רע זה הטוב החדש
אנשי האוזן השלישית הרימו פרויקט מבדר למדי בו הם ביקשו ממבקרים ויוצרים לבחור את הסרטים שהם מגדירים "גילטי פלז'ר". בדרך, כל אחד מהם (מאיתנו) מנסה להסביר מה זה בעצם "גילטי פלז'ר" (Guilty Pleasure). כמו שבעולם התזונה יש את המאכלים שאנחנו אוכלים ונהנים מהם למרות שברור שהם מזיקים לנו, כך גם בסרטים. למרות שאני לא חסיד של אסכולת "סרט כל כל רע שהוא טוב" (בשבילי סרט רע הוא פשוט רע), עדיין יש כמה פרמטרים שהמצאותם בסרטים יכולים להציל לי אותם – בחבורה שבחרתי לפרויקט הלכתי על השילוב סקס/אלימות. יש שפע סרטים ישראליים, למשל, שהם רעים, משובשים, שגויים, מוחמצים, אבל יש בהם משהו – שחקן, רעיון, או (במקרה של "המאהב", למשל) שפע עירום שעשוי להצדיק צפיות חוזרות. או, במקרה של "דחויי השטן" של רוב זומבי או סרטי "המסור", שפע אלימות (שמחתי לראות ששמוליק דובדבני שותף לחטאי).
חלק מהבחירות של משתתפי המדגם הזה מעולות. חלקן תמוהות. הן בעיקר מצביעות על הבדלים תהומיים של טעם. כשאודי אלוני בוחר ב"תעלת בלאומילך" כגילטי פלז'ר אני רוצה לדפוק את הראש בקיר. הרי זה בעיני בכיר סרטי הקולנוע הישראליים, לא הנאה אסורה כלל, אלא הנוצץ בסרטי הפנתיאון. מצד שני, לפחות אני יודע שאם אמצא עצמי תקוע בחדר אחד עם אודי אלוני, יהיה לנו לפחות סרט אחד שנוכל לצפות בו יחד. (ואם כבר, הרי ש"מחילות" שלו – עם סצינת הפטמות המרקדות שבו – עשוי להפוך לגילטי פלז'ר עתידי שלי).
הבחירה של אבי נשר ב"צבע הלילה" של ריצ'רד ראש היא הברקה. הסרט הזה הוא פשוט התגלמות ה"גילטי פלז'ר". גם כאן דפקתי את הראש בקיר, אבל כי לא חשבתי עליו בעצמי. זה אכן סרט רע על פי כל קריטריון, אבל יש בו מספיק סצינות – כמה קטעי פעולה מרשימים, ושפע סצינות סקס נלוזות – כדי להישאר מולו בלי לזפזפ בשעת לילה מאוחרת.
הנה הפרויקט. והשאלה מתבקשת: מה הגילטי פלז'ר שלכם?
=========
התמסרו לגילטי פלז'ר שלכם: ערכו מסיבות סרטי ג'ון יוז. הנה ההוראות (ויה MCN). "בת 16 הייתי" אכן גילטי פלז'ר. אבל "שמתי ברז למורה" הוא סרט מבריק מסוגו. כתוב, מבוים, משוחק וערוך מוזיקלית באופן מושלם. רק פלז'ר, בלי שום גילטי.
===========
"מדוזות" של אתגר קרת ושירה גפן נמצא בשבוע הבכורה שלו בצרפת במקום ה-17 בטבלת שוברי הקופות הצרפתית. 25,944 איש ראו אותו השבוע, ב-67 עותקים. 13,000 מהם בפריז. הנה הטבלה.
==========
אנשי עין הדג הקדימו אותי, אבל זה אייטם ראוי למיחזור: דארן ארונופסקי סגר את הבלוג שלו במיי-ספייס והשיק אתר משלו ובו בלוג חדש, בו הוא מבטיח לעדכן בשבוע הקרוב מה יהיה סרטו הבא. והבונוס: ארונופסקי הקליט בסלון ביתו בניו יורק ערוץ קומנטרי ל"המעיין". אנשי פוקס לא רצו לצרף ערוץ כזה לדי.וי.די, אז ארונופסקי מציע את ערוץ האודיו להורדה או להאזנה באתר, במקביל לצפייה בסרט. הדי.וי.די של "המעיין" יצא באחרונה גם בארץ. תנו לו כמה חודשים עד שיגיע למדפי השלושה בעשר שקל ואז קנו אותו. זה סרט לספרייה הביתית.
===========
מה עשתה שרה סילברמן בראש השנה? פתחה את טקס פרסי האם.טי.וי עם הבדיחה: "איימי וויינהאוס יהודיה, לא? כי אם לא, מישהו צריך להגיד את זה לפרצוף שלה".
