The Bright Knight
אוקיי, זה הולך להיות מעניין: אם כל הסרטים העלילתיים האחרונים שהוצגו בגרסאות איימקס צולמו ב-35 מ"מ ואז נופחו ל-70 מ"מ (בשיטה המכונה IMAX DMR), בשנה הבאה ינסה כריס נולן להציג חזון הפוך. הוא צילם את "The Dark Knight" במצלמות איימקס (70 מ"מ, 15 פרפורציות לפריים). זה כמובן ייראה נהדר כשהסרט יוקרן על מסכי איימקס, אבל יהיה גם מעניין לראות איך זה יבוא לידי ביטוי מבחינת רזולוציה כשהסרט יצומצם לגרסאות ה-35 מ"מ שלו. הנה סרטון, שיגרום למעריצי באטמן לרייר על חולצתם, בו מסביר נולאן – תוך הדגמות מהסרט שעדיין בהפקה – על השילוב של מצלמת איימקס בסרט:
לא כל הסרט יצולם באיימקס, רק ארבעה סיקוונסים.
ואולי זה לטובה. 'באטמן מתחיל' היה הסרט הכי לא מתאים לאיימקס בעולם. תנועות מצלמה חדות וקאטים מהירים מדי הם אסון באיימקס – הם הופכים סצינות לבליל בלתי מובן ומעורר בחילה, וסצינות האקשן בבאטמן של נולאן היו תזזיתיות במידה כזו שגם במסך רגיל היה קשה לצפות בהן. נקווה שנולאן לקח כמה שיעורים באיימקס לפני הצילומים.
או נגיד בבימוי. מהסתכלות חדה בעשייתו הקולנועית ניתן להגיד שכל סרט שלא אח שלו כתב היה בינוני. כלומר, לא מספיק גרוע בשביל לעניין ולא מספיק טוב בשביל לזכור אותו.
יאיר, עשית לי את היום! אני הולך להחליף חולצה… (לחולצה של באטמן כמובן). בהיעדר טריילר לאביר האפל, זה הסרטון שבו אצפה מדי יום לשיפור מצב הרוח.
עמיצי – שלוף חרבך, כי אני לא תוקף אנשים לא חמושים. למה סתם לפזר הכללות שלא קשורות למציאות ומבוססות על טעם אישי, ואז להציג אותן כעובדות שנובעות מ"הסתכלות חדה"? ואז להוסיף חטא על פשע, ולהוכיח בורות. כלומר, להציע שיעורים בבימוי לקולנוען שאתה טוען שהבעיה היא בתסריטיו?
במחשבה שניה, אני אתעלם מהפיוזים השרופים שלי, ואבקש ממך להאיר את עיניי המעריץ העיוורות שלי. בבקשה.
אבל דורון צודק במאה אחוז.
הדבר היחיד שהפריע לי (וזה היה ממש פיזי) בבאטמן מתחיל היה הקרבות. אני מקווה שהוא למד מאז. כי כל שאר הדברים הוא באמת יודע מה הוא עושה.
הקרבות ב"באטמן מתחיל" באמת היו חתוכים בצורה כזאת שלרוב אי אפשר היה להבין את כל חלקי ההתרחשות. אבל זאת בדיוק היתה הנקודה. ליאם ניסן מאמן אותו להיראות ולפעול בצורה על אנושית, וכשהוא מצליח הוא גם מוצג על המסך באופן שמשאיר גם את הצופים באפילה. לפעמים הסרט גם משחק באשליה הזאת – הסם מעורר ההזיות, ההיעלמות הפתאומית שמצליחים לעקוב אחריה, כשהוא שואף את הסם העריכה היא כזאת שאנו עוקבים אחרי החוויה שלו עד שהוא מתעורר מספר ימים אחריה.
מה שבאמת היה משעמם וכבר בלתי נסבל בצפיות חוזרות הם "ההערות המצחיקות" של המשתתפים במרדף המכוניות. בראשי אני מעדיף לחשוב שדייויד ס. גויר אחראי לכתיבה השבלונית הזאת.
יובל, זה מזכיר לי מרצה באוניברסיטה שפעם הסביר כיצד העדר הסאונד משרת את התמה של הבמאי ובגלל זה הוא בחר בזה.
חבל רק שהבחירה הייתה של המקרין שהתבלבל עם החיבורים.
לא לכל ייצוג אומנותי יש הסבר, לפעמים זו פאשלה.
רותם – לא אצל נולאן. אבל הסיפור על המרצה נשמע לי מוכר והגיוני למדי.
אגב, אם ה"אבל דורון צודק במאה אחוז" שלך (בתגובה הרביעית כאן) היה מכוון אליי, אז באמת שאין צורך. לא חלקתי על דורון (לא כאן בפוסט בכל מקרה), אלא על התגובה שמתחתיו. זו שמנסה לעצבן, ולצערי מאוד קל לעצבן אותי בעניינים מסויימים.
כן, לפעמים זה פאשלה. במקרה הזה אני לא חושב זה פאשלה. יש סיקוונס שלם בו ליאם ניסן מסביר למה חשוב להיראות על אנושי, והתימה חוזרת פעמים רבות בסרט. אין לי בעייה שתחשוב שזאת פאשלה, אבל לא נראה לי שהקדשת לזה הרבה מחשבה.
