28 נובמבר 2007 | 20:19 ~ 13 תגובות | תגובות פייסבוק

חנוכה, 2019

בסוף השבוע הבא ייצא בארץ מארז “בלייד ראנר” הסופי – או שמא, הסופני – המכיל את “בלייד ראנר, הגרסה הסופית” שערך רידלי סקוט מחדש (וגם צילם כמה סצינות חדשות), את גרסת הבמאי מ-1992, את הגרסה המקורית שיצאה לבתי הקולנוע ב-1982 (ותצא כעת בפעם הראשונה בדי.וי.די) והגרסה המקורית, הראשונית המוכרת בשם הקוד “גרסת העבודה” אותה הציגו המפיקים בהקרנות מבחן בסוף 1981 ושבעקבות התגובות השליליות נכנסו לעריכה מחודשת והוספת קריינות, ללא רידלי סקוט.
כמובן שאצפה בשקיקה בכל הגרסאות והתוספות ואעדכן כאן מה חשבתי, אבל אני בתחושה ברורה: לרידלי סקוט היתה ביד יצירת מופת והוא לא הבין אותה. כל מה שהוא אמר אי פעם על הסרט, וכל מה שהוא עשה איתו מאז הבכורה, מעיד על כך שהוא סולד מהגרסה שיצאה למסכים (ושנכשלה כלכלית, למרות שהפכה לסרט פולחן אלמותי) ויעשה הכל כדי “לתקן” אותה. אלא שככל שעוברות השנים מתברר שמפיקי הסרט קלעו בול, יצרו סרט מד”ב/נואר מושלם, וסקוט – שאמנם אחראי ללוק המעולה של הסרט, ולטון האגרסיבי שלו – פשוט לא הבין את התסריט המופלא שממנו הוא עבד.
ואתם מוזמנים לבחור כאן: איזה מהגרסאות של “בלייד ראנר” אתם מעדיפים?

ואחרי צפייה ב”אמריקן גנגסטר” (סרט לא רע) אני יכול להוסיף בבטחה: רידלי סקוט אידיוט גמור. נימוקים נוספים בשבוע הבא.

עוד “בלייד ראנר”: בית אניס, אחד הבניינים המפורסמים שעיצב פרנק לויד רייט בלוס אנג’לס, נמצא בסכנת קריסה. אחרי שנים של הזנחה ורעידות אדמה, הבניין נאטם לכניסת מבקרים מחשש שיתפרק על ראשם. כתב ה”בוסטון גלוב” חמק פנימה והוא מדווח על התפוררותו של בית שמישהו צריך לשקם ולשמר. למשל, אולפני הקולנוע: הבית הזה שימש אתר צילומים ללא מעט סרטים וסדרות – מ”באפי” ועד “שעת שיא”. מעריצי “בלייד ראנר” מכירים אותו בתור פנים הבית של דקארד.

ennis house blade runner

רידלי סקוט (האידיוט) חזר לצלם שם גם ב”גשם שחור”.

סיפורו של הבניין, והופעותיו בקולנוע, מופיע בסרט התיעודי המעולה של תום אנדרסן, “לוס אנג’לס בתפקיד עצמה“.

===========

את מארז “בלייד ראנר, הגרסה הסופית” מוציאה הד ארצי, מפיצת וורנר בדי.וי.די בארץ. ומאתמול היא גם מפיצה את ספריית יוניברסל. זו חתיכת מכה לגלובוס יונייטד, שיוניברסל היה אחד האולפנים הגדולים שהיא הפיצה בדי.וי.די (ולדעתי גם עשתה עבודת הפצה טובה: סרטי יוניברסל בארץ תמיד הופצו עם כל הבונוסים מתורגמים ובמקרים רבים גם עם מיקס DTS שמפיצי החברות האחרות מוכנים בקלות רבה מדי לוותר עליו). ניסיתי להבין מאנשי גלובוס יונייטד מה פירוש המעבר הזה, אבל הם לא חזרו אלי.

