סינמסקופ 448: "יופי מסוכן", "החייל הנעלם", "בליץ"
תמכו ב"סינמסקופ"
רוצים לעזור לממן את פעילות הבלוג, טבלת המבקרים והפודקאסט? מוזמנים לבקר בדף שלי ב-Patreon ולבחור לכם את אחת מדרגות התמיכה, ולהצטרף לקבוצות הסודיות של "סינמסקופ" לקבלת עדכונים והמלצות פרטיות. לחצו כאן
הירשמו לעדכוני המייל של ״סינמסקופ״
תגובות אחרונות
סינמסקופ בפייסבוק
פוסטים אחרונים
סינמסקופ בטוויטר
תגים
3D
אבי נשר
אווטאר
אוסקר 2009
אוסקר 2010
אוסקר 2011
אוסקר 2012
אוסקר 2013
אוסקר 2014
אוסקר 2015
אנימציה
ארבעה כוכבים
ביקורת
גיבורי על
דוקאביב
האחים כהן
האקדמיה הישראלית לקולנוע
הספד
הערת שוליים
וודי אלן
טבלת המבקרים
טריילרים
יוסף סידר
כריסטופר נולן
לייב בלוג
מדע בדיוני
מוזיקה
מלחמת הכוכבים
מפיצים
נטפליקס
סאנדאנס
סטיבן ספילברג
סיכום חודש
סרטים קצרים
סרטי קיץ
פודקאסט סינמסקופ הקצה
פיקסאר
פסטיבלים
פסקולים
קולנוע ישראלי
קולנוע ישראלי עצמאי
קולנוע תיעודי
קטנוניזם
שוברי קופות
תסריטאות
כנסו לקרוא את הפוסט השני של ציפר מפסטיבל חיפה. הפעם הוא כולל כמה אבחנות מעניינות על מבקרי הקולנוע הישראליים, מעניין למי ספציפית הוא מתכוון…
לרון: איך נכנסים? לא מצורף לינק.
אני חייב לציין שהאבחנות שלו לא כאלו מעניינות או מפתיעות (ראה ניק-לינק): צריך להיות תמים כדי לחשוב שכל מה שמבקר/כתב כותב בעיתון הוא דעתו האמיתית, או שזו דעתו לפני שהוא עידן אותה (או שהעורך עידן עבורו).
וחוץ מזה, אם הבמאי הנ"ל הוא לדוגמא (ניחוש פרוע) עמוס גיתאי, שלא חסר אנשים שלא סובלים את יצירתו בארץ (נראה לי יושבי הבלוג הזה מעידים על כך) אבל הוא עדיין מצליח ומעורך בעולם, אז מה, הכתב שלא אוהב אותו לא יכתוב עליו? אם פסטיבל קאן נותן לו מקום, כנראה שגם לעיתון פרובינציאלי בארץ פרובינציאלית יש מקום עבורו (מצטער, עודף בני ציפר על הבוקר כנראה).
יש לי הרגשה גם הכתיבה של ציפר היא מעט מחפשת סנסציות: הרי לו ברורים חוקי המשחק, העיקר שהוא רוצה להראות שהוא כותב על הכל את דעתו האמיתית. ודעתו האמיתית היא שסרטים לא טובים שעוסקים בנושאים ראויים (קרי אלו שחשובים לו עצמו) הם ראויים, חשובים וטובים. שזה די דומה להציג במאי מוערך שמציג בפסטיבל למרות שהוא לא טוב, רק ללא העידון של הכתב או העורך. נכון ציפר יותר אוטנטי, אבל לא בהרבה.
ליוסי – אני לא יודע איך יוצרים ניק מצורף (הידע שלי במחשבים מוגבל ביותר).
כנס לאתר של עיתון הארץ ומשם לציפר.
אכן אבחנות מאוד מעניינות יש לו לציפר על עמיתיו למקצוע. "כי ככה זה, צריך להתפרנס, וללקק פה ולהתחנף שם, ולשמור על קשרים כדי שיזמינו אותך לפסטיבל הבא. אם תהיה נגטיווי מדי, היח"צנים יפסיקו להעביר אליך חומר. לא כולם מוכנים להיות קיצוניים כמוני ולהגיד את האמת בפרצוף." – צודק. ללכלך על קולגות בבלוג שלך, אחרי שדיברת איתם בפסטיבל, זה אחרת לגמרי מללכלך על במאי מסויים ואז לראיינו בכבוד. אה רגע…בעצם זה לא. ובגלל שאין לי באמת כוח להתעצבן, אז – מה שרותם אמר.