ואיזה קליפ זכה ביום חמישי בפרס הבימוי? "What Goes Around" של ג'סטין טימרבלייק. אפוס וידיאו-קליפי כמו פעם: 9 דקות של סרט קצר, מעין מלודרמת שנות החמישים בה אשה המוצגת כמופקרת מבחינה מינית נידונה למוות בלהבות. סקרלט ג'והנסון היא האישה הארורה. את התסריט כתב ניק קסאווטס, והבמאי/צלם הוא סמואל באייר ("Smells Like Teen Spirit" של נירוואנה). גילטי פלז'ר בריבוע-בוע (ואללי, זה הקטע השני עם ג'סטין טימברלייק שאני שם בבלוג בשבוע האחרון, אחרי ה"Dick in a Box" שלו עם אנשי "סאטרדיי נייט לייב" מערב החג. כן, הפכתי בת 14):
ונשאלת השאלה כמה "מדוזות" עשה אצלנו.
ובכלל קצת נתוני קופות של סרטים ישראלים מהעת האחרונה [מעבר ל"בופור" ו"הסודות"]
הרבה סרטים של קרפנטר מתאים לקטוגריה הזאת, השניים הבולטים: צרות גדולות בצ'ינה טאון והבריחה מניו יורק.
גם את סירטי מקס הזועם ראיתי יותר מ10 פעמים כל אחד
גם סרטים מוקדמים של ג'אקי צ'אן (drunken master) ובמידה פחותה ג'אט לי (היו זמנים בסין).
כניראה שאני סאקר של סירטי מכות שלא לוקחים את עצמם יותר מידי ברצינות.
'לירות כדי להרוג' הוא סרט "גילטי פלז’ר" מושלם!
מוסיפה עוד אחד, st. elmo's fire ולו רק בשל ה
hairdo של דמי מור.
עוד מישהו שם לב לדמיון המצמרר בין פוגל מ"סופרבאד" לדובדבני?
"צבע הכסף" של סקורסזה,
ובצד הישראלי "נקמתו של איציק פינקלשטיין".
הייתי כולל גם את "האחים בלוז" אם זה לא היה על התפר של יצירת מופת.
מצחיק לסיים לראות את "black snake moan", לפתוח את המחשב ולראות בבלוג אייטם עם ג'סטין טימברלייק ואישה מופקרת שנענשת על כך.
הסרט עצמו מצוין, וממש לא גילטי פלז'ר, למרות איך שהוא שווק ואיך שהשעה הראשונה מצטיירת. אחרי מנת הטראש המובנית בעלילה, הסרט חותר לכיוונים יותר ויותר מעודנים ומרגשים, ולמעט סצנה אחת בעייתית לקראת הסוף (בכיכובו של אותו ג'סטין) הוא משאיר אותך עם הרגשה מטהרת כמעט. טיהור הוא אכן מה שהייתי צריך אחרי כל מחשבות הזימה שעלו אצלי בגלל מראיה של ריצ'י לבושה בחולצת מטפחת ובתחתונים. למועדון הגנוזים, דרך הדלת הראשית.
אגב, הופתעתי לראות שהבמאי, קרייג ברואר, הוא לבן. אני מקווה שהוא יקיים את מה שהוא הבטיח באחת התוספות וימשיך בסרטיו הבאים להיצמד לסגנונות מוזיקליים. ב-hustle&flow היה ראפ, באנחת הנחש השחור בלוז, אני מקווה שגוספל יהיה הבא בתור.
סרט הגילטי פלז'ר שלי הוא Wonder Man עם דני קיי בתפקיד כפול. אני חושב שקראו לו "איש הפלא" כשהוא הוקרן בטלוויזיה, אבל אני לא בטוח. כשאחותי ואני ראינו את הסרט הזה כשהיינו ילדים, וראינו אותו עשרות פעמים, תמיד קראנו לו באסטר, על שם רוח הרפאים שמגלם קיי (התפקיד השני הוא של האח התאום של הרוח, שאמור לגלות את הרוצחים – אתם יודעים איך זה). לפני כמה שנים ערוץ MGM הקרין אותו שוב וישבתי וראיתי את כולו בתענוג רב, לא כולו נוסטלגי אגב. שירים נהדרים, כמה בדיחות מוצלחות, עלילה דבילית אבל כיפית וקיי וירטואוזי מאי פעם. קטע הסיום באופרה לבדו ראוי להכנס לפנתיאון, איזשהו פנתיאון, וחבל שלא מצאתי אותו בשום מקום ברשת.
"That baby looks as cute as the shaved vagina he came out of", מלווה בהטיית הפרצוף על הצד וחיקוי ואגינה באמצעות השפתיים.
זה היה הרגע הבאמת לא קשור בסטנד אפ של שרה סילברמן…
אני כל הזמן חושב על "סמולוויל" כגילטי פלז'ר. סדרה איומה (שיאים של משחק רע וכתיבה שבלונית), אבל אני משום מה ממשיך לצפות בה, אולי כי אני מקווה שמתישהו היא תגשים את הפוטנציאל האדיר שלה.
ואם כבר התחלתי בטלוויזיה – הרי "נמלטים", "אחים ואחיות", ו"סטודיו 60", עם הכתיבה העצלה שלה, הם גילטי פלז'ר לא רעים.
