אלה זקנים נפלאים
יש רגעים כאלה – כמו הסוף של "אלה חיים נפלאים" – בהם האמריקאים פשוט מרגשים אותי. כן, קפיטליזם, ג'אנק פוד, לאס וגאס, אימפריאליזם תרבותי דורסני – כל מה שתגידו על אמריקה כאומה, כתרבות, יהיה נכון. אבל יש את הרגעים בהם הפרטים מתגייסים יחד למען מטרה טובה, מקריבים את המוניטין שלהם למען אחרים, ונוצרת לרגע קט אחד תחושה חיובית של קהילה שיש לה מטרות משותפות צודקות, שרוצות להילחם למען אלה שצריכים שיילחמו עבורם, והרגעים האלה פשוט חונקים לי את הגרון וממלאים אותי השראה.
מה שקרה אמש בתוכניות הלייט-נייט האמריקאיות הוא רגע מופלא כזה, פעימה של רצון טוב. תחושה שמתחת לכל ה"אמריקה" יש לפרטים עדיין לב פועם ומצפון מוצק.
הרשתות כפו על המגישים לחזור בתחילת השנה, אחרת התוכנית תפוזר והצוות יפוטר. במילים אחרות: הרשתות הצמידו למגישים אקדח לרקה. המגישים חזרו בכפייה, לא מרצון. ג'יי לנו הסביר: "19 תסריטאים שובתים היו גורמים לפיטוריהם של 160 אנשי צוות אחרים".
אבל מה שקרה בפועל אמש נראה כמו הסיוט הגדול ביותר של בעלי האולפנים והרשתות: ארבעה מחמשת מגישי הלייט-נייט הפכו את התוכנית שלהם למופע פרו-שביתה, אנטי אולפנים. האולפנים, בכפייתם, גררו את השביתה הישר לשעת השידור השניה הכי יוקרתית של היום, ובה הם מוצגים כחלאות מוחלטות. (ג'ימי קימל היה היחיד שזעף נגד איגודי התסריטאים והשחקנים).
זה מתחיל עם הזקנים של לטרמן ואובריאן:
לטרמן ואובריאן הצטרפו לכותבים שלהם ונדרו ב-5 בנובמבר שהם יגדלו זקן עד שהשביתה תסתיים. ואכן, חודשיים אחרי, הם עלו לשידור עם זקני המחאה שלהם. זה חתיכת ביג דיל. אין זקנים בטלוויזיה האמריקאית. הצופה המנומנם בקנזס, שלא שמע מעולם על שביתת התסריטאים ולא היה לא אכפת ממנה עד עכשיו, רואה את לטרמן עולה לשידור עם זקן והוא שואל את אשתו "דלורס, למה דה פאק יש לדייב זקן?". זה עד כדי כך יוצא דופן. ואז הם יגבירו את הווליום וישמעו אותו מדבר על התסריטאים שמנסים לדאוג שישלמו להם, מול המפיקים שמעדיפים שלא. ואז הוא מעלה רקדניות עם שלטי שביתה. ואז הוא הביא עשרה תסריטאים שובתים – ביניהם נורה אפרון – לרשימת הטופ-10 שלו: עשר דרישות של התסריטאים מהאולפנים". ואז הוא מביא את רובין וויליאמס, שיריץ שפיל ארוך בעד התסריטאים ונגד האולפנים. זה סיוט יחצני עבור האולפנים, וזו היתה בדיעבד בוודאי טעות איומה להכריח את אנשי הלייט נייט לחזור לאוויר.
ניקי פינק מגישה סקירה מתומללת של המיטב מתוכנית הלייט-נייט של אמש (ותוהה האם לנו שבר שביתה בכך שהודה שהוא כתב בעצמו את המונולוג).
האפינגטון פוסט עורך מקבץ סאונד-בייטס מהשידורים. (ויה עינבר מהתגובות).
(ובארץ: ג'יי לנו וקונן אובריאן ישודרו כבר ביום ראשון ביס. לטרמן ישודר בחמישי הבא בהוט).
היום בדיוק חשבתי שזוהי שנת בחירות בארה"ב. די מרתק לראות האם תקרה היסטוריה ויהיה איזשהו סיכוי לאישה או לאדם שחור להיות נשיא האומה הזו.
