעורפו, ויש סיכוי שתוך שבוע-שבועיים יעקוף אותו, עם 2.3 מיליון דולר, "הארי פוטר ומסדר עוף החול" שלישי עם 2.1 מיליון דולר, ורביעי הוא "בופור" (שכרגע די צמוד במספריו ל"הארי פוטר", אלא ש"פוטר" עדיין מציג ו"בופור" כבר ירד).

אין אתר אינטרנט ישראלי שלא מפמפם מדי יום שני את רשימת שוברי הקופות באמריקה. אבל מה הוא האתר היחיד בארץ שמביא לכם את שוברי הקופות בישראל? קבלו:
מה היה הסרט הכי נצפה השבוע בישראל? "זהות אבודה". הסרט הכניס 202,000 דולר בישראל בשלושת הימים הראשונים, שזה בערך 26,000 כרטיסים.
במקום השני: "שעת שיא 3".
ובשלושת המקומות הבאים: סרטי אנימציה. "רטטוי" במקום השלישי, "תפוס ת'גלים" במקום הרביעי ו"משפחת סימפסון: הסרט" במקום החמישי. "משפחת סימפסון" כבר חצה את 150,000 הכרטיסים.

אפרופו "זהות אבודה". מט דיימון אמר בראיון ב"דה דיילי שואו" עם ג'ון סטיוארט שאם יהיה סרט רביעי בסדרה הם יקראו לו "זהות מיותרת" (The Bourne Redundancy).

22 תגובות ל - “זהות בצמרת”

  1. רובין 21 אוגוסט 2007 ב - 9:10 קישור ישיר

    צריך לזכור שדיסטרביה הוא סרט אולפנים ואני בטוח שהם מכתיבים את תאריך היציאה שלו בישראל. אפשר לראות גם שברוב מדינות אירופה הוא עלה רק באוגוסט ושבבריטניה הוא יוצא רק בספטמבר. אז אי אפשר לבוא בטענות רק לגלובוס. בעניין איכות ההקרנה אני מסכים לחלוטין.

  2. ven erik 21 אוגוסט 2007 ב - 10:38 קישור ישיר

    הלכתי לפני קמה ימים לנפוש במת לחיות ארבע רב חן ירושלים. נכון זה קצת קשה לנפוש באזור התעשייה של י-ם. אבל הייתי חייב את זה.
    ואני שאין לי כסף ללכת לקונוע אמרתי זיין על כולם נמאס לי מה25 אינץ שלי ונמאס לי להוכיח למוכרים באוזן שאני מבין בקולנוע לא פחות מהם.
    אז כאמור הלכתי לאזור התעשייה לראות מת לחיות 4. ומה אגיד לא הבנתי למה בזבזתי את הכסף החסר שלי, על מה סאונד שהיה פעם סראונד, ועכשיו שומעים את ברוס רק מרמקול אחד. שהאור מבחוץ (אור אדום) מאיר את המסך, שהצבעים של העותק היה מחפירים, המנורה של המקרנה גרמה לסרט להיות חלבי.
    שהיו ילדים שדברו בקול כאילו הם מכירים את ג'ון מקליין עוד מקולנוע כפיר ממרכז כלל. יא אללה.
    ואז הבנתי שחבל על הכסף עדיף להוריד את הסרט באכות טלסינק מהאינטרנט החוויה תהיה בהרבה יותר טובה.
    לצערי שהגעתי הביתה מצאתי את הסרט באכות DVD +תרגום באינטרנט.
    אפרופו חברות ההפצה

  3. manko 21 אוגוסט 2007 ב - 11:27 קישור ישיר

    דיסטרביה מתוכנן לצאת להקרנות בארץ בעוד 3 שבועות, ולעומת זאת את הדיוידי כבר ניתן להשיג בבלוקבסטר כבר לפחות שבועיים אם לא יותר.

  4. BigBird 21 אוגוסט 2007 ב - 11:47 קישור ישיר

    אם כבר עסקנו בתאריכי הפצה
    Why on earth החליטו פתאום להפיץ לבתי הקולנוע את Haven משנת 2004 ?

  5. אודי 21 אוגוסט 2007 ב - 15:50 קישור ישיר

    and just to state the obvious, דיסטרביה הוא סרט גרוע. ספציפית הליהוק בו פשוט כושל: השחקן הגרוע מהרובוטריקים נשאר גרוע, השחקן הסביר מהפריצה לאלקטרז עושה חיקוי לא מוצלח של אנתוני הופקינס, טריניטי לא השתנתה יותר מדי (וגם לא מקבלת תפקיד משמעותי). לפחות השחקנית הצעירה חמודה.

