סינמסקופ בתפוצות
בכירי בלוגרי הקולנוע האמריקאים עושים פולו-אפ לידיעות שהתפרסמו ב"סינמסקופ":
– ניקי פינק על המחלוקת סביב כמות הדיאלוגים באנגלית ב"ביקור התזמורת", בהמשך לאייטם שלי מיום שישי.
–ג'פרי וולס מתפעל מכמות ציוד התאורה בצילום מהסט של "סקס והעיר הגדולה", שצילמה אנה זזולינסקי ושפירסמתי אתמול.
ובינתיים בישראל: דבורית שרגל קוראת לכם להתגייס ולאתר את הטרול שמציף את הבלוג שלה ושלי בשנאה, בוז ורוע לב.
ההתפעלות של וולס דיי מתמיהה, שלא לומר מטופשת: הציוד שנראה בתמונה נמצא גם בכל סרט סטודנטים ממוצע. מה כבר יש שם? שלושה ריפלקטורים ושני גריפסטנדים?
נשמע כאילו הוא ניסה לעשות אייטם בכוח.
דן, אבל איזה ריפלקטור..
בשולי הדברים: ניקי פינק מקשרת אליך תחת המשפט alas, in hebrew. אני שואל : לא היה לך חלום פעם להקים את השלוחה הבינלאומית של "סינמסקופ" באנגלית, ובכך להגדיל מאוד את הקהל שאתה (ואנחנו) נהיה איתם בקשר ?
רוה לאיתן: הפלטפורמה לבלוג באנגלית של "סינמסקופ" כבר מותקנת ועומדת יותר מחצי שנה, אבל כרגע היא ריקה ולא מתפקדת מפאת מחסור במשאבי זמן וכסף. אני מקווה שזה יקרה בקרוב.
רעיון מעולה סינמסקופ באנגלית.
אם תזדקק לתרגומים…
רוה לדרורית: רושם לפניי. תודה.
הציטוט של ניקי פינק, שבו נכתב גם שאתה ממש שלחת מייל לניקי כדי שתפרסם זאת גורם לי לחשוב שהאובססיה שלך עם הבופור גורמת לך ממש לגרום נזק לקולנע הישראלי ולפגע בסרט הטוב של השנה שנבחר ע"י רוב דמוקרטי (ולא בנקודות אלא בנוק אאוט).
רוה לאלטמן: ראה תגובתי לעדן, בתגובה הבאה. לגבי המייל: עיתונאים הם חארות של בני אדם. מקבלים מידע שאין לאף אחד אחר ומפרסמים אותו לעולם. חלאות. המסמך שהגיע לידיי על הבדיקה של חברת בוואריה הוא – בעולם הקטן וחסר החשיבות בו אני עוסק – סקופ. בכל פעם שיש לי אייטם שהוא בלעדי לי, או שאני עושה פולו-אפ לאייטם ישראלי שמקורו לא באתר דובר אנגלית, אני שולח תמצית ממנו לבלוגרים האמריקאים החביבים עליי. ב-98 אחוז מהמקרים זה ממש לא מעניין אותם. ביום ראשון יצא ששני אייטמים שלי עניינו שני בלוגרים אמריקאים בכירים (האחת יותר מהשני). ניקי פינק שלחה מייל בחזרה בו היא ביקשה מעט רקע והרחבה בנושא. שים לב לציטוט שלי מהמייל הזה. הבהרתי לה, והיא ציטטה בהרחבה, שבהנחה שלא תהיה בעיה תקנונית הרי ש"ביקור התזמורת" הוא בדרכו להיות הסרט הישראלי הראשון מזה 23 שנים שעשוי להיות מועמד. השם "בופור" לא מוזכר שם. ושוב, כפי שכתבתי לעדן: אם הסרט עומד בתקנון האוסקרי, אין בעיה ואז הפוסט של ניקי פינק שווה להם זהב יחצני. אגב, זה החלק הכי מדהים: היה עיתונאי נוסף שענה לי ביום ראשון למייל המכיל את תקצירי האייטמים שלי ורצה לדעת עוד פרטים על "ביקור התזמורת". זה היה רוג'ר איברט. זו הפעם הראשונה שאנחנו מתכתבים. איברט הוא מחסידי הסרט מאז טורונטו. הוא רצה לדעת עוד על זכיית הסרט באופיר, והוא אמר שיבדוק את ענייני הכשירות. אני מזכיר: תמיכה של איברט בסרט עשויה להוביל לזכייה. אז אנא, נא להירגע.
