"הוגו" זוכה ב-NBR (ו"הערת שוליים" זוכה לאיזכור גם)
השבוע יצא לי לראות בדרך חמקמקה ועקלתונית את "הוגו", סרטו החדש של מרטין סקורסזי, ולבי נמעך בקרבי מרוב יופי והתפעלות. זה פשוט סרט יפהפה – זה ככל הנראה סרט התלת מימד היפה ביותר שראיתי מאודי – וכולו טובל באהבת קולנוע מרגשת עד דמעות. אני כל כך באקסטזה מהסרט הזה, שממש מדגדג לי לכתוב שזה הסרט של סקורסזי שאני הכי אוהב בקריירה שלו, אבל אחכה לשעה של ישוב דעת כדי לבחון את הסופרלטיב הזה. ובכן, אני לא לבד, גם חברי ה-National Board of Review התפעלו ממנו והוא זכה הערב בתואר סרט השנה של הארגון. רשימת הזוכים של ה-NBR משיקה באופן מסורתי את עונת האוסקרים, ומסמנת עיגולים מודגשים סביב הסרטים הבולטים של העונה הקרובה, ומתחילה לרמוז מי בפנים ומי בחוץ.
(ה-National Board of Review הוא, בעצם, המועצה לביקורת סרטים של הוליווד, כלומר גוף הצנזורה של הוליווד. אלא שהגוף הזה, למעשה, כבר לא פעיל מאז שנות הששים. הוא נותר סוג של ארגון חברים יוקרתי – חלקם קשורים לקולנוע באופן עקיף מאוד – שאיכשהו מצליח עדיין להידחף לכותרות, בזכות היותו ראשון, ובזכות העובדה שיש קרבה מסוימת בין הסרטים שהוא מציין ובין הסרטים שיתחרו, אבל לאו דווקא יזכו, אחר כך באוסקר. מבחינת הוליווד זה גוף קקיוני לא פחות מאגודת העיתונאים הזרים בהוליווד שמחלקת את גלובוס הזהב, שניהם גופים שלמרות שהם לא קשורים לתעשייה עדיין מצליחים לייצר כותרות ותקשורת וכך להישאר חלק מעונת הפרסים).
אז הזוכים שלהם לשנת 2011 הם (שימו לב ל"הערת שוליים", המוזכר כאחד מחמשת הסרטים בקטגוריית הסרט הזר, אבל לא הזוכה בה):
סרט: "הוגו"
במאי: מרטין סקורסזי, "הוגו"
שחקן: ג'ורג' קלוני, "היורשים"
שחקנית: טילדה סווינטון, "חייבים לדבר על קווין"
שחקן משנה: כריסטופר פלאמר, "בגינרס"
שחקנית משנה: שיילין וודלי, "היורשים"
תסריט מקורי: וויל רייזר, "50/50".
תסריט מעובד: אלכסנדר פיין ושות', "היורשים"
סרט אנימציה: "רנגו"
הופעת הפריצה: פליסיטי ג'ונס, "כמו משוגעים"; רוני מארה, "נערה עם קעקוע דרקון"
סרט בכורה: "Margin Call", ג'יי.סי צ'נדור
אנסמבל: "העזרה"
סרט זר: "פרידה" (אירן)
סרט תיעודי: "גן עדן אבוד 3"
אות הוקרה: מייקל פסבנדר (על ארבעה סרטים בהם שיחק השנה מ"X מן: ההתחלה" ועד "בושה").
סרטי השנה הנוספים:
"הארטיסט"
"היורשים"
"דרייב"
"נערה עם קעקוע דרקון"
הארי פוטר ואוצרות המוות, חלק 2"
"משחקי שלטון"
"ג'יי אדגר"
"עץ החיים"
"סוס מלחמה"
חמשת הסרטים הזרים:
"13 מתנקשים"
"הערת שוליים"
"חוף מבטחים"
"יחידת עלית 2"
"טווח אפס"
חמישה סרטי תעודה:
"באק"
"סנה"
"פרויקט נים"
"נולד לפרא"
"ג'ורג' הריסון, חיים בעולם החומרי"
עשרת הסרטים העצמאיים:
"50/50"
"ארץ אחרת"
"בגינרס"
"חיים טובים יותר"
"סידר ראפידס"
"Margin Call"
"בושה"
"תפוס מחסה"
"חייבים לדבר על קווין"
"Win Win"
ראיתי את Margin Call לפני כמה שבועות. סרט אינטלגנטי למדי. חבל שהוא נגנז.
היי, איפה "מרתה מרסי מיי מרלן"? לא תסריט, לא הופעת פריצה (אליזבת אולסן), כלום?