נושאים: די.וי.די

13 תגובות ל - “חנוכה, 2019”

  1. רני 28 נובמבר 2007 ב - 21:00 קישור ישיר

    בנוגע ל”בלייד ראנר” אנו בהסכמה מוחלטת. כבר שנים שאני חש בדיוק כך: לרדלי סקוט היתה ביד יצירת מופת והוא לחלוטין לא הבין אותה. מספר ראיונות שהעניק לאורך השנים והתנכרותו לגרסת האולפן שיצאה ב 1982 מוכיחים בעיני שזהו מקרה נדיר של במאי שאינו מבין את סרטו שלו. כשיצא הסרט לראשונה חשבתי שרדלי הוא גאון. כיום אני מבין שהגאון הוא דיוויד ווב פיפלס, מי שאחראי גם ל”בלתי נסלח” של איסטווד (שם לפחות במאי הבין יפה מאד מה יש לו ביד), תסריטאי מבריק שהוכיח שסרט יכול להיות של תסריטאי לא פחות משהוא של במאי. בכל מקרה, קופסת הדיוידי החדשה של “בלייד ראנר” (אחד הסרטים האהובים עלי ביותר, לא משנה מי באמת אחראי לו) תמצא את עצמה מהר מאד אל המדף הפרטי שלי וככל הנראה סוף השבוע שלאחר הקנייה יוקדש לצפייה בכל הגרסאות ושלל התוספות. תענוג.

    את “גגנגסטר אמריקאי” לא ראיתי, ובוודאי אלך לראות בכל מקרה, אבל מרידלי סקוט אני כבר לא באמת מצפה לריגושים.

  2. ארנב 28 נובמבר 2007 ב - 21:55 קישור ישיר

    רגע, אבל לפני שרצים לקטול ככה…

    יכול להיות שרידלי סקוט אידיוט (אחיו בהחלט די אידיוט, אז אולי זה משפחתי), אבל בואו לא נשכח לו כמה החלטות מוצלחות ביותר שהוא עשה לפני ש(אולי כמעט) קבר את הסרט שלו בעריכה:
    מעבר לעיצוב המדהים, יש את הליהוק, שבעיני הוא נהדר. מילא הריסון פורד, עליו אפשר להתווכח, אבל הרפליקנטים, פשוט אחד אחד, ומעל כולם ראטגר האוור שפשוט שורף את המסך בכל סצנה שהוא נמצא בה.
    ויש עוד – הצילום, המוזיקה של ואנגליס, האפקטים שהיו פורצי דרך לזמנם. אז מגיע לו קצת קרדיט בכל זאת, לא?

  3. עדן 28 נובמבר 2007 ב - 23:58 קישור ישיר

    אוי ויי, “מצפן הזהב” הוא פספוס מוחלט. נכון שהוא מכוון לילדים אבל עדיין מדובר בסרט פשטני חסר כל עומק ומשעמם למדי, בפרסומות משווים אותו כל הזמן ל”שר הטבעות” אבל האמת היא שאפילו מההשוואה ל”נרניה” הוא יוצא רע מאד.
    אכזבה גדולה.

  4. דודי קינג 29 נובמבר 2007 ב - 0:50 קישור ישיר

    מסכים לחלוטין בנוגע לכך שגרסת האולפנים היא הטובה מכולם, תמיד חשבתי כך. עם זאת, לשלול לחלוטין את תרומתו של רידלי סקוט לסרט זה קצת מוגזם, ולו בשל סיבה אחת: בצמוד ל”בלייד ראנר” סקוט ביים יצירת מופת קולנועית אחרת, “הנוסע השמיני”. זה מוכיח שהיכולת שלו לא הייתה עניין חד פעמי ומקרי. העובדה שמאז ועד היום הוא רק הולך ומבייש את נעוריו היא טרגדיה (לעיתים קרובות גם פארסה), אבל קשה להכחיש שאי-אז בתפר שבין שנות ה-70′ לשנות ה-80′ הייתה לו לא מעט השראה קולנועית.