אם אין לשניצר שום גילטי פלז'ר, אני חייב לציין שביקורות שלו הן גילטי פלז'ר לא קטן. אני לא מרבה לקרוא את ביקורותיו, מחמת ספוילרים, אבל איך הייתי יודע אחרת שהקורים של ספיידרמן הם בכלל נוזל זרע?
הגילטי פלז'ר שלי כולל את "מהדורה מוגבלת" (שאיתן גרין ציין) והסרט "סלולר". בנוסף, אני נתקע מדי פעם מול ערוץ MGM במהלך שלטוט לילי ומגלה שהערוץ מחזיק בספרייתו כמה מהסרטים הגרועים ביותר שנוצרו אי פעם. זה לא כל כך גרוע שזה טוב, כמו שזה כל כך גרוע שזה מהפנט.
קליפים אפיים כמו שהיו פעם למייקל ג'קסון וגאנז אנד רוזס אמנם הפכו כעת למטמון נדיר, אבל אני מעדיף קליפים פחות ראוותנים, שאפשר לראות הרבה פעמים מבלי להרגיש שמיצו את עצמם.
די בנאלי, אני יודע: כל ספריית הסרטים של בן סטילר/אוון וילסון/וויל פארל- בדגש על "זולנדר", "לילות טלגדה" וכמובן "דודג'בול". לצידם יצירת המופת הלא מוערכת "הרולד וקומד" (harold & kumar go to the white castle).
בקטגוריית הסקס אני כמובן תומך בבחירה בבחירה שעשה ערן קולירין ב"יומני נעל אדומה": soft-core קיטשי מושלם מתחילת הניינטיז שהיה צ'יזי בלי להיות מביך . לצד הסדרה אפשר בעצם לשים את כל הפילמוגרפיה של זלמן קינג וטינטו בראס, שני יוצרים נצלניים שאוהבים להוסיף ארומה "איכותית" לסיפורים האירוטים בשקל שהם מוכרים.
מה עוד? "הרצועה", "מהודורה מוגבלת" ו"ורוניקה מארס" בטלויזיה. כל סרטי הזומבים של רומרו (לא בטוח עד כמה זה גילטי). "שקרים אמיתיים". "מלחמת הכוכבים"- הטרילוגיה השניה (היי, הנופים מאחורי השחקנים שלא ידעו לשחק היו דווקא יפים). "מת לחיות 4". "פסיכו" של ואן סנט. "אפקט הפרפר". "disorderly orderly". "שירת הדרום" (גזענות משובבת נפש). down with love. "צלילי המוזיקה" (קיטש אידיוטי שעובד).
וכמובן- "נער שוליים".
ורוניקה מארס זה גילטי פלז'ר?
אני חייב להגיד שאני דומה לשניצר, ואני לא מבין את המושג הזה, אם כי מה שפינגווין כתב – זה לא כל כך גרוע שזה טוב, כמו שזה כל כך גרוע שזה מהפנט.
זה אולי גילטי פלזר באמת. אתה לא נהנה מהאיכות שלו, אלא מהאי איכות שלו, וזה משהו אחר לגמרי.
רוה לרותם: שוב אשתמש בדימוי קולינרי. גילטי פלז'ר בשבילי זה ביסלי גריל. זה טעים לי. אבל בכל פעם שאני מביט בעטיפה אני יודע שכל ביס שלי בחטיף הזה מקרב את מותי מהרעלת פוספטים. אני מרגיש אשם על ההנאה הזאת. אני מסתיר אותה מבנותיי, אותן הייתי מנסה לחנך על ברכי אוכל בריא יותר, ומקרובי, שמא יטיפו לי על הנזק הבלתי הפיך שאני עושה לכל מערכות הגוף שלי. ובקולנוע: "אחרון גיבורי הפעולה". אני לא יכול יכול להגיד בפומבי שאני נורא אוהב את הסרט הזה מבלי שאצטרך לצאת במסכת של התנצלויות, כי הוא באמת פגום ומקולקל, אבל יש בו כמה מהסצינות שאני אוהב לראות (קרי, שהכי טעימות לי, בגלל שימוש מופרז בצבעי מאכל ותוספי מזון). אכן, יש אנשים שאוכלים אך ורק מה שבריא להם, מקפידים הקפדה יתרה, וכך גם על צריכתם התרבותית. שזה סוג של נזירות ואדיקות שאני כמובן מעריך, אבל לא מצליח ליישם.
מנסה שוב…(שלחתי פעמיים ו?)
גילטי פלז'ר ישן שלי זה summer lovers הדבילי מ-82, ו-Greencard שהוא נוראי מהרבה בחינות אבל ראיתי אותו שוב ושוב משום מה, כי הוא אשכרה ג'אנק כיפי מבחינתי.
בישראלים זה "בחינת בגרות" של אסי דיין.
גילטי פלז'רס שלי הם אמריקן פאי 1+2, נינג'ה אמריקאי, כל סרטי רוקי חוץ מ5 שהיה ממש רע ו1 שהיה ממש טוב, מעודדות צמודות, נקודת פריצה ועוד המון דברים שאני לא זוכר כרגע.