רגע, "נערה עם קעקוע דרקון" אפילו עוד לא יצא למסכים (גם לא בארה"ב). לא קראתי ולא שמעתי עליו אפילו ביקורת אחת. איך הוא כבר מקבל פרסים?
מצד שני, "רנגו" באמת נראה לי הסרט המוביל לזכייה בפרס האנימציה. פיקסאר פישלו השנה. ואני רוצה להאמין שזה ש"הערת שוליים" הוזכר פה ייתן לו איזה פוש (לפחות למועמדות).
======================
רוה לאיתן: ואיפה "מאניבול"? (הגופים האלה רואים את הסרטים מוקדם. גם "סוס מלחמה" עוד לא יצא מסחרית).
טילדה סווינטון נותנת את הופעתה הטובה בקריירה ב ״חייבים לדבר על קווין״ אבל צפוי לה קרב צמוד באוסקר (להערכתי) מול מריל סטריפ (אשת הברזל) ומישל וויליאמס. צפוי להיות מעניין השנה בגזרת השחקנית..
Take Shelter is worth
seeing
Strange and exciting
או.קיי. אז אם הם רואים את הסרטים מוקדם, אז הסרט שהכי חסר לי פה הוא הסרט-עם-השם-הארוך של סטפן דאלדרי (אגב, מישהו פעם צריך לקבוע איך מתעתקים לעברית Stephen. סטפן או סטיבן?).
להבנתי, זה הסרט העיקרי שמאיים על "הארטיסט" לזכייה באוסקר. אין לי ספק ש"סוס מלחמה" יהיה מועמד. אני סקפטי לגבי זכייה. הוא פשוט נראה לי סנטימנטלי מדי. לסרט של דאלדרי (את שניהם אני שופט לפי הטריילרים) נדמה שיש מיקס נכון יותר של רגשנות ושל קורקטיות.
================
רוה לאיתן: את הסרט של סטיבן דולדרי הם והמבקרים הניו יורקיים לא ראו.
איתן, זו לא רק רגשנות וקורקטיות, הוא באמת נראה סרט יפה, והוא מבוסס על אחד הספרים הכי יפים (ואהובים) של השנים האחרונות. יש כאן איזשהי חזרה להוליווד קלאסית, עם סרטים דרמטיים גדולים כמו זה, "סוס מלחמה" ו"הוגו". נראה לי שתהיה השנה תחרות מעניינת ולא צפויה.
אה…בתנאי שהסרטים לא יאכזבו בטירוף…
גם אותי איכזבה ההתעלמות מ"מרתה מרסי". ההתעלמות היתה כואבת במיוחד בפרסי הקולנוע העצמאי שאמורים להיות הבית של סרטים כמו "מרתה". בשנה שעברה "קר עד העצם" האצמאי (והבינוני לטעמי) שמזכיר את "מרתה" כיכב בכל רשימת פרסים אפשרית, ואני (שחשבתי ש"מרתה" טוב ממנו בהרבה) קיוויתי לפגוש את "מרתה מרסי" באוסקרים השנה. הסרט ממש לא מושלם, ויש לו סוף חלש שלא מצליח לסחוף אבל הוא עדיין אחד הסרטים האמריקאיים הטובים ביותר שראיתי השנה: הוא מעניין, מותח, מקורי ומאוד מיוחד. הבימוי, הכתיבה, המשחק של אולסון, הצילום והעריכה פשוט נהדרים.
כרגע נראה שהסרט עף לגמרי מעונת הפרסים.
ודרך אגב, מפתיעה אותי ההתמוגגות של כולם מ"הוגו". ראיתי את הטריילר בתלת מימד והוא היה מאוד מאוד לא מושך, לא מעניין ולא מגרה (גם מבחינת התלת מימד וגם מבחינת התוכן).
לאיתן: אין ויכוח בנושא התעתיק. Stephen נהגה, ולכן מתועתק לעברית, "סטיבן", בדיוק כמו Steven (התעתיקים המקובלים היום הם תעתיקים שמבוססים על הגייה ולא על כתיב). אלה שתי גרסאות כתיב של אותו שם בעולם האנגלוסקסי. בשפות אחרות יש לו גרסאות אחרות:
"סטפאן" היא הגרסה הצרפתית המוכרת של השם הזה (אני מוסיפה גם א' כי בצרפתית זה נכתב ב-a וזו גם ההברה המוטעמת), "שטפן" היא הגרסה הגרמנית, "סטפנו" האיטלקית, "אסטבן" הספרדית ו"אישטוון" ההונגרית.