    להבדיל אלף אלפי הבדלות, גם לאורסון וולס הייתה יצירת מופת אחת, והרבה זבל אחריה. העניין הוא שלוולס היה קל למצוא שעיר לעזאזל בדמות “האולפנים הרעים” ש”חנקו” את יצירות המופת האחרות שלו. יכול להיות שזה בעצם ההבדל בין “אידיוט” ל”גאון מיוסר”. לא כמות הזבל שאתה מייצר, אלא איכות התירוצים שלך…

  5. אריקול 29 נובמבר 2007 ב - 11:35 קישור ישיר

    די, די עם הירידות האלו.

    תרצו או לא, ריג’לי סקוט סיפק לכולנו רגעי קולנוע מרגשים למדי הן לפני ‘בלייד ראנר’ המופתי והן אחריו.

    אתם באמת יכולים להתעלם מהראשוניות של ‘תלמה ולואיז’ ? מהפרטניות המכאיבה של ‘בלאק-הוק דאון’ ? מהאפיקה של ‘גלאדיאטור’ ?
    אפילו מ-‘ממלכת גן העדן’ ומ-‘לג’נד’ יש רגעים שנותרו עימנו. וכמובן מ-Alien, שהיה ונותר סלאשר סיי-פיי מינימאליסטי גאוני שלושים שנה – מיינד יו – אחרי צאתו. הא !

    נא להרגיע עם ההתלהמות. אולי (היום) הוא אדיוט קטן, אבל מותר לו. ברגע אחד או שניים, הוא נגע בכולנו.

  6. א"ש 29 נובמבר 2007 ב - 12:03 קישור ישיר

    “יצירת מופת אחת והרבה זבל אחריה”?!
    יש טעם שאני אתחיל למנות את הפילמוגרפיה של אורסון וולס כדי לסתור את הטענה הזאת?

  7. עופר ליברגל 29 נובמבר 2007 ב - 13:02 קישור ישיר

    לארסון וולס הייתה יצירת מופת אחת, והרבה יצירות מופת שלא זכו למספיק הכרה אחריה. לרידלי סקוט יצאו איכשהו שני סרטים מעולים והרבה סרטים מוערכים יותר מדי אחר כך.

  8. דודי קינג 29 נובמבר 2007 ב - 13:11 קישור ישיר

    זה כמובן עניין של טעם וריח וכו’, אבל לטעמי פרט ל”מגע של רשע”, אחרי “האזרח קיין” אין לו ולו סרט אחד שמתעלה מעל לבינוני. מעבר לכך, אני חושב שהקונצנזוס הביקורתי מסכים איתי – אבל מאשים את האולפנים המרושעים בכל הכשלונות שלו. הבעיה עם ההאשמה הזו היא שלמרבה הפלא הוא דווקא הצליח להתעלות פעם אחת ולעשות את “מגע של רשע”, כך שכנראה שלא חנקו אותו לחלוטין.

  9. אביגיל 29 נובמבר 2007 ב - 13:16 קישור ישיר

    אריקול, לא צפיתי ב-Black Hawk Down, אך לגבי שתי השאלות האחרות: כן וכן. גלדיאטור סרט מהנה מינוס, וגם זאת בעיקר בשל ראסל קרואו. תלמה ולואיז שווה צפייה פעם אחת לפחות בשל האמירה הספק-פמיניסטית, ספק-נצלנית ומתלהמת שלו, אך בתור סרט הוא די חסר יחוד.

  10. רן 30 דצמבר 2007 ב - 19:48 קישור ישיר

    אידיוט אידיוט ובכל זאת הוא הבמאי של 2 סרטים שהם הקלאסיקה של המדע הבדיוני
    ALIEN
    BLADE RUNNER

    אז תרגיעו

  11. Kathryn 22 יולי 2010 ב - 0:29 קישור ישיר

    Informative summary, bookmarked your site for interest to see more information!

  12. Katheryn 22 יולי 2010 ב - 1:16 קישור ישיר

    The excellent summary helped me a lot! Saved your website, very excellent topics just about everywhere that I see here! I really appreciate the info, thanks.


השאירו תגובה