צפו בקטעים מתוך "הנותנת" של הגר בן-אשר (שלא נמצאים בסרט)
לפני שעה קלה פורסם ש"הנותנת", סרטה העלילתי הראשון באורך מלא של הגר בן-אשר, התקבל למסגרת "שבוע המבקרים" בפסטיבל קאן. הפירוט המלא של סרטים שהתקבלו למסגרת תתפרסם מחר, אבל יש סיכוי שאני אהיה עסוק יותר בהכנות אחרונות לפסח ואחמיץ את ההכרזה, אז מי שלא עסוק בענייני פסח (though you should be) ויוסיף בתגובת לפוסט הזה (הזה!) מחר את רשימת הסרטים של "שבוע המבקרים", יקבל הנהון של הוקרה מכיווני.
"הנותנת" ("The Slut" באנגלית) אמור להיות סוג-של הרחבה ל"משעולים", סרט הסטודנטים הקצר של בן-אשר, שהתחרה במסגרת הסרטים הקצרים בקאן ב-2007. אשר גם פיתחה את הסרט הארוך באטלייה של פסטיבל קאן, התומך בקולנוענים מבטיחים.
כפי שכתבתי בעבר, יש לי לא מעט בעיות ותהיות וסוגיות אישיות עם "משעולים", סרט שלא לחלוטין הבנתי מה הוא בדיוק אומר, אבל התפעלתי ממנו מאוד מבחינה קולנועית. ראיתי אותו כמושפע מקולנוע חמור הסבר של ברונו דימון. מה שמסביר את הספק משיכה-ספק רתיעה שלי אליו: מבחינה קולנועית (שוטים ארוכים, צילום יפהפה, נקודת מבט פיוטית) הוא ממש כוס התה שלי, אבל מנקודת המבט של השקפת העולם שהסרט מציג, עולם ללא חמלה, אני פשוט לא מצליח להתחבר אליו. אבל מאז יצא לי להתפעל מבן-אשר לא רק כבמאית אמיצה מאוד אלא גם כשחקנית נהדרת, תחילה ב"ג'וליה מיה" ואז ב"רביעיית רן". ולמרות שיוצא לי לנפנף לבן-אשר כשיא רוכבת על אופניה באבן גבירול בערך אחת לרבעון, מעולם לא שאלתי אותה האם החיבור לברונו דימון קיים בראשי בלבד או שהוא מכוון (ובכל מקרה, יהיה מעניין השנה, כי לצד סרטה של בן-אשר יוקרן סרטו החדש של דימון במסגרת "מבט מסוים" בקאן. ואם היא לא תפגוש אותו שם, אני מניח שהן יוכלו להיפגש זה לצד זו גם בסינמטק שדרות בפסטיבל דרום בסוף מאי).
את "הנותנת" הפיק מרק רוזנבאום, צילם עמית יסעור וערך אסף קורמן. בן-אשר עצמה מגלמת את התפקיד הראשי ולצדה ישי גולן ביולי, מיד עם תחילת עריכת הסרט, קיבץ קורמן סופים של טייקים, הרגעים המתים האלה אחרי שהטייק נגמר ועד שהמצלמה מפסיקה לעבוד, הרגעים שהעורך מנקה החוצה מתוך הטייקים שהוא בחר. פעם, בימי הפילם, היו זורקים אותם לפח גדול שעמד בצד, עכשיו אפשר לזרוק את כולם לתיקיה במחשב. כך או כך, אפשר גם לשזור אותם למחרוזת ערוכה של שוטים אווירתיים, שלא אומרים דבר על העלילה או המשחק, אבל בוודאי נותנים איזו תחושה לגבי הסגנון הקולנועי ולאופי הצילום, התאורה והסט. הנה הסיקוונס. טריילר רשמי ייצא בהמשך:
בשבוע הבא יתפרסמו שמות הסרטים במסגרת "השבועיים של הבמאים". אני מניח שיהיה שם לפחות סרט ישראלי אחד. אולי שניים?
לי יש תפקיד קטן בסרט "הנותנת" של הגר.
והצלם של הסרט הוא עמית יסעור ולא ערן יסעור.
שמו של הצלם – עמית יסעור
1. מזל טוב להגר בן אשר. מאוד שמח בשבילה.
2. אני בדיוק הפוך ממך. גם אני ראיתי את "משעולים", ולמרות שאני מעריך את העקשנות, הסגנון הקולנועי המרוחק שלו פחות נגע בי. אבל הגישה שלה לנשיות מעניינת.
3. על הקלאפר בסרטון המצורף כתוב: שם הסרט : "הקן". מאוחר מדי לשנות? (ואולי באנגלית אפשר לשנות ל Easy ?)
