26 ספטמבר 2007 | 21:30 ~ 6 תגובות | תגובות פייסבוק

כוס יין

את Iron & Wine גיליתי בפסקול הסרט “בחברה טובה”. סם בים, האיש מאחורי ההרכב, הוציא אז את “Our Endless Numbered Days” המענג ונעלם. אלא שמאז הוא זכה להצלחה אלטר-פופית: בפסקול הסרט הנ”ל, “גרדן סטייט” ואפילו בפרסומת אמריקאית. אתמול, שלוש שנים אחרי הדיסק ההוא, הוא הוציא דיסק חדש.

הנה שיר מתוכו – Boy With a Coin
(ויה linesthroughlines)

09%20Boy%20with%20a%20Coin.mp3

===========

אני מסתכל על רשימת הסרטים שיציגו בפסטיבל ניו יורק החל משבת – רק שניים יציגו במקביל גם בחיפה – ואני מבין: ישראל זקוקה לפסטיבל קולנוע שלישי, בינואר. אחרת את רוב הסרטים ברשימה, למעט אלה הבודדים מתוכם שייצאו מסחרית בארץ באיזור ינואר-פברואר, נראה כאן רק בירושלים, ביולי הבא. עינוי.

==========

נייתן לי, בפריוויו לפסטיבל ניו יורק ב”ווילג’ וויס”, קוטל את הסרט החדש של בריאן דה-פלמה. אבל ב”מוסף הארץ” הצליחו להבריק: מתברר שהעיתונאית הישראלית יעל לביא מיודדת עם דה-פלמה ושהתה איתו בירדן כשצילם שם את הסרט. עכשיו שתשכנע אותו לבוא ארצה ולהציג אותו, כי אני לא רואה סיכוי שהוא יופץ כאן.

==========

ואתם יודעים שעונת האוסקרים התחילה כשפסטיבל טורונטו ננעל ודיוויד פולנד מרכז את מומחי האוסקר שלו לטבלת ההימורים הראשונה. “כפרה” של ג’ו רייט ו”לא ארץ לזקנים” של האחים כהן, מובילים.

6 תגובות ל - “כוס יין”

  1. סטיבי 26 ספטמבר 2007 ב - 22:20 קישור ישיר

    עופטופיק. מצחיק, במיוחד הניסוח של, בעצם, כל הכתבה.
    http://uk.movies.yahoo.com/26092007/5/bunkers-surely-tom-0.html

  2. רותם 26 ספטמבר 2007 ב - 22:25 קישור ישיר

    ראיתי את כפרה השבוע, זה די סתמי.
    מנסה להיות מתוחכם, מצליח לו, אבל לא יותר מזה.
    אכן, חומר לאוסקר. אני מקווה שהסרט של האחים כהן לא עונה להגדרה הרגילה של סרט אוסקר.

  3. סטיבי 27 ספטמבר 2007 ב - 2:11 קישור ישיר

    למי שיש itunes (או למי שלא אכפת להתקין), באתר של אפל נותנים להוריד לתוכנה את הסרט הקצר של ווס אנדרסון hotel chevalier (כולל נטלי פורטמן בעירום, למעוניינים).

  4. giton 27 ספטמבר 2007 ב - 2:42 קישור ישיר

    iron and wine have also In The Reins
    with calexico.
    worth listening to.

  5. עידן 28 ספטמבר 2007 ב - 11:12 קישור ישיר

    Trapeze Swinger של Iron and Wine שמופיע על רקע כותרות הסיום של בחברה טובה הוא אחד השירים הכי מרגשים של השנים האחרונות ואורכו בפסקול כמעט עשר דקות.

  6. איתי 1 אוקטובר 2007 ב - 17:30 קישור ישיר

    אני דווקא התוודעתי ללהקה הזאת בפסקול של סרט עם שימוש מופתי בפסקול באופן כללי – Tarnation. כחלק מהמונטאז’ המופלא שמספר על הידרדרותה של אמו של הבמאי הוא משתמש בשיר Naked as we Came מאותו אלבום שהזכרת, שדווקא לא עומד לדעתי ברמה של אותו שיר.


השאירו תגובה