איזה עולם קטן
שתי עיניים: "הבועה" של איתן פוקס עולה בארצות הברית בשמונה בתי קולנוע ב-7 בספטמבר. מה הקשר בין "הבועה" ובין "הדייט שתקע אותי"? בפסקול של שניהם מופיע שיר של ברייט אייז (קונור אוברסט). "הבועה" עשה את זה קודם, כשאוברסט עוד היה בפרינג' של הפרינג', ושירו הוא הראשון שנשמע בפסקול, כשאוהד קנולר נוסע הביתה לתל אביב אחרי שירות המילואים שלו. ב"הדייט שתקע אותי" מופיע שיר חדש יותר בקליפ של סוף המערכה השניה, וכמובן שעכשיו אחרי שהוא נחשף לקהל של בני נוער באחד הסרטים הקופתיים של הקיץ הוא כבר לא יהיה יותר בפרינג' של הפרינג'. לשיר מתוך "הבועה" יש קליפ מקסים שביים ג'ון קמרון מיטשל ("שורטבאס").
שתי נסיכות: שני פסטיבלי קולנוע יתקיימו בישראל בשבועיים הקרובים – פסטיבל קומיקס ואנימציה בתל אביב בסוף השבוע הקרוב ופסטיבל סרטי נשים ברחובות ביום רביעי בעוד שבועיים. בשניהם יוצג סרט בשם "נסיכה". אבל בכל אחד זו נסיכה אחרת. בפסטיבל התל אביבי זה סרט האנימציה הדני המסקרן, שהיה אמור לצאת להקרנות בארץ בקולנוע לב וכנראה נגנז (הוא יוקרן בפסטיבל מקלטת בטה). בפסטיבל הרחובותי זה סרט התבגרות גרמני על ארבע בנות.
שני מחשבים: אפרופו פסטיבל האנימציה. צפיתי בכמה מהסרטים הקצרים שיוצגו במקבצים השונים. אחד מהם הוא סרט קנדי בשם "Command Z", קליפ מפופס לשיר מוחמץ התוהה איך היו נראים חיינו אם אפשר היה לעשות בהם undo כמו במחשבים. בעברית תורגם הסרט ל"קונטרול Z". וזה שיעשע אותי, הפער התרבותי הטכנולוגי הזה: האנימטורים הקנדים עובדים על מחשבי מק ושם עושים undo עם קומנד-Z, אבל ישראל היא מדינת פי.סי ברובה, בה הפקודה היא "קונטרול Z". אם אפשר היה לעשות undo לסרטי אנימציה הייתי מבקש שמישהו יעשה את הרעיון הזה מחדש, והפעם לא כגימיק קופירייטרי, אלא כרעיון עלילתי, מד"בי, פילוסופי, בו אפשר להשיב לתקן טעות אחת אחרונה. ואילו השלכות יהיו לכך.
שני ראיונות: חן חן עידכן בתגובות – רגע לפני שעולה "ראיון לילי" של סטיב בושמי בסינמטק, יוקרן ביס 3 ביום שישי הסרט ההולנדי המקורי עליו הוא מבוסס, "ראיון" של תיאו ואן גוך.
שני ישראליים: מתחיל להיראות ש"ביקור התזמורת" של ערן קולירין משחזר אחד לאחד את המסע הבינלאומי של "כנפיים שבורות" של ניר ברגמן. "כנפיים" התחיל את דרכו בפסטיבל ברלין (שם זכה בשלושה פרסים), נקנה על ידי סוני, זכה בוולג'ין, זכה בפרס האקדמיה הישראלית, התקבל לפסטיבל טוקיו (שם זכה בפרס הראשי). ועכשיו "ביקור התזמורת": התחיל בקאן (שם זכה בשלושה פרסים), נקנה על ידי סוני, זכה בוולג'ין, התקבל לפסטיבל טוקיו. עכשיו נותר לראות איך זה ימשיך מכאן: יזכה באופיר? יזכה בטוקיו? (אגב, גם "מדוזות" יהיה השנה בפסטיבל טוקיו).
שני חנונים: העבירו את הזמן עד בוא "סופר-בד" עם "קלארק ומייקל", עשרה פרקים בני עשר דקות המתעדים את מסעם רב התסכולים של מייקל סרה (שמככב ב"סופר-בד" אבל זכור יותר כג'ורג' מייקל בלות' מ"משפחה בהפרעה") וחברו קלארק דיוק למכירת סדרת טלוויזיה לרשתות השונות. הפרקים הם ניסוי של רשת סי.בי.אס ביצירת תוכן בלעדי לאינטרנט (לידיעת נענע-10), והם בהחלט משעשעים.
תיקון קטן -נשים בתמונה לא נפתח השבוע אלא עוד שבועיים, בחמישה בספטמבר.
רוה לדן: תודה, תוקן.
כנפיים שבורות הגיע לברלין אחרי ירושלים וטוקיו.
הבלוג הבא מביא סקירה מקיפה של הבחירות האפשריות של כל מדינה לאוסקר לסרט הזר. מעבר למי שאובססיבי לנושא, אפשר לראות בכך המלצה על סרטים שבכלל לא בטוח אם יגיעו לארץ.
http://dzong2.blogspot.com/
ראיתי את 'הנסיכה' לפני שנה בערך, אני חייבת לציין שהסרט איכזב נורא.