בישראלים אפשר להזכיר את אבא גנוב וצ'רלי וחצי.
רוה לעדן: "נקודת פריצה" היא בחירה מעולה. מאמץ אותה.
גילטי פלזר:
מה שאת עושה לי
הבשורה על פי אלוהים
רציתי לומר כבר מההתחלה שההקבלה של אוכל היא לא הכי מדויקת, וההסבר הכי טוב לכך הוא "לאכול בגדול". אני לא מומחה גדול לתזונה, אבל אם הניסוי של הסרט היה שהוא אוכל כל היום סויה ומזון אורגני במשך חודש, לפי מיטב הבנתי, הוא ככל הנראה היה נהיה חולה גם כן. מה שאני רוצה להגיד הוא, שאין דבר שהוא רע אבסולוטי (חוץ מציאניד אולי) וקצת "אחרון גיבורי הפעולה" לצד בלה טאר (או הפוך אצל דובדבני מסתבר) הוא לא רע, הוא אפילו הכרחי.
אני מבין את הגישה שאתה מדבר עליה, שהיא השולטת מן הסתם, היא פשוט נראית לי מגמדת והורסת כל טעם אישי וגישה אחרת. יש דברים שחייבים לאהוב, אתה יכול לאהוב פחות או יותר, אבל מתוך הקבוצה הגדולה זה מה שיש, כל השאר זה ביזאר.
מזל שאנשים כמו טרנטינו או גודאר לא מאמינים במושג הזה – או אולי בעצם כן? הגילטי פלז'ר של טרנטינו זה בטח הסנדק או משהו.
אולי צריך לערוך סקר – מה הדברים שנחשבים וחייבים ואתה לא מסוגל לראות רגע אחד ממנו?
רוה לרותם: אתה מחמיץ את הניואנסים. בכוונה השתמשתי בדימוי ביסלי גריל ו"אחרון גיבורי הפעולה". ג'ון מקטירנן ביים את "מת לחיות", "הטורף", "המרדף אחרי אוקטובר האדום". סרטים שאני מגדיר טובים. מומלצים. ראויים. ובדרכם אף פורצי דרך. אבל הוא ביים גם את "אחרון גיבורי הפםעולה" ואת "הלוחם ה-13". סרטים שצריכים להיות בעל טעם קינקי כדי להנות מהם במחשכים, ושאפילו לי, שאני מתפרנס מלנסות לנסח מה אני מחבב בסרטים, קשה למצוא מילים כדי להגן עליהם, למעט העובדה הפשוטה: אני אוהב אותם. הם פגומים, שגויים, מקולקלים, אבל טעימים לי. או זו דעתי (יהיו כאלה שיטענו בדיוק הפוך). אני לא מדבר על תמהיל בריא ואנושי בין תפוצ'יפס וסלט קינואה, על בלה טאר (שהוא עילוי בעיני, לא גילטי פלז'ר בכלל) מול "בוראט", אלא על המוצרים שיש סביבם קונצנזוס שהם "רעים", ובכל זאת, יהיו כאלה שיוכלו למצוא בהם הנאה. מה שאתה ושניצר אומרים, אם אני מבין נכון, הוא שאני לא מוכן להתנצל על אהדותיי. אם אני אוהב את "אחרון גיבורי הפעולה" זה אומר שעל פי סף הטעם והקריטריונים שלי הוא טוב, ואין בי שום רגש אשמה על כך. גישה מאוד צרפתית, אגב. ולגיטימית כמובן.
ה"גילטי פלז'ר" שלי הם כל הסרטים של צ'ארלס ברונסון מתחילת שנות השבעים, וכן כל הסרטים של ברוס לי (שפעם היו מקרינים אותם 2 בכרטיס אחד).
בניגוד לתזונה, לא חושב שיש או צריך שיהיה תמהיל נכון בתרבות. אולי כמה שיותר מגוון, יותר טוב.
ד"א, אני חושב שרוב הסרטים שציונו בכתבה, הם לא כאלה שנחשבים כ"רעים" אלא פשוט כאלו שלא שייכים ל-"טובים", הם באיזור האפור, שזה מעט יותר מניאונס לדעתי.
ובשורה תחתונה – תתאמץ יותר להסביר למה אתה אוהב את אותם הסרטים שאתה אוהב 🙂
זה קל להסביר למה "ורטיגו" הוא טוב בייחוד כי כבר עשו לנו את זה, אבל זה אתגר להסביר למה "רובוטריקים" הוא מצוין. גם אם הסיבה היא פשוטה כמו: שני גושי מתכת ענקיים נכנסים אחד בשני זה טוב. מישהו יכול להגיד שלדעתו זה לא טוב (זה מה שאמר דורון פישלר – וכאן הדיון נגמר) ואתה יכול להגיד שזה טוב אבל אתה לא מעריך (או משהו דומה שדני אמר) ואז מתחיל המקום לדיון על הסרט.
נראה לי שככה סרטים נכנסים לקאנון לא? לאט ועם אוהדים מוזרים.
