אז מה קורה?
אני לוקח לי שלושה ימים של הילוך נמוך כדי להתאושש מהקיץ. היום אין לי מדור ב"פנאי פלוס" וביום שישי אעדר מפינת הקולנוע בתוכנית הבוקר של קשת. עד שבת אהיה עסוק יותר בתרגולי השחייה של הבת הגדולה מאשר בעדכוני אינטרנט ובלוג. הפוסטים ימשיכו לעלות – צפו לרטרוספקטיבת וידיאו-קליפים חדשה מחר – אבל אני עשוי לפספס כמה כותרות.
כך שהמושכות עוברות לידיים שלכם.
נתקלתם בידיעה שחייבים לקרוא? לנקקו אליה והרחיבו בתגובות, ואני אקפיץ את הדברים המוצלחים לפוסט.
מי שיוצא לדרך לפסטיבלי הסתיו – ונציה וטלורייד – שיעדכן מה קורה שם ומה הוא רואה. וגם את זה אעביר לפוסט.
ומי שרואה דברים ראויים בקולנוע, שיעביר הלאה.
אני ממשיך להסתובב כאן, אעלה כמה טקסטים מהארכיון, אנסה לעדכן אם קורה משהו דחוף. אבל פרט לזה, אני מפקיר את הבלוג ב-48 השעות הקרובות לידיים שלכם. טפלו בו היטב.
ביום ראשון בבוקר כולם מתייצבים כאן בחזרה. יהיה כבר ספטמבר.
עמוס גיתאי יפתח את פסטיבל חיפה? איזה ביזיון.
מה קורה פנינה בלייר – מצוקת חומרים קשה או סתם ריפיון רגעי? זה הרי לא היה קורה אצל המתחרה מירושלים, לה יש טעם טוב.
זאת תהיה הפתיחה הראשונה בתולדות פסטיבל חיפה שבה יהיו יותר כסאות ריקים מתפוסים.
מסכנים המכובדים שיאלצו לצפות בסרט של שרלטן הקולנוע הנפוח הזה.
אני, כמו כל חובבי הקולנוע האיכותי, נחרים כמובן.
עמוס גיתאי הוא בימאי ואומן חשוב, מאחוריו הסרטים "קדוש", "כיפור" ו"עלילה" שהם סרטים מצויינים, גיתאי מאוד מכובד בכל העולם והסרט "התנתקות" יוקרן גם בפסטיבל ונציה בקטגורייה מאוד מכובדת, מן הסתם זה בימאי שצריך להעריך.
גיתאי גם פתח בפני העולם את כל נושא הקופרודוקציות, בזכותו הרבה משקיעים אירופאים מעוניינים להשקיע בקולנוע ישראלי, לכן צריך לכבד את האיש, גם אם עבודתו היא לא הז'אנר שאנחנו שואפים לראות.
כמה פרובניצאלי להתרשם מכך שגיתאי מציג בפסטיבלים בעולם ומיד להחרות ולזעוק כקוף מאומן ש"מדובר בבמאי ואמן חשוב"…מי שמכיר את הפוליטיקה של הפסטיבלים האלה מבין שאין בכך שום עדות לכשרונו.
אבל מה לעשות שיש עדיין שוטים שמאמינים ליחסי הציבור שלו על עצמו.
לעמוס גיתאי יש אגו של פליני ומצד שני כשרון של במאי סרטי חתונות. הוא לעולם לא יגיע לקרסולי הכשרון של יוסי סידר, דוד וולך, קרן ידעיה ועוד רבים אחרים, שלצערו הרב של גיתאי, סרטיהם אף הצליחו בעולם. ואגב, דברתי עם שחקנים שהופיעו בסרטיו. אתם לא רוצים לדעת מה הם אומרים עליו ועל האישיות היהירה והגסה שלו, תאמינו לי.
אין מה לעשות – גיתאי עושה חיים קשים לצופה. לפעמים זה סביר וסביל ["עלילה" ו"יום יום"] ולפעמים זה כמעט בלתי ניתן לצפייה ["קדוש", "זכרון דברים" ו"קדמה"]. לכן גם אני אינני מצפה לסרט החדש.
נועה רון מנהלת הסינמטק החדש בהרצליה?
מי זו? מה היא עשתה? מה הידע הקולנועי שלה?
הקשר היחידי שלה לקולנוע מסתכם בעובדה שעבדה בבי"ס בירושלים. מפתיע – רנן שור היה בוועדה שבחרה אותה. אם תהיה רטרוספקטיבה לבי"ס בהרצליה לא נהיה מופתעים.
