"אקס-מן: ההתחלה", ביקורת
רגע, באנגלית זה: "X-Men: Inception"?
הכוכב הגדול בסוף השבוע בארץ: צ'רלס דארווין. ב"אקס-מן: ההתחלה", מדברים עליו לא מעט. יש אפילו מוטאנט שהניק שלו הוא דארווין. הססמה שלו הוא "להסתגל כדי לשרוד". וממולו: "האנה". שהססמה שלה היא "להסתגל או למות". גם היא – אנחנו מבינים בהדרגה – סוג של מוטאציה, או יצור מהונדס גנטית, השלב האבולוציוני הבא. דארווין למעשה גם מככב לא מעט ב"עץ החיים", באופן שבו טרנס מאליק מציג את התפתחות המינים כמאבק בין הגדולים לקטנים, החזקים מול החלשים. בין אם זה דינוזאור קטן מול דינוזאור גדול, או אב מול בנו.
המוטאנטים ב"אקס-מן: ההתחלה" נתפסים כשלב הבא באבולוציה האנושית. זן אנושי חזק יותר, מותאם יותר לעידן האטומי, שבסופו של דבר זה יהיה בלתי נמנע שהוא יכחיד את הזן המיושן והחלוש של ההומו-ספיינס. לאורך כל שנות אקס-מן, תחילה בקומיקס, ואז בסרטים שביים בריאן סינגר, עלו הצעות רבות לשאלה מה המטאפורה שמסתתרת מאחורי המוטאנטים של אקס-מן, המיעוט הנרדף בשל שונותו, ושהולך ללמוד בבית ספר מיוחד. האם מדובר ביהודים? שהרי מגניטו, למדנו בסצינה בתחילת הסרט הראשון (שאנו חוזרים אליה בסרט הנוכחי, החמישי במספר), הוא ניצול שואה (אגב, האם צפו מתיו ווהן וג'יין גולדמן, החתומים על התסריט, ב"אדם בן כלב" של פול שריידר לפני כתיבת התסריט? כי הסצינה בין קווין בייקון, הקצין הנאצי, ובין מגניטו הצעיר הזכירה לי את המפגש הראשון שבין ווילם דפו וג'ף גולדבלום ב"אדם בין כלב"). ואולי מדובר בהומואים? בסצינה בה אנחנו פוגשים לראשונה את האנק מקוי, כל הסאבטקסט של הסצינה הוא שהוא מוטאנט בארון, שהוצע מהארון בטעות. ואולי מדובר בשחורים? וסדרת הקומיקס היתה מטאפורה לתנועת זכויות האזרח של שנות הששים? זה בא לידי ביטוי ב-X, שמזכיר את פרופסור אקס ואת מלקולם אקס, ואת המחלוקת בין פרופסור אקס ובין מגניטו, שאמורה להזכיר את זו שבין מרתין לותר קינג ומלקולם אקס (אלא שזו מטאפורה בהיפוך תפקידים: למרות הדמיון בשם, פרופסור אקס הוא דווקא מרתין לותר קינג, הפייסן, המתערה, שוחר השלום). גם זה נמצא בסרט הנוכחי: כשמגניטו (או זה שלימים יהפוך למגניטו) פורס את חזונו העגום לגבי עתידם של המוטאנטים הוא מנבא שהם יירדפו, וישועבדו כעבדים. וכשהוא אומר "עבדים" הוא מביט במוטאנט השחור. במילים אחרות, כל קבוצת מיעוט שנרדפה ושנלחמה על שיוויון זכויות זוכה לייצוג ב"אקס-מן". אלא שבסרט הזה המטאפורה הזאת מתפוצצת לכולנו בפרצוף.