יש לי השערה מנומקת למדי מיהו קלישאי אבל עם כל ההתנגדות שלי לתרבות הכתיבה שלו אני לא חושב שהוא ראוי לזובור הציבורי שמנסים לעשות לו. נכון, הוא לא מלאך ולא שרף ותאוות הפולמוס מעבירה אותו לפעמים על דעתו אבל אני לא חושב שהוא אדם רע ביסודו, ולעתים קרובות אפשר למצוא דברי טעם במה שהוא אומר. בעיניי לפחות, יש משהו מאוד נוגע ללב ומשעשע בצורך הנואש שלו לחרחר ריב.
רוה לשוקי: אז בוודאי לא תתנגד שאעביר לו את המייל שלך כדי שיוכל לפנות אליך בכל פעם שיתחשק לו לחרחר ריב.
יאיר, גם אני הייתי בעד בופור אבל אני חושב שמה שאתה עושה כרגע הוא על גבול הלא הגון. אתה מנסה לעורר בארה"ב ויכוח שלא ממש קיים שם ואם ביקור התזמורת אכן ייפסל זה יהיה גם קצת באשמתך.
רוה לעדן: אין כאן ויכוח. הסרט או שעומד בתקנון או שלא עומד. אם עומד, אין בעיה. אם לא עומד, יש בעיה. מה, אם הוא לא עומד בתקנון האקדמיה האמריקאית זקוקה לבלוגר ישראלי שילשין לה כדי לשים לב לזה? אל תהיה מגוכח. הסוגיה נורא פשוטה, ממש פשוטה: אם הסרט לא עומד בתקנון, האקדמיה הישראלית יכולה לדעת את זה ולא לשלוח אותו. הקמפיין שלי הוא לא נגד הסרט, שכפי שכתבתי, הוא מתוק להפליא ואהוב בעולם כולו, אלא כרגיל, הוא נגד האקדמיה הישראלית – – וראשה הקטן שטוענת שההיענות "זו אחריות המפיק". ומה, אתה מכיר מפיק שיגיד "לא, הסרט שלי לא עומד בתקנון"? אז הם ישלחו, והסרט יפסל, והלכה השנה. ואז מי יהיה אשם? המפיק או האקדמיה? אני רוצה שהאקדמיה הישראלית – מארק רוזנבאום ואילנה שרון – יקחו אחריות על העסק שהם מנהלים. שיגידו: בדקנו, ביררנו, שאלנו, הכל תקין, על אחריותנו. לגבי "ביקור התזמורת", אמרתי את זה שוב ושוב, מרגע שהיה ברור שהוא עומד לזכות: הסרט להערכתי יזכה בוודאות למועמדות לגלובוס הזהב ואם לא תהיה בעיית תקנון עם האוסקר גם למועמדות לאוסקר. גם מבחינתי "בופור" הוא עניין שבעבר. העניין מבחינתי הוא עקרוני: מי מנהל את העסק כאן של בחירת הסרט לאוסקר. ומתברר שגם בשנה בה המועמדות לאוסקר נראית ממש אפשרית, ממש קרובה, האקדמיה מצליחה לדפוק את העסק הזה לגמרי. אני מתכנן בנושא הזה פוסט אחד אחרון לגמרי לימים הקרובים. ואז אנוח שנה שלמה.
אני תוהה לגבי כל אלו שיוצאים נגד מסע הצלב של יאיר, האם הם לא חיים בישראל?
