רגע אז יהיה או לא יהיה שידור של גלובוס הזהב
קבלו עידכון לוהט: ניקי פינק מדווחת עכשיו שהטקס כולו פשוט בוטל. מדהים. אם זה אכן יאומת על ידי כל הצדדים זה הישג אדיר לאיגוד התסריטאים. על פי הדיווח של פינק תא הכתבים הזרים בהוליווד פשוט יוציא ביום ראשון הודעה לעיתונות על הזוכים. ומי יודע, אולי מעכשיו זה מה שיהיה.
הנה העדכון הסופי: הפרסים יחולקו ביום ראשון בערב במסגרת מסיבת עיתונאים בת שעה שתשודר על ידי אן.בי.סי-ניוז מול קהל של עיתונאים בלבד (אגפי החדשות של הרשתות לא מושפעים מהשביתה, העובדים בהם מאוגדים בחוזה אחר). נשאלת השאלה האם השידור הזה יועבר גם לשאר העולם.
מסיבת העיתונאים תתרחש בשעה 18:00 שעון לוס אנג'לס, כלומר ארבע לפנות בוקר (בלילה שבין ראשון לשני) שעון ישראל. איגוד התסריטאים רותח, קורא לעסק מחטף – ניסיון להביא את הכוכבים בכוח לאולם כדי לקבל את הפרסים, אבל תחת האצטלה של "אירוע חדשותי" ולא הפקת בידור, ומכריז שיהיו הפגנות מחוץ לאולם.
לפני העדכון הלוהט:
רגע אז יהיה או לא יהיה שידור של גלובוס הזהב
שאלה טובה.
והתשובה כרגע היא: לא.
השידור של אן.בי.סי מטקס גלובוס הזהב ביום ראשון, נכון לרגע זה, מבוטל.
אבל עוד עשויים להיות שינויים.
איגוד התסריטאים הכריז שחברת ההפקה של דיק קלארק ורשת אן.בי.סי הן חברות מושבתות ושתסריטאים לא יעבדו על הטקס ולא יגיעו אליו. תסריטאים יפגינו מחוץ לאירוע. איגוד השחקנים, מתוך סולידריות, הורה לחבריו (כולל המועמדים) לא לחצות את קו המפגינים ובכך להחרים את הטקס (ה"טיימס" הלונדוני דיווח שמי שעמד מאחורי הקריאה של השחקנים להחרים את הגלובוסים הוא ג'ורג' קלוני. אנשי של קלוני הכחישו).
במילים אחרות: יהיה טקס אבל חוץ מהמפיקים, אף אחד לא יגיע. אן.בי.סי תשדר שטיח אדום ריק.
לכן נהגתה האפשרות השנייה: איגוד העתונאים הזרים יבטל את השידור ואז האיגודים יסכימו להסיר את החרמתם. הטקס יתקיים כרגיל, אבל ללא שידור טלוויזיוני חי. המשמעות: פגיעה כלכלית אנושה בהכנסות של רשת אן.בי.סי שמן הסתם כבר מכרה את כל דקות הפרסום של יום ראשון בערב, שאמור להיות יום השידור השני הכי חזק בינואר אחרי הסופרבול, ותצטרך להחזיר כסף למפרסמים.
מי שניצב כאן בדילמה הוא תא העיתונאים הזרים בהוליווד, הגוף בן 90 העתונאים שאחראי על חלוקת פרסי גלובוס הזהב. הוא היה צריך להכריע לצד מי הוא: הרשת או האיגודים. האיגוד מחזיק בזכויות השידור, אותו הוא מוכר מדי שנה לרשת אן.בי.סי וזה מקור הכנסתו הכמעט יחיד. ללא שידור לא תהיה לאיגוד הכנסה. מצד שני, אם האיגוד ילך עם הרשת הוא יאבד את מעט האמינות שעוד היתה לו בקרב השחקנים, אותם אנשים שהעיתונאים הזרים כה מעריצים וכה משתוקקים לראות מגיעים לאירוע שלהם.
אז האיגוד בחר לצדד בתסריטאים ובשחקנים ולבטל את השידור.
רשת אן.בי.סי, בשלב הזה, מנסה לעשות שרירים ולהכריז שאם לא יהיה שידור היא לא תרשה לטקס להתקיים. כך שהשאלה כרגע היא לא האם יהיה שידור או לא (לא), אלא אם בכלל יתקיים הטקס.