*רובוטריקים לא באמת כזה סרט גדול. יש סרטים אחרים שהייתי שמח להסביר למה הם לא מוערכים דיו. אני פשוט חושב שהוא לא כזה חרא.
קשה לך להגן על "אחרון גיבורי הפעולה"? אחד הסרטים הכי אנדרייטד והכי מצחיקים של העשורים האחרונים. מת על הסרט הזה. רק לראות את שוורצנגר עושה המלט ואת פניה העצובים של ג'ואן פלורייט שמדברת על לורנס אוליבייה מ"התנגשות הטיטאנים". כן, הוא לא מושלם, אבל הוא מאוד כיפי.
וגילטי פלז'ר נוסף הוא "בלתי נראה" עם קווין בייקון. סרט כ"כ נלוז, רקוב מיסודו אבל עם תפיסת עולם בסיסית הגיונית מאוד – כשאתה הופך לבלתי נראה, דבר ראשון שתעשה זה להציץ לבחורות ערומות. ורצף הסיום שלו, במעבדה, מעולה מבחינת אפקטים. אפשר להוסיף גם את "גברים בחלל", למרות שזה סרט טוב מאוד בעיני בכל פרמטר אפשרי, אבל כזה שמשום מה לא ממש נתפס כיצירה חשובה.
הגילטי פלז'ר שלי הוא כל כך סוטה עד שאני כמעט חושש לחשוף אותו כאן שמא לא אוכל לבוא יותר בחברה מהוגנת. אין בסרטים האלה, שאני נהנה מדי פעם לצפות בהם, שום סצינה ראויה לציון, והם רעל אמיתי למוח, כמעט כמו הזרקת סוכר ישירה לחולי סכרת, או מתן סיגריות לחולי סרטן ריאות. בקיצור, חברים, אני נהנה הנאה בלתי מסויגת מצפיה (מדי פעם, מדי פעם) בסרטי אסונות משנות השבעים. המגדל הלוהט, רעידת אדמה, הרפתקה בפוסיידון (ההוא עם ג'ין הקמן ושלי וינטרס, לא הרימייק הנלוז מלפני שנתיים), כל סדרת סרטי "נמל תעופה", ואפילו כמה נידחים כמו "מטאור" עם נטלי ווד וכו…
רשמית גם "מלתעות" השתייך אז לז'אנר, אבל בניגוד לאחרים הוא סרט משובח ולכן, למרות צפיות חוזרות, הוא אינו יכול להיכנס לרשימת הגילטי פלז'ר.
וחוץ מאלה: כמעט כל סרט מד"ב רע משנות החמישים: הארץ נגד הצלחות המעופפות. האי כדור הארץ ועוד. וכמובן שישנם גם כמה משובחים מאותה תקופה כמו פלישת חוטפי הגופות, האיש המתכווץ המופלא, היום בו עמדה האדמה מלכת ועוד שלמרות ההנאה הבלתי מסויגת שהם מעניקים אינם יכולים להשתייך לרשימת הגילטי פלז'ר.
זהו. הסוד הנורא נחשף. אפשר לנשום לרווחה.
הגילטי פלז’ר שלי "מקס ומוריס"
בסביבתי, אחרון גיבורי הפעולה תמיד נתפס כפארודיה מוצלחת שאין מה להתבייש בהנאה ממנה. רק כשנחשפתי לעולם הגדול, גיליתי שהסרט (כמו "הברון מינכהאוזן" החביב עלי) נתפס בעני רבים כזבל. מעניין גם שבישראל, "האדסון הוק" נחשב לסרט אהוב, בעוד שבאמריקה הוא נתפס כאחד מהגרועים שנעשו בעשרים השנים האחרונות.
עוד שתי גילטי פלז'רס שנזכרתי בהן: קרטון נטוורק (עד ש"הוט" הורידו את הערוץ) והסרט "יהושע, יהושע". לא שהסרט גרוע לדעתי, אבל קשה לקרוא לו איכותי.
מישהו אמר כבר "ספלאש"?
הברון מינכהאוזן נחשב כזבל או סתם כשלון?
כי אם זה נחשב זבל, אז זה מעבר לגילטי פלז'ר, זה הערצת חרא מבחינתי.
אם ככה, אז גם "האישה באדום" כי כן יש את ג'ין ווילדר, וכן יש את גילדה רדנר זצ"ל, אבל בעקרון זה סרט טיפשי ורדוד, ולא מזמן ראיתי אותו שוב בטלויזיה וזללתי אותו כפיצה טריה.
וגילטי שמילטי. יש עצומה, לא נחתום?
http://www.atzuma.co.il/petition/sholla9/1
להערצת חרא עיין ערך "פינק פלמינגוס" של ג'ון ווטרס. תרתי משמע.