מדינה בה קבוצת כדורגל נפסלה מהשתתפות בתחרות הספורט היוקרתית של היבשת כי לא קראה פקס. וזו הדוגמא הראשונה שעולה לי בראש, יש אינסוף כאלו. סמוך על סמוך זה מה שמלמדים אותנו יומם וליל, חבל לתת לזה להרוס את האפשרות להתמודדות (אני אישית לא מבין מאיפה הביטחון של כל כך הרבה אנשים לגבי המעומדות גם אם היא חוקית, אבל על כך אשמח להתבדות. אני רק מקווה שמישהו יקרא במעט את ההוראות).
אני באמת לא אתפלא אם בסוף הסרט ייפסל ועוד בסוף יאשימו את יאיר.
רוה לרותם: אני אשם. אני זה שאמרתי לערן קולירין "עוד אנגלית, שים עוד אנגלית. במילא 'בופור' יזכה באופיר ויילך לאוסקרים, אז לפחות שהסרט שלך יצליח בקופות".
ההשוואה לקבוצות בכדורגל היא מצויינת, אבל היא פועלת כמו חרב פפיות יאיר
רוה לברק: הסבר נא.
אין לי התנגדות
אתה מוזמן גם להעביר רשימת נושאים
תזהר עם מה שאתה כותב, ידוע שיש אנשים חסרי הומור ואחרים שהם דיסלקטים לציניות.
יאיר,
אומנם אני הצבעתי ל'נודל' כי לדעתי הוא היה הטוב אבל אני חייב להגיד שמה שאתה עושה במשך תקופה מאד צורם. קראתי גם את הפוסטים שלך וגם את התגובות שלך באתרים בחול וזה ממש עושה רושם שאתה מנסה לעורר מהומה כדי לנסות לפגע בסרט ישראלי נבחר. הפגיעה היא לא רק בסרט אלא בקולנע הישראלי בכלל .
אז נכון גם לי צרם לאורך תקופה הקשר שלך להפקה של הבופור והרגשתי שאתה לא מתיחס לנודל בגלל זה אבל התחרות נגמרה ואנחנו כולם רוצים בהצלחתו של הקולנע הישראלי בעולם, ועם מה שלא נגיד היחיד שיש לו סיכוי השנה באוסקר הזר הוא ביקור התזמורת שבאמת שובר גבולות באהדה שלו. אחריו כמו שאמרתי אולי היה סיכוי לנודל.
לבופור דרך אגב בתור סרט שמאז פסטיבל ברלין נדחה מכל פטיבל בעולם, לא הוזמן גם לשום פסטיבל בארהב למרות ששלח וניסה כמעט בכל מקום לא היה גם שום סיכוי תאורתי. ואני דוקא נהניתי מהסרט.
בכל מקרה זה מרגיש ממש ממש רע מה שאתה עושה . ואל תסווה את זה עם קשר לאקדמיה אתה פשוט פוגע בקולנע הישראלי, בסוף באמת יהרס לנו השנה בגלל שטויות כאלו.
1. בתור מי שאיכפת לו (או שלא?) מהקולנוע הישראלי, אתה אמור לדעת טוב יותר של"ביקור התזמורת" יש את כל הסיכויים באוסקר, בעוד של"בופור" אין בדל סיכוי. זה לא קשור לאיכותם המיידית, אלא לעובדה שבקטגוריית הסרט הזר אף אחד לא מחפש ספקטקלים מלחמתיים – אלוהים, פרנסיס פורד קופולה כבר עשה מספיק מזה, ובשפת המקור, לפני די הרבה זמן. אין בכלל טעם לשלוח את "בופור" קדימה, בטח שלא בקטגוריית הסרט הזר. ועם כל ההצטדקות שלך לגבי האקדמיה כמושא הביקורת – אתה מגחיך בעיקר את עצמך. עמדתך והעדפתך ברורה, ונראה שאתה בהחלט פועל במסגרת הלובי למען סרט מסוים. למה שלא תודה בזה ודי?