  6. סטיבי 21 אוגוסט 2007 ב - 16:08 קישור ישיר

    ובנושא אחר לגמרי.

  7. סטיבי 21 אוגוסט 2007 ב - 16:12 קישור ישיר

    שרון רז שוב מפליא בביקוריו בקולנועים נטושים (עד כדי נעלמים), והפעם ביקור נוסף בחיפה. יש גם פוסט משלים של דוד שליט, לא לפספס.

  8. אורון 21 אוגוסט 2007 ב - 17:49 קישור ישיר

    אני בכלל לא מסכים עם אורי. "דיסטרביה" שינה לחלוטין את יחסי אל מר להבף הצעיר. מאוד סבלתי ממנו ברובוטריקים, אבל הפעם הוא היה פשוט חמוד, והצליח להימצא ביותר ממצב נפשי אחד. דיוויד מורס (השחקן הסביר מהפריצה לאלקטרז?), היה קריפי לגמרי בעיניי, בדיוק מה שדרש ממנו התפקיד. דווקא הנערה הייתה החלק היותר חלש אם תשאלו אותי. בכלל, דיסטרביה פשוט עובד, בכל המישורים, גם אם הוא לא סרט גדול.
    טוב, נדמה לי שכבר הרחבתי יותר מדי, אז רק אוסיף שאנשים שישבו בסביבתי הקרובה בהחלט התחרפנו לקראת הסוף. וגם בהתחלה, תודות להתבלבלות של המקרין, כפי שצויין בפוסט.

  9. אורון 21 אוגוסט 2007 ב - 17:51 קישור ישיר

    אודי הוא זה שלא הסכמתי איתו, כמובן. לעזאזל, אפילו באינטרנט אני מתבלבל בשמות…

  10. דן 21 אוגוסט 2007 ב - 19:58 קישור ישיר

    דיסטרביה עבד לך?
    כן, החלק הראשון חינני מאוד (כמה אינגברי מצידי), שעיה הזה בסדר גמור, למרות שהוא ממחזר את אותן הבעות ותגובות מ"רובוטריקים" (שיצא בארה"ב אחרי דיסטרביה). אבל הבעיה של דיסטרביה, סרט שנראה לי שאני מאוד אהנה ממנו, היא שהוא כל כך מאבד את עצמו בשלב מסויים. הוא מנסה לפזר הבהלות קטנות ולבנות אווירה אבל הוא לא ממש מצליח. הסט-אפ שלו ארוך מדי ומתרכז הרבה יותר ביחסים בין הנערים במקום בעלילת המתח, שעולה באופן מוחלט רק בחלקו האחרון של הסרט וגם אז, עושה את זה באופן צפוי מאוד ולא מטריד במיוחד. זה נראה יותר כמו מסע ברכבת שדים מאשר מותחן נעורים מקפיץ. אין ספק שישוו אותו ל"חלון אחורי" מודרני, אבל גם כאן, בנסיון לעבד את אמצעי המעקב הישנים לחברה מודרנית, אין משהו מסעיר במיוחד ויש הרגשה שכבר ראינו את זה בסרטי ריגול אחרים, מה גם שאין פה אמירה כלשהי על החדירה לפרטיות, למשל, או על מצבו של הנער הגיבור.
    דיסטרביה מתחיל נחמד, אבל לא מקיים את הצד שלו בחוזה. הוא סרט מתח בלי רגעים מותחים, מקפיצון בלי רגעים מקפיצים באמת. סרט פרווה שכזה, אבל אני חושב שילדים יהנו ממנו יותר.
    ואחרי כל זה, אורון – הבחורה היא החלק החלש בסרט? תודה לאל ולמלהקים ששמו אותה שם.

  11. רון 21 אוגוסט 2007 ב - 20:14 קישור ישיר

    לסטיבי-
    תבורכי תבורכי תבורכי על הקישור לכתבה על הקולנועים הנעלמים.
    כחיפאי לשעבר הכתבה ריגשה אותי עד דמעות.
    הופתעתי גם לגלות שקולנוע "מירון" עדיין קיים ועדיין מקרין סרטי סקס (2 במחיר אחד) בבקרים.
    מעניין מי הקהל שהולך להקרנות האלו…האם זה כמו בסרט הצרפתי ההוא (שכחתי מה שמו) שעסק בקולונע הסקס האחרון שעדיין פעל בפריז?