ואופטופיק – הארי פוטר בשירות הנצחת השואה והגבורה
ונכון שזה מתבקש? I love Huckabee
בינתיים, מארגני גלובוס הזהב הודיעו שהטקס יערך כרגיל. תהיה רק בעיה אחת, אף כוכב לא יגיע לטקס כאשר התסריטאים מתכוונים להפגין מחוץ לאולם. מצד שני, זה לא שמישהו ישים לב אם גלובוס הזהב יורכב רק מהכרזה על זוכים ונאומים שכתבו בעצמם.
עוד אופטופיק. "קונטרול" מופיע בתוכניה של הסינמטק בהקרנת טרום בכורה. האם זה אומר שלסתם עמך אין סיכוי להשיג כרטיסים?
דווקא ללנו הזקן היה יכול לעשות רק טוב עם הסנטר המפלצתי.
אם לאותו צופה מנומנם מקנזס לא הפריע שהביאו לו לטרמן בשידורים חוזרים במשך חודשיים מבלי שיתהה למה אז מה פתאום שיהיה לו אכפת למה המנחה גם צימח זקן.
off-topic
Sean Penn is head of the jury in Cannes
http://e.walla.co.il/?w=/214/1217350
לצופה המנומנם מטקסס (להלן צמ"מ) פחות אכפת משידורים חוזרים כי הוא רגיל אליהם. תכניות ארוח יומיות נוהגות לקחת חופשה קצרה מדי כמה שבועות, במהלכה הרשת מעלה שידורים חוזרים. מבחינת צמ"מ, החודשיים האחרונים פשוט היו חופשה ארוכה במיוחד.
זקנים, לעומת זאת, הם בהחלט דבר חריג במדינה נטולת רפי גינת. מכיוון שמנחה טוק-שואו אמור להראות מתוקתק בשידור, הזקן מייצג סוג של הזנחה. בנוסף, צמ"מ רגיל שרק לאנשים רעים יש זקנים מאחר והגיבורים החביבים עליו (בין אם זה סופרמן או מרשל פולק) שומרים על עור חלק למשעי, אלא אם יצאו למסע מסביב לעולם או ננעלו בצינוק לכמה ימים. שידורים חוזרים הם נורמה, אבל זקנים? ועוד בפריים טיים?
גם אצלנו, אם יאיר לפיד או ליאור שליין יגדלו זקן, אנשים ישימו לב וחלק גם ירגישו פחות בנוח עם המראה החדש שמזכיר יותר את חאלד משעל (או לחילופין, אפי איתם) מאשר אישיות אהובה ומחבקת שבאמת מתעניינת מתי בכינו בפעם האחרונה. שלא לדבר על התגובה המיידית של אמא שלי "מה, הוא באבל?".
נ.ב
תגובה זו אינה תקפה להפקות בהן משתתף עידו רוזנבלום.
בתור עמך קניתי לחברים 5 כרטיסים בערך.
הייתי ממהר וקונה.
דרורית – רק כדי להבהיר, כבר אפשר להזמין כרטיסים, אז קדימה.
ומשהו אחר: אני יודעת שמדי פעם (יותר מדי?) אני אומרת בעיניים מצועפות משהו בסגנון 'אני מתגעגעת לסן פרנסיסקו', אבל הפעם יש לי סיבה טובה במיוחד.
סיוט יחצני עבור האולפנים? טעות איומה להכריח את אנשי הלייט נייט לחזור לאוויר? האם מנהלי הרשתות לא צפו את העתיד והניחו שבעלי-הפה-הגדול-היותר בטלויזיה יכשכשו בזנב בצייתנות?
לא נראה לי. לכל היותר לטרמן ושות' משכנעים את המשוכנעים. הם אולי גורמים לצופים לכעוס על המנהלים של האולפנים ומצטיירים כ"האנשים הטובים", אבל מנהלי הרשתות לא בעסק הזה בשביל שיאהבו אותם. אם הצופים מעריכים ומזדהים יותר עם לטרמן, ג'יי, וקונאן – וכתוצאה מכך צופים בהם יותר – בעלי האולפנים מרוצים למדי. שלא לדבר ששווה להם שירדו עליהם, כל עוד הם נהנים מהכנסה שנוצרת מתוכניות חדשות (ולא שידורים חוזרים).
לנו עדיין לא מצחיק (איבד את זה מזמן) והשאר, ככה ככה. מה קורה עם הדיילי שואו?
עמיצי – הדיילי שואו והקולבר ריפורט חוזרים היום (שני) במתכונת נטולת כותבים גם כן