הבעיה עם המטאפורה הזאת נחשפת בסרט הנוכחי: אף אחת מהקבוצות האלה לא תרצה להיות מזוהה עם "אקס-מן" כעת, שכן הסרט מציג באופן משכנע למדי דווקא את עמדתו המיליטנטית של מגניטו. מגניטו (מייקל פסבנדר, במה שעשוי להיות המשחק הטוב ביותר שאי פעם ראיתי בסרט קומיקס/גיבורי על) מצליח להוכיח שכל בני האנוש רוצים רק להשמיד את המוטאנטים (בסצינה הכי מבריקה בסרט), ולכן על המוטאנטים להקדים מלחמה, ולהביס את בני האנוש. מגניטו הוא ניצול שואה שהופך לנאצי (בצורה די מפורשת בסרט). האם יהודים, שחורים או הומואים רוצים להמשיך להיות מזוהים עם המטאפורה הזאת, שמוציאה אותם כמי שעל דעתם לעבור לאגרסיה מיליטנטית נגד לבנים/גויים/סטרייטים? האם צריך לחשוד בסרט באנטישמיות (היהודים רוצים לכבוש את העולם, כנקמה על השואה)? או שבגרסתו של מתיו ווהן המוטאנטים הם כעת מוסלמים/פלסטינים, ומגניטו מסמל כעת אל קעידה (מגניטו) נגד השאר?
הפריקוול הזה מציג יפה מאוד, באמצעות תסריט משובח למדי, איך התגלגל המצב שקיבלנו כבר כמובן מאליו בסרט הראשון: מגניטו נגד הפרופסור, כל אחד עם אנ"ש, כל אחד עם טקטיקת הפעולה שלו. אבל לפני שהם התפלגו לפלגים יריבים, הם שיתפו פעולה נגד אויב משותף. מתי? בימים שבהם הם הצילו את העולם משואה גרעינית.
אני חושב שזה קונספט אדיר שיכול להחזיק עכשיו כמה וכמה סרטי המשך: לספר מחדש את תולדות המאה ה-20, כשהפעם נדע מה היה תפקידם של המוטאנטים מחבורת "אקס-מן" בסיפור, ואיך הם למעשה הצילו את המצב. "אקס-מן: ההתחלה" מציג איך קרה שמוטאנטים גרמו למשבר הטילים של קובה, שכמעט גרר מלחמת עולם גרעינית בין ארצות הברית וברית המועצות, ואיך המוטאנטים הם אלה שסיכלו את המשבר (זה לא ספוילר. משבר הטילים באמת נבלם ברגע האחרון. תראו בוויקיפדיה). מתיו ווהן, האיש שלפני "X מן" עיבד לאמריקאית את "החוב" הישראלי, יכול לשלב את המוטאנטים במוסד, או להראות איך המוטאנטים למעשה הם אלה שדאגו שמלחמת ששת הימים תימשך רק שישה ימים. המוטאנטים בכיבוש הכותל. דווקא יכול להיות מוצלח.
אבל אני חייב גם להסתייג. למרות שאני חושב שהתסריט מצוין באופן שבו הוא פותר יפה כמה וכמה סוגיות הקשורות לתחילת דרכם של גיבורי הסדרה, הסרט עצמו לא מאוד סחף אותי. היו בו סצינות נפלאות, אבל כמה בלוקים נורא ארוכים שפחות התלהבתי מהם. ציפיתי למסע אדרנליני מסיבי יותר. לא השתעממתי, אבל גם לא יצאתי מדעתי. זה מאוד בולט במערכ השלישית, מרגע שהמוטאנטים מתחילים באימונים כדי לצאת ולסכל את הסטנד-אוף בין הסובייטים לאמריקאים מול חופי קובה. פתאום הסרט משנה סגנון לחלוטין. עריכה מהירה יותר, מסך מפוצל, כאילו מישהו בכוח החליט להגביר ווליום וקצב. ואז סצינת הקרב הסופית של המוטאנטים נגד הנמסיס שלהם היתה ברדק אחד גדול. רק הסצינה על החוף, שחותמת את סיפור מגניטו/פרופסור אקס היתה מרשימה בעיניי.