בכל מקרה – פוספסה הזדמנות להקים מוסד בועט ומגניב. למה לא הגשת מועמדות יאיר?
אוליבר סטון במגעים לביים (עוד) סרט על מלחמת ויאטנם:
http://www.hollywoodreporter.com/hr/content_display/film/news/e3ia69b7a31e057937e0ebb482e4bc5440a
הטריילר לחדש של האחים כהן"no country for old men":
http://www.nocountryforoldmen.com/videos/video_HD_720.swf
מסתבר שבWB לא מרוצים מכל מיני סצינות שביים טים ברטון ל Sweeney Todd שלו. הם רוצים PG-13 והוא רוצה R:
http://www.dailymail.co.uk/pages/live/articles/showbiz/bazbamigboye.html?in_page_id=1794&in_article_id=477380
מצאת לך זמן לצאת לחופש.
אני נמצא כעת בניו יורק, כמה סברטים שראיתי: "סטארדאסט", כצפוי, מקסים ומעולה, בהחלט מזכיר את "הנסיכה הקסומה". Dedication של ג'סטין טרו גם כן מעול.ה קומדיה רומנטית שמתחילה בצורה ניסיונית עם השפעות של דיויד לינץ' אבל נהנית קונבציונלית יותר בהמשך, כשהרמה הגבוהה נשמרת לאורך כל הדרך. גם "יומני האומנת" מתחיל עם רמזים לכך שיוצרים שלו ביימו את "אמריקן ספלנדר" אבל מהר מאוד הם נכנעים לבאנליות של הרומן (כנראה) בכל זאת, סרט סביר.
והייתה גם בהקרנת מבחן של "גברת פאטירו חייה ליום" עם פרנסיס מקדורמנוד ואמי אדמס, שתיהן מעולות. מדובר בדרמה-קומית בריטית מוצלחת למדי, עם כמה רגעים מבריקים אבל עם סוף קצת מתקתק מדי לטעמי.
גיתאי הוא במאי גרוע כי הוא מביים את כל סרטיו באותו אופן משעמם בלי קשר לנושאי היצירה, אבל דווקא הסגנון המונוטוני שלו היה מושלם בשביל "קדוש" שלדעתי הוא סרט מעולה והיחידי מהרפרטואר שלו ששווה לראות. כמו שעון מקולקל שמראה את השעה הנכונה פעמיים ביום, גם גיתאי פגע בול ב"קדוש", גם אם זה היה במקרה.
הנה משהו שהוא גם קולנוע וגם מוזיקה.
http://www.ugo.com/filmtv/top11-classicrock
על נועה רון כבר הגבתי בפוסט הקודם
זה אכן מריח מפרוטקציה, אבל אם היא תנהל את יחסי הציבור של הסנימטק כמו שמנהלים את יחסי הציבור של סם שפיגל – אז לפחות אנשים יכירו אותו ובכלליות ידעו שיש שם סרטים טובים.
סטיבי, מה זה ?כשהיינו צעירים ומפחידים ?בררר…
אורון- כפי שכתבתי כאן בעבר, גם לי היו השגות בקשר ל"חופשת קיץ", אבל אני חושב שאתה מגזים כשאתה אומר שהסרט נעשה לצורך גזירת קופון אצל המבקרים. רואים בסרט תמונת עולם ריאליסטי, חמור סבר, וגם אוהב. רואים שהבמאי אוהב-שונא את העולם הזה. גם הסגנון לא הפריע לי. הנראטיב הפריע לי, והצילום, ואני רואה ב"טעויות"אלו שכר לימוד של במאי מתחיל.
אה…ועכשיו אני נופש. בונציה. מחר אני אראה את החדש של אנג לי. (עצה :אל תטוסו אלאיטליה. הטיסה שלי התאחרה, והמזוודות לא הגיעו).
זה שיש יח"צ טוב, לא אומר שיש סרטים טובים.
ואפרופו פרוטקציה, מאחר וישראל היא באמת ביצה, כל אחד כמעט שהיה מתקבל היה מריח מפרוטקציה. יש עדיין הבדל בין זה לנפוטיזם.
מישהו יודע מאיפה לקוחה המנגינה בפרסומת החדשה של פורד?(עם הבלונים)
רותם
זה בדיוק מה שאני אומר
הגדולה של היחסי ציבור של שפיגל זה ש"כולם יודעים" שיש שם את האנשים הטובים ביותר וששם יש את הסרטים הטובים ביותר. זה לא בהכרח נכון.
מה שאני אומר זה שאולי הסנימטק יהיה ידוע כסנימטק טוב בלי קשר לאיכות הסרטים.