אוף טופיק
רשימת הזוכים ב"אמי" (חלק א')…
COMEDY SERIES
"30 Rock," NBC, Broadway Video, Little Stranger, in association with NBC Universal Television Studio
DRAMA SERIES
"The Sopranos," HBO, Chase Films and Brad Grey Television in association with HBO Entertainment
MINISERIES
“Broken Trail,” AMC, Once Upon a Time Films in association with Butcher’s Run Films
MADE FOR TELEVISION MOVIE
“Bury My Heart At Wounded Knee,” HBO, Wolf Film/Traveler’s Rest Film in association with HBO Films
REALITY
"Kathy Griffin: My Life On The D-List," Bravo, Picture This Television, Bravo
REALITY COMPETITION PROGRAM
"The Amazing Race," CBS, Amazing Race Productions Inc. and Touchstone Television Productions, LLC in association with Jerry Bruckheimer
ACTOR IN A COMEDY
Ricky Gervais as Andy Millman, "Extras," HBO, BBC and HBO Entertainment
ACTOR IN A DRAMA
James Spader as Alan Shore, "Boston Legal," ABC, David E. Kelley Productions in association with Twentieth Century Fox Television
ACTOR IN A MINISERIES OR MOVIE
Robert Duvall as Prentice "Print" Ritter, "Broken Trail," AMC, Once Upon a Time Films in association with Butcher’s Run Films
ACTRESS IN A COMEDY
America Ferrera as Betty Suarez, "Ugly Betty," ABC, ABC Studios
ACTRESS IN A DRAMA
Sally Field as Nora Walker, "Brothers & Sisters," ABC, ABC Studios
ACTRESS IN A MINISERIES OR MOVIE
Helen Mirren as Jane Tennison, "Prime Suspect: The Final Act (Masterpiece Theatre)," PBS, ITV Productions and WGBH Boston co-production
אוף טופיק
רשימת הזוכים ב"אמי" (חלק ב')…
SUPPORTING ACTOR IN A COMEDY
Jeremy Piven as Ari Gold, "Entourage," HBO, Leverage and Closest to the Hole Productions in association with HBO Entertainment
SUPPORTING ACTOR IN A DRAMA
Terry O’Quinn as John Locke, "Lost," ABC, ABC Studios
SUPPORTING ACTOR IN A MINISERIES OR MOVIE
Thomas Haden Church as Tom Harte, "Broken Trail," AMC, Once Upon a Time Films in association with Butcher’s Run Films
SUPPORTING ACTRESS IN A COMEDY
Jaime Pressly as Joy Turner. "My Name Is Earl," NBC, Amigos de Garcia Production in association with 20th Century Fox Television
SUPPORTING ACTRESS IN A DRAMA
Katherine Heigl as Isobel "Izzie" Stevens, "Grey’s Anatomy," ABC, ABC Studios
SUPPORTING ACTRESS IN A MINISERIES OR MOVIE
Judy Davis as Joan McAllister, "The Starter Wife," USA, Hay Pop Pty Limited in association with McGibbon/Parriott Productions and 3 Arts Entertainment, for NBC Universal Television Studio
GUEST ACTOR IN A COMEDY
Stanley Tucci as David Ruskin, "Monk, "USA, NBC Universal Television Studio in association with Mandeville Films and Touchstone
אוף טופיק
רשימת הזוכים ב"אמי" (חלק ג')…
GUEST ACTOR IN A DRAMA
John Goodman as Judge Robert Bebe, "Studio 60 On The Sunset Strip, NBC, Shoe Money Productions in association with Warner Bros. Television
GUEST ACTRESS IN A COMEDY
Elaine Stritch as Colleen Donaghy, "30 Rock," NBC, Broadway Video, Little Stranger, in association with NBC Universal Television Studio
GUEST ACTRESS IN A DRAMA
Leslie Caron as Lorraine Chalmers, "Law & Order: Special Victims Unit," NBC, A Wolf Films Production in association with NBC Universal Television Studio
INDIVIDUAL PERFORMANCE IN A VARIETY OR MUSIC PROGRAM
Tony Bennett, "Tony Bennett: An American Classic," NBC, RPM TV Productions, Inc.
DIRECTING FOR A COMEDY
Richard Shepard, "Ugly Betty: Pilot," ABC, ABC Studios
DIRECTING FOR A DRAMA
Alan Taylor, "The Sopranos: Kennedy And Heidi," HBO, Chase Films and Brad Grey Television in association with HBO Entertainment
DIRECTING FOR A VARIETY, MUSIC OR COMEDY PROGRAM
Rob Marshall, "Tony Bennett: An American Classic, NBC, RPM TV Productions, Inc.