סרט מאוד מאכזב. דיי משעמם למען האמת, דמויות לא כל כך מעניינות וסתם מין הרגשה של ילדותיות לאורך כל הסרט, במיוחד שמסבירים כל פרט קטן כמו לילד מפגר, כמו הסצינה שבה המוטנטים בוחרים לעצמם את השמות קוד שלהם או שכל מה שאנחנו יודעים כמעט על האקס-מן קרה בשבוע אחד בלבד. בלי קשר, זה לא מגניטו אמר את המשפט בקשר לעבדים אלא סבסטיאן שו. ובכלל, האקשן היה דיי מאכזב. איפה האקשן הסוחף של "קיק-אס"?!
עצוב שבמקום לעשות את קיק-אס 2, מתיו ווהן הלך ועשה את הסרט המיותר הזה.
מעניין שאתה מציג דווקא את הסצנה עם הדינוזאורים כהתגלמותה של תורת דרווין. הייתי אומר שהסצנה המרתקת הזאת (ויהיו כאלו שיגידו פאתטית)היא דווקא ההפך הגמור מדרווין. בסצנה הזאת, שהיא אחת מסצנות המפתח בסרט, מדגים מאליק את דרך החסד מוטמעת בדרך הטבע. בכל סרט טבע ריאליסטי היה הדינוזאור הגדול הורג את הקטן והפצוע, אך כאן מגיעה ההפתעה כאשר הגדול מרחם על הקטן. אני לא מצליח להבין למה בדיוק התכוון מאליק, אולי הוא רצה להגיד שדרך החסד שזורה בדרך הטבע ובסיפור הבריאה, ושהן בלתי נפרדות, בדיוק כפי שהן מסרבות להיפרד בתודעתו של ג'ק הבוגר? בכל מקרה, הסרט היה מופלא ומרתק וכבר שבוע עבר מאז שראיתי אותו ואני עדיין מתענג על כל רגע. בשבועות אלך לראות אותו עוד פעם. דרך אגב אני ממש לא מסכים שהסרט יומרני מאוד. כן, מאליק מכוון גבוה מאוד ברעיון, אבל העשייה של הסרט ידידותית ומדברת לקהל.
Boring?!? Are you for real?! It was intelligent,interesting, and even funny..Better that the overrated Kick-Ass
יאיר, יש סיבה מיוחדת לכך שתגובתי נמחקה או שהיא פשוט לא נקלטה?
לדעתי מדובר באחד מסרטי הקומיקס הטובים של השנים האחרונות. היה פשוט כיף היסטרי. נהניתי מכל רגע. גם בתור חובב קומיקס וגם בתור יהודי לא הצלחתי להוריד את החיוך מהפרצוף. מגנטו צעיר רודף אחרי נאצים, תענוג.
יאיר, זכותך כמובם לא להנות מהסרט עד הסוף, אבל לדעתי הפעם פספסת לגמרי בביקורת שלך. הסרט, כמו הקומיקס שהתחיל במקור בשנות ה-60, הוא על מיעוטים כפי שכתבת. אבל הוא לא מטאפורה על שום מיעוט ספציפי. לא כל דיון חברתי חייב להיות מטאפורה. הוא על מה היה קורה אילו היה קיים מיעוט קטן וחריג שבאמת יש לו את הכוח ההרסני שהרוב הפחדן מיחס לו.
איפה לעזעזל מצאת מטאפורה על מוסלמים ופלסטינים שבמציאות מנהלים מאבקי לאומיות? הסרט, שלא כמו אווטר למשל, היה חף לחלוטין מלאומיות.
מה הסיפור עם הכאילו תלת מימד בסרט? שולי המסך לא היו בפוקוס 80% מהזמן, פוקוס מתחלף בגסות בין דמויות בסצנה… ממש נראה כמו סרט תלת מימד שהפשיטו ממנו את התלת מימד אחרי מעשה. וכמובן האפקטים על כתוביות הסיום. מה הקטע?
זה לא שאריק הפך לנאצי – הוא החליט לא לתת לשואה לקרות שוב.
זה מרד גטו ורשה על סטרואידים…
כבשים לטבח וכאלה.
זו גם אחת מהסיבות ללמה הדמות שלו הייתה כל כך טובה – כי כל מה שהוא אומר הגיוני! רוב האנשים שדיברתי איתם לגמרי מסכימים איתו. רק מה הבעיה? שהוא בעד רצח עם. וזה מדהים לכמה הדבר הענק הזה נראה לא חשוב כשמקשיבים לו.