הבמאי היה בהקרנה ומה שאמר על תהליך יצירת הסרט, המטרה לו והאידאולוגיה שעמדה מאחוריו היו מעניינים מאוד, ובאופן כללי מדובר לדעתי ביוצר מוכשר (עוסק בעיקר בקריקטורות, קומיקס וטלויזיה), אבל הסרט עצמו היה מאכזב. גם הגרפיקה (מה שאולי קשור לטעמי האישי) אבל גם ברמת העלילה, שהיא קצת קלישאתית ותבניתית ולא ממש משכנעת. אני חושבת שגם הבקורת בדנמרק באופן כללי לא התלהבה יותר מדי מהסרט.
ליאיר: ביקשת – קיבלת. אחד מסרטי האנימציה המקסימים שיצאו ביפן בשנה האחרונה הוא "הנערה שזינקה מבעד לזמן" של הבמאי ממורו הוסודה, על נערה שמגלה שיש לה בדיוק יכולת כזאת – לתקן טעויות בטווח-הקצר, מה שגורם לה בלי-סוף צרות בטווח הארוך. הסרט הזה מבוסס על ספר שכתב יסוטאקה צוצוי, שעל פי ספר אחר שלו התבסס גם "פפריקה", אבל "הנערה שזינקה מבעד לזמן" הוא סרט טוב בהרבה. אמנם קצת נמרח לקראת האמצע-סוף שלו, אבל מאוד-מאוד אנושי, והמבקרים במדינה כבר הכתירו את הוסודה בתור יורשו של מיאזאקי (ובניגוד להצהרות כאלה שמפוזרות בנדיבות יתרה כל שני וחמישי, כאן להצהרה הזאת יש לפחות איזשהו תוקף היסטורי – הוסודה היה אמור לביים את "הטירה הנעה" לפני שמיאזאקי החליט שהוא עושה את זה).
למרבה הצער, אף מפיץ בארץ דוברת אנגלית עוד לא רכש את הזכויות לסרט – כנראה שההמולה הביקורתית סביבו גרמה לחברת ההפקה ביפן לדרוש מחיר לא-סביר עבורו. אבל כפי שצוין בקישור שהביא הפינגווין, היפנים מאוד לא צפויים בכל הנוגע לשליחת סרטים לאוסקר, ו-"הנערה שזינקה מבעד לזמן", שזכה בפרס האקדמיה היפנית לסרט האנימציה הטוב ביותר של השנה, עשוי למצוא את עצמו בתור הנציג היפני לאוסקרים, ואולי אפילו להגיע למועמדות (דברים מוזרים יותר כבר קרו).
איזה כיף זה לקבל סוכריה כל פעם שנכנסים לסינמסקופ.
אתמול זה היה ההפנייה של סטיבי (האתר מיד נכנס אצלי לרשימת המועדפים) והיום זה הקליפ של ברייט אייז שביים ג'ון קמרון מיטשל הנהדר.
מה הסוכריה שאקבל מחר?
אם האילז נשארו בפרינג' של הפרינג' אחרי שרק, לא בטוח בכלל שעתידו של ברייט אייז יהיה שונה.
ואם כבר סדרות רשת, את God, inc. אתה מכיר?
http://www.ifilm.com/profile/francisstokesdotcom/video/2812615
תודה לפינגווין על הקישור המרתק. שתי הבחנות מרפרפות (בגלל חוסר זמן. אני אשלים קריאה מחר):
הוא צופה "בופור", אבל בפוטו פיניש.
הוא ממש-ממש שנא את סרטו הקודם (והמבריק) של רוי אנדרסון השבדי, "שירים מהקומה השניה".
"“הבועה” עשה את זה קודם, כשאוברסט עוד היה בפרינג’ של הפרינג'"?
בחייך, יאירוס, הבועה עשו את זה כשנה אם לא יותר אחרי יציאת האלבום שמכיל את השיר הזה, שהיה הצלחה רבתי והשתרבב לרשימות "אלבומי השנה" רבות, כולל בעשרת הגדולים של הרולינג סטון (ושלי, אבל זה לא נחשב). "הבועה" רק שלח את השיר הזה לגלגלצ והפך אותו לרינגטון (מה הזדעזעתי כששמעתי את הרינגטון השטוח), אבל אוברסט כבר לא היה בפרינג' של הפרינג', מקסימום בשולי המיינסטרים.
רז-
לפי IMDB כבר עשו לסיפור גירסה אחת, מכיר?
'ראיון' יוקרן גם בסינמטק ב-13.9 באדיבות יס. אמנם בהקרנת בטא באיכות שידור (בעעעע), אבל זה החודש הראשון מזה שנים שהתוכניה של הסינמטק נראית כמו תוכניה של סינמטק, אז ניחא.
לא"ש: זה סיפור מעניין. הסרט שקישרת אליו הוא סרט מצולם שהיה עיבוד נאמן הרבה יותר לספר המקורי של צוצוי. סרט האנימציה שיצא בשנה האחרונה הוא מעין-המשך לספר המקורי ולעיבוד המצולם – הגיבורה של הספר/סרט מופיעה בתור הדודה של הגיבורה בסרט המצויר.
אבל לא צריך לראות את הסרט המצולם או לקרוא את הספר כדי להבין מה הולך בסרט האנימציה.