אוף טופיק
רשימת הזוכים ב"אמי" (חלק ד' ואחרון)…
WRITING FOR A DRAMA
"The Sopranos: Made In America," David Chase HBO, Chase Films and Brad Grey Television in association with HBO Entertainment
WRITING FOR A VARIETY, MUSIC OR COMEDY PROGRAM
"Late Night With Conan O’Brien," Mike Sweeney, Head Writer; Chris Albers, Jose Arroyo, Dan Cronin, Kevin Dorff, Daniel J. Goor, Michael Gordon, Berkley Johnson, Brian Kiley, Michael Koman, Tim Harrod, Brian McCann, Guy Nicolucci, Conan O’Brien, Andrew Weinberg, writers NBC, Conaco, Broadway Video, in association with NBC Universal Television Studio
WRITING FOR A MINISERIES, MOVIE OR A DRAMATIC SPECIAL
"Prime Suspect: The Final Act (Masterpiece Theatre)," Frank Deasy, PBS, ITV Productions and WGBH Boston co-production
הנה עוד כמה ששכחתי…
DIRECTING FOR A MINISERIES, MOVIE OR DRAMATIC SPECIAL
Philip Martin, "Prime Suspect: The Final Act (Masterpiece Theatre), PBS, ITV Productions and WGBH Boston co-production
VARIETY, MUSIC OR COMEDY SERIES
“The Daily Show With Jon Stewart,”Comedy Central, Central Productions LLC and Hello Doggie, Inc.
הנה עוד קצת…
VARIETY, MUSIC OR COMEDY SPECIAL
"Tony Bennett: An American Classic," NBC, RPM TV Productions, Inc.
אני מסכים עם הפינגווין שבערוץ MGM אפשר למצוא כמה מהסרטים הגרועים ביותר אי פעם. השלושה המובחרים שלי הם:
1- "קוראים לה שוגר היל", סרט הזומבים הכי לא אמין שנעשה עלי אדמות (וגם מטומטם ומצחיק להפליא, כדאי לציין).
2- זה ערפד? זה רוקיסט? זה "רוקולה"!
3. "ר.ו.ט.ו.ר" – רק בשביל לראות כיצד היה יוצא רובוקופ אם הוא היה נעשה באפס תקציב ועל ידי אדם מוגבל שכלית.
ועוד תוספת קטנה מהצד – סרט שדווקא עשוי מצוין מבחינה ויזואלית וגם הרעיון הבסיסי שלו מבריק: Killer klowns from outer space. כשמו כן הוא, הסרט עוסק בחבורת ליצנים רצחניים שפולשים לכדור הארץ ומעוררים כאוס. כולל כמה סצינות מופתיות של מרדפים בתוך מבוך קרקסי, שוטרים כבובות פיתום וצלליות מפלצתיות שטורפות בני אדם.
סדרת סרטי Evil Dead. טראש מופתי.
וואי,
משהו כבר ציין את גברים בחלל כגילטי פלז'ר. אני מעולם לא התביישתי בהערצה שלי לפועלו של פול וארהובן ולעולם לא אתחיל.
כך גם סדרת EVIL DEAD.
לפי ההגדרה של יאיר, אי אפשר להסביר מה טוב בסרטים האלה מעבר לזה נהנים מהם. ואפילו מתביישים להגיד שאוהבים אותם.
אני לא חושב שיש דבר כזה. תמיד אפשר לדעת מה מושך אותך לראות בסרט.
אם הייתי חייב למצוא את הדבר הקרוב ביותר זה היה כל סרטי הילדים משני הז'אנרים העיקריים שלהם:
1. סרטי ספורט בו קבוצה גרועה הופכת לטובה בגלל דמות מבחוץ (הברווזים הנועזים וכ"ו)
2. סרטי ה"ילד לא פופולרי מקבל כח כל שהוא (טיבעי, חיצוני או על טיבעי) נהיה פופולרי ומאבד את החברים שלו ואז זונח את הפופולריות כדי להשיג את חבריו בחזרה".
אני קורא להם "סרטי יסבבה"
ווי, איך אהבתי פעם את the mighty ducks.
האוורד דה דאק!!!
עופטופיק, ובנוסף לרשימת ה'דברים שאני לא רוצה לראות בשנה החדשה': רימייק (מפתיע, הא?) קולנועי לסדרה המיתולוגית "קונג פו".
נו, די.
איזה נקניק ג'סטין טימברלייק. מה הקטע עם בחורים חיוורים ורזים שצריכים לגדל זיפים ולפנטז על החברה לשעבר שלהם סובלת כדי להרגיש "גברים"? טימברלייק ואריק ברמן היו יכולים למצוא שפה משותפת, הרי ברור שכל השאר עשו את ג'והנסון בעמידה.
LET ME PAINT THIS PICTURE FOR YOU
אני נדהם מכמות הסרטים הטובים ואפילו מעולים שאנשים כאן מתביישים להודות שהם אוהבים משום מה, אלא אם כן מכניסים אותם תחת הקטגוריה של "אני יודע שזה לא סרט משהו אבל אני אוהב אותו בכל זאת".
לא כל סרט צריך להיות האזרח קיין.
בכל מקרה, יש לי שלוש מילים להגיד בנושא:
The Money Pit
רוקי 4. אין על רוקי 4. כל פעם מחדש אני בוכה בסוף
if i can change, and u can change, we all can change…
צמרמורות…
מעבר לזה נקודת פריצה זה סרט אקשן מפעים. איך הוא יכול להיות גילטי פלז'ר?