ההנחה כרגע היא שיהיה טקס ולא יהיה שידור.
הנה הדיווח של ניקי פינק.
אני, בינתיים, מנסה למצוא מישהו שיהיה באולם באותו ערב שיעשה נוהל פרסי אופיר: עידכון לייב בסמסים כדי שאעדכן את הבלוג בזמן אמת. נראה אם זה יצליח.
ובינתיים, התסריטאים מצליחים לעשות ברדק משובח. אחרי שהם חתמו עם הסכם צידי עם החברה של דיוויד לטרמן, הם חתמו בשבת הסכם עם יונייטד ארטיסטס, שעכשיו מנוהלת על ידי טום קרוז ופולה ווגנר. זה מטריף את המפיקים. האולפנים והרשתות מאוגדים תחת מטריית ה-AMPTP והם רוצים להגיע להסדר אחיד, שיהיה כמובן דורסני ככל האפשר לתסריטאים. ופתאום מיני-אולפן פורש מהשוחה של המפיקים, מניף דגל לבן, מביע הזדהות עם דרישת התסריטאים, וחותם חוזה להסדרת תשלומי תמלוגים על הורדות באינטרנט על תכני אותו אולפן.
יונייטד ארטיסטס הוא, כמובן, תת-אולפן קטן ודי זניח, עם מעט עובדים ומעט סרטים, ואם ווגנר/קרוז ימשיכו עם סרטים כמו "כאריות לכבשים" הוא גם לא ישרוד לאורך זמן, אבל ההישג הוא סמלי. והיום ניקי פינק מדווחת שצפות שמועות שלא מעט אולפנים קטנים, אלה העצמאיים באמתצ, שלא עובדים בחסות האולפנים הגדולים, בדרכם לחתימת הסכמים דומים עם התסריטאים: וויינסטין קומפני, ליונסגייט ולוקאס-פילם.
המפיקים, מצידם, מנסים להציל את כבודם ההולך ואוזל, והם פצחו במשא ומתן מול איגוד הבמאים. החוזה של איגוד הבמאים יפוג בסוף יוני (יחד עם החוזה של השחקנים) והם רוצים פחות או יותר מה שהתסריטאים רוצים. המפיקים מקווים שהבמאים יהיו יותר נוחים למו"מ, שהתוצאה הסופית תהיה יותר ידידותית לבעלי המניות והסכם עם הבמאים יחייב את התסריטאים ליישר קו.
מצד שני, הבמאים יודעים שהמפיקים עכשיו נמצאים במצב רע. לפחות תדמיתית (מבחינה כלכלית דווקא התסריטאים תכף יתרוששו, המפיקים עשירים כרגיל). ושאם המפיקים לא יתחילו להיכנע לדרישות בסוף יוני כל הוליווד תהיה משותקת לגמרי.
והשאלה הבאה היא, כמובן, מה זה אומר על האוסקרים. האם האוסקרים יהיו כמו הגלובוסים: יהיה טקס אבל בלי שידור? יהיה שידור אבל יהיה חרם שחקנים? תהיה הפסקת אש של ערב אחד ויהיה שידור וכולם יגיעו? במקרה של האוסקרים המטרות יוקרתיות יותר: השידור הוא של איי.בי.סי, בבעלות תאגיד דיסני. דיסני הם סמן ימני קיצוני במו"מ הזה ופגיעה בו תיחשב מטרה עליונה של האיגוד. ויהיה מעניין לראות מה תעשה האקדמיה, שמורכבת ברובה משחקנים אבל גם ממפיקים. במי היא תתמוך?
ואולי זה הדד ליין שכולם בדיוק צריכים: ערב לפני האוסקרים יגיעו המפיקים והבמאים להסכם, יקראו לתסריטאים שיסכימו גם הם לחתום עליו, השביתה תסתיים ולמחרת האוסקרים יתקיימו כסדרם.
כל שנה אני אומר שגלובוס הזהב מאבד מהרלוונטיות שלו, במיוחד לאור העובדה שהוא לא מתחרה באוסקר ובפרסי MTV בכל הנוגע לערך בידורי. מצד שני, ביטול מוחלט של הטקס הוא סוג של זעזוע. אין ספק שזה *אמור* לעורר לא מעט חששות אצל ABC בהתקרב האוסקר, אבל לפי הזמן שהסכסוך הזה נמשך, אני חושד שהנודניק בשעון שלהם מקולקל.