אבל די עם הסבר של בדיחות
המנגינה היא של מייקל אנדרוז מתוך "דוני דארקו". אני חושב ששומעים אותה כשדוני חוזר בבוקר לביתו אחרי שישן על משטח הגולף ומגלה שמנוע של מטוס נחת לו על החדר. עושה חשק לקנות פורד.
לא מזמן ראיתי סוף סוף את גירסת הבמאי של "דוני דארקו". קלי ממש שחט את הסרט הזה, כל שינוי שהוא עשה הורס. את כל הרגעים הכי חזקים בסרט הוא דואג להסביר, לפעמים ממש בטקסט על המסך, זאת היתה חוויה מעצבנת במיוחד. בערוץ הקומנטרי קווין סמית והוא מדברים על השינויים, וסמית כל הזמן אומר לו "וואו, אתה ממש בחור יותר חכם ממני, אני אף פעם לא מקדיש כל כך הרבה מחשבה בסרטים שלי". סמית משעשע לפעמים, אבל לא הייתי רוצה לראות את הקריירה של קלי הולכת באותו כיוון.
My bad, אבל דבר אחד למדתי בחיי וזה שציניות לא עוברת באינטרנט.
הזוכים בקטגוריית קליפ האנימציה באסיף 2007 הם:
"attractive" של איטליז:
"כל יום" של אפרת בן צור:
וגם הורה נדלנים של טיפקס אבל לא בנמצא ביוטיוב.
תמונות מהרימייק למשחקי שעשוע.
ואם לצטט את האתר הנ"ל:
Michael Pitt…….. gah. Why? Why, Michael Haneke, why??? Ahem.
אתמול מיהרתי.היום קצת הרחבה: אנג לי עשה סרט שהוא רומן רומנטי, כמו שהיו עושים הרבה פעם, אבל בלי הזיוף ההוא. הרבה דברים יפים בתפאורה, וגם משחק משובח של טוני ליונג המרשים כתמיד, ושל השחקנית בתפקיד הראשי. הצרה היא שאין כאן ממש רגש, אלא יותר תשוקה (הרגש מגיע יותר לקראת הסוף, כשאני, בתור צופה, הייתי קצת מותש), והבחורה משחקת תפקיד כפול, עד שגם אני לא הייתי בטוח אם היא אוהבת אותו, או שעדיין המטרה-לגרום למותו של הקצין הזה-לא נשכחה ממנה. כמו שכתבתי אתמול, הסרט קצת ארוך מדי ( כמה זמן אפשר להמשיך את משחקי הפיתוי?), וקצת בוטה מדי.
SLEUTH של קנת בראנה הוא כל כך גרוע, עד שיש לו סיכוי להפוך לקאלט. מייקל קיין וג'וד לאו משחקים משחקים, מרמים את עצמם ואותנו, ובראנה מצלם את זה בהתחכמויות אינסופויות. חרא של סרט.
טקאשי קיטאנו מחפש את דרכו. אם סרטו הקודם היה מעין קטלוג של כל יצירתו עד כה, סרטו החדש הוא כבר נסיון לתהות באיזה ז'אנר צריך להיות סרטו הבא. בדרך הוא יוצר פרודיות על כל סוגי הסרטים האפשריים: סרטים הסטוריים, דרמות משפחתיות, סרטי אימה, סרטי קראטה, מאטריקס בפרט, ומדע בדיוני בכלל, ועוד ועוד, והכל בגלל שנמאס לו לעשות סרטי יאקוזה. צוקר-צוקר-אברמס תוצרת יפן. מאוד מצחיק.
עוד הערה קטנה: בשבוע שעבר יצא לאקרנים באיטליה "4 חודשים, 3 שבועות ויומיים" הרומני, זוכה דקל הזהב האחרון. השבוע יוצא כאן " נשימה", החדש של קים קי דוק. ומתי בארץ ?
(ומצד שני, הסימפסונים מגיעים לאיטליה רק בעוד שבועיים…)
איתן, ראית את "4 חודשים, 3 שבועות ויומיים"?
אם לא, כדאי לך (ואם זה לא מאוחר מדי, אל תקרא עליו כלום). סרט עוצמתי (ולא למי שמחפש סרטים קלילים).
הוא נרכש בזמנו ליציאה בארץ, אבל אין לי מושג אם הוא ייצא בסוף, ואם כן מתי.
רוה לסטיבי: ברומנית עם תרגום לאיטלקית?
אין לי מושג מה אופציות הצפייה שם. אולי יש מקומות שמקרינים גם עם תרגום לאנגלית?