ואם כבר סטלון וגיבורי על של שנות השמונים – כל סרט של קאנון מהתקופה נחשב. אמריקן נינג'ה, מחץ הדלתא, משאלת מוות, משימה בעורף האויב…
אה – אחרון חביב – red dawn – מעולה. מישהו מכיר?
העובדה שלא הוט ולא יס מצאו לנכון לשדר השנה בשידור חי את טקס האמי היא חוצפה ובושה. אני רק חושש שזה מבשר רעות לגבי גלובוס הזהב והאוסקר בעוד מספר חודשים. לחובבי הספורט לא היו מעיזים לעשות דבר כזה. אם היה איזה משחק כדורגל מטופש אבל "חשוב" בארבע בבוקר נראה לכם שלא היו משדרים, אבל בחובבי טקסי הבידור לא מתחשבים.
כל סרט שמראים בו ולו לשנייה כפות רגליים של נשים הוא בעיניי גילטי פלז'ר!
או.קי. אחרון ודי ודי.
TopGun.
ההגדרה שלי לז'אנר:
סרטים שלמרות שהם נטולי משקל, תמיד אשמח לצפות בהם שוב. כל עניין הגילטי לא משחק אצלי. אני לא קתולית ולי אין לי רגשות אשם (בתחום הזה). אז מבלי להתנצל הנה עוד כמה משלי:
ארמגדון
9 וחצי שבועות של שכרון חושים (למרות שלא ראיתי שנים)
קארטה קיד (ובכלל סרטי נעורים מהאייטיז)
פוטלוס
הסדרה "חברים"
כמו סיינט אלמו'ס פייר (שצוין כבר, ובזמנו הופץ כ"חברים")
מחרבי החתונות – או איך שלא קראו לסרט ההוא וינס ואוון.
טקסי פרסים הם סוג של גילטי פלז'ר
אפרופו גילטי פלז'ר (סרטי מירוצים/מכוניות, אפילו אם של דניאל הלר),
למה אף אחד לא טרח לציין באוזניי בקול רם (או סתם איך לא שמתי לב) ש-two lane blacktop יוצא בקריטריון עוד כמה חודשים?
http://www.criterion.com/asp/release.asp?id=414
(אני אוהבת את ה-appreciations שלהם 🙂 ).
סטיבי, טוב שהזכרת לי את סרטי המירוצים של שנות ה70:
"עקיצה ב60 שניות", המקורי לא הזבל של אנג'לינה ג'ולי, הוא גילטי פלז'ר מושלם, ועוד כזה שבא עם 40 דקות של מרדף מכוניות!
ואפשר גם להוסיף את "Death Race 2000" משנת 1975 עם דיויד קרדין וסטלונה הצעירים בתפקידים כל כך גרועים שזה מעולה.
גם לDEATH RACE עושים חידוש
שלא לדבר על הרעיון הנורא של לחדש את 'כלבי הקש'.
כמה סרטים שבהם יש סצינות שבהן רואים כפות רגלי נשים(למיטיבי לכת): גרין קארד,מלחמת רוז ברוז,אני עצמי אני,גיבור מקומי,ארמגדון,חוכמת הבייגלה, חסין מוות(בכלל טרנטינו הוא חניך מצטיין)וגריז. מי שזוכר עוד מוזמן לעדכן.
במנותק מהדיון או שלא, תגיד רגע יאיר (ותגידו גם אחרים אם בא לכם), "דחויי השטן" לא מעורר אצלך קונוטציות כלשהן ל"פינק פלמינגוס" ולהיפך? כאילו, אני היחידי שרואה קשר כלשהו בין הסרטים (והבמאים)?
טקסי פרסים זה הברקה למרות שאני נמנע מהם. אני, כשאני נהנה מסרט תפל בדר"כ יש בו משהו טוב שאני מעריך – למשל העריכה וההומור ב"מלאכיות של צ'ארלי" הראשון, ב"כוורת בסרט" או ב"הארי פוטר" השני.
Long but an astonishing article man. Thnkx Unfortunately I am experiencing trouble with ur RSS . Don't know why Unable to subscribe. So anyone else facing similar rss feed problem? Anyone who knows kindly reply. Thnx
Wow! Thank you! I continuously wanted to write on my website something like that. Can I include a portion of your post to my website?
Well I definitely liked studying it. This information offered by you is very practical for correct planning.
hey, I recently found this web page from wikipedia and checked out many of your other blog posts. They are incredible. Pleasee keep them coming. Best regards,
Fantastic beat ! I would like to apprentice while you amend your site, how could i subscribe for a blog site? The account aided me a acceptable deal. I had been a little bit acquainted of this your broadcast provided bright clear concept
Initial networks of communicating computers included the military radar group Semi-Automatic Base Environment (COMMON-SENSE) and its contingent on the commercial airline hesitancy combination Semi-Automatic Business Into Atmosphere (SABRE), starting in the news 1950s.[1][2]
Auto Centre PartsLights
Appreciate it! Truly excited to see you hit on this matter, most individuals seem to fly right past it. Keep it up, I book marked your site and will keep checking on your posts as time moves on. Thanks!