21 אוקטובר 2011 | 14:34 ~ 7 תגובות | תגובות פייסבוק

פסטיבל חיפה 2011: הזוכים

 

14:30:

הפרסים בפסטיבל חיפה מחולקים ברגעים אלה על המדשאה מאחורי אולם רפפורט.

 

פרס מיוחד על תסריט: “ד”ר פומרנץ”, אסי דיין (מטעם איגוד התסריטאים).

 

סרטו החדש של אסי דיין הוקרן בחיפה מחוץ לתחרות (הסיבה היא שמפיק הסרט, אייל שיראי, הוא גם מפיק הפסטיבל, לכן כדי למנוע ניגודי עניינים הסרט הוקרן מחוץ לתחרות), ובכל זאת השופטים מצאו לנכון לציין את התסריט לשבח. זו הצהרה מעניינת, וגם מעידה משהו על התחרות.

 

תחרות Work in Progress (לסרט שנמצא בשלב ראף קאט וזוכה בשירותי מעבדה להשלמת העבודה מטעם מעבדת גאייר הגרמנית): “מנתק המים” של עידן הובל (מפיק: איתן מנצורי). “מנתק המים”, עם משה איבגי התפקיד הראשי, התחיל כדרמת טלוויזיה בהפקת קרן רבינוביץ’ וקרן גשר, וכנראה הפך מתישהו בדרך לפיצ’ר. המעניין הוא שצלם הסרט הוא איתי מרום, שצילם את “אף פעם לא מאוחר מדי” שזכה בפרס הזה בשנה שעברה.

 

תחרות עוגן הזהב (תחרות בין סרטים שהופקו באגן הים התיכון):

 

ציון לשבח: “סופה של השתיקה”

מענק הפקה: “חוף מבטחים” של אקי קאוריסמקי (שיוצא בארץ בשבוע הבא)

הפרס הראשי: “היו זמנים באנטוליה”, נורי בילגה ג’יילון (לא היה למישהו ספק כאן, נכון).

 

תחרות הבמאים של מחר (מטעם איגוד המבקרים, פדאורה):

ציון לשבח לצילום של שי גולדמן על תרומתו לקולנוע הישראלי (על הסרטים שהוא צילם בתחרות, “אנחנו לא לבד”, “ברקיע החמישי” ו”ההתחלפות”).

הזוכים: “מיכאל” של מרכוס שלינזר; “ילנה” של אנדריי זוויאגינצב.

 

סרט קצר: “שמונה שמונה” של יואב גרשון (מסם שפיגל).

 

הסרט התיעודי: “לא רחוק מהעץ“, אלון אלשיך.

 

פרס פסטיבל Other Israel לסרט תיעודי: “תלויים באוויר“, רמי א. כץ.

 

דרמה: “לאן שאת נוסעת“, רוני ששון-אנגל.

 

פרסי התחרות העלילתית הישראלית:

 

צילום: דוד עדיקא, “עדות” (במאי: שלומי אלקבץ).

 

פרס מענק הפצה: “עד סוף הקיץ” (במאית: נעה אהרוני).

 

שחקן: רותם קינן, “ההתחלפות” (במאי: ערן קולירין).

 

שחקנית: יבגניה דודינה, “לא רואים עליך” (במאית: מיכל אביעד).

 

הסרט טוב ביותר: “לא רואים עליך” של מיכל אביעד.

(באמת?! אני חשבתי שהסרט הזה לא טוב בכלל. שופטי חיפה חשבו ההפך).

 

סרטה של מיכל אביעד יופץ בבתי הקולנוע ב-10 בנובמבר. נדבר עליו אז.

נושאים: בשוטף

7 תגובות ל - “פסטיבל חיפה 2011: הזוכים”

  1. ערן 21 אוקטובר 2011 ב - 15:57 קישור ישיר

    בחירות אומללות

  2. Spartak 21 אוקטובר 2011 ב - 15:57 קישור ישיר

    אני דווקא חשבתי ש”לא רואים יעליך”,הוא סרט הכי גרוע בתחרות…ואני מבין נכון שבחיפה אין פרסים על בימאוי ותסריט?
    דרך אגב,שי גולדמן,גם צילם את “ברקיע החמישי”…

  3. Spartak 21 אוקטובר 2011 ב - 16:05 קישור ישיר

    וגם שאר הבחירות (לפחות בתחורת הישראלית )מפתיעות לרעה…
    לא ראיתי את עדות (וגם גם את הפנטזיה של סימקו),אבל איתי מרום עשה עבודה נפלאה ב”אף פעם לא מאוחר מדי” (חוץ מסצנה עם נורית).שחקן?אוהד קנולר או יחזקאל לזרוב!שחקנית?מיכל ורשאי הייתה רמה אחת מעל כולן…

  4. יעקב 21 אוקטובר 2011 ב - 18:03 קישור ישיר

    פרס התסריט ניתן ל…ד”ר פומרנץ. לא שמעתי מה נימוקי השופטים ואני מנחש שאין להם כאלה אבל על-פי אותו היגיון, אפשר היה (אולי גם רצוי) להעניק את פרס התסריט להערת שוליים. כי אם כבר מחליטים להעניק פרס לסתם עובר אורח שכלל לא היה בתחרות אז למה לא ללכת עד הסוף? אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק. ההתעלמות גסת הרוח של הפסטיבל הקיקיוני הזה מהיוצרים שכיבדו אותו בנוכחותם ונתינת פרס למי שסתם עבר בסביבה, היא יריקה שהפסטיבל העלוב הזה מטיח בפני היוצרים. הבחירה הזו היא למעשה אמירה של הפסטיבל שהסרטים שהוצגו בתחרות היו חארה של סרטים. פשוט כך. יכול להיות שהם צודקים אבל זה לא תפקידם. בכלל לא. תפקידו של הפסטיבל הוא להעניק פרסים לטובים מבין היצירות שהוקרנו בו, לא להעביר עליהם ביקורת. הערכת טיב היצירה שמורה למי שזה מקצועם ותפקידם. המבקרים. שלא כמו בפסטיבלים מכובדים, אין שום כבוד ליוצר להקרין סרט בפסטיבל הזה להיפך. היוצר הוא זה שמספק את הכבוד לפסטיבל בהסכמה להשתתף ועל אחת כמה וכמה אם קוראים לך שאפיק אל וואזייל או ערן קולירין. אני לא מנסה לטעון שבהכרח ובאוטומט מגיע להם פרס אני כן טוען שראוי, צריך וחובה לנהוג בהם בכבוד ראוי וכבוד ראוי הוא גם כזה שבו אתה “מפסיד” למי שהתחרה מולך בהנחה שהוא היה טוב ממך ולא בבחירה שממנה משתמעת סתם העלבה. מה בעצם אומרת הבחירה הזו? פשוט מאוד. היא משדרת ליוצר שיצירתו היא כזו דרק עד שהיא לא הצליחה אפילו להתעלות על הזבל שלמולה תיחרה והראיה שהנה נאלצנו לזמן לכאן לפחות שחקן חיזוק אחד כדי שלא תטעה בהבנת המשתמע. מצד אחר. העובדה שהיוצרים מקבלים את היריקה הזו בפניהם בהרכנת ראש אולי מעידה הם רוכשים וביושר את חוסר הכבוד הזה כלפיהם. לו אני היום יו”ר האקדמיה לקולנוע הייתי עכשיו מתקין תקנה לפיה כל מי שמשתתף בפסטיבל החוצפן הזה לא יהיה יכול להשתתף בתחרות לפרס אופיר. ככה פשוט ודווקא. כל עוד אף אחד לא נוהג כך ומעמיד את הפסטיבל הזה למקומו הראוי, אין ולא יהיה כבוד למקצוע.

  5. יש ממבלקור ישראלי 21 אוקטובר 2011 ב - 18:04 קישור ישיר

    ואתמול בפרינג’דר ריח פועלים זכה

  6. רותם 21 אוקטובר 2011 ב - 19:54 קישור ישיר

    יאיר, כתבת שזה מטעם איגוד התסריטאים, אז האם השופטים הרגילים בחרו או שופטים מטעם האיגוד?

  7. זיו 22 אוקטובר 2011 ב - 14:17 קישור ישיר

    הצילום ב”עדות” יפהפה.
    אבל “לא רואים עליך” הוא סרט שבאמת לא צריך לקבל את פרס הסרט הטוב ביותר. אובר-מינימליסטי ולא מסעיר.


השאירו תגובה