ולפני שנעבור לדברים חשובים יותר, רון, זה מאוד פשוט. באתר הנ"ל, כאשר אתה מכניס שם ודואל, כל שעלייך לעשות הוא להעתיק/להדביק כתובת של אתר כלשהו, ברובריקה ששמה "אתר" (התחתונה מבין השלוש).
אז, יזכה גם שמך להיצבע באדום.
בניק לינק שלי למשל, רדיוהד הוכיחו שהם הלהקה הכי מגניבה בעולם כרגע. יכול להיות שבעוד רגע זה ישתנה, אבל רגעית זה נכון 🙂
אני יודע שזה בלוג שעיקרו קולנוע, אבל מעניינת אותי דעתם של האנשים החביבים פה, ושל יאיר כמובן, בנוגע למהלך הדי גאוני לדעתי, אם ירצו להביע אותה.
ודבר אחרון – איתן, אני כן מחבב את המיני-בלוג שלך כאן, אם זה שווה משהו 🙂
אורון אני שמח לראות שאתה מצטט אותי בתור תגובה 🙂
למה יש לי הרגשה שהתרגיל המגניב הזה, והוא באמת מגניב ואף יותר, בא לכפות על יכולת מוזיקלית בינונית? לא שהם להקה בינונית, אלא היצירות האחרונות שלהם הם כאלו.
קצת מזכיר לי את Buble של סודרברג – מגניב, ייחודי, מהפכני – אבל לא סרט משהו בכלל.
אלה הפרסים:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3456347,00.html
אם כי, בשעה כזו מוקדמת לא הייתי אומרת שהפסטיבל 'ננעל הערב'. אולי התכוונו 'יינעל הערב אבל הנה כבר הפרסים'.
הפרסים כבר מעודכנים באתר הרשמי של הפסטיבל, אבל קצת קשה לקרוא שם משהו, כי הם לא שמעו על 'פונטים שונים לכותרות', או לפחות על הדגשות.
http://haifaff.co.il/Info.php?id=doc_awards
ראיתי את "ג'וליה מיה" והסרט היה מפוספס לגמרי בעיניי. הקונספט דורש קומדיה, אבל התוצאה היה משהו מגושם ונטול הומור, בלי דמויות של ממש ובלי סגנון נראה לעין. פשוט סרט רע.
היתכן ששאר הסרטים היו כל-כך גרועים, ש"ג'וליה מיה" היה צריך לזכות? בעיניי, גם ל"רק כלבים רצים חופשי" וגם ל"רחמים", אף כי גם הם אינם טובים ממש, היה בכל זאת הרבה יותר להציע. כנראה זאת הייתה פשרה – הסרט שאף אחד מהשופטים לא שנא ממש זכה.
מבאס, הזכייה הזאת מקטינה את הישגו של דני לרנר לפני שנתיים וממש לא בצדק.
אני לא מבין איך אפשר להגיד שהגר בן אשר לא דומה לג'וליה רוברטס. טרם צפיתי בסרט, אבל את הגר ראיתי לא פעם והיא דומה לאלילה הקולנועית בצורה די מטורפת
קטע מצחיק –
הגר בן אשר הייתה מפקדת קורס שלי, כשהייתי בצבא. אז טענתי בלהט שהיא נראית כמו שילוב בין ג'וליה רוברטס וג'ולייט בינוש וכולם צחקו עליי…
אני לא מבין איך זה בדיוק מגמד את הישגו של דני לרנר – זה שסרט פחות טוב זוכה, זה לא אומר שלא יודעים לבחור שם, רק שהפוליטיקה הייתה אחרת השנה.
והיא ממש דומה לה, עד כדי כך, ש"לאושן 14" דני אושן הולך להשתמש בה בתור כפילה לג'וליה רוברטס
פסטיבל חיפה – יום אחרון.
יום חג. מזג אויר יפה. כביש החוף. 11 וחצי בבוקר. פקק. ולא סתם פקק. יצאתי מביתי ברמת השרון ב-11 וקצת. הגעתי לחיפה אחרי 1. איחרתי ב-5 דקות להקרנה של "שרי בייבי". והיה גם פקק מעצבן בדרך חזרה. אוף !
(שמעתי שיש אנשים שאוהבים את המיני בלוג שלי…)
"שרי בייבי" – כל הדברים הטובים ששמעתי על הסרט הזה בשנה וחצי האחרונה נכונים. משחק מצוין של מגי ג'ילנהול, תסריט מהודק (אם כי דמות המשנה של אשתו של האח יוצאת קצת מרשעת מדי), בימוי מדויק וסיפור קורע לב. הדהד לי לרגעים את "אור" הישראלי.