לפני עשור, האוסקר כמעט התבטל (או לפחות נדחה) כשרוב הפסלונים שהוכנו לטקס נגנבו. הם נמצאו בפח אשפה יומיים לפני הטקס והשידור התנהל כמתוכנן. על סמך ארוע זה, עושה רושם ש-ABC והאקדמיה מוכנות למתוח את ההחלטה עד הסוף, די בציפיה שיקרה נס. הטפסים למילוי שמות המועמדים כבר נשלחו לחברי האקדמיה, כך שאלא אם לא ימלאו אותם כאות מחאה (מה שבינתיים לא קורה), הכרזת המועמדויות אמורה להתרחש במועד, תוך פוזה של עסקים כרגיל. זה לא יעזור כל עוד ABC לא יגיעו להסכם עם התסריטאים לפני ה-24 בפברואר.
מצד אחד, זכיה באוסקר היא חלומם הרטוב של 99% מאנשי הקולנוע, בין אם הטקס משודר בטלויזיה או לא. מצד שני, החוזים הדרקוניים שנחתמים בארה"ב יכולים לאפשר לרשת להביא לביטול מוחלט של כל ארוע שאין באפשרותה לשדר. מבחינת אימפקט ציבורי, ביטול האוסקר יהיה כמו שאיגוד שחקני הפוטבול יביא לביטול הסופרבול (אם כי לסופרבול יש רייטינג יותר גבוה), או כמו שארגון המרצים יאלץ להכריז על ביטול הסמסטר… אה, לא חשוב.
חדשות הרבה פחות חשובות (בכל מקרה אישית הרבה יותר מעניין אותי אמלריק…).
מצחיק, לקח שנייה להבין מה זאת אומרת "הטקס יתקיים כרגיל, אבל ללא שידור טלוויזיוני חי". לרגע לא הבנתי איך יכול להיות שהטקס יתקיים אם לא וישדרו אותו, משהו בסגנון העץ שנופל ביער ואין מי שישמע. הרי הקטע זה לא הפרס אלא הנאום, לא? (:
יותר ויותר אני משתכנע כי שביתת התסריטאים דינה להיכשל, פשוט מפני שהיא לא ממש מכאיבה לאולפנים, אולי אפילו להיפך.
אני אסביר זאת לגבי הטלויזיה בארץ – נניח שתהיה שביתת תסריטאים בארץ, שתכריח את הערוצים להקרין רק ריאלטי, ספורט וסדרות זרות – זה יהיה גן-עדן עבור הערוצים. זה מה שהם בעצם רוצים, לוותר על ה"דרמה" שכופה עליהם הרשות השניה.
אותו דבר בארה"ב. ההשפעה של התסריטאים היא זניחה ובמקרים מסויימים יכולה להוביל לעלייה ברווחים.
[שאלה: למה תוכניות הראליטי ושעשועונים לא שובתות, הרי גם יש אנשים שכותבים את הטקסט / בונים את העלילה. הם לא תסריטאים ?]
מוטב היה לאיגוד התסריטאים להמתין עד לפקיעת החוזה של הבמאים ולשבות יחד איתם.
מחכה לשביתת מעצבי העל, הקורבנות האמיתיים של המהלך.
שאלה שמטרידה אותי כבר הרבה זמן:
למי אכפת מגלובוס הזהב? ברצינות. כפי שאמר הפינגווין, אין לטקס שום ערך בידורי או נבואי כבר שנים. אולי ערך קיקיוני. למי אכפת מדעתם של 90 אנשים בלבד, אפילו אם הם מספיק חשובים כדי להרכיב את תא העיתונאים הזרים?
הבעיה היחידה עם ביטול הטקס המיותר הזה, היא התקדים שנוצר לפני האוסקר. כמובן שגם על חשיבותו של זה אפשר להתדיין, אבל לזלזל או להתכחש ליוקרה ולמעמד שלו זה כבר בגדר עצימת עיניים.
ואני מודאג.
לברק –
התסריטאים בתוכניות הריאליטי (כמו גם תסריטאים בחדשות ושאר דברים "לא-מתוסרטים") חברים בארגונים אחרים (במקרה הטוב) או לא חברים בשום ארגון (במקרה הרע והנפוץ), בדיוק כמו שבתאגידים המרושעים אוהבים.
מוהאהאהא.
(בלינק יש המשך לחדשות הלא-מעניינות שהבאתי למעלה)