2. הו, כמה נעים ונוח לכם שם בבלוגים. ביקורת קטנה עליכם, על סגנונכם, על הדברים החשובים נורא שיש לכם לומר – מיד זעקות "אביוז!" וחשיפת אי.פי. ובכן, מבזק חדשות מהעולם האמיתי: קוראים לזה "ביקורת" וזכותם של אנשים למתוח אותה גם עליכם, וככל שיחפצו. בעיקר כשאתם מנהלים בלוגים שעיקר תכליתם העברת ביקורת – לעיתים מאוד לא הוגנת, לעיתים אלימה, לעיתים כזו שפוגעת בפרנסתם של אחרים. אז תסתמו כבר, או שתמשיכו לשלוח מיילים נזעמים למחלקות האביוז (בידור איתכם. בטח מדובר באיזה סטודנט שספקית האינטרנט שכרה כדי לענות לכם ולשכמותכם) ושכל הטרולים יציפו אתכם עד הצוואר.
רוה לג'וסי:
1. אני לא מסכים לגבי מי מתאים יותר (ע"ע "ימים של תהילה", המועמד האלג'יראי משנה שעברה), אבל אני כן מסכים של"ביקור התזמורת" יש סיכויים מצוינים. נהדרים. כבירים. הגדולים אי פעם מזה 23 שנים. אלא ש… כדי להיות מועמד אסור לסרט להיפסל. וזה מה שאני שואל: האם מישהו כבר יגיד לי באופן רשמי ומוסמך, ונטול אינטרסים, האם הסרט עומד בתקנון האמריקאי או לא? למה זו שאלה כל כך מסובכת?
2. טענת בעבר שאתה מבקר כאן, אז אני לא יודע אם אתה בא לכאן כל 24 שעות או כל 7 ימים, אבל האמן לי: מה שאותו טרול עושה כאן אינו ביקורת. אני יודע לזהות ביקורת. גם אתה בוודאי. יש כאן המון ביקורת. שלי ועלי. קרא. לא מצנזר ביקורות. כן מצנזר אנשים עם הפרעה נפשית, מעין טורט וירטואלי, שלא מסוגלים לשלוט על עצמם. בהתחלה חשבתי שאמחק את דברי המוגלה של אותו הר אדם שיכור, ואשאיר את דבריו הסמי-תבוניים המתפרסמים אחת לרבעון. עד מהרה הבנתי שגם זו טעות: כל אישרור פרסום מדרבן את האיש וגורם לו השפרצות קיא, הכוללות לשון הרע, דיבה, וסתם טעויות עובדתיות הנמסרות בטון נחוש, של מי שטוען שהוא מבין בעולם הקולנוע, אך מגלה בקיאות מופלאה לכל מה שקרה עד 1983. ובעיקר הנוסח: בוז ושטנה וחוסר כבוד. מילא עליי, איי קודנט קר לס, אבל על אורחיי כאן. למשל, אתה: זוכר כשאותו טרול, שקרא לעצמו גלעד אי-אז, כתב עליך כך: "כמות הטימטום והבורות שהצלחת לדחוס לתוך הטקסט שלך, מדהימה יותר מאשר לכתוב נח בשבע שגיאות". (למרות שאתמול הוא ניסה לפרסם לא מעט תגובות המביעות תמיכה בהבעת התמיכה שלך בו). כשבנאדם אחד מקדיש כל כך הרבה מאמץ, לאורך יותר משנה, כדי לטנף בית פרטי שהוא אינו רצוי בו, הוא אינו מבקר אלא מטריד תמהוני. וגם אם יתברר שמדובר באחד המוחות הגדולים של דורנו, זוכה פרס נובל שמעביר את לילותיו במהתלות אינטרנטיות שעוזרות לו להתרכז בשעה שהוא ממציא את התרופה לסרטן, עדיין אבקש ממנו שיסור מחיי. ולא, אסיר אותו בכוח.
3. On the bright side: אותו טרול, שנדמה לי שעדיין מחובר בדיאל-אפ לאינטרנט, לומד טיפין-טיפין איך גולשים. השבוע, בעקבות הפוסט של דבורית, מישהו לימד אותו איך לגלוש דרך כתובות IP רנדומליות. ומכיוון שהוא מנסה כל כך הרבה פעמים בלילה לפרסם תגובות, ובכל פעם מ-IP אחר, הוא מקפיץ לי את מונה הכניסות באופן מרגש ומשמח. אם גוגל יקנו את בלוגי זה יהיה בזכות הנתונים שהטרול הזה מייצר לי במו ידיו.