  12. רון 21 אוגוסט 2007 ב - 20:51 קישור ישיר

    מה יש בתצלומים האלה של בתי הקולנוע הישנים, ההרוסים, המתפוררים, הנטושים שכל כך מרתק אותנו, שובר לנו את הלב? האם זה סתם געגועים לילדות, לתקופת הנאיביות או שהדימוי הזה של הקולנוע הנטוש הוא סמל לנטישה הרבה יותר רחבה של תרבות, אחווה, נאיביות, תקווה?
    סליחה על ההשתפכות אבל זה מה שהתמונות האלה עושות לי…

  13. רון 21 אוגוסט 2007 ב - 20:55 קישור ישיר

    ומהאתר הזה הגעתי גם לאתר של דוד שליט ואז גיליתי רשימה נפלאה שהוא כתב על ג. עיטור, כתב הקולנוע המיתולוגי של עולם הקולנוע ואחר כך להיטון…איזה טיפוס הוא היה…הוא היה הראשון שנסע על בסיס קבוע לפסטיבלים הגדולים, בעיקר קאן, יש משהו נוגע ללב בתצלומים שלו עם כל מיני כוכבים כמו ארנולד שוורצנגר…הניסיון הפאתטי שלו לגעת בשולי איזה זוהר מזוייף…מעניין איך הוא היה שורד בעולם התקשורת הציני והכוחני של היום…

  14. רותם 21 אוגוסט 2007 ב - 21:22 קישור ישיר

    הוא היה מסתדר פיקס.
    אבולוציה היא דבר נפלא – העולם תמיד היה ציני וכוחני, היום הוא יותר, אז הוא פחות. מי שבדמו להתאים לעולם הזה ורוצה בכך, יתאים לכל מודיפיקציה שלו.

  15. רון 21 אוגוסט 2007 ב - 21:32 קישור ישיר

    אני לא בטוח. אוחובסקי ריחם עליו ונתן לו טור בימים הראשונים של "חדשות" אבל לפי מה שדוד שליט כותב הוא היה שם די אבוד ומבוהל…מצד אחד מיברג, מצד שני שניצר, איזה סיכוי כבר היה לו? (:

  16. Cerfus 21 אוגוסט 2007 ב - 21:45 קישור ישיר

    I'm not there

  17. אורון 21 אוגוסט 2007 ב - 21:46 קישור ישיר

    דן- בבקשה בוא לא נקבור/נהלל את הסרט כל-כך הרבה זמן לפני שיצא. אני מסכים עם הרבה דברים שאמרת, בייחוד בקשר להשוואה שאין צורך לערוך מול חלון אחורי. אך למרות כל מה שציינת, בעיניי שלוש המערכות של הסרט אכן עובדות (אני שונא את הביטוי הזה ביחס לסרטים, אבל הוא מתאר במדויק את הרגשתי): סרט הנעורים על גיבור משעומם דווקא מעניין, האמצע הפרנואידי כן מצליח לבנות מתח מסויים, ובסוף, כפי שציינתי, אנשים שישבו באיזורי די השתוללו.
    ולא התלוננתי על עצם קיומה של הגברת החביבה בסרט, רק אמרתי שהשחקנית עצמה לא הייתה מתאימה בול לתפקיד. היא לא פתיינית מי יודע מה, וגם לא מצטיינת במיוחד בסיטואציות דרמטיות.

    אבל עזוב, בוא נחכה לתאריך יציאתו, אז תעלה הביקורת של יאיר, ואז יהיה לנו פוסט שלם לדון בו.

  18. אורון 21 אוגוסט 2007 ב - 21:47 קישור ישיר

    ובקשר לתגובה שנוספה דקה לפני זו שלי, תהייה – מעניין מי יהיה הבוב דילן הטוב ביותר…

  19. רותם 21 אוגוסט 2007 ב - 22:00 קישור ישיר

    אני התכוונתי, שאם הוא היה בשיאו הוא היה מסתדר.
    ברור שבשלב מסוים אדם נהיה מקובע ולא משתנה.
    הכמיהה לתום של פעם היא פיקציה זו כוונתי.

    ובקשר לדילן – נראה לי שהוא בעצמו עוד לא החליט איזה דילן הכי טוב או איזה דילן הוא….

  20. חן חן 21 אוגוסט 2007 ב - 23:45 קישור ישיר

    אז צפיתי עכשיו ב"ביקור התזמורת", ואני מתקשה להבין איך סרט שדובר אנגלית (זו לפחות ההרגשה שנוצרת, על אף שמפזמים פה ושם את אום כלתום) מתמודד על האוסקר לסרט הזר.

  21. סטיבי 22 אוגוסט 2007 ב - 1:47 קישור ישיר

    רון: שמחה לעזור.

    לכולם: לינק.


השאירו תגובה ל - רון