"דיני רכוש" – וכמובן, אם אני רואה סרט אחד טוב, מיד צריך לבוא סרט לא טוב, לשם איזון. גם איזבל הופר (בעיניי, אחת השחקניות הכי טובות בעולם היום) וגם ג'רמי רנייה ("הילד" ו"השבועה" של האחים דארדן) לא מצילים את הסרט הזה, שסובל בעיקר מהעובדה שכל הדמויות מוקצנות מדי. אם זו היתה קומדיה, זה אולי היה יכול לעבוד. אבל יש כאן נסיון לעשות דרמה, עם טרגדיה בממדים תנכיים בסופה. התוצאה מגוחכת. סרט רע.
לרותם –
ככה זה. כש"ימים קפואים" זכה כנגד כל הסיכויים, זה היה הישג של סרט קטן, עצמאי וזול שהצליח להתגבר על סרטים יקרים ומסובסדים. כש"ג'וליה מיה" זוכה, זה מצביע על כך שבחירות צוות השופטים בפסטיבל הן עניין אקראי וגחמני. זכיית "ג'וליה מיה" מציגה את כל התחרות בפסטיבל באור מגוחך ופוגעת מאוד ביוקרתה. מילא "נו אקסיט", שבעיניי היה בינוני מאוד אבל עשוי היטב שזכה בשנה שעברה בירושלים, אבל "ג'וליה מיה" הוא פשוט סרט שלא עובד בשום רמה. בעיניי, זאת חרפה.
יאיר, נפל לך ה-N.
(:
"שרי בייבי" למתעניינים – מחר בהוט.
וההקרנות שנוספו ביום שישי בוטלו בשל חוסר ביקוש.
הטריילר של סוויני טוד הגיע סוף סוף!!!
אוי נו… בני ציפר הוא ילד קטן שאמרו לו יותר מדי פעמים שהוא כל כך מוכשר עד שהוא התחיל להאמין בזה בעצמו ובגלל זה הוא חושב שכל קשקוש שהוא מרגיש הוא "האמת". מין מנחם בן כזה. כנראה שכל עיתון צריך אחד לפחות. תשעים וחמש אחוז ממה שהם כותבים זה שטויות, אבל הם תמיד יהיו זמינים למלא רובריקה.
"תשעים אחוז", שמעתם, תשעים אחוז הם "סתם אנשים שלא מבינים בקולנוע אבל אוהבים להתחכך בזוהר המפוקפק של הקולנוע". סתם איש, סתם איש, סתם איש, סתם איש, סתם איש, סתם איש, סתם איש, סתם איש, סתם איש, איש מיוחד. ככה זה הולך שם בפסטיבל הפרובנ-פרובננציאלי. בפסטיבלים במקומות מרכזיים בעולם האחוזים הרבה יותר נמוכים.
ציפר כנראה חושב שהוא כן מבין בקולנוע. הוא אפילו אהב סרט איטי בשחור-לבן עם צילומים מהפנטים של קני סוף. הוא לא מבין את זה, אבל הוא כרגע תיאר את התל-אביבי הפרובנציאלי הקלאסי ששמע פעם שסרטים איטיים, במיוחד בשחור-לבן ובמיוחד עם צילומים "מהפנטים" הם הדבר שאתה צריך לאהוב כדי להחשב מבין. לך לך על השטיח האדום ואעשך לסתם גדול.
כשמישהו הופך למרצה בחוג לקולנוע הוא מתחיל לחשוב שהוא מבין קולנוע. כדאי לו לזכור שהוא בסך הכל מלמד וכותב באוניברסיטה פרובנציאלית, בעיר פרובנציאלית, ואם אני לא טועה, ואני אף פעם לא טועה, שמעתי את אימא שלו מדברת על הקולנוע הטורקי ואז על… מעצבת תיקים. באירופה זה לא היה קורה.
מבזק חדשות:
* אולפני ניו ליין יפיקו סרט שהוא גרסה אפלה ובוגרת של "צעצוע של סיפור", לסרט יקראו "The Plucker".
* שמועות עקשניות טוענות שהבמאי של "שליחות קטלנית 4" יהיה מק'ג'י (המלאכיות של צ'רלי, אנחנו מרשל), עוד שמועה טוענת שוין דיזל יהיה אחד מהמחסלים.
* לצוות התסריטאים של "רובוטריקים 2" (רוברטו אורקי ואלכס קורצמן, שכתבו גם את הסרט הראשון) מצטרף על פי השמועות חבר חדש – ארון קרוגר (הצלצול, האחים גרים למבוגרים בלבד).
באתר של 'מטלון' מחפשים שם ל-good luck chuck.
רוה לסטיבי: מישהו בתגובות בעין הדג הציע "צ'יק צ'אק".
אם נותנים למקג'י לביים את שליחות קטלנית 4 מישהו יצטרך לעמוד לדין על זה.
כל עוד על 3 טרם נתנו את הדין, 4 יחכה לתורו