הו,זה נראה מאוד מבטיח. והבחירה ב-ארוו פארט אני מקווה שהיא גם חלק מהסרט המלא. ואם הבמאית בחרה בשם לסרט אז אני מניח שהיא יודעת במה מדובר.
גם לי הייתה בעיה מסוימת עם משעולים, אך היא הייתה בעיה מן הסוג שהרגשתי שאם הסרט היה ארוך מעט יותר, או אפילו פיצקר, הייתי מתגבר עליה. גם אותי, כמו כמעט כל מי שראה את הסרט ודיבר עליו איתי, הסרט מרשים והראה הרבה כשרון. והדקות האלו מעלות בהרבה את הצפייה לפיצ'ר, שהוא כרגע הפיצ'ר הישראלי שאני הכי מחכה לו ויש תחרות לא קטנה. זה נראה כמו לידה של קול יחודי בקולנוע הישראלי.
הלוואי והיינו יכולים להשתמש בארבו פארט!! לצערי הרב לקנות את הזכויות למוסיקה שלו עולה בערך כמו שלושה סרטים ישראליים.
תהייה מהירה: זה לא ממש קטעים -מתוך- "הנותנת" אם הם חלקים שנשארו מחוץ לסרט, לא? אולי יותר מדויק יהיה לקרוא לפוסט "צפו בקטעים מחוץ ל'הנותנת'…"?
אני מניח שמאוחר מדי ואני לא יודע אם זה במקום אבל לדעתי שווה לבדוק אם אוהד נהרין יכול לעזור בעניין זכויות למוזיקה של ארוו פארט.
רשימת הסרטים שהגר בן אשר תתחרה בהם התפרסמה. מכיוון שמדובר בבמאים עם סרטי בכורה, קשה לראות מישהו או משהו שקופץ לעין. אבל עם חקירה קטנה:
פאבלו ג'יורג'לי – עצי השיטה. סרט מסע ארגנטינאי.
קוסטנטין בוג'אנוב – אווה. הדבר היחיד שאני יודע על הסרט הזה הוא שהוא בולגרי.
דלפין ומיוריאל קולין – 17 נערות. ברזומה של מיוריאל רשומות עבודות בצוות הצילום של כמה מסרטיו של קישלובסקי (טרילוגיית הצבעים), וגם ב"חגיגה במאי" של לואי מאל. לא ידוע דבר על הסרט עצמו.
ג'סטין קורצל – סנואוטאון. סרט פשע אוסטרלי (יש יותר מדי כאלו בזמן האחרון).
ז'ו פנג – סאונה על הירח. סרט סיני עם אחלה שם.
ג'ף ניקולס – מחסה. סרט שמגיע כבר עם זר ביקורות משתפכות מאז הבכורה שלו בסאנדאנס. נראה לי שסיפור הפאראנויה (ואולי לא) מאפוקליפסה יגיע רחוק לקראת סוף השנה. כנראה הסרט היחיד שיכול להגיע למשהו במסגרת הזו (חוץ מהסרט של הגר בן אשר, כמובן).
יש גם 4 הקרנות מחוץ לתחרות:
ג'ונת'ן קאווט (tarnation) עם סרטו הדוקומנטרי החדש – לכי רנה.
קטיה לבקוביץ' – למה את בוכה? שחקנית שהפכה לבמאית. בסרט מככבות עמנואל דבוס וגם…שרה אדלר שלנו.
ואלרי דונזלי – הכרזת מלחמה. גם דונזלי היא שחקנית שהפכה לבמאית. היא משחקת גם ב…"למה את בוכה" שהזכרתי למעלה.
אווה יונסקו – נסיכתי הקטנה. עוד שחקנית שהפכה לבמאית. ברזומה שלה אפשר למצוא את "הדייר" של רומן פולנסקי ואת "הדירה" משנת 1996. בסרטה החדש כבמאית מככבת איזבל הופר.
הסרט של ג'ף ניקולס אותי מאוד מסקרן. במיוחד לאור העובדה שמאוד אהבתי את סרטו הקודם והמצויין Shotgun Stories. מאוד מומלץ!
אז זהו. פורסמה רשימת המועמדים לשבועיים של הבמאים.
http://www.quinzaine-realisateurs.com/selection/
אפשר באופן רשמי להכריז שבן אשר וסידר הם הבמאים היחידים מישראל עם פיצ׳ר בקאן השנה.
בהצלחה לתאופיק אבו וואיל, נדב לפיד, ערן קולירין, שלומי אלקבץ ועוד שלל במאים ישראלים עם פיצ׳רים חדשים בפסטיבלים הבאים עלינו לטובה – לוקרנו, טורונטו, ונציה וברלין.
היכן ניתן לראות את הסרטים הנותנת ומשעולים אם יש למישהו קישור לאתר צפיה?