זה מה שהופך אותו לנבל כל כך מוצלח.
אחד הסרטים הטובים שראיתי!! שווה כל רגע! העלילה מעניינת והשחקנים מצויינים!
אהבתי את הביקורת ומסכים לגמרי – במיוחד עם הרעיון של פריקוולים היסטוריים (זה דווקא נתיב שמופיע בהרבה מקומות – ווטצ'מן הידוע, אבל גם אורי פינק בארץ עשה משהו כזה:"פרופיל 107" או משהו כזה…) והבעיות בסרט. ולגבי הקטע של זה שהיהודים יוצאים רע- אח שלי סיפר לי שלפני כבר הרבה שנים שינו בקומיקסים את המוצא של מגנטו לצועני מאותה סיבה.
הייתי אומר , סרט מרגש קצת בסופו..
בסוף הכל התחבר לי עם ה..כלליות של הסרט הזה בכלל X מן .. סרט יפה מאוד , סוחף .. תהנו 🙂
מסכימה עם רז ש. סרט קומיקס מעולה. מקובלת עלי הפרשנות של יאיר רווה בעניין
מיעוטים ומאבקים שלהם בשנות ה60 יהודים
נאבקו לפני כן על ייסוד מדינתם.מה הקשר שיאיר רווה עושה לאל קעידה ומוסלמים?
מתי הם נרדפו? זה ממש לא לעניין גם אם היום מיעוט קיצוני מוסלמי שרוצה לשנות סדרי עולם ולנקום בעולם החילוני השבע
נרדפים בערבות אפגניסטאן.מייקל פסבינדר מצויין בתפקיד.בחירה מפתיעה בליהוק ובינגו.חייכתי לא אחת בגלל הנקודה היהודית,ונזכרתי גם בממזרים חסרי כבוד. עבורי שאינני צמחונית יפת נפש [ אבל חומלת והומניסטית מלידה.]אין כיף גדול מזה לראות יהודים באבולוציה הקודמת שלהם נרדפים שנואים ומושפלים,מרימים ראש גאה ומראים את עוצם ידם בהיפוך תפקידים. כמובן שבפיקצייה קולנועית ולא בחיים, זה קתארזיס לא נורמלי.התרגום של זה
לתנועות קיצוניות כמו נוער גבעות או כהנא חי זה מפחיד ומגונה.גם תנועות אזוטריות אלה זה סוג של קומיקס אבל לצערנו בחיים. בסרט זה מענג.הסרט אינטלגנטי, ופחות פופוליסטי מאווטאר.הבשורה שלו אם יש בכלל כזאת משקפת את הקיים בחיים.כלומר אין צמחונות בחיים.יופי של סרט. אני חושבת שגם 300 היה סרט מצויין ואני מתגעגעת לעוד סרטים מסוגו. שכחתי מי הבמאי שלו.אני לא מסכימה עם יאיר רווה שהסרט משתרך,הוא מאפשר להתבונן בעיצוב בסגנון
ולהרהר תוך כדי הצפייה בו.לי היה קשה עם העריכה הקופצנית של "ההתחלה" אני לא פריקית של משחקי מחשב וקומיקסים.הקצב התאים לי.וגם עזר לי שהעלילה מתפרשת בבהירות ולא עשויה כתשבץ הגיון.כפי שכתב המגיב הראשון.אגב חשבתי על זה שהסרט מתרחש דקה לפני פרוץ מלחמת וויטנאם. וגם זה חומר לפרשנות.מומלץ בחום
סרט מדהים אני אוהבת את שחקן שמשחק את מגניטו .חוץ מי זה שלדעתי מגניטו הוא בן הנבלים שאני הכי אוהבת אני דיי בעדו בכול העניין שבסרט .
סרט מעולה אחד מהטובים ביותר של מרוול המראה את שני הצדדים של אותו מטבע, ביקורת מפוספסת לחלוטין