היא כן אליך אבל לא אליך. זאת אומרת, הוא במאי מצוין, ולדעתי, בניגוד למה שיובל חושב (ואתה לא נראה לי התייחסת לכך – או בעצם כן בתשובתך: "לא אצל נולאן") קטעי האקשן הם מסורבלים ולא עשויים טוב, ולא תורם לתמה של להיות על אנושי, ואולי מסיבה פשוטה שלא רק הוא לא מצטלם טוב בקטעים האלו.
והגיוני שלא הקדשתי לזה מחשבה רבה, על זה היה הסיפור הקטן שלי. עודף מחשבה הוא לא תמיד טוב יותר.
רותם – אז שנינו יוצאים מנקודת הנחה שנולאן במאי מצויין, אני פשוט טוען שאין אצלו פאשלות או מקריות (הכללה גסה, אני יודע). אני בטוח שהושקעה מחשבה רבה בסגנון הצילום קטעי האקשן של "באטמן מתחיל". אם היה זה שיקול נכון או לא, בדיעבד – זה כבר עניין שלא נכנסתי אליו. טעם אישי, כל צופה ודעתו (אגב, דעתי דווקא חיובית. אני זוכר שנהנתי, לא שסבלתי).
גם לתמה של יובל אני לא נכנס, כי כפי שאמרת, לא תמיד צריך אובר-לחשוב.
אין מה לעשות, אני כנראה לא אבין למה אתה מתכוון כשאתה אומר "לא רק הוא לא מצטלם טוב בקטעים האלו" ולמה זאת סיבה פשוטה. הייתי מקדיש לזה מחשבה אם לא היית מייעץ לי לעשות ההיפך. בעצם גם "ממנטו" היה ערוך בצורה מרושלת, כאשר חלק גדול מהקטעים היו בסדר לא כרונולוגי, וחלק בשחור-לבן וחלק צבעוניים. וב"יוקרה" הוא לא מגלה לנו בתחילת הסרט פרט חשוב שהיה עוזר לנו להבין את ההתרחשות המבולגנת, ואנו נאלצים בסוף הסרט, אבוי, לחשוב ואפילו הרבה.
אני לא אנסה להסביר מה ההבדל בין צילום שוטים בודדים ועריכתם יחדיו לבין עריכת סיקוונסים שלמים והרכבת העלילה, מאוחר מדי בלילה בשביל זה.
אבל רק להיות קטנוני – כל סרט בעצם ערוך בצורה רשלנית – כי וואלה, מה הקטע בין שוט לשוט? או בין פריים לפריים? מקריות מזעזעת!!!!
אבל, רק כדי להבהיר את עצמי, כתבת שליאם ניסן מלמד אותו להראות על אנושי לא? ובכן לדעתי לא רק הוא נראה כך בסצנות אלו. זו הייתה כוונתי.
אם זה רק אני שחושב שזה נראה כך, אז my bad. אם לא, אז ההסבר שאומר שהוא אמור להיות על אנושי ולכן מצולם כך קצת מתערער כאן.
ואורון, לאו דווקא ספציפית בסרט הזה או הבמאי הזה, אני מאמין שלאמנים גדולים יש פאשלות ויש מקריות.
אני יכול לחשוב על דוגמא אחת: אלוהים.
חשוב לי לציין שאני לא מבין את האנשים שחשבו בסוף של "יוקרה", כשהטוויסט נחשף עוד באמצע הסרט, ואחריו באה סצנה מאוד סתמית שאמורה לתת לנו את הזמן לעכל לחשוב ולסדר הכל במוח.
אבל נו, טוב.
הממ – אם לא הבנת אני אסביר לך… הטוויסט ב"יוקרה" לא באמת נחשף אלא רק נרמז. כלומר – הוא מוסבר לך, אבל רק בסוף סוף הסרט מתגלה שהוא אמיתי ולא מעשה נוכלות.
באמצע הסרט, כל מה שרואים זה ערימה של מגבעות… ההוכחה הסופית שהמכונה באמת עובדת מגיעה ממש בסוף הסרט.
איך אני אוהב לשמוע במאים מתלהבים מהטכנולוגיה החדשה שהם אימצו בסרט שלהם. מה שתמיד מצחיק אותי זה שבמקום פשוט להודות שהם בסך הכל מתלהבים מזה שזה "מה זה מאגניב", הם תמיד חייבים להוסיף בסוף את ההצטעצעות המיותרת שזה בעצם מאפשר להם "לספר את הסיפור" כמו שצריך.
זה תמיד מזכיר לי את הקטע הנפלא בסימפסון בו צוות הוליוודי יוצא מספרינגפילד חבול ופושט רגל, לאחר שניסה לצלם בעיר את עלילות רדיואקטיב-מן. בעוזבם, מותכים בתושבי ספרינגפילד דברי התוכחה הבאים:
Well, I hope you're all satisfied. You bankrupted a bunch of naive movie folks — folks from a Hollywood where values are… different. They weren't thinking about the money. They just wanted to tell a story, a story about a radioactive man, and you slick small-towners took ’em for all they were worth.