"שודדי הקריביים 4, זרמים זרים", ביקורת
אני תוהה מתי בפעם האחרונה כל כך התבאסתי מסרט והרגשתי שכל דקה שלי בו היא בזבוז זמן. אה כן, נזכרתי. ב"שודדי הקריביים 3 ".
לכן את רוב ביקורת שלי על "שודדי הקריביים 4 " אני רוצה להקדיש כדי להרהר בעניין אחר.
אני מודה, לצפייה ב"שודדי הקריביים 4 " הלכתי די בכוח. אחרי שסבלתי בשלושת הסרטים הקודמים לא היה שום הגיון ללכת לראות את הסרט הזה. בוודאי לא כשהבמאי המקורי של השלישיה הראשונה – גור ורבינסקי, שאותו אני די מחבב – נטש והוחלף על ידי רוב מרשל – במאי בלתי נסבל בעיניי (שסרטו "שיקגו" אמנם זכה באוסקר, אבל הידרדרות הקריירה שלו מאז רק מוכיחה כמה האוסקר ההוא היה טעות וכמה הכשרון שלו מוגבל. אגב, אני די משוכנע שזה מה שיעלה בגורלה של הקריירה של טום הופר. שחרפת סרטיו העתידיים תעיד בעיקר על מה שהיה אמור להיות סרטו הגדול). אלא שלא באמת הרגשתי שהתחלף במאי. גם בסרט הרביעי "שודדי הקריביים" הוא סרט שסובל מבולימיה.
אז למה הלכתי בכוח? כי זו העבודה שלי. וזה גרם לי להרהר בדבר: אחד הדברים שהכי נחמדים בעבודת מבקר הקולנוע היא שהם מקבלים כסף על דבר שרובם היו עושים ממילא בחדווה: ללכת לראות סרט ולשתף אחרים בדעתם עליו. מתי מגיע יומו של מבקר קולנוע לפרוש? כשהוא מתחיל לשים לב שיותר ויותר סרטים שהוא הולך אליהם, ם סרטים שהוא הולך אליהם בכוח. מחובת העבודה. אז נכון, היו סרטים שראיתי בעבר שבאתי אליהם מתחושת "מחויבות עבודה" ויצאתי מופתע לטובה ואף מוקסם. אבל זו לא הדרך ללכת לסרט מלכתחילה.
לשמחתי, התחושה הזאת עדיין די זרה לי. זה לא קורה לי הרבה, שאני הולך לסרט "בכוח". אבל התחושה הכבדה שאיתה הלכתי לצפות ב"ש"ה4" גרמה לי לעשות רישום מנטלי: אם תחוש אותה יותר מארבע פעמים בחודש, זה הסוף. האמת, זה מלחיץ. והאמת, יש לא מעט מבקרים שדי הפסקתי לקרוא – לא משנה באיזו שפה – פשוט מהתחושה שכל סרט שם הולכים אליו, הם הולכים אליו בכוח, בכפייה, מתוך אילוץ. ואילו אני? היי, ל"מהיר ועצבני 5 " רצתי בשמחה. אז יש לי עדיין כמה שנים טובות במקצוע לפני הקריסה הגדולה.
אז למה הלכתי בכל זאת? כי הרי יש סרטים שלא בא לי לראות ואני אכן משתדל להחמיץ אותם. כי איכשהו הרגשתי שמצב הרוח שאיתו הלכתי לסרט היה אותו מצב רוח שאיתו הלכו כל יוצריו לעשות אותו. זה סרט מובק שכל הוויברציות סביבו שידרו שהוא נעשה בכוח. אף אחד לא חשב שלעשות "שודדי הקריביים 4" הוא רעיון טוב. ורבינסקי ברח. ג'וני דפ הכריז שהוא לא יבוא, אבל אז כנראה קיבל מספיק כסף כדי להתחרט. טד אליוט וטרי רוסיו, התסריטאים, כתבו כאן חתיכת חלטורה של תסריט. וכדי להביך את כולנו עוד יותר: הסרט מוצג בתלת מימד בלי שתהיה לכך שום הצדקה. (עוד נדבר על כך מתישהו: במאי וצלמי הוליווד חייבים להבין שבימוי לצילום לתלת מימד חייב להיות אחר מבימוי וצילום לדו מימד. אחרת מה הטעם, מלבד גרגרנות?).
מה שכן, הסרט הזה גרם לי להעריך פי מאה את סרטי אינדיאנה ג'ונס – כן, כולל הרביעי – שהסרט הזה כל כך במובהק מנסה לחקות. הבימוי כאן כל כך כבד יד, ההומור כל כך מאולץ, שקלות היד של ספילברג ושות' באינדיאנה ג'ונס נראית כעת בלתי מובנית מאליה כלל.
אני דווקא חיבבתי מאוד את "אינדיאנה ג'ונס 4". אבל את שודדי הקריביים שנאתי החל מהסרט הראשון שהיה נוראי. את השני כבר הפסקתי באמצע.
פוסט יפה. התובנה על ביקורת סרטים היא חזקה מאד.
יש קשר עלילתי ל"זרמים זרים" של פאוורס?
שקראתי אותו דימיינתי סרט פיראטים לא רע בכלל!
הספר הזה משמש השראה/רעיון בסיס לעלילת הסרט.
אוף טופיק: באתר של יס פלנט כתוב שב-9.6 יוצאים גם "בליץ" (שיוצא עכשיו בבריטניה) וגם "לונדון בולווארד" (שיצא שם בסוף השנה שעברה, זכה לביקורות גרועות ומיהר להופיע בדי.וי.די). יופי של פרוגרמינג.
איפה הביקורת??
הרהורים רפלקטיביים – יפה. אהבתי.
חחחחחחח אני בדיוק באותו ראש שלך לגבי סדרת הסרטים של שודדי הקארייבים
אז ככה.. התלת מימד הורס את הצפיה, היו דקות ארוכות שראיתי את הסרט בלי המשקפיים פשוט כי התמונה היתה כהה מדי, או שפשוט לא היה אפקט תלת מימדי בסצנה (והיו המון סצינות כאלה) והיה עדיף לצפות בלי המשקפיים כדי לחסוך כאב ראש.
העלילה של הכומר היתה מיותרת לדעתי, לא פותחה לשום מקום ונדמה שסתם נדחפה פנימה.
הסאונדטראק, למרות האהבה הגדולה שלי לסרטים הקודמים מוחזר יותר מדי.
בשורה התחתונה: הסרט הגרוע מבין הארבעה, ואפילו אפשר לוותר על הצפיה אם זה רק בתלת מימד.
דבר אחרון, כמו בסרטים הקודמים גם בסרט הזה מחכה סצינה משעשעת לאחר הקרדיטים. צפיתי בסרט באולם ה VIP בסינמה סיטי גלילות, והסדרן פשוט ניסה לגרש אותי ועוד מספר אנשים כמה פעמים בטענה שאין סצינה אחרי הקרדיטים והוא צריך לנקות את האולם, אך אנחנו מפריעים לו.
שאלתי אותו אם הוא בטוח שאין סצינה מספר פעמים, והוא התחייב שאין סצינה נוספת.
כמובן שהיתה סצינה לאחר הסרט (שווה לחכות), ואני לא מבין מאיפה החוצפה לנסות לגרש אנשים ששילמו 133 שקלים על כרטיס.
זה לא שחסמנו להם את כל האולם, הם יכלו לנקות חלקים אחרים שלו בינתיים..
התלת מימד בהחלט הרס את הצפיה.
הסרט עצמו קליל למדי ולא לוקח את עצמו ברצינות, כמו השלישי.
בכלל, נראה כאילו ג'וני דפ נהנה ממש בצילומים וגם ג'פרי ראש. השאר פחות.
חביב, אפשר לחכות איתו לDVD הביתי.
אני חושבת שאצה ממש מגזים!
שודדי הקאריביים היא סידרת סרטי ההרפתקאות המשעשעת, המצחיקה, המרגשת ונהדרת ביותר שיצאה בשנים האחרונות.
זאת דעתי ודעת רבים…