יום אובמה, יום אוסמה
בשבת בערב, בשעה שהנשיא אובמה בוודאי כבר ידע על פעולת הקומנדו בפקיסטן לחיסול אוסמה בין-לאדן, התקיימה במלון הילטון בוושינגטון ארוחת הערב השנתית של תא כתבי הבית הלבן, ארוחה שבאופן מסורתי לא רק כוללת כוכבי קולנוע רבים, אלא תמיד מתחילה עם נאום קומי, בסגנון roast, של מי שנחשב על ידי הבית הלבן לבכיר הקומיקאים של אותה שנה. והשנה זהו סת מאיירס, הכותב הראשי של סאטרדיי נייט לייב ומגיש מהדורת החדשות של התוכנית. ככה זה נראה:
(תכננתי להעלות את זה רק מחר, מפאת – יו נואו – היום. אבל כותרות הבוקר איכשהו הופכות את זה לרלוונטי. ופאק איט, אפשר לצחוק).
ואז, 24 שעות אחר כך, זה:
אמריקה, פאק יה!
קום טו סייב, דה מאדר פאקינג דיי יה!
לא צחקתי מסת מאייר. נאום אובמה היה מרשים. מעניין כמה זמן יקח לאבירי זכויות האדם והתקינות הפוליטית לתקוף את הפעולה האמריקאית.
המחשבה שההריגה של בין-לאדן משנה משהו היא חלק מהלך מחשבה מצ'ואיסטי שאפשר לצמצם את הסוגיות המורכבות פה לשאלות של מנצחים ומפסידים. המוות של בין-לאדן לא משנה לכאן או לכאן, אבל את חסידי ה"mission accomplished" לא מעניין דקויות, מעניין רק להגיע להיי של ניצחון, של לצעוק פאק, כאילו זה מתקן את החיים של מיליוני אנשים שכבר נהרסו סביב המלחמה הזאת.