כאן יפתח בקרוב בית הקולנוע שיסגר בקרוב
בעוד כשבוע: בשורה בלוגית נאה.
==========
בתי הקולנוע של רשת רב חן בקניון שבעת הכוכבים ארנה עומדים להיסגר בקרוב, כך נודע לי השבוע. במקומם – ממש כמו במקרה לב אביב וקניון סביונים – יוקמו שטחי מסחר רגילים של מותגי אופנה. במקרה של רשת תיאטראות ישראל, מפעילת רשת רב חן, סגירת בתי הקולנוע בקניונים היא חלק מאסטרטגיה מוצהרת של הוצאת המולטי-פלקסים הקטנים מהקניונים ובמקום זאת הקמת מגה-פלקסים, שהם בעצמם קניני קולנוע יעודיים, המכילים בין 15 ל-20 אולמות. המגה-פלקס הבא של הרשת, אחרי יס פלאנט ברמת גן, מוקם בימים אלה בצומת הצ'ק-פוסט בחיפה. תגובת הרשת לא נמסרה.
=========
הייתי קצת מנוטרל מהמחשב בימים האחרונים – רק סיבות טובות, לא מחלות או מצוקות – ופספסתי את הבשורה הדי מרגשת הזאת שהעלה ציון נאנוס בחדשות ערוץ 2 ביום רביעי: רודריגו גרסיה ("Nine Lives") יביים את הגרסה האמריקאית ל"הכוכבים של שלומי" בהפקת סלמה האייק ובהפצת MGM. שמי זרחין ואיתן אבן זורחים.
===========
"נינט תשחק בסרט של דני לרנר". זו כותרת נהדרת. והלוואי וייצא ממנה משהו, הייתי רוצה לראות את נינט בסרט של דני לרנר. אבל מאז הכותרת הזאת למדתי להטיל ספק בידיעות האלה.
============
תודה לדורון פישלר על הלינק: דיוויד פולנד מחמיא ל"בופור". ואם לפני שבוע ישב כהן בשורות האחוריות של הסינמטק כשעפר שכטר שאל את ראשי האולפנים והסוכנים ההוליוודיים איך הוא וחבריו השחקנים יוכלו להשתלב בהוליווד, הרי שכעת – בזכות ציטוט אחד של פולנד – כהן יכול לצפות לקבל טלפונים: The star of the film is 23-year-old Oshri Cohen, a visual combo of Jason Patric and Hayden Christensen.
=============
שתי יוזמות פרטיות מסקרנות עליהן שמעתי השבוע: צמד צופים שראה בסינמטק את "חותכי ורידים: סיפור אהבה" של גוראן דוקיץ' על פי אתגר קרת, מנסה לבדוק אפשרות לרכוש בעצמו את זכויות ההפצה של הסרט בארץ ולממן אותן על ידי מגבית אינטרנטית, בדומה למכירת מניות.
ומן העבר השני: צופה שרצתה לפצוח בשירה עזה בעת הצפייה ב"מעבר ליקום" בקולנוע גת, התבאסה מכך שבקולנוע לא מקובל לשיר והיא מנסה להרים הקרנת sing-a-long של הסרט, בה הקהל יוזמן לשיר עם הדמויות את שירי הביטלס ולא רק להנהן בראש לצליליהם.
רעיונות אדירים, שניהם.
==============
מהנעשה בשוהם/מודיעין
בשוהם ייפתח השבוע בית קולנוע חדש. ההודעה לעיתונות לא מוסרת הרבה אבל אני מבין ממנה שמדובר בקולנוע עצמאי שאינו חלק מאחת הרשתות הגדולות, שזה כבר מבורך. אבל אני לא מבין ממנה אילו סרטים יוצגו שם. ובעיקר אני לא מבין את הניסוח של ההודעה לעיתונות (עשיתי קופי-פייסט):
השבוע יפתח בית קולנוע , במרכז המסחרי, המקום כולל מתחם בית קולנוע חדיש, שכולל 2 אולמות כשבכל אולם 120 מקומות ישיבה מפוארים. באולמות הושקעו מערכת קולנוע מהמתקדמות בעולם , כיסאות מרופדים לנוחיות ולרווחת הצופים. מחוץ לבתי קולנוע מתחם שכולל אספרסו בר, ומזנון.
פששש… כסאות מרופדים. ואני סקרן לדעת מה זה "בית קולנוע חדיש" ו"מערכת קולנוע מהמתקדמות בעולם". אחכה בסבלנות ליום הפתיחה – יום רביעי הקרוב – כדי לגלות.
ובינתיים, במודיעין:
אולם תרבות חדש נפתח במודיעין, כנראה גם שם עם כסאות מרופדים, דבר שהביא לאירוע הפתיחה לא רק את ידועני מודיעין וכמה פוליטיקאים אלא גם את כתב הווידיאו הנמרץ של פורטל מודיעין באתר go443. כולם חגיגיים, מברכים, שמחים. אלא שאז מתחילה ההצגה: ומה הובא למודיעין לחנוכת האולם החדש? אללי: השיקוץ "Avenue Q". כמה אנשים יוצאים מההצגה, כמה אף זועפים על הבחירה סרת הטעם לטעמם, והכתב הנמרץ מאבחן סקנדל במשמרתו ועט על הסיפור. הוא שואל את כולם, אבל לא בדיוק במילים אלה, "איך ייתכן שהצגה עם בובות שעושות סקס מוצגת בעירנו התמה והבתולה?". את מנהלת האולם שזה עתה נחנך הוא צולב בכריזמה זועמת על השז-לונג האדום שלה ודורש את התשובות שמגיעות לו. משום מה הוא שוכח לשאול "האם מ'מותו של סוכן' לא היו יוצאים עוד יותר הרבה אנשים באמצע"? קטע הווידיאו המצורף כה מצמרר בעליבותו שהוא שיעור מאלף בעיתונות חוקרת (ובאינסטינקטים העיתונאים הכי פחות מפותחים), אבל גם במושג הזה "תרבות" ואיך הוא מנוצל לצרכי פוליטיקה, ולמניפולציה תקשורתית. ומשום מה במודיעין נורא מאוהבים בפראזה "באמנות כמו באמנות…". אלדד זיו דורש תמלוגים.
אגב: חבר שלי שמשחק ב"Avenue Q" הזמין אותי להצגה (לא במודיעין, תודה לאל) וממש נהניתי. לא ראיתי את המקור מברודוויי, אבל כבר למדתי שעדיף לא להשוות. החריזה היתה מבדרת, הדינמיקה סוחפת, הליהוק היה מבריק (יש לי תחושה שמיכל ינאי בישראל טובה יותר מגארי קולמן באמריקה) והאווירה היתה שמחה מכף רגל ועד ראש. אבל אל תספרו את זה לחברי מועצת עיריית מודיעין, או לכתבי העיר.
אני די עצוב מהידיעה על סגירת הקולנוע בשבעת הכוכבים
זה היה קולנוע מצויין (כן, גם שם הכסאות היו מרופדים) ולא היה אף פעם תור. זו כנראה הסיבה שהוא נסגר.
וחוץ מזה כשהוא נפתח זה היה הקולנוע שהיה אפשר להגיע אליו ברגל מבית הוריי (נכון, רק שנה אחת לפני הגעת הרישיון המיוחל , אבל עדיין). הוא גם החליף את קולנוע סטאר המזוויע (שחוץ מזה שהיה אפשר לשמוע את הסרטים האחרים דרך הקירות היה בו גם פופקורן מחורבן) שיהפוך עכשיו לסנימטק. אני מעדיף שיהפכו את רב-חן לסנימטק אבל יש הרבה כסף שמפריע לזה בדרך…
חווית הצפיה באבניו קיו בשבוע שעבר הזכירה לי את החוויה בזמן הצפיה ב"הירספריי". זה פיל גוד אולטימטיבי.
המוזיקה מצויינת, התרגום לעברית ממש משובח, וכך גם הליהוק.
אופטופיק. הבחירה הייתה קשה אתמול בין הפרק הראשון של "עבודה ערבית" והפרק השני של "להוציא את הכלב". ניר ברגמן ניצח. ומה שיש לי להגיד אחרי הפרק של אתמול זה רק נטע ריסקין. (וגם צחי גראד שלמרות הליהוק שלו במיליוני מקומות מצליח לעשות יופי של דמות).
ותמיד שווה לחכות לבשורות בלוגיות נאות.
רווה, כנראה שהמידע שלך לא כ"כ מדוייק… 7 הכוכבים
שריר וקיים לעוד שנים רבות…וכנראה יסגר רק אחרי הסינמה סיטי…
רוה לאנונימוסית: מי שסיפר לי את הפרט הזה הוא מאוד אמין ולא קשור לעולם הזה, כך שאלא אם הוא בעצמו שמע שמועה שגויה הייתי מקשיב לזמזום הזה. ובמקביל, יחצני הרשת לא חוזרים אלי עם אישור או הכחשה, שזה גם משונה. אבל אם את קשורה לתיאטראות ישראל או לקניון שבעת הכוכבים ויש לך מידע חלופי ומבוסס, אנא שלחי במייל ואוסיף לפוסט.
אנונימוסית, הלוואי שמה שאת אומרת נכון, אבל מה המקורות שלך?
במרכז המיסחרי של שוהם היהקיים בית קולנוע של ג"ג. אדם פרטי קנה ( או שכר ) מהם את הקומפלקס וכנראה הקטין את מספר האולמות ,שעמד קודם לכן על שלושה.
כמו כן עשו שם שינויים קוסמטיים בלובי ובקופה. בפנים לא הייתי.
סוף סוף היו שני מסכים נורמלים באזור השרון וגם הם נסגרים. זה הקולנוע שבו הכי ניהנתי לראות שם סרטים בשונה במרכז הרמייה בסינימה סיטי ששם בערך עשרים מתוך עשרים ושניים המסכים הם בסה"כ מסכי פלזמה מוגדלים. המגה איך שאתם קוראים להם הם בתי קולנוע עם מסך וחצי גדולים וכל השאר קטנים וממרמרים. אבל שטויות, אני בטוח שהמגה משהו יהיו הצלחות גדולות על מסכים קטנים, כי כאלה אנחנו. שום תודעת שירות.
גארי קולמן לא מופיע בגרסה המקורית של Avenue Q, אלא שחקן שהדמות שלו היא של גארי קולמן. זה ההבדל המהותי בליהוק של מיכל ינאי, היא למעשה מגלמת גרסה נלעגת של עצמה, מה שמעצים את הבדיחה.
אני אראה מחר את ההצגה, אז יהיו יותר רשמים.
המקור הכי מהימן – רשת רב חן.
כל מה שכתבת על אוויניו Q נכון, אבל שכחת לציין את הקטעים הפחות טובים: הבדיחות על מיכל ינאי נמאסו באותה מהירות שנגמרה הקריירה ההוליוודית שלה, הבדיחות בן ברמה של תיכון, והמוסר הוא ברמה של האלכימאי במקרה הטוב.
אכן הקאסט עושה עבודה טובה (בייחוד חברך ושותפתו לדובי לא לא) אבל החומר שהם עובדים איתו חלש ותפל.
אני מאד מקווה שהידיעה על סגירת בתי הקולנוע של רב-חן בשבעת הכוכבים אינה נכונה. זהו קולנוע חביב ביותר ושני האולמות הגדולים שלו (מספר 1,2) הם בין המשובחים שבאולמות האזור. הרבה יותר טובים מרוב האולמות בסינמה סיטי, ורק אלה של יס פלאנט עולים עליהם.
בנוגע ל"אווניו Q" – לא ראיתי את הגירסה הישראלית, אבל לפני שבועיים צפיתי בגרסה האמריקאית בעת ביקור בניו יורק וזהו אחד ממחזות הזמר המוצלחים ביותר של השנים האחרונות. יצאתי ממוגג, רכשתי את הדיסק (שכבר שבועיים מתנגן אצלי במערכת השמע של המכונית) ואפילו קניתי (כמה לא טיפוסי לי) כפתורי דש עם המילים IT SUCKS TO BE ME כשם אחד השירים המרכזיים בהצגה. זהו מחזמר מבריק ומפוכח שפונה לכל מי שצפה ולו פעמים ספורות ברחוב סומסום ולכל מי שמעורה ולו במקצת במה שקורה היום בעולם. מאד עכשווי ועם זאת מחזמר "פיל גוד" לגמרי למרות שהוא כביכול מביא את הצד האפל של רחוב סומסום. מי שמוצא בו רק גסויות ועקב כך צולב את מי שלא יהיה שהיה קשור להפקתו או הבאתו לאולם מסוים מעיד יותר מכל על צרות אופקיו שלו ועל חוסר יכולתו להבין…כל דבר, כמעט. פוליטיקאים שבוחרים לצאת מההצגה הזו מעידים יותר מכל על חוסר הקשר התהומי שלהם לפלח גדול מקהל בוחריהם. ולכל מי שלא עדיין לא ראה (כאן, בלונדון או בניו יורק): רוצו לראות את "אווניו Q", מחזמר שובב רענן שנון ומצחיק יותר מזה יהיה קשה למצוא.
רותם, אני ממש לא מסכימה.
באמת ציפית לאיזה תובנות מעמיקות?
בתור מחזמר הוא ממש מוצלח. מצד אחד כן נשען על מסורת קלאסית ורבת שנים של מחזות זמר, מצד שני נותן את הטוויסט הלא צפוי של השימוש בבובות והמשחק על הקטע ה"מתוק" שבאמת מגיע מעולם רחוב סומסום ודומיו, והופך אותו על פניו כשהוא נוגע בחומרים יותר "קשים" או "רציניים". אני חושבת שהוא עומד בכל סטנדרט מקצועי שיש. השחקנים שרים נהדר, זזים נהדר, מצחיקים, ועושים לקהל טוב על הלב. מה רע בזה?
נדמה לי שזו פעם ראשונה שנותנים למגזר בדיוני שלם כזה כבוד: המנצ'קינים מהסרט "הקוסם מארץ עוץ" קיבלו כוכב בשדרת הכוכבים מול התאטרון הסיני בהוליווד. באופן מתאים, הם לא הלכו על שטיח אדום, אלא צהוב. לגמרי במקרה, מספר השחקנים שזכו להגיע לטקס הוא שבעה.
http://www.filmbuffonline.com/2007/11/munchkins-get-walk-of-fame-star.html
אגב ידיעות מפוקפקות על קולנוע ישראלי – יאיר, יש לך מושג מה עלה בגורלו של סרט הקולנוע "הבורגנים"? לפני כמעט ארבע שנים פורסמו ידיעות על כך שההמשך הסינמטי של סדרת הטלויזיה כבר מצטלם. לאן הוא נעלם?
ברור שלא ציפיתי לתבונות מעמיקות, אבל למה לדחוף בפנים תבונות שטחיות?
1. "שבעת הכוכבים" הוא באמת אחד מבתי הקולנוע הטובים. אולמות כמו שצריך. חבל מאוד אם ייסגר.
2. "הבורגנים" הסרט, אם אני זוכר נכון, היה פרויקט שנפל עוד לפני הצילומים.
3. שאלה ליאיר או למי שכבר צפה ב"רחמים": צביקה הדר בסוף מופיע בתפקיד קטן בסרט. סתם מתוך סקרנות, מהו משחק שם ועד כמה התפקיד קטן?
דרך אגב, הדר גם היה אמור במקור לשחק את התפקיד שגילם אבי קושניר ב"מטאליק בלוז". בניגוד ל"רחמים" ממנו פרש, ב"מטאליק" הוא לא שיחק בגלל קשיים כספים של ההפקה שגרמו לדחייה